1. בפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

2. התובע יליד שנת 1969, נפגע לטענתו בתאונת דרכים שארעה ביום 20.3.2003, בעת שרכב בו נסע, הנהוג על ידי הנתבע 1, אחיו, התהפך.

3. הנתבעות מכחישות את נסיבות אירוע התאונה כאשר לעניין זה נטען כי מדובר בתאונה עצמית, לא הובאו ראיות להוכחת התביעה וקיימות סתירות בגרסאות התובע ואחיו באשר להתרחשות התאונה ומה שארע לאחריה.

הצדדים חלוקים גם בשאלת הנזק.

4. עוד בטרם הגשת התביעה הגיעו הצדדים להסכמה למינוי מומחה מוסכם בתחום האורטופדי, ד"ר הנדל, ובחוות דעתו מיום 30.3.2006 קבע ד"ר הנדל כי לתובע לא נותרה נכות לרבות נכות זמנית.

דיון והכרעה

שאלת החבות

5. לטענת התובע, בתאריך 20.3.03, נסע ברכב שהיה נהוג על ידי אחיו באזור המכתש במצפה רמון ובזמן הנסיעה התפוצץ גלגל של הרכב, הרכב התהפך וכתוצאה נגרמו לו נזקי גוף (סעיף 2 לתצהיר העדות הראשית).

בהודעתו במשטרה מיום 30.3.03, מתאר התובע את אירוע התאונה כדלקמן: "בתאריך הנ"ל נסעתי ברכב שבו נהג אחי בשם ג'אלל. כשיצאנו מהמכתש במהלך הנסיעה הרכב זרק תחת, הגלגל התפוצץ והתהפכנו. הייתי חגור. למחרת נבדקתי בבי"ח סורוקה בב"ש".

הנתבעות הגישו הודעות שמסרו התובע ואחיו ג'אלל ביום 19.11.03, לחוקר מטעמן ועל פי ההודעה שנמסרה על ידי התובע לחוקר עולה כי נסיבות האירוע הן כדלקמן:

"לפני מספר חודשים בשעה 15:00 או 16:00 נסעתי ברכב של המשפחה... אחי ג'אלל נהג ברכב. רק שנינו היינו ברכב ונסענו ממכתש למצפה – (רמון) בשביל הכורכר הרכב החליק כתוצאה מפיצוץ בגלגל והתהפכנו...".

בעדותו בבית המשפט כאשר התבקש לתאר את השתלשלות העניינים העיד התובע שיצא מאוהל של המשפחה במכתש רמון "ובדרך חזרה התפוצץ גלגל אחי היה נוסע במהירות של 40 50 לא זוכר, אני זוכר שזה היה גלגל קדמי לפי דעתי אני חושב שמאלי, קדמי ואחורי, אחר כך היה עוד גלגל שהתפוצץ אני לא יודע איזה גלגל התפוצץ קודם, איבדנו שליטה והאוטו התהפך". (עמ' 22 שורות 16-12 לפרו').

בכל הגרסאות שמסר התובע עולה כי התאונה ארעה כאשר הרכב נסע בשביל, בדרך שאינה סלולה וכתוצאה מפיצוץ גלגל הוא התהפך.

6. לתמיכה בגרסתו הביא התובע את אחיו ג'אלל (הנתבע 1) כעד מטעמו.

בתצהירו מציין ג'אלל - "בתאריך 20.3.03 נהגתי ברכב... באזור המכתש במצפה רמון, ואחי עאטף נסע איתי ברכב. במהלך הנסיעה התפוצץ גלגל של הרכב והתהפכנו וכתוצאה מכך עאטף נפגע ופנה לקבל טיפול רפואי".

בהודעתו במשטרה מיום 30.3.2003 תאר ג'אלל את התאונה כדלקמן: "בתאריך הנ"ל נהגתי ברכב הנ"ל במכתש התחלתי בנסיעה מכיוון המכתש לכיוון החוצה לכביש. היה בור בשטח עפר, הרכב נזרק קצת לצד ואז התפוצץ גלגל קדמי שמאלי וגלגל שמאלי אחורי וכתוצאה מכך התהפכתי עם הרכב".

