<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשים עו"ד שמואל אהרנסון ועו"ד עופר לוי

ב"כ המשיבה עו"ד מוטי ארד ועו"ד מירב אליהו

עו"ד שמעון מויאל סגן היועמ"ש מטעם המשיבה

המבקש 1 בעצמו

פרוטוקול

עו"ד ארד:

איון מחלוקת לגבי מה ייעשה עם הבקשה המוקדמת ולא לגבי מינוי מומחה.

בסעיף 5 יש הסכמה על מה שדובר שתהיה הסתלקות מהבקשה הראשונה וטיעון לגבי הוצאות והסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. אין הסכמה לגבי מינוי מומחה בנושא של המנדט שיינתן למומחה, מה הוא בודק ולפי מה והעיתוי של תשובת הרכבת לפני או אחרי חוות דעת המומחה.

עו"ד אהרנסון:

לעניין האם מומחה הנגשה יכול להיות גם מומחה שירות – יכול בתנאי שיש לו הסמכה. אם יש לו הסמכה גם לזה וגם לזה זה בסדר גמור. התכוונו לומר לדוגמא כל עניין השילוט מוסדר באמצעות השירות. אם לא תקום טענה שהוא לא מוסמך אלא מוסמך לבדוק הכל – אין לנו בעיה.

עו"ד ארד:

אני מסכים בתנאי שלא תהיה הרחבת חזית. ככל שהטענות נשארות בגדר מה שיש בבקשת האישור.

לעניין האם המומחה יבדוק רק את המצב הנוכחי – כמובן.

עו"ד לוי:

לעניין הנחיות הנציבות – אם אנו נתעלם מהנחיית הנציבות התוצאה שתתבצע בדיקה והיא עלולה להיות לא מקובלת על הפרשנות שלהם.

עו"ד ארד:

אני לא מבין את הגישה הזו, ממנים מומחה שאמור להיות מומחה שמכיר לא רק את הדין אלא יודע לבדוק את זה כי הוא מתכתב עם הנציבות, עצם המומחיות שלו זה הבנה של הנושא כולל הנחיות הרשויות. יש לו את הדין ואיך הדין פועל בפועל. זה מה שצריכים לתת לו את המנדט לפעול, אתה המומחה ותבדוק את זה לפי הדין. אם הוא חושב שהדין צריך להיות מפורש בשטח לפי הנחיות הנציבות הוא עושה את זה כי זה הכלים שלו. זה לא שיקול דעת של בית המשפט, מדובר במומחה שהוא אמור להכיר את הדין, שזה תקנות וכללים לגבי מה גובה מדרגה ואיך מודדים את הגובה. האם בית המשפט מתכוון להגיד שצריך למדוד כך אבל לפי הדין צריך אחרת? תקן אירופאי זה לא הדין הישראלי אלא תקן אירופאי. התביעה לא על נגישות אירופאית.

המומחה צריך לתת את חוות דעתו על פי הדין וכל צד ממילא שומר על זכותו לחקור את המומחה ולהציב לו שאלות, יש לנו את הזכות להגיב לחוות דעת המומחה. המומחה הוא לא אותוריטה.

הסיטואציה שבה מומחה יצטרך לפנות לנציבות ולהגיד להם מה אתם אומרים על זה ועל אחר, ההתכתבות הזו-,

עו"ד לוי:

ניתן לדוגמא כשהנציבות למשל מוציאה מכתב התראה.

למשל אם לדוגמא עמדת הנציבות היא שסימן האזהרה בשוליים צריך להיות 90 ס"מ. אנו יודעים שזו עמדת הנציבות ואנו יודעים שיש את עמדת הרכבת. נפנה לנציבות ונבקש. המטרה שלנו שזה, לגרום לכך, אנו מניחים שהנציבות זה הגוף הכי מקצועי בארץ בנושא ואנו רוצים שזה יהיה מתואם איתם. אנו נפנה אליהם ונשאל אם יש הנחיות כתובות בנושא הנגשת התחנות ואם יש נעביר את זה לבית המשפט. אני לא בטוח שאם היו היינו יודעים עליהם. השאלה אם יש דעות שונות היא אין עליה מחלוקת, השאלה אם זה נרשם באיזה מקום.

עו"ד ארד:

זה לא יכול להיות לצורך התיק הזה.

עו"ד שמעון מויאל:

מה שחשוב לי להדגיש בנקודה הזו, הנציבות והרכבת הם צדדים בפני עצמם ויש להם מערכת יחסים משפטית מורכבת כי הנציבות היא הגוף שאמור לאכוף את הוראות הדין. ברור שלהם יש עמדות ולנו יש ויכוחים מחוץ לתיק הזה. זה ויכוחים שתמיד קיבלו את העמדות שלנו. להגיד שזה הנחיות, למשל מדובר בהוראה של רשות מול חברה, אין הנחיות. אולי חבריי ינסו להמציא כאלה בהמשך אבל אין הנחיות, יש ויכוחים בין שני גופים וזה לגיטימי.

המבקש 1:

יש פה בעיה שהתקנות שעליהן מתבסס התיק הזה ישנות. אכן יש תקנים ישראלים מעודכנים שנעשו בחלקם או ברובם על סמך תקנים בינלאומיים והאם אפשר שאותה חוות דעת תציין לא רק האם המצב ברכבת או בתחנות מתאים למה שהיה בתקנות או האם יש סטייה בינן לבין מה שיש בתקן הישראלי.

