מבוא

1. הנתבעת מס' 1 (להלן: "דנאל") היא חברת כוח אדם, אשר העסיקה את התובע במפעל לעיבוד מתכות שבבעלות ובניהול הנתבעת מס' 3 (להלן: "המלט"). ביום 20/3/09, במהלך עבודתו במפעל של המלט, עסק התובע בניקוי מכונת חריטה. תוך כדי ביצוע פעולת הניקיון, מכסה המסננת של המכונה התפרק ונפל. כתוצאה מכך נשאבה ידו של התובע לתוך המכונה ואצבעותיו נפגעו מהלהבים הנעים והחדים של המכונה.
2. בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן נגד המעסיקה הפורמאלית שלו (חברת דנאל) ונגד המבטחת שלה בביטוח חבות מעבידים, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") וכן נגד המלט, המעסיקה בפועל ונגד כלל חברה לביטוח בע"מ, בהיותה המבטחת של המלט בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, או בביטוח חבות מעבידים. בשאלה איזה פוליסה חלה במקרה דנן, פוליסת חבות מעבידים או פוליסת אחריות כלפי צד שלישי, קיימת מחלוקת בין מגדל לכלל ולסוגיה זו אדרש בהמשך.
3. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 2/9/12 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה יקבל התובע "סכום של 331,000 ₪ כשסכום זה כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיו נגד הנתבעות בקשר לתאונה נשוא התביעה, לרבות מיטיבים ולמעט תביעת המל"ל". באשר למערכת היחסים בין הנתבעות בינן לבין עצמן, הודיעו הצדדים, כי הגיעו לידי הסכמה ולפיה האחריות הנזיקית תתחלק בין דנאל והמלט באופן שדנאל תשא ב-20% מהאחריות ואילו המלט תישא ב-80%. המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא בסוגיית הכיסוי הביטוחי וכפלי הביטוח, ובסוגיה זו ביקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות ובית המשפט יתן פסק דין על סמך הסיכומים ומסמכים בכתב.
4. בהחלטה שניתנה באותו מעמד קבעתי, כי "על אף הצעתה המפתה של עו"ד בן שמעון, לא ניתן להכריע במחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי מבלי לשמוע עדים באשר לאומד דעתם של הצדדים במועד כריתת ההסכמים והפוליסות". בהתאם לכך קבעתי את התיק לשמיעת ראיות וסיכומים בעל פה ליום 18/11/12.
5. ביום 7/11/12, כעשרה ימים לפני ישיבת ההוכחות, הגישו הצדדים הודעה מוסכמת שלפיה אין בכוונתם לזמן עדים לישיבת ההוכחות, ומלבד הפוליסות וההסכמים שנכרתו בין הצדדים לא יוגשו מטעמם ראיות כלשהן בסוגיית הכיסוי הביטוחי. בהתאם לכך, ביקשו הצדדים לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18/11/12 ולהורות על הגשת סיכומים בכתב.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 7/11/12 קבעתי, כי "מאחר שהצדדים מתעקשים שלא להביא עדים", הנני מבטל את ישיבת ההוכחות. בהתאם לכך ובהתאם למוסכם, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב בשאלת הכיסוי הביטוחי.

1. כפי שיפורט להלן, ההכרעה במחלוקת שבין המבטחות באשר לתחולת הפוליסות על המקרה דנן חייבה שמיעת ראיות בשאלת אומד דעתם של הצדדים, כוונת המבוטחות במועד כריתת ההסכם ביניהן וכוונת המבטחות בעת הנפקת הפוליסות השונות. צורך זה מתחדד נוכח העובדה, כי רשימות הפוליסות שהנפיקו המבטחות הותאמו לצרכיו של כל מבוטח ומבוטח, ואין המדובר בפרשנות פוליסה סטנדרטית שנוסחה מראש ונועדה לציבור בלתי מסוים של מבוטחים. כאמור, הצדדים "התעקשו" שלא להביא עדים, הסכימו שרק הפוליסות וההסכמים יעמדו בפני בית המשפט בעת מתן הכרעתו ועל כן, אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס ראיות אלה בלבד. נוכח המצב שנוצר, אנסה, ככל האפשר, להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים ככל שהיא משתקפת מההסכם ומהפוליסות שהונפקו על ידי כל אחת מהמבטחות.

