בקשה לתיקון כתב תביעה.

רקע

1. ב- 15.3.2010 הוגשה התביעה בתיק זה. על פי הנטען בכתב התביעה, ב- 14.2.2008 השתנו חייו של התובע מבלי הכר, כאשר הודיעו לו שהוא נחשף לאדם חולה שחפת, והוא נתבקש לפנות לבדיקה במרפאת ריאות. ב- 28.2.2008 פנה התובע לבי"ח ברזילי, שם אובחנה חשיפה לשחפת פעילה והומלץ על טיפול מונע למשך 9 חודשים. כתוצאה מכך, לטענת התובע, נגרמו לו בעיות נפשיות. התובע תבע את המשיבה בטענה שהתרשלה בכך שחשפה אותו לעובד אחר שלה, שהיה חולה בשחפת.
2. התובע מבקש לצרף לכתב התביעה את בית חולים ברזילי (להלן: "ברזילי"), בעילה של רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט.

על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, אותו צירף המבקש לבקשה, טוען התובע כי ברזילי התרשל בשל אבחון רפואי שגוי. לטענת התובע, בבדיקתו בברזילי נאמר לו "באופן חדש משמעי", כי נדבק במחלת השחפת, אם כי לא מדובר בשחפת פעילה. התובע מוסיף וטוען.

1. בבקשתו לתיקון כתב התביעה טוען המבקש כי התביעה נגד המשיבה הוגשה עת היה התובע מיוצג ע"י עו"ד אחר, ביום 21.10.12 ניתנה הוראה להגשת תצהירים, רק בתחילת 11/2012 קיבל בא-כוחו הנוכחי של התובע את הייצוג והגיש בקשה לשינוי ההחלטה על הגשת תצהירים וביקש שהות של 90 יום לבחון את הצורך בתיקון כתב התביעה, ב- 15.12.12 נעתר ביהמ"ש לבקשה וקבע כי התובע יודיע תוך 60 יום אם בכוונתו לתקן את כתב התביעה אם לאו (יוער שלא מצאתי החלטה כזו, ראו להלן פירוט ההחלטות שניתנו), אז ביצע התובע בירור מעמיק ונודע לו שאין עדות להידבקות במחלה. ב"כ התובע מציין כי למרות שהתובע שמע בעבר אמירות לפיהן לא נדבק בשחפת, הוא לא האמין להן.

לטענת התובע, היה וביהמ"ש לא ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה, יפגע התובע בכך שיאלץ להגיש תביעה חדשה, המשיבה תיאלץ להגיש כתב הגנה חדש, התובע יאלץ לשלם אגרה חדשה נוסף לזו שכבר שילם וזאת מבלי לקחת בחשבון את נושא ההוצאות.

נוכח האמור, מבקש התובע שביהמ"ש יתיר לו לתקן את כתב התביעה, ללא צו להוצאות.

