לפני תביעה על סך 6,475 ש"ח בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 07/01/10.

1. התובעת הצהירה כי בנוסעה בכביש גהה בנתיב הימני, על מנת לפנות בהמשך ימינה, הבחינה במשאית משמאלה, אשר פגעה בה בצידו האחורי של הרכב משמאל וכתוצאה מכך סטה הרכב שמאלה. קודם לכן, השתלבה באמצעות נתיב ההאצה לנתיב הימני. התובעת הכחישה כי רכבה סטה שמאלה.

2. הנתבע הצהיר כי רכב התובעת הגיע מימינו, על מנת להשתלב בנתיב הנסיעה, כאשר הרכב נכנס לנתיב נסיעתו ונגרר ע"י המשאית. הנתבע הצהיר כי איננו עובד עוד אצל מעסיקו דאז, בעליה של המשאית, וכי נסע בנתיב הימני. כן הצהיר כי נתיב הנסיעה ממנו הגיע רכב התובעת מצטמצם ומתאחד עם נתיב נסיעתו. הנתבע אישר כי מצד ימין בחזית המשאית קיים שדה ראיה "מת" ויכול שלא יהיה באפשרותו לראות רכב הנוסע מימינו. הנתבע הצהיר כי לא ביקש לפנות ימינה וכי רכב התובעת נגרר בנתיב נסיעת המשאית ישר.

3. ב"כ התובעת טען כי התובעת לא נסעה בנתיב האצה, שלא קיים מכיוון נסיעתה, אלא נסעה בנתיב הימני. לא מסתבר כי התובעת תיסע במהירות גבוהה מהנתבע, כשלטענתו, היה עומס תנועה במקום. הנתבע אישר כי יש באפשרותו לפגוע ברכב הנוסע מימינו בהעדר שדה ראיה. לפי תמונות שצילם הנתבע, רכב התובעת נגרר ימינה לכיוון השוליים, ומכאן כי הנתבע סטה ימינה.

4. ב"כ הנתבעים טען כי מחובת נהג המשאית היה לנסוע בנתיב הימני בלבד. נתיב הנסיעה של התובעת התאחד עם נתיב נסיעת הנתבע ולפיכך היה עליה להסיט רכבה שמאלה. התמונות שצילם הנתבע מעידות על סטיית רכב התובעת שמאלה, כאשר הרכב נגרר לכיוון אליו סטה.

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

התובעת, כאמור, טענה כי התאונה ארעה בנוסעה בנתיב הימני. בחקירתה הנגדית אישרה כי קודם לכן השתלבה באמצעות נתיב האצה לנתיב הנסיעה, אך התאונה ארעה לאחר ההשתלבות, בנוסעה בנתיב הימני. לעומת זאת, בחקירתה החוזרת טענה כי אין מדובר בנתיב האצה, אלא בנתיב אחד ימני בו נסעה.

לא צורף צילום או ראיה אחרת כלשהי לענין אופי נתיב נסיעת התובעת לתמיכה בטענתה בדבר מיקום התרחשות התאונה.

6. הנתבע העיד עדות סדורה בפני, כי נסע בנתיב הימני וכי רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתו ונגרר על ידו בעודו ממשיך בנסיעתו ישר. הנתבע השיב לשאלות ב"כ התובעת, גם כאשר לא היה בתשובותיו כדי להועיל לו, כגון, ביחס לחוסר האפשרות להבחין ברכב הנוסע סמוך מימינו. זאת ועוד, התמונות שצילם הנתבע ממקום התאונה מראות סטיה חדה של רכב התובעת שמאלה.

7. מכל אלה מצאתי כי גירסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה מסתברת יותר מגירסת התובעת ואני קובעת כי רכב התובעת הגיע מימין משאית הנתבע וסטה שמאלה לנתיב נסיעתו.

בנסיבות אלה, הרי התובעת אחראית להתרחשות התאונה.

בשל כך, אין לי אלא להורות על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.