בפניי בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולחילופין להעברת נטל הראייה. הבקשה מעלה שני נימוקים עיקריים: האחד, העדר יכולת כלכלית, והשני, נזק ראייתי המקשה על קבלת חוות דעת. לאחר שעיינתי גם בתגובת הנתבעת, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וזאת מנימוקי התגובה.

באשר לפטור מהגשת חוות הדעת, כבר נפסק כי ספק אם העברת נטל הראיה יש בה כדי לפטור את התובע מהוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: ת.א. (חיפה) 372/99 סבע ג'מילה נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (פורסמה במאגרים, ניתנה ביום 25.4.04), וכי חוות הדעת של התובע היא זו שמקימה את עילת התביעה ומכאן שיש מקום להגיש חוות דעת כזו אשר מבססת את הקשר הסיבתי העובדתי הנטען בין מעשהו של הנתבע לבין הנזק לו טוען התובע, מיד עם הגשת התביעה.

לטעמי, אין מקום לפטור את התובע מחובה זו, מה גם שנימוק כלכלי אינו מהווה טעם מיוחד כנדרש בתקנה 127 לתקנות. בהקשר זה יצוין, כי התובע אף לא צרף ראיה כלשהי שיש בה כדי להעיד על המצוקה הכלכלית, ואף לא צרף תצהיר בעניין זה.

באשר לבקשה החילופית, להעברת נטל הראיה, כבר נפסק, כי הטענה לנזק ראייתי (מה גם שטרם הוכחה), אינה מהוה טעם המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית בשלב זה של הדיון (ראו: ת.א. (ת"א) 107921/01 נניקשבילי דוד נ' המוסד לטיפול באם ובילד-ויצו) (פורסמה במאגרים, ניתנה ביום 7.3.04).

אשר על כן, בשלב מוקדם זה אין מקום לשקול את הטענה להעברת נטל ההוכחה ועניין זה יבחן בהמשך לאחר שתוגש חוות דעת מטעמו של התובע.

לפיכך, תינתן הזדמנות נוספת לתובע להגשת חוות דעת מטעמו תוך 30 יום.

ככל שלא תוגש חוות דעת מומחה כאמור, אורה על מחיקת התביעה.

ת.פ. 26.4.13.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.