1. בתאריך 7.3.11 ניתן פסק דין לאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון שנקבע בתביעה הקטנה שהוגשה ע"י התובע.

בתאריך 27.6.12 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכים. ע"פ האמור בבקשה המבקשים (הנתבעים) לא ידעו על הדיון ולא קיבלו זימון לישיבה. כן מועלות טענות לגבי התביעה עצמה.

2. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בתאריך 22.11.12 הוסכם שהבקשה תימחק ככל שהיא מתייחסת לנתבע 1 שהינו פושט רגל והבקשה לביטול פסק דין והארכת מועד להגשתה תישאר על כנה ככל שהיא מתייחסת לנתבעת 2 בלבד.

3. באשר לראיית זימון לדיון, הרי הוצג בפניי אישור מסירה על פיו נמסר הזימון לבן משפחה המתגורר עם הנתבעת 2.

אציין מיד שכאשר מוצג בפניי אישור מסירה החתום ע"י פקיד מסירה, הרי חזקה היא שאכן האמור בו נכון. מעבר לכך, לא צורף לבקשה להארכת המועד כל תצהיר התומך בעובדות הבקשה וכבר מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

מכל מקום, גם לגופו של עניין, סבור אני שאכן קיימת מסירה כדין ומשלא התייצבה הנתבעת 2 (המבקשת 2) לדיון, היה זכאי התובע (המשיב) לקבל פסק דין.

4. באשר לבקשה להארכת מועד, הרי פסק הדין הודע למבקשת 2 עת שנשלחו אליה מסמכי ההוצל"פ בחודש מרץ 2012 ובקשה זו הוגשה רק בחודש יוני ומכאן שלכאורה גם חלף הזמן להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

השאלה היא האם בנסיבות העניין יש מקום ליתן למבקשת להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין תוך הארכת המועד להגשת הבקשה.

דין הבקשה להידחות.

5. כאשר מועד נקבע בחיקוק הארכת המועד מותנית הארכת המועד בקיום תנאים מיוחדים שירשמו ואלה נבחנים בכל מקרה ע"פ נסיבותיו.

במקרה זה לא ניתן הסבר ממשי לאיחור בהגשת הבקשה. בסעיף 5 לבקשה מאשרים המבקשים שנודע להם על פסק הדין רק לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ. לא צויין בבקשה כלל המועד בו נודע להם על פסק הדין ועל כן גם לא ניתן לדעת מהי תקופת האיחור ומה הסיבה לאיחור.

גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

אך מעבר לכך, סבור אני שגם סיכוייה של המבקשת אם תינתן הארכה לביטול פסק הדין קלושים ביותר להצליח בהגנתה.

מעיון בהסכם בין הצדדים עולה שגם המבקשת 2 צוינה כצד לחוזה בצירוף מספר תעודת הזהות שלה. בכתב ההגנה שהוגש הנתבעת מאשרת כי "בני הזוג גרו בשכירות אצל התובע" ואין כל טענה באשר לזיוף המסמך (החוזה) וכי היא לא חתמה על הסכם השכירות. העלאת הטענה בשלב של בקשה לביטול פסק דין או הארכת מועד להגשת בקשה לביטול בלא שיש לה התייחסות בכתב ההגנה, אין לה מקום ויש להתעלם מטענה זו.

גם לגופו של עניין, באשר לנזקים, המדובר בטענות סתמיות שלא נתמכו במסמך או חוות דעת כלשהי.

במצטבר מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין כאשר גם הטענות לעניין ביטול פסק הדין, דינם להידחות.

אשר על כן, וכאמור, הבקשה נדחית.

הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים וכן ללשכת הוצל"פ חדרה לתיק 12-03164-12-6.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ג, 05 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.