בהודעה שנמסרה לחוקר מטעם חברת הביטוח ציין ג'אלל "לפני מס' חודשים ב-3/03 בשעות אחה"צ נהגתי ברכב מסוג מגנום מיצובישי מחניון בארות לכיוון מצפה רמון לידי ישב אחי עאטף סלימאן קרינאוי רק שנינו היינו ברכב - דרך עפר כורכר - חצץ. בדרך התפוצץ גלגל שמאלי קדמי ואח"כ גם אחורי הרכב החל לנסוע לרוחב והתהפכנו על הגג...".

גם בעדותו בבית המשפט העיד ג'אלל כדלקמן: "נסענו ברכב על כביש עפר וכשנסענו כתוצאה מכך התפוצץ אחד הגלגלים. זו דרך עפר עם מצע של חצץ. התפוצץ אחד הגלגלים וכתוצאה מזה התהפכנו". (עמ' 13 שורות 25-24 לפרו').

גם מעדותו של ג'אלל עולה כי האירוע אירע כתוצאה מנסיעה על כביש עפר וכי בעקבות פיצוץ בגלגל התהפך הרכב.

7. הנתבעות מפנות לסתירות רבות שנמצאו לשיטתן בין הגרסאות השונות שמסרו התובע ואחיו ג'אלל. כך למשל טוענות הנתבעות כי בעדותו של ג'אלל במשטרה הוא טען שהיה בור בשטח וכי מדובר בדרך עפר בעוד בחקירתו בבית המשפט ציין כי לא היה בור ומדובר בדרך עפר ובפני החוקר מטעם חברת הביטוח ציין כי מדובר בדרך עפר כורכר חצץ. כן נטען לקיומן של סתירות באשר לאופן אירוע הפיצוץ בגלגל וההתהפכות, לדרך שבה יצאו התובע ואחיו מהאוטו (בכוחות עצמם כפי שעולה מן העדות או בעזרת תיירים שחילצו אותם כפי שעולה מההודעה בפני החוקר). סתירות נוספות מתייחסות לפינוי מהשטח, קרי, מי לקח את התובע מהשטח ואופן חילוץ הרכב. באשר לתובע נטען לסתירה בגרסאות בנוגע לשעת האירוע (שעות 21-20 בהודעה במשטרה לעומת השעה 15 בהודעה בפני החוקר מטעם חברת הביטוח והתייחסות לשעות 8-5 בערב בעדותו בבית המשפט תוך שהוא מתייחס לתחילת החושך. כן נטען לסתירות נוספות באשר לסיבה לתאונה ולפיצוץ הגלגל, לאופן היציאה מהרכב ולמועד הפניה לקבלת טיפול רפואי.

לטענת הנתבעות התובע לא הביא אסמכתאות לתיקון הרכב למרות שהיה בהן כדי להראות סמיכות זמנים לאירוע התאונה ולנזק שנגרם לרכב.

8. יצוין כי על אף הסתירות האמורות אני סבורה כי אין מדובר בסתירות היורדות לשורשה של הגרסה באשר לאופן אירוע התאונה.

תיאור ליבת האירוע לא השתנה ולא נסתר ויתר הדברים (ובין היתר כיצד בדיוק אירע פיצוץ הגלגל ואופן החילוץ מהרכב), מהותיים פחות.

עדותו של התובע נתמכה בעדות אחיו שנהג ברכב ובנוסף נתמכת גרסתו במסמכים רפואיים הסמוכים למועד התאונה. כך, צורף לתיק המוצגים מסמך מיום 21.3.03, ובו צוין "ת"ד. בלילה שעבר" וכן מכתב שחרור מבית החולים סורוקה מיום 21.3.03, ולפיו "בן 33, הלילה היה מעורב בתאונת דרכים – התהפכות עם מכונית".

כאשר הן התובע והן אחיו מעידים בתיק, ועל אף שאין חולק שמדובר בעדים המעוניינים בתוצאת ההליך, אין מדובר בעדות יחידה של בעל דין. נוסף על כך, בענייננו נתמכת גרסת התובע במסמכים רפואיים, כך שגם אם היתה בפני עדות התובע לבדה, אין מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, בשים לב למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה, כאשר בענייננו אין מדובר באזכור סתמי של פגיעה בתאונת דרכים אלא מצוינת במפורש התהפכות עם מכונית.

לאמור יש להוסיף את התצלומים אשר הוגשו על ידי אחיו של התובע במהלך עדותו (ת/1 – ת/6).