דיון

1. לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבור שיש לדחותה, אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה. להלן נימוקיי.
2. האירועים הרלוונטיים בתיק:
   1. 15.2.2010- הגשת התביעה.
   2. 21.10.12- נקבע שהתובע יגיש תצהיריו תוך 30 יום ונקבע מועד לקדם נוסף, ליום 26.2.13. באותו מועד הודיע התובע כי העביר את הייצוג לבא-כוחו הנוכחי.
   3. 16.11.12- בקשה 14: ב"כ הנוכחי של התובע ביקש לשנות את ההחלטה מיום 21.10.12 וביקש שהות של 90 יום, על מנת לשקול את תיקון כתב התביעה בנוסף לבקשות נוספות. הבקשה הועברה לתגובה וניתנה לתובע זכות תשובה לתשובת המשיבה (אשר לא התייחסה לבקשה לתיקון כתב תביעה, אלא לבקשה אחרת שהוגשה במסגרת בקשה 14).
   4. 8.12.12- החלטה בבקשה 14: נדחתה בקשת התובע. הוספתי וקבעתי: "מאחר והמועד להגשת התצהירים בהתאם להחלטתי מיום 21.10.12 חלף, מאריך את המועד כך שהתובע יגיש תצהיריו עד ליום 8.1.13 והנתבעת עד ליום 8.2.13. מובהר לתובע כי אם לא יוגשו תצהיריו במועד, יחולו הוראות קתנה 168(ב)".
   5. 15.12.12- בקשה 16: ביום 10.12.12 הגיש התובע בקשה לשינוי ההחלטה מיום 8.12.12. בהחלטתי מיום 15.12.12 קבעתי: "נוכח האמור בבקשה, אני דוחה את הדיון ללא מועד. עד ליום 18.3.13 יודיע ב"כ התובע איך הוא מבקש לקדם את התיק. לא תוגש הודעה במועד, תימחק התובענה ללא צורך בהחלטה נוספת".
   6. 14.3.13- הגיש התובע הודעה בה הוא ביקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה תוך 60 יום. בהחלטתי מאותו יום קבעתי: "מאחר ומדובר בתביעה אשר הוגשה לפני כ- 3 שנים, אין מקום להמשיך לדחות את שמיעת התיק. נוכח זאת, ובמיוחד העובדה שאם תוגש תביעה חדשה, אשר תכיל נתבעים נוספים (או אחרים) ועילות נוספות (או אחרות), ישמע (טעות במקור, ע.כ.) צורך להתחיל לשמוע את התיק מתחילתו, הבקשה נדחית ...".
3. התביעה החדשה אותה מבקש התובע להגיש, שונה לחלוטין מהתביעה המקורית שהוגשה. תביעה זו מחייבת שמיעת התיק מתחילתו. ניהול תביעה חדשה לחלוטין, בתיק אשר הוגש בשנת 2010, יגרום לפגיעה במתדיינים אחרים, משום שתיק כזה יזכה לעדיפות על תיקים חדשים יותר, לה אינו ראוי.
4. כל האינפורמציה להגשת כתב התביעה, כפי כתב התביעה המתוקן, הייתה קיימת עוד קודם להגשת כתב התביעה המקורי. הטענה העיקרית של התובע היא שהתביעה לא הוגשה נכון, עקב מחדלים נטענים של בא כוחו הקודם. מבלי להתייחס למחדלים הנטענים או לשינוי בטענות העובדתיות (בכתב התביעה המקורי נטען שהומלץ לתובע על "טיפול מונע" ואילו בכתב התביעה המתוקן נטען שנאמר לתובע שנדבק בשחפת) ומבלי להביע דעה בעניין, מחדל של עורך דין אינו מהווה הצדקה לעיכובים בניהול תיק ובוודאי שלא לצורך להתחיל הליך מלכתחילה.
5. ב"כ התובע סבור שאם תידחה הבקשה, ייגרם לתובע נזק מכך שהמשיבה תצטרך להגיש כתב הגנה חדש. מכך עולה כי ב"כ התובע סבור שאם יתוקן כתב התביעה, לא יהיה צורך להגיש כתב הגנה מתוקן. דעתי שונה מדעתו- אם יוגש כתב תביעה מתוקן, קמה למשיבה זכות להגשת כתב הגנה מתוקן, בו תהיה היא רשאית להתייחס לטענות החדשות, ולהתייחס לטענות הגנה חדשות שקמות לה כתוצאה מהטענה החדשה, שהנזק הנפשי נגרם עקב כך שברזילי הודיע לתובע שנדבק בשפעת, אך מסתבר שהודעה זו הייתה מוטעית (דבר שלא נטען בכתב ההגנה המקורי).
6. בעניין ההוצאות, אינני סבור שיש הבדל אם התביעה תימחק ותוגש מחדש, או שיתוקן כתב התביעה. כך או כך, אם יתבקשו הוצאות, ישקול זאת בית המשפט. היענות לבקשה לא תקטין את הוצאותיו של המבקש, למעט הצורך לשלם את החלק הראשון של האגרה, סכום של כ- 700 ₪ (אם יבקש התובע למחוק את התביעה, רשאי הוא לבקש לפטור אותו מתשלום יתרת האגרה).
7. נוכח האמור לעיל, אינני סבור שייגרם לתובע נזק כלשהו מדחיית הבקשה, ובאיזון בין זכויותיו לזכויות מתדיינים אחרים, אני סבור שבמקרה זה זכויות המתדיינים האחרים עדיפות.
8. נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה.
9. תוך 14 יום יודיע התובע איך הוא מבקש לקדם את התיק.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.