פרוטוקול

הדיון נערך באמצעות הקלטה (חברת "פרוטוקול").

כ.ה. משה הולצמן: טוב. אוקי, אנחנו נתחיל את פרשת ההוכחות מטעם התובעת. אני מבקש לשים כאן כיסא בין הדלפקים, אם יש , יש כיסא? אם לא לקחת מכאן, יש כיסא ליד אדוני.

עו"ד אילן עמית: רק למען הסדר הטוב, אולי תגיש את התצהיר החתום?

עו"ד יאיר מורד: כן.

כ.ה. משה הולצמן: איפה, גברתי בואי. שבי בקשה מולי. אז אדוני רק ידבר לתוך המיקרופון כשהוא מגיש את התצהיר.

עו"ד יאיר מורד: אני אמתתי את התצהיר עם הגברת, זו חתימתה, ואני מגיש את זה לבית המשפט.

כ.ה. משה הולצמן: טוב.

עו"ד יאיר מורד: לחברי יש העתק ממנו, לא חתום.

כ.ה. משה הולצמן: בסדר גמור.

החלטה

תצהירה של הגברת שמשון אורית, כאשר הוא חתום ומאומת, על ידי עורך דין מורד, מתקבל ומסומן ת/1.

כ.ה. משה הולצמן: גברתי רק תשבי בין הדלפקים, בקו אחד עם עורכי הדין אם אפשר. לא פה. לכי אחורה. טוב. גברתי מה שמך בקשה?

העדה אורית שמשון: אורית שמשון.

כ.ה. משה הולצמן: טוב. אוקי שבי. לא, לא שתשב בין הדלפקים, בין כן. שלום גברתי, צהריים טובים,

העדה אורית שמשון: צהריים טובים.

כ.ה. משה הולצמן: אני מזהיר אותך גברתי, שעליך לומר את האמת, שאם לא כן, את תהיי צפויה לעונשים הקבועים בחוק. האם האזהרה שציינתי מובנת לגברתי?

העדה אורית שמשון: כן.

כ.ה. משה הולצמן: תודה רבה. האם את מזהה, גברתי האם התצהיר שלך בפניך. כן גברתי, האם את מזהה את חתימתך על התצהיר?

העדה אורית שמשון: כן.

כ.ה. משה הולצמן: תודה. אוקי, אז חקירה נגדית לגב' אורית על ידי עו"ד אילן עמית, ב"כ שמעון אסייג, בבקשה.

העדה אורית שמשון, מוזהרת כחוק ומשיבה בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אילן עמית:

ש: טוב. גברת שמשון, אני מפנה אותך לסעיף 5 לתצהיר, את אומרת תוך כדי ביצוע הפנייה, הבחנת במים על הכביש,

ת: אהה,

ש: מה עשית באותו שלב?

ת: נסעתי באותה המהירות שנסעתי, כי לא נסעתי מהר, פשוט פניתי שמאלה,

ש: כן,

ת: אז לא, לא היה לי מה לעשות משהו אחר.

ש: אני אומר לך ,שהעובדה שהחלקת עם הרכב במהלך הפנייה, מעידה על כך שנסעת במהירות גבוהה ומהירות שאינה תואמת את הסיבוב ותנאי הדרך. מה יש לך להגיד על כך?

ת: אין סיכוי, אני הייתי עם שלושה ילדים אחורה, בעלי היה ברכב קדימה לפני, אני תמיד נוהגת באמת בזהירות, במיוחד בפניות, במיוחד שיש לי שלושה ילדים, והיה שמה תינוק בן שמונה חודשים אפילו פחות,אין סיכוי שנסעתי מהר.

ש: את טוענת שאת נסעת בזהירות, מדוע לא ציינת זאת בתצהיר שהגשת?

ת: לא ידעתי.

ש: איך את מסבירה את העובדה, שבעלך שנסע לפניך, עבר בשלום את הצומת.

ת: אני חושבת שהוא הרבה יותר מנוסה ממני במצבים כאלה, מאשר אני.

ש: כמה זמן את נוהגת, ממתי יש לך רישיון?