ישנם סטים של תקנים ישראלים שמדברים על נגישות. ניקח דוגמא של סימן אזהרה בקצה רציף, אותו סימן שמאפשר לעיוורים לחוש האם הם קרובים לאזור הסכנה. התקנות מדברות, משהו ארכאי, משהו בין 20-30 ס"מ בערך, משהו צר. התקן מדבר על משהו בסביבות 40 ס"מ. כל תקני הנגישות הם לא רשמיים אלא אם באות תקנות ומצביעות עליהם. מה שקורה בינתיים אני פניתי למשרד התחבורה לתקן כל מיני דברים בתקנות. הם רואים בי סדין אדום שהם צריכים להילחם בי.

התקנות הרלבנטיות יצאו ב- 2002 ובחלק מהדברים ביצעו על תקנים. על תקן שהיה בזמנו. בינתיים אותו תקן שונה, האם לפחות במקרים אלה אפשר להגיד או-קיי על פי התקן ההוא זה בסדר עומדים במחויבות ועל פי התקן החדש הם לא עומדים?

עו"ד אהרנסון:

האם מה שבית המשפט אומר זה שחוות הדעת של המומחה תחליף את חוות הדעת שלנו לגבי חלקי העבר? קיוויתי שלא זה מה שנאמר.

עו"ד ארד:

המומחה הקיים הוא מומחה שבעצם משרת את בית המשפט ושני הצדדים למעשה. חבריי למעשה לא הגישו חוות דעת מומחה מלכתחילה כשהרכבת כן עשתה זאת וכן נשאה בהוצאות. הם הגישו חוות דעת שהייתה חסרה עוד בתיק הקודם. עכשיו אנו נמצאים במהלך חדש וחבריי לא אמרו שיש להם בעיה כספית או שאין להם מימון לתיק. אם חבריי יאמרו שאין דרך אשאל את הרכבת אם יש אפשרות שהיא תישא בזה. העלות לא אמורה להיות מטורפת ואין סיבה ששני הצדדים לא יישאו בה. אנו נשקול את זה וניתן תשובה. האם אנו נמצאים במצב שאנו נמצאים ביחסי כוחות לא הגיוניים כשחבריי נמצאים ללא מימון והתובע מממן מכיסו? יש לי תחושה שיש מישהו שממן את זה.

עו"ד אהרנסון:

אפיס את דעתו, אין מי שמממן את התיק.

עו"ד ארד:

המספר שנקבו של 80,000 ₪ שעלו חוות הדעת זה נשמע כאילו יש גורם שמממן. אפשר גם לקבוע יחס אחר.

עו"ד מויאל:

מומחה שיסקור 52 תחנות לא עולה 80,000 שקל, אני יודע את זה כי אנו מפעילים מורשה נגישות ומשלמים לו כסף. אם יש צד שיכול לשלם 80,000 שקל על חוות דעת יכול לממן מומחה ב- 20,000 שקל. אפשר להשקיע עוד 20,000 שקל ולשלם חצי חצי.

-לאחר הפסקה-

עו"ד ארד:

הרכבת מקבלת את המלצת בית המשפט לממן בשלב זה את המומחה. לגבי זהות המומחה אנו נבקש שבית המשפט יבחר אותו מתוך רשימה שנגיש. נוצר קושי כי ההגבלה שהוא גם מומחה נגישות מבנים וגם מומחה נגישות שירות יכולה לצמצם את הרשימה. אנו צריכים להשוות בין השמות שיש, זה לאו דווקא האנשים האיכותיים יותר שיש. ההגבלה של הוספת השירות מגבילה את זהות המומחה.

<#2#>

החלטה

1. משצומצמו חילוקי הדעות בין הצדדים לגבי פרטי מינוי מומחה של בית משפט, אני נותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים להצעת בית המשפט מיום 2.6.14 (עמ' 7).

2. הצדדים יואילו להגיש רשימה מוסכמת של אנשי מקצוע שיכולים להיות לדעתם המומחים לבדיקת הנגישות בתיק זה, תוך 7 ימים. אם לא יצליחו להגיע להסכמה, יגיש כל אחד מהם רשימה משלו תוך 10 ימים.

3. המומחה שימונה יבדוק את מצב הנגישות ללקויי ראיה בכל תחנות הרכבת בישראל לפי הדין הקיים, וימסור חוות דעתו תוך 60 יום מיום קבלת המינוי. הרכבת תישא בשכרו של המומחה בשלב זה, ועניין זה יילקח בחשבון בסיום ההליך.

4. אני מקבלת את הסתלקות המבקשים מת"צ 25559-03-10, הבקשה והתובענה האישית נמחקות.

5. הצדדים יטענו לעניין הוצאות, גמול ושכר טרחה בת"צ 25559-03-10 תוך 7 ימים, בטיעונים שלא יעלו על 2 עמודים.

6. נקבע להמשך קדם המשפט לאחר קבלת חוות דעת המומחה, ליום 9.12.14 בשעה 09:30.

תשובת המשיבה לתובענה הייצוגית תוגש תוך 30 יום מיום קבלת חוות דעת המומחה, ולפחות 60 יום טרם קדם המשפט, על מנת לאפשר זמן לתשובת המבקשים. ככל שיהיה בכך צורך (בשל ארכות אפשרויות שתינתנה) יעתרו הצדדים לדחיית מועד הדיון.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ד, 03/07/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי גלית חיאק