משיב פורמאלי אבי לוייב - ניתן פסק דין מיום 27/7/10
הנתבע 1

בקשה לביטול פסק דין מיום 27.1.14 הדוחה את התביעה כנגד הנתבעת, שניתן בהעדר התייצבות התובעת (המבקשת) או מי מטעמה לישיבת קדם המשפט.

רקע עובדתי

1. התובעת היא אחותו של הנתבע 1, מר אבי לוייב (הנתבע). הנתבעת 2 (הנתבעת) ומר לוייב היו נשואים והתגרשו בשנת 2001.
2. לטענת התובעת, בשנת 1999 הלוותה לבני הזוג (הנתבעים) סך של 130,000 ₪. הנתבעים שילמו ביום 1.11.04 סך של 21,467 ₪ ונותרה יתרת חוב בסך 108,533 ₪. כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 14.3.10. ביום 21.7.10 הגיש ב"כ התובעת עו"ד חנאי, לבית המשפט הודעה לפיה הגיעו הצדדים להסכמות בניהם מחוץ לכתלי בית המשפט וביקש ליתן תוקף של פסק דין להסכמה שאליה הגיעו הצדדים. להודעה צורף כתב התחייבות שחתום בידי הנתבע לתשלום מלוא סכום החוב, החל מיום 30.5.10. על ההתחייבות חתום כאמור, הנתבע בלבד, וצויין, כי זו נחתמה בנוכחות בתו, הגב' אילנית יעקובוב, שאף היא חתומה על המסמך.
   באותו יום ניתן לבקשת התובע, תוקף של פסק דין להסכמה זו.
3. הנתבעת הגישה בקשה מיום 22.11.12 לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בטענה שלא נתנה הסכמתה להסדר שבין התובעת לבין הנתבע והיא לא חתמה על ההתחייבות הנ"ל שקיבלה תוקף של פסק דין. כתב התביעה כלל לא נמסרה לה. יתר על כן, במועד הגשתה, התביעה כנגדה בגין הלוואה נטענת משנת 1999, התיישנה. לגופה של ההלוואה, מכחישה הנתבעת שקיבלה הלוואה כלשהי המתובעת וככל שניתנה הלוואה, היא ניתנה לנתבע בלבד, לצורך פתיחת עסקים לא חוקיים (בית בושת ומועדן הימורים), כשלכל הפחות, בגין ניהול בית בושת, אף הועמד לדין והורשע. נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, אותן כבר הספיק לרצות.
4. לאחר דיון במעמד הצדדים בבקשה, הורתה כב' הרשמת ארד בהחלטה מיום 16.6.13, על ביטול פסק הדין כלפי הנתבעת. נקבע כי אין מחלוקת שהנתבעת לא חתמה על הסכם הפשרה ולא הוצג ייפוי כח מטעמה שלפיו הסמיכה את הנתבע או את בתה לחתום בשמה על ההתחייבות. עוד ציין בית המשפט, כי מלשון ההתחייבות עצמה (ס' 2) עולה לכאורה כי ההתחייבות לתשלום היא של הנתבע בלבד ("הנני מתחייב בזאת לשלם על חשבו החוב בתיק סך שלא ייפחת מ- 500 ₪ לחודש". ראו גם ס' 1).
5. יש לציין, כי שני הנתבעים לא היו מיוצגים בהליך בראשיתו. הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה הוגשה ע"י עו"ד חנאי, ב"כ התובעת, ונחתמה בפניו ע"י הנתבע ובתם של הנתבעים. הנתבעת שכרה שירותי עו"ד לצורך ביטולו של פסק הדין שנותן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והייתה מיוצגת לעת הדיון בבקשה זו בפני כב' הרשמת ארד (כמו גם בדיון בהעדר התובעת שהתקיים בפניי).
6. נוכח ההחלטה נפתח התיק מחדש ביחס לנתבעת, הצדדים הופנו לישיבת מהו"ת, שלא נשאה פרי. ביום 27.1.14 התקיים דיון בפני. התובעת או מי מטעמה לא התייצבו לדיון וניתן פס"ד הדוחה את התביעה, בהעדר התייצבות כאמור.
   מכאן הבקשה שבכותרת.
7. פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות דוור לעו"ד חנאי, שכן התובעת, עו"ד חנאי או עו"ד סף, לא הודיעו לבית המשפט על הפסקת הייצוג וחילופי ב"כ וכתובת התובעת לקבלת כתבי די דין כפי שעודכנה בבית המשפט היא כתובתו של עו"ד חנאי. תיק בית המשפט התעדכן בדבר החלפת ב"כ רק עם הגשתה של הבקשה לביטול פסק הדין באמצעותו של עו"ד סף.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, לא ידעה על הדיון. בתחילת ההליך הייתה מיוצגת ע"י עו"ד חנאי וביום 2.9.13 הוחלף הייצוג והתובעת שכרה את שירותיו של עו"ד סף. עו"ד חנאי העביר לעו"ד סף את כל מסמכי התיק ובניהם הזימון לפגישת מהו"ת אליה הופנו הצדדים ע"י בית המשפט ואולם, בין המסמכים לא הייתה הזמנה לדיון. עוד הוסיפה התובעת כי עו"ד סף הוא זה שהופיע בפגישת המהו"ת שהתקיימה ביום 5.11.13 וכאשר הליך המהו"ת לא צלח המתינו התובעת וב"כ להזמנה לדין. ביום 2.2.14 עו"ד חנאי יצר קשר עם עו"ד סף ועדכן אותו בדבר פס"ד אשר ניתן בהיעדר. הבקשה נתמכה בתצהירו של עו"ד סף.