ת: מגיל שמונה עשרה,

ש: כמה שנים זה עד לתאונה?

ת: אבל, אבל נהגתי בשנים האחרונות, נהגתי ארבע שנים, לעומתו שהוא הרבה יותר שנים. ואני חושבת שהוותק והניסיון הוא הרבה יותר שלו מאשר שלי.

ש: את יודעת להגיד, כמה רכבים היו באותה פנייה, בזמן שהרמזור היה ירוק?

ת: אני לא זוכרת, זה היה לפני ארבע שנים.

ש: בסעיף 7 לתצהיר שלך, תסתכלי בתצהיר, את מציינת שגם הרכב של בעלך החליק החלקה קלה בתוך המים,

ת: נכון,

ש: מתי הבחנת בכך?

ת: לדעתי זה היה תוך כדי נסיעה, אני לא זוכרת, זה היה תוך כדי נסיעה כנראה.

ש: אוקי,

ת: וגם לפי מה שהוא אומר, כי גם הוא החליק, הוא נבהל, הוא ראה אותי מחליקה תוך כדי, והוא ראה את זה במראה האחורית, אז ה ...

ש: כלומר הוא נסע בסיבוב והביט במראה?

ת: כן,

ש: תאמרי לי, מה הנזק שנגרם לך, או לנוסעים שהיו איתך, במקרה הזה, זה היה הילדים, כתוצאה מהתאונה?

עו"ד יאיר מורד: נזק גוף?

עו"ד אילן עמית: נזק גוף, כן.

ת: פנינו האמת ישר לבית חולים,

ש: כן,

ת: כי יכול להיות גם אני, די קיבלתי מכה בגב, אבל לא היו נזקים ה ...

ש: הבנתי. האם, מדוע את או בעלך לא התקשרתם למשטרה, או למגן דוד אדום, מיד לאחר התאונה?

ת: כי כן יצאתי מהאוטו וכן יכולתי ללכת, וישר פנינו עצמאית לבית החולים, ראינו שיכולנו לפנות לבד.

ש: את מציינת בהודעה שמסרת לחברת הביטוח, חיפשנו את מקור המים. למה הכוונה, מי זה חיפשנו?

ת: כי, אני ובעלי כשעמדנו שמה, כשפנינו ועצרנו את הרכב שם בצד, אז ראינו שם, ראינו זרימת מים וזה היה מוזר, הייתה זרימת מים, זה לא, זה גם לא תקופה כזאתי שהייתה מתאימה , פשוט הייתה זרימת מים וראינו, כי לא הבנתי במה החלקתי. לא ידעתי מה קורה שמה,

ש: אוקי, אבל את מצד שני,

ת: הייתי די בהלם,

ש: בתחילת העדות שלך את אמרת שהבחנתי , הבחנתי ברטיבות על הכביש,

ת: נכון, נכון. באמת הבחנתי תוך כדי פנייה שיש מים, ואחרי זה שעצרנו, אז הסתכלנו וראינו, שיש זרימה של מים שם. זה, אני לא שמתי לב ממש לפרטים, אני לא יודעת בדיוק מה, מה קרה שמה, כי די הייתי בהלם ממה שקורה שמה. במיוחד שלא הייתי לבד.

ש: יכול להיות שהמקור של המים, היה מעסק אחר ולא ממתקן השטיפה?

ת: אני לא יודעת מאיפה המים, הייתה זרימה של מים, ממש מהאזור של ה... אני פניתי שמאלה, מאזור שמה מימין, לא יודעת מאיפה, הייתה זרימה ממש של מים לכיוון הכביש.

ש: הבנתי. את יודעת לומר, מתי הוחלפו הצמיגים ברכב שלך, חודש לפני התאונה, שנה לפני, את לא יודעת.

ת: (לא ברור).

ש: אני רק רוצה להפנות אותך, אני לא יודע אם יש לך את הנספח, שזה טופס העדות שלך שמסרת לחברת הביטוח.

כ.ה. משה הולצמן: אדוני מתכוון למה שצורף לתצהיר?

