התובעים והנתבעים שכנגד הגישו תביעה כספית כנגד הנתבע והתובע שכנגד, בעתירה לפיצוי בסכום של 116,481 ₪, בגין נזקים ישירים ועקיפים הקשורים בליקויי בנייה שנתגלו בדירתם, לאחר שיפוץ שערך בה הנתבע והתובע שכנגד.

התובעים והנתבעים שכנגד, עותרים לפיצויים, כדלקמן –

סכום של 69,901 ₪ בגין ליקויי בנייה בהתאם לחוו"ד מטעמם; סכום של 7,250 ₪ בגין הוצאות נוספות לצורך תיקון עבודות השיפוץ; סכום של 13,030 ₪ בגין השבת סכום מע"מ ששולם ביתר; סכום של 5,000 ₪ בגין דיור חלופי ל – 5 ימים; סכום של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וסכום של 1,300 ₪ בגין עלות חוות דעת מהנדס.

הנתבע והתובע שכנגד הגיש תביעה כספית נגדית, בעתירה לפיצוי בסכום של בסכום 36,100 ₪, בגין הפרשי תמורה המגיעים לו כטענתו.

הוסמכתי לפסוק במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בפשרה, כהוראות סעיף 79א לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא טווחי סכומים ונימוקים ולאחר שמיעת בעלי הדין והגשת סיכומים.

הבאתי בחשבון שיקוליי, בין היתר, את חוו"ד מומחה בית המשפט לעניין הליקויים שבדירת התובעים והנתבעים שכנגד, על התייחסותו לשאלות הבהרה מיום 28.12.11; את טענות הנתבע והתובע שכנגד לעניין ממצאיה; את חוות דעת הגרפולוג שבתיק אשר להתחשבנות שערכו הצדדים, על הטענות הנגדיות שהושמעו גם בעניין זה; את התרשמותי מחקירותיהם הנגדיות של בעלי הדין; את התחשיבים השונים שנערכו על ידם; ואת הראיות שהוצגו ואלו שלא הוצגו - הן לעניין המכלול הנטען של נזקי התובעים והנתבעים שכנגד והן לעניין תחשיב התמורה, על חובת ההוכחה המשתנה בשני אלו.

מכל המקובץ, נחה דעתי כי יש להורות לנתבע ולתובע שכנגד לשלם לתובעים ולנתבעים שכנגד סכום כולל של 38,500 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

במכלול נסיבות העניין, לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות.

זכות ערעור-כדין.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.