הפוליסות של מגדל

1. מגדל הנפיקה עבור דנאל שתי פוליסות ביטוח: האחת פוליסת חבות מעבידים, אשר הורחבה לכסות גם את אחריותה של המלט שנרשמה כמבוטחת נוספת בפוליסה. הפוליסה השניה שהנפיקה מגדל עבור דנאל היא פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי, אשר כללה סעיף הרחבה כדלקמן:

"מו"מ בזה בגין ביצוע עבודות שמבצע המבוטח עבור מזמיני עבודה, בהתאם לרשימה הנמצאת מעלה, מורחב שם המבוטח לכלול את מזמיני העבודות הרשומים בפרק חבות מעבידים בגין אחריותם למעשי ו\או מחדלי המבוטח בלבד".

לטענת כלל, מאחר ששמה של המלט מופיע בפרק חבות מעבידים בפוליסה שהנפיקה מגדל (המלט), הרי היא מבוטחת אצל מגדל בין אם הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת חבות מעבידים ובין אם היא פוליסת צד שלישי. לגבי הפוליסה הרלבנטית טענה כלל, כי הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת חבות מעבידים. לשיטתה, אומד דעתם של הצדדים והתכלית של הרחבת פוליסת חבות מעבידים היא לתת כיסוי ביטוחי להמלט בגין נזקים שייגרמו לעובדי דנאל ולא לכלל עובדיה של המלט, שאין להם קשר למערכת היחסים בין המלט לדנאל.

1. דנאל טענה מנגד, כי אף אחת מהפוליסות אינה חלה במקרה דנן ולפיכך אין להמלט כיסוי ביטוחי אצלה. לטענתה, בהסכם ההתקשרות בין דנאל להמלט לא התחייבה דנאל לבטח את העובדים שנשלחים להמלט, ובהתאם לכך, אין המבוטחת (דנאל) או המבטחת (מגדל) לקוחות על עצמן התחייבות מעבר למוסכם בין הצדדים.

באשר לפוליסת צד ג' נטען, כי מאחר שהמלט מודה שהתובע היה בפועל עובד שלה, הרי אין תחולה לפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה מגדל שכן פוליסה זו מחריגה מהכיסוי הביטוחי אנשים שהם בגדר עובדיו של המבוטח.

1. הדין עם כלל. מעיון בפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה מגדל עבור דנאל עולה, כי היא הורחבה כדי לכסות את אחריותם של עשרות, ואף מאות, מזמיני עבודה שחברת דנאל סיפקה להם עובדים. מטרת ההרחבה הייתה להעניק למזמיני העבודה כיסוי ביטוחי מפני נזק שייגרם לאחד העובדים שדנאל מספקת. לא הייתה כוונה להרחיב את הכיסוי הביטוחי באופן שהוא יכסה גם את עובדיהם הישירים של אותם מזיני עבודה, שאין להם קשר למערכת היחסים בין המלט לדנאל.

עיון בסיכומים שהגישו דנאל ומגדל מגלה, כי הן אינן חולקות על פרשנות זו, שהיא מיטיבה עמן, שכן אחרת הפוליסה תורחב לכלול מאות ואף אלפי עובדים ישירים של מזמיני העבודה שלא סופקו על ידי דנאל ואין להם כל קשר אתה. טענת מגדל ודנאל בסיכומיהן בעניין זה הסתכמה במשפט אחד, שמכיוון שבהסכם ההתקשרות לא התחייבה דנאל לבטח את המלט, אין להכיר בכיסוי הביטוחי (סעיף ב' בעמ' 3 לסיכומים). טענה זו לא ניתן לקבל. משהורחבה הפוליסה באופן ששמה של המלט הופיע כאחד המבוטחים בה, אין עוד רלבנטיות לעובדה שבהסכם בכתב, לא נרשמה התחייבות דנאל לבטח גם את המלט.

1. יתרה מכך, גם אם מבחינה פורמאלית היה התובע עובד של דנאל בהיותה מי ששילמה לו את השכר ונשאה בעלויות העסקתו מול המוסד לביטוח הלאומי, הרי בפועל הייתה המלט המעסיקה שלו, הוא היה נתון למרותה ופיקוחה, השתלב במערך העבודה שלה, וחייב היה לציית להוראותיה. על כן, גם מבחינה מהותית, פוליסת הביטוח הרלבנטית במקרה דנן היא פוליסת חבות מעבידים ולא פוליסת צד ג'. קביעה זו תואמת את כוונת הצדדים ואומד דעתם כפי שהובא לעיל.