   
2. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לבקשה צורף רק תצהירו של ע"ד סף ולא הוגש תצהיר התובעת ותצהירו של עו"ד חנאי ולפיכך, אין יסוד לטענה שהתובעת או בא כוחה דאז לא ידעו על הדיון. יתר על כן, עמדו לרשות התובעת חודשים רבים (גם לאחר ששכה את שרותיו של עו"ד סף ביום 2.9.13) לצורך בירור מועד הדיון בתביעתה. היה עליה להתעניין או לברר בעצמה או ע"י מי מטעמה, את מועד הדיון, ובמיוחד שעה שהינה מיוצגת בישיבת מהות שהתקיימה ביום 5.11.13 בנוכחות בא כוחה עו"ד סף, העלתה חרס. קל וחומר שעה שבירור מועד הדיון הינו פשוט וקל לביצוע, הן באמצעות מערכת נט המשפט והן באמצעות המענה הקולי של מערכת בתי המשפט.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתיק ובטענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.
2. ההזמנה לדיון בהודעת המנ"ת מיום 25.8.13 שוגרה לעו"ד חנאי (במקביל להזמנה לישיבת מהו"ת מאותו יום). לפי התקנות, המצאה לכתובת שמסר בעל הדין היא מסירה כדין לידי בעל הדין, כל עוד לא הודיע בעל הדין בכתב לבית המשפט על שינוי (תקנה 480 לתקסד"א).
3. כאמור, המבקשת או מי מבאי כוחה לא טרחו לשלוח לבית המשפט הודעה בדבר החלפת ייצוג, אף שעו"ד סף נטל על עצמו את הייצוג לפי יפויי כוח מיום 2.9.13 (חילופי ב"כ עודכנו בתיק עם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התובעת, באמצעות עו"ד סף).
4. לפי תצהירו של עו"ד סף שצורף בתמיכה לבקשה, הוא עצמו לא קיבל זימון ועו"ד חנאי אישר בפניו, לאחר בדיקה, כי גם הוא לא קיבל זימון. יצויין כי טענות נוספות נטענו בתגובה לתשובה שלא נתמכה בתצהיר של עו"ד סף. לנוכח טענות הנתבעת בדבר העדר תצהירים של התובעת ושל עו"ד חנאי לתמיכה בבקשה, השיב עו"ד סף בשם התובעת, כי התצהירים הללו אינם נחוצים מהטעמים הבאים: אשר לתצהיר התובעת - ההתקשורת של בית המשפט עם התובעת התנהלה באמצעות עו"ד חנאי; באשר לתצהיר עו"ד חנאי - אין הוא דרוש, שכן לא היה מוסיף דבר על הקיים. עו"ד חנאי העביר לעו"ד סף את כל המסמכים בתיק ולא הייתה בהם הזמנה לדיון ולאחר בדיקה עם עו"ד חנאי נמצא, כי אין לו הזמנה לדיון וכל מה שהיה לו, הועבר לעו"ד סף (כפי שהצהיר עו"ד סף).
5. אני דוחה טענות אלה של התובעת. היה על התובעת לתמוך בתצהיר טענתה כי לא ידעה על הדיון שממנו נעדרה. היה מקום גם לתמוך את הבקשה בתצהירו של עו"ד חנאי שלפיו לא קיבל הזמנה לדיון, לא ידע עליו בדרך אחרת ולא הודיעה על קיומו לתובעת. עו"ד סף איננו יכול להעיד מידיעה אישית אלא על כך שזימון לא היה בין המסמכים שקיבל לידיו. הא ותו לא. יתר על כן, בהזמנה לישיבת מהו"ת, שאין חולק כי נמסרה לתובעת או למי מטעמה גם לשיטת התובעת, מופנית תשומת לב הצדדים לכך שהדיון בתיק קבוע ליום 27.1.14 בשעה 9:00 בפני מותב זה. וזאת, בהדגשה בקו ובאותית מודגשות (ראו סוף עמ' 2).
6. נוכח כל האמור אני קובעת כי התובעת זומנה כדין לדיון.
7. שעה שהתובעת זומנה כדין, יש לשקול את התנהלות התובעת וסיבת מחדליה, מצד אחד ומצד שני, את סיכויי התביעה. "ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל יש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו.." (גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (תשס"ט) 372). "אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול) .." ואולם "כאשר התנהגותו של המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מודעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)" (שם, בעמ' 373. ראו גם ע"א 625/68 מפעלי הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721, 723ב).