צודק ב"כ הנתבעות לעניין מועד הגשת התצלומים והחשד המתעורר נוכח המועד בו הוגשו ואולם בתצלומים נראה במפורש הרכב נשוא התובענה כאשר הוא הפוך על גגו ואין זה סביר כי התובע ואחיו טרחו וביימו אירוע כאמור. על כן, גם אם משקלה של ראיה זו מועט בשים לב למועד בו הוגשה, הרי שיש גם בה כדי לתמוך בגרסת התובע.

9. לאור כל האמור, עמד התובע בנטל המוטל עליו על פי מאזן ההסתברויות להוכיח כי ארעה תאונת דרכים בה התהפך הרכב ובגינה הוגשה התובענה.

הנזק

10. המומחה הרפואי המוסכם, ד"ר הנדל, קבע כי לתובע לא נותרה נכות וכן לא קבע לתובע נכות זמנית וזאת לאחר שהתובע ציין בפניו כי לא נעדר מהעבודה.

11. ב"כ התובע טוען כי יש למנות מומחה אחר שכן ד"ר הנדל קיפח את התובע וחוות דעתו ועדותו כוללות סתירות המצביעות על פגמים המחייבים את פסילת חוות הדעת או מינוי מומחה נוסף.

אין לקבל את טענות התובע בעניין זה. חוות דעתו של ד"ר הנדל ברורה וממצה ולא נסתרה גם במהלך חקירתו הנגדית. הטענה כי המומחה לא עיין בצילומי התובע מחדר המיון אין בה כדי לסייע לתובע כאשר מחוות הדעת עולה שהמומחה ביקש מהתובע להציג צילום אולם "לא הוצגו, לדבריו אבדו כאשר עבר דירה". בנוסף, לאחר עדותו של ד"ר הנדל ובעקבות בקשת התובע התרתי לתובע להמציא למומחה צילומים שאותרו על ידו מחדר המיון (החלטה מיום 9.2.14) וגם לאחר שעיין בצילומים אלה, קבע ד"ר הנדל כי אין מקום לשינוי חוות דעתו שכן בצילומים שבוצעו ביום 21.3.03 לא נמצא כל ממצא חריג.

מדובר במומחה מוסכם אשר מונה על ידי הצדדים, בדק את התובע ונתן חוות דעת והתייחסות נוספת לאחר המצאת הצילומים וזאת באופן מקיף וממצה ומשחוות דעתו לא נסתרה, אני מאמצת את מסקנותיה.

12. הואיל ועל פי חוות הדעת לא נותרה לתובע כל נכות והתובע לא הוכיח כי נגרם לו אובדן השתכרות כלשהו, אין מקום לפצות את התובע בגין ראש נזק של הפסד השתכרות.

13. התובע טוען כי נגרמו לו הוצאות אולם לא צירף כל אסמכתא באשר להוצאות אלה וטען בעלמא במסגרת עדותו כי הוא מטופל אצל רופאים פרטיים וזאת ללא שמסר כל פירוט של הוצאות שהוצאו על ידו לצורך בדיקות, טיפולים או תרופות. כך הדבר גם בהתייחס לטענתו להוצאות נסיעה שנגרמו לו.

גם בעניין עזרת צד ג' התובע טען טענותיו ללא כל אסמכתאות שמהן ניתן ללמוד על ההוצאות הממשיות שנגרמו לו לשם כך.

יחד עם זאת, אין חולק כי התובע נזקק למספר בדיקות רפואיות וכן סבל ממגבלות שונות סמוך לאחר התאונה, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים, קיבל זריקות ונטל תרופות.

בנסיבות אלה אני פוסקת בגין ראשי נזק אלה פיצוי גלובלי בסך של 2,000 ₪.

14. באשר לכאב וסבל משנקבע כי לא נותרה לתובע נכות ובשים לב לסמכותו של בית המשפט לקבוע פיצוי בראש נזק זה ובלבד שהסכום לא יעלה על 10% מהסכום המקסימלי, אני פוסקת לתובע בגין ראש נזק זה סך של 8,000 ₪.

15. לסיכום – אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד כחוק ובצירוף האגרה ששולמה על ידי התובע.

באשר ליתר ההוצאות שנגרמו לתובע לרבות בגין בדיקתו הנוספת של המומחה את הצילומים ועדות המומחה בבית המשפט, לא מצאתי לחייב את הנתבעות שכן המומחה קבע שלא נותרה לתובע כל נכות והצורך לבחון את הצילומים הנוספים התעורר בשל מחדל התובע להמציאם במועד הבדיקה המקורי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.