הפוליסות של כלל

1. גם כלל הנפיקה להמלט שתי פוליסות ביטוח; האחת פוליסה לביטוח חבות מעבידים והשנייה פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי. שתי הפוליסות לא הורחבו לכסות את אחריותה של דנאל לנזקי התובע ולטענות דנאל בעניין זה אין כל בסיס. השאלה היחידה המצריכה הכרעה בעניין זה היא, איזה מבין שתי הפוליסות מכסה את המלט מפני הנזקים שנגרמו לתובע; האם זו פוליסת חבות מעבידים, או שמא פוליסת אחריות כלפי צד שלישי?
2. לטענת כלל, הפוליסה הרלבנטית בענייננו היא פוליסת צד ג', שכן התובע אינו עובד של המלט, היא (המלט) אינה נושאת בשכרו, ועל כן, ובהתאם להגדרת "עובד" ו"מקרה הביטוח" בפוליסת חבות מעבידים ובפוליסת צד ג', אין להמלט כיסוי ביטוחי מכוח פוליסת חבות מעבידים והכיסוי שיש לה אצל כלל הוא מכוח פוליסת צד שלישי.

מגדל טענה מנגד, כי כלל והמלט הודו בסיכומיהם, כי בפועל היה התובע עובד של המלט ולכן, הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת חבות מעבידים. מגדל אף הפנתה בסיכומיה להוראות ספציפיות בפוליסה שהנפיקה כלל ושמהן עולה, לשיטתה, המסקנה, כי היא מכסה את אחריותה של המלט לנזקים שייגרמו לעובדים שסופקו על ידי חברת כוח אדם, דוגמת התובע.

1. הדין עם מגדל בסוגיה זו. המלט הייתה המעסיקה בפועל של התובע, ובכ"כ המלט ומגדל מאשרות בסיכומיהן, כי בהתאם למבחנים השונים הרלבנטיים לעניין זה, התובע היה עובד של המלט. יתרה מכך, פוליסת חבות המעבידים שהנפיקה כלל צפתה מקרים שבהם עובד ששכרו אינו משולם על ידי המלט ייפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו אצלה וקבעה, כי היא (פוליסת חבות המעבידים) תכסה את האירוע.

כך למשל, בקביעת הפרמיה ששילמה המלט בגין פוליסת חבות מעבידים נלקח בחשבון השכר שמשלמת המלט לעובדי קבלני משנה, בסכום כולל של 85,000$. ברור מאליו שאילו הפוליסה לא נועדה לכסות את אחריות המלט כלפי עובדי קבלני המשנה, לא היה צורך להתייחס לשכר שמשולם להם על ידה במסגרת פוליסת חבות מעבידים.

1. זאת ועוד, "מקרה ביטוח" בפוליסת חבות המעבידים של כלל הוגדר כ"היזק גופני, נפשי או שכלי או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה לאחד או יותר מעובדי המבוטח, המתוארים ברשימה ושהוא בשירותו של המבוטח – בין אם בשכר ובין אם לא – שאירעו תוך כדי או עקב עבודתו\ם בעסק המבוטח". כפי שניתן להיווכח מהגדרה זו, הפוליסה חלה על כל עובד שעובד בשירות המלט בין אם שכרו משולם על ידה ובין אם לאו. יתרה מכך, הפוליסה, בהתאם להגדרת מקרה הביטוח, מכסה את אחריותה של המלט לנזק שייגרם לאחד או יותר מהעובדים המוזכרים ברשימה. כפי שצוין קודם, עובדי קבלני המשנה הוזכרו במפורש ברשימת חבות המעבידים והשכר המשולם להם, נתון שהוא חשוב לקביעת הפרמיה, הוערך בסך 85,000$. על כן, די ברור כי פוליסת חבות המעבידים היא הרלבנטית למקרה דנן.
2. אם לא די באמור, הרי עיון ביתר תנאי הפוליסה ובעיקר בפרק הרחבות לא משאיר צל של ספק, כי פוליסת חבות המעבידים שהנפיקה כלל עבור המלט מכסה את אחריותה של המלט לנזק שייגרם לעובדים המסופקים לה על ידי חברת כוח אדם. כך למשל, סעיף ב'1 להרחבות קובע, כי הפוליסה מכסה גם עובדים המועסקים על ידי המבוטח (המלט) גם אם משכורתם משולמת על ידי אחרים, וסעיף ו' להרחבות קובע, כי הפוליסה מכסה את "חבותו של המבוטח כלפי קבלנים, קבלני-משנה ועובדיהם היה והמבוטח ייחשב למעבידם". כפי שהובא לעיל, המלט וכלל אינן כופרות בטענה שהמלט הייתה המעסיקה בפועל של התובע והן אף אמצו טענה זו בסיכומיהן.
3. סיכומם של דברים – להמלט ביטוח כפל הן בפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה מגדל והן בפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה כלל. על כן, נושאות כלל ומגדל בחלק של המלט באחריות כפי שהוסכם בין הצדדים. לעומת זאת, הפוליסות שהנפיקה כלל עבור המלט לא הורחבו כדי לכסות את חלקה של דנאל באחריות ולפיכך על דנאל ומגדל לבד לשאת באותם 20% שיוחסו לדנאל.