עו"ד אילן עמית: כן, אני פשוט הכתב לא ברור אדוני, יש לה את זה מול העיניים, פשוט שתקרא את שלוש השורות האחרונות בעמוד השני,

עו"ד יאיר מורד: כן, רק תראה לי, אתה מפנה לחוקר?

עו"ד אילן עמית: לא, לא. אני מפנה לטופס העדות, יש שני עמודים בכתב יד,

עו"ד יאיר מורד: זה החוקר,

עו"ד אילן עמית: אה זה טופס בפני החוקר של חברת הביטוח?

עו"ד יאיר מורד: כן.

עו"ד אילן עמית: אוקי.

ת: את מה להקריא?

ש: אני אומר, שלוש השורות האחרונות של העמוד השני, אינם ברורות, אם את יכולה להקריא מה זה, כרגע .. כרגע אתם לפי הטופוגרפיה של הצומת ...

כ.ה. משה הולצמן: כן אדוני, רק מר,

עו"ד יאיר מורד: מורד,

כ.ה. משה הולצמן: אני מבקש שהיא תעיין ולא אדוני,

העדה אורית שמשון: אני לא מצליחה להבין מה רשום פה.

כ.ה. משה הולצמן: ברשותך,

עו"ד יאיר מורד: אני לא מדבר איתה.

כ.ה. משה הולצמן: לא, לא חס וחלילה, לא אדוני בסדר גמור,

העדה אורית שמשון: כרגע לפי הטופוגרפיה,

כ.ה. משה הולצמן: תן לה,

העדה אורית שמשון: של הצומת, מים שמקורם במתקן שטיפה, עלולה,

עו"ד אילן עמית: עלולים,

ת: עלולים,

ש: לזרום למקום בו החלקתי. כלומר, את מסיקה שזרמו מים ממתקן השטיפה נכון?

ת: לפי מה שרשום פה כן, אני לא זוכרת. זה היה לפני ארבע שנים, אני באמת לא זוכרת.

ש: אוקי. את אומרת כאן בשורה השלישית באותו עמוד, למיטב ידיעתי. למה הכוונה למיטב ידיעתי, למה לא אמרת את זה בצורה חד משמעית. הכוונה כמובן למקור הרטיבות.

ת: כן,

ש: את רואה, אני אקרא לך את השורה, מקור הרטיבות שגרמה להחלקה, היה למיטב ידיעתי מתקן השטיפה. שטיפת הדקל. מדוע ציינת את המילים למיטב ידיעתי.

ת: לא יודעת, יכול להיות שזה מה שחשבתי באותו רגע, אני לא זוכרת. אני מה שאני זוכרת כיום, זה שהייתה זרימה של מים, ואני פניתי והחלקתי. אני לא זוכרת את זה מאיפה.

ש: הבנתי. טוב אין לי יותר שאלות בבקשה.

כ.ה. משה הולצמן: תודה לאדוני. כן, הגברת ה ...

העדה אורית שמשון: אורית.

כ.ה. משה הולצמן: אורית, כרגע תענה לשאלות עו"ד, לב"כ של מר אבו עסה.

עו"ד עמר אבו עסר: של אחמד.

כ.ה. משה הולצמן: כן.

עו"ד עמר אבו עסר: נתבע מספר שתיים מתנגד, לעדות מפי שמועה וסברה, עדות שבמומחיות וכן מתנגד להגשת מסמכים שהוגשו, שלא באמצעות עורכם. כמו כן אנחנו מתנגדים להגשת חומר של תיק המשטרה, בגלל שלא הוזמנו עדים. ועכשיו אני,

עו"ד יאיר מורד: בגלל שלא הבנתי, בגלל ש-?

עו"ד עמר אבו עסר: שלא הוזמנו עדים. שהוגשו לא על ידי עורכם.

העדה אורית שמשון, משיבה בחקירה נגדית לשאלות עו"ד עמר אבו עסר:

ש: תגידי לי בקשה, כמה זמן את נוהגת?