8. אני סבורה, כי במקרה דנן מחדליה של התובעת, מהווים זלזול בהליכים ובחובותיה כבעלת דין. מעבר למצוין לעיל, המבקשת היא התובעת בתיק, יש לה אינטרס מובהק בקיום ההליך ובקידומו ולא ניתן לקבל את חוסר המעש מטעמה בהמתנה לזימון לדיון מבלי ליזום כל בירור או פעולה, בוודאי בנסיבות של החלפת ב"כ ביום 2.9.13 (וללא הודעה מתאימה לבית המשפט), ובשעה שברור וידוע לה, כי צריך להתקיים דיון בעקבות החלטת כב' הרשמת ארד מיום 16.6.13, שביטלה את פסק הדין כנגד הנתבעת ונוכח כישלון ישיבת המהו"ת, שלא הובילה לגישור. וזאת, לאחר שהתקיים דיון מיום 9.6.13 בנוכחות הצדדים (לרבות התובעת ועו"ד חנאי).
9. אזכיר למעלה מן הדרוש, על מנת לסבר את האוזן ומבלי שיש בכך משום קביעה כלשהי ביחס להתנהלות באי כוחה של התובעת, את פסק הדין ברע"א 5533/03 עבד אלראוף נ' נדב (כב' הש' ריבלין מיום 14/12/03). שם דחה בית המשפט בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות בטענה למחדל של עוה"ד שלא יידע את בעל הדין על הדיון. בית המשפט קבע, כי התנהלות המבקש הוא עצמו בכך שלא התעניין אצל בא כוחו לגבי מצב ההליכים מהווה התרשלות מצדו כבעל דין וכי "במצב דברים זה, ולאור התמשכותם ללא צורך של ההליכים .. היענות לבקשה .. תסב נזק רב למשיב ותעמוד בניגוד לאינטרס הציבורי ביעילות הדיון וסופיות הדיון. אין כל סיבה שהמשיב 1 ישא בנזק שגרם למבקש, לפי טענתו, בא כוחו לשעבר. מובן כי המבקש חופשי לבקש תרופה לנזקיו הנטענים בדרכים חוקיות אחרות".
10. יתר על כן, המבקשת לא התייחסה לסיכויי תביעתה, אם פסק הדין יבוטל. על מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן בהעדרו הנטל להראות, כי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם יבוטל פסק הדין. מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה אשר הוגש בסדר דין מקוצר, אינו מבסס עילת תביעה כנגד הנתבעת, אלא כלפי הנתבע בלבד, כנגדו ניתן, כאמור, פס"ד בהסכמה (פסק הדין כנגדו נותר על כנו ולא בוטל). המבקשת לא הציגה לבית משפט במסגרת כתב התביעה בסדר דין מקוצר כמו גם במסגרת בקשתה זו (שנתמכה בתצהיר עו"ד סף בלבד), ראיות כלשהן ביחס לחבות הנתבעת. התובעת אף לא ערערה על החלטתה של כב' הרשמת ארד שיש בה כדי להבהיר היטב את דלות ראיותיה של התובעת ואת כשלי תביעתה כנגד הנתבעת. התובעת לא הגישה תצהיר לתמיכה גם בתגובתה לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שנדונה בפני כב' הרשמת ארד. הנתבעת הצהירה שם, כי מעולם לא קיבלה הלוואה מהתובעת וכי אם בכלל, הנתבע הוא זה שנטל את ההלוואה. מול תצהיר זה, בחרה התובעת להגיש תגובה בלבד, שאיננה נתמכה בתצהיר ומבלי שצירפה ראיות כלשהן לתמיכה בטענתה לחבות של הנתבעת. לכתב התביעה בסדר דין מקוצר צורף מסמך בכתב יד מיום 31.8.04 שחתום ע"י הנתבע שלפיו הוא מאשר, כי לפני יותר מחמש שנים הוא קיבל מאחותו (התובעת) הלוואה על סך של 130,000 ₪ (הנתבע בלבד, ולא גם הנתבעת).
    אני סבורה, אפוא, כי סיכויי התביעה כנגד הנתבעת קלושים.
11. נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות הנתבעת או מי מטעמה לדיון. אני מודעת לכך שהתוצאה היא ששערי בית המשפט יינעלו בפניה של התובעת ואולם אני סבורה, כי בשים לב לכלל הנסיבות, התוצאה ראויה. היה לנתבעת יומה בבית המשפט, אך היא ניהלה את ענייניה תוך זלזול בחובתה כבעלת דין וסיכויי התביעה לגופה, כאמור, קלושים. כפי שנקבע ברע"א 1957/12 חלה נ' כהן (כב' הש' זילברטל מיום 22.5.12) בית המשפט מופקד על הזמן השיפוטי, שהינו משאב ציבורי מוגבל, ועליו להבטיח קיומם של דיונים במועדם וכסדרם, על מנת שזמנו של הציבור לא יהיה הפקר. "מתן הזדמנות נוספת פירושה שבעל דין אחר, שעניינו יכול להיות דוחק, יישמע במועד רחוק יותר. בעבר כבר נפסק כי: שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה".
12. סוף דבר, הבקשה נדחית.
    לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.