החישוב

1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי חלוקת האחריות הביטוחית בין המבטחות במקרה של כפל ביטוח, תבוצע בהתאם לסכומי הביטוח. קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לדרך החישוב ושיערוך תקרות ביטוח, זאת נוכח העובדה שהפוליסה של מגדל נוקבת בערכים שקליים, ואילו הפוליסה של כלל נוקבת בערכים דולאריים. לטענת כלל, יש להצמיד את סכום הביטוח בפוליסה של מגדל, אשר עומד על סך 20,800,000 ₪ ממועד תחילת הביטוח (18/3/09) ועד היום ולהמירו לערכים דולארים בהתאם לשער הדולר היום, ואילו הפוליסה של כלל, אשר נוקבת בערכים דולאריים תישאר בערכים אלה. מגדל טענה מנגד, כי המועד הקובע הוא מועד אירוע התאונה ולפיכך יש להמיר את סכומי הביטוח לערכים דולאריים, או שקליים במועד האירוע.
2. הדין עם מגדל. חבותן של דנאל ומגדל מול התובע מתגבשת במועד אירוע התאונה. במועד זה זכאי התובע לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה באשמתן של הנתבעות. בשל כך, כל נזק שנגרם לתובע נושא הפרשי הצמדה וריבית ממועד התאונה. כך למשל, הפסדי השכר בעבר מחושבים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התאונה, וכך גם ראשי הנזק שעניינם כאב וסבל, הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד שלישי בעבר. החבות מול התובע היא חבות שקלית, שאינה נגזרת מערכי הפוליסות הדולאריים.

השיטה בה נקטו המלט וכלל יכולה להתקבל אילו החבות כלפי התובע הייתה בערכים דולאריים. במקרה זה הדין קובע שהמרת הסכומים ושערוכם תיעשה במועד מתן פסק הדין. ברם, גם במקרה כזה אין די בהמרת הסכומים לערכים שקליים במועד מתן פסק הדין, אלא יש להוסיף על סכום הביטוח שהינו בערכים דולאריים ריבית דולארית ממועד מקרה הביטוח ואילו לסכום הביטוח בערכים שקליים יש להוסיף ריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. על כן, גם אם נלך לשיטתן של כלל והמלט, החישוב שנעשה על ידן, אינו מדויק.

1. סכום הביטוח בפוליסת מגדל עמד, נכון ליום האירוע, על סך 20,800,000 ₪. שער היציג של הדולר באותו מועד עמד על 4.024 ₪ ל-1 דולר. על כן, סכום הביטוח בערכים דולאריים עמד על סך 5,168,986 $, נכון ליום אירוע התאונה. סכום הביטוח בפוליסה של כלל עמד נכון לאותו מועד על 5,000,000 $ . בהתאם לכך, נושאת מגדל ב-50.83% מחלקה של המלט באחריות ואילו כלל נושאת ביתרה. חלקה של המלט בפיצוי עומד על סך 264,800 ₪ ובהתאם לחלוקה דלעיל, נושאת מגדל ב-134,600 ₪ ואילו הפניקס נושאת ב-130,200 ₪. בנוסף לכך, נושאת מגדל בחלקה של דנאל בפיצוי בסך 66,200 ₪, כך שהסכום הסופי בו תשא מגדל יעמוד על סך 200,800 ₪.

סוף דבר

1. הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 331,000 ₪. האחריות בין מגדל לכלל תתחלק באופן שמגדל תישא בסך 200,800 ₪ מתוך הסכום הנ"ל ואילו כלל תישא בסך 130,200 ₪.
2. אין צו להוצאות ביחסים שבין הנתבעות בינן לבין עצמן.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.