ת: יש לי רישיון מגיל שמונה עשרה, אני בת שלושים ושמונה, יש לי רישיון מגיל שמונה עשרה, ואני מאז שהבת שלי נולדה, שמונה שנים.

ש: שמונה שנים. תגידי לי במשך השמונה שנים, קרה לך שהייתה לך איזה תאונה?

ת: לא.

ש: בכלל?

ת: לא.

ש: את מחזיקה תצהיר נכון?

ת: אם אני מחזיקה את מה?

ש: את מחזיקה את התצהיר שבידיך שם,

ת: כן,

ש: ואת חתומה עליו נכון?

ת: אהה.

ש: זאת החתימה שלך?

ת: כן,

ש: מי כתב את התצהיר?

ת: מעורך דין קיבלתי את זה, אבל אני עברתי ואני הערתי הערות ואני אמרתי מה שיש לי להגיד.

ש: כן. כלומר, העורך דין הוא שכתב את התצהיר נכון?

ת: אהה.

ש: ואיפה חתמת על התצהיר?

ת: מה זאת אומרת?

ש: איפה חתמת על התצהיר פיזית.

ת: בעבודה.

ש: בעבודה. כלומר התצהיר הגיע אליך, בלא נוכחות עורך דין.

ת: לא,

ש: כן וחתמת עליו?

ת: כן, כן.

ש: בסדר. תגידי לי בקשה, אני מפנה אותך עוד פעם לעדות שלך בעמוד 2, כפי שציין חברי, ואת אומרת ככה. "מקור הרטיבות שגרם להחלקה, היה למיטב ידיעתי, ממתקן השטיפה", נכון?

ת: זה מה שאמרתי אז, אני לא זוכרת כיום בדיוק מאיפה זה הגיע, אבל ..

ש: אבל זאת העדות שלך, מה שאת מסרת נכון?

ת: כנראה, כן.

ש: נכון, אז את מסיקה מסקנה נכון?

ת: כן.

ש: בסדר. תגידי לי בקשה, למה לא ציינת את זה בתצהיר?

ת: כי אני לא זוכרת.

ש: את לא זוכרת,

ת: זה היה לפני ארבע שנים, שוב פעם, והתצהיר זה נכון למה שאני זוכרת כרגע.

ש: תגידי לי בקשה, את בדקת את העניין, כלומר לגבי המים וכל הטענות שלך באותו יום?

ת: כן, כשעמדנו שם בצד, הסתכלנו וראינו שיש מים,

ש: מה זה עמדתם בצד, עמדתם באמצע הצומת, בקצה של הצומת, תסבירי לבית המשפט,

ת: הרכב היה באמצע הצומת, כי הוא נכנס, הוא הסתחרר והוא נכנס לתוך העמוד,

ש: כן,

ת: בעלי עצר את הרכב ברגע שהוא ראה את מה שקרה והוא בא להזיז את הרכב ולהוציא את הילדים ואז אנחנו עמדנו שם בצד, כן,

ש: תגידי לי למה זה לא צולם, למה זה לא תועד בצילומים?

ת: אני אמורה לצלם ה ... לא.

ש: את לא אמורה לצלם, בסדר,

ת: אני הייתי קצת, הייתי קצת הרבה בהלם ממה שקרה.

ש: עכשיו תגידי לי בקשה, אתם באתם מכיוון משק עזר, כלומר מכיוון משק עזר, לכיוון, לנווה זאב, ואת רצית לסטות שמאלה, תקשיבי בקשה לשאלה בסדר? ואת נסעת אחרי בעלך נכון?

ת: כן,

ש: והיה ביניכם איזה רכבים משהו, בינך לבין בעלך היה רכב כלומר?

ת: אני לא זוכרת.

ש: אני שואל אותך,

ת: אני לא זוכרת,

ש: את לא זוכרת שהיה רכב,

ת: לא.

ש: ופשוט מאוד בעלך , את אומרת, עכשיו אמרת בעדות בחקירה הנגדית, לנתבע מס' אחד, שבעלך את לא זוכרת ואת אומרת שבעלך ראה את זה שאת מחליקה במים. איך את מסבירה את זה לבית המשפט?

ת: כי אני זוכרת שהוא אמר לי, שהוא ראה אותי,

ש: הוא אמר לך,

ת: שאני מחליקה.

ש: בסדר, אז הוא אמר לך. בסדר. אז תסבירי לי בקשה, עם כל הכבוד, איך בעלך, איך את ידעת שבעלך החליק, ברגע שאת נכנסת לתוך שלולית המים ואת מתחילה לטפל ברכב, איך, איך ראית שבעלך החליק.

עו"ד יאיר מורד: לא הבנתי את השאלה.

עו"ד עמר אבו עסר: הרכב של בעלך. אני עוד פעם חוזר על השאלה. את טוענת בתצהיר שלך, את טוענת שבעלך ברכב שנסע לפניך החליק, החליק החלקה קטנה ועבר את זה בשלום. איך את ראית את זה, תסבירי לי את המשפט.

ת: אני לא זוכרת, אבל אני זוכרת שהוא כן אמר לי שהוא גם החליק במים,

ש: אז כן הוא אמר לך, אז כן הוא אמר לך. עדות שמיעה. תסבירי לי בקשה, אז אם אני אומר לך שאת היית אחרי בעלך והיית ממהרת,רוצה להשיג את בעלך וכדי לעבור את הרמזור, ולא נסעת בזהירות ובגלל זה החלקת וקרה מה שקרה,

ת: אני נהגת זהירה ואני נוסעת לאט, ואני באמת במיוחד בסיבובים, כדי, במיוחד שיש לי שלושה ילדים אחורה וכל סיבוב זה גורם להנעה של הראשים שלהם, אני מאוד, מאוד מקפידה בסיבובים ואני לא נוסעת מהר.

ש: תגידי לי בקשה, האם בדקת אם היה שמן על הכביש?

ת: לא, הייתה זרימה של מים,

ש: זרימה של מים, ומאיפה מקור המים?

ת: אני לא זוכרת. אני לא יודעת,

ש: יכול להיות מצינור שהתפוצץ, יכול להיות ממקום אחר? את לא יודעת מאיפה נכון?

ת: לא,

ש: בסדר. בתצהיר שלך, בסעיף 3, תסתכלי בקשה בסעיף 3, את אומרת שאת נעמדת נכון?

ת: שמה?

ש: את נעמדת, נעצרת נכון? עמדת בצד שמאל נכון?

עו"ד יאיר מורד: נעמדת.

עו"ד עמר אבו עסר: עמדת נכון?

ת: כן,

ש: הכוונה שלך שנעצרת נכון?

ת: כנראה, כן.

ש: בסדר. נעצרת. אחר כך את אומרת באותו תצהיר, באותו תצהיר, שאת לא עצרת עצירה מוחלטת, את נסעת לאט, אז תסבירי לי, אם את נוסעת לאט, אז איך את מחליקה.

ת: עובדה שהחלקתי, אני נסעתי לאט והחלקתי.

ש: אני שואל, אם את נוסעת לאט, אז איך את מחליקה, אם לא היית נוסעת במהירות לא היית מחליקה, ובמיוחד שאת פונה פנייה שמאלה,

ת: אין סיכוי ...

ש: אז אני אומר וחוזר ואומר לך, שאת פשוט רצית להשיג את בעלך ברכב, ויכול להיות שהאור שמה היה מהבהב ורצית להשיג אותו, לא יותר ולא פחות, ובגלל זה קרה מה שקרה.

ת: אל תכניס לי מילים לפה, אני נסעתי,

ש: תסבירי לבית המשפט, אני לא מכניס לך מילים לפה,

ת: אז אני מסבירה,

כ.ה. משה הולצמן: אדוני, אדוני, אדוני,

העדה אורית שמשון: שאני נסעתי אחרי בעלי,

עו"ד יאיר מורד: תן לה להשיב.

העדה אורית שמשון: אני נוסעת לאט, אני נוסעת זהירה, אין לי שום עבירות, אני מאוד מקפידה, במיוחד שזה רכב שהילדים, אני נוסעת, מחזירה, לוקחת לגנים, לחוגים, אני נורא, נורא מקפידה.

עו"ד עמר אבו עסר: טוב. בתצהיר שלך בסעיף 5, את אומרת ככה. תוך כדי הנסיעה, הבחנתי במים שהיו על הכביש, נכון?

ת: נכון.

ש: אז למה לא נזהרת כשראית מים על הכביש?

ת: אין לי מה לעשות, אני נסעתי לאט, אין לי מה לעשות, זה כמו שאתה נוסע בגשם. אתה נוסע ואתה נוסע בזהירות, ואני פשוט החלקתי. אני לא נסעתי מהר.

ש: את אומרת עוד בתצהיר, שגם אם היית נוסעת ולא החלקת, כאשר את אומרת שהכביש היה יבש, ואנחנו בחודש יוני,

ת: נכון,

ש: נכון?

ת: אתה מחכה שאני יענה?

ש: כן,

ת: מה השאלה?

ש: אני עוד פעם שאלתי אותך. את אומרת, עוד פעם אני שואל, תסבירי לי, איך היית, תסבירי לי איך שכמעט, שכמעט את נוסעת, אמרת נוסעת לאט ואת הבחנת במים, ואת אמרת הבחנת ולא נזהרת, ולמה נסעת כשאת יודעת שיש מים, למה לא נזהרת בנסיעה שלך.

ת: אז אני אומרת לך, ואני חוזרת ואומרת, שאני נסעתי לאט, אני לא נסעתי מהר. אני פניתי שמאלה ואני החלקתי. אין סיכוי שנסעתי מהר.

ש: טוב. תספרי לי בקשה, איך בעלך החליק החלקה קטנה, ולא החליק כמו ההחלקה שלך,

ת: אני לא יודעת,

ש: ולא נגרם לו נזק? היו רכבים אחרים שגם החליקו שם, חוץ מהרכב שלך?

ת: לא יודעת.

ש: תגידי לי בקשה, מתי מסרת את העדות לחברת הביטוח?

ת: אני לא זוכרת, כנראה זה היה קרוב,

ש: יום, יומיים, שלושה, חודש,

ת: אני לא זוכרת, זה היה לפני ארבע שנים, אין לי מושג. אפשר לראות לפי התאריכים.

ש: באיזה שעה היה האירוע?

ת: בשמונה בערב, חזרנו מאמא שלי ונסענו,

ש: בשמונה בערב, בשעת חושך נכון?

ת: זה היה קיץ, אז זה לא ממש היה חושך.

ש: הבנתי. ואת יודעת מתי, מכונת השטיפה מתי היא נסגרת?

ת: לא .

ש: אם אני אומר לך שהיא נסגרת בשעה שש בערב?

ת: אני מבחינתי היה מים, אני לא יודעת מאיפה, היה מים.

ש: אז את לא יודעת אם זה משטיפת דקל, נכון את לא יודעת.

ת: לא.

ש: לא. בסדר. או ממקום אחר. טוב, תודה אדוני.

כ.ה. משה הולצמן: אוקי. תודה. העדה תשיב לשאלות בחקירה נגדית של עו"ד רון קצב, ב"כ עיריית ב"ש.

העדה אורית שמשון, משיבה בחקירה נגדית לשאלות עו"ד רון קצב:

ש: אנחנו מדברים על המים, בסעיף 2 לטופס העדות, כתוב פה בשורה החמישית, חיפשנו את מקור המים, וזהו המקור, מה המילה הנוספת שם? לשלולית מים במרכז הצומת? את יכולה להסביר לנו מה המילה שם?

ת: איפה אתה?

ש: בשורה החמישית,

ת: זה לא הכתב שלי.

ש: בסדר, אם את יודעת.

ת: ראו את נתיב זרימת המים, ממתקן השטיפה. לא ... לא ניגשתי למתקן השטיפה. אז כנראה, אני לא, שוב פעם אני לא זוכרת,

ש: אוקי,

ת: אבל כנראה היה שמה מהאזור הזה, מהאזור שלהם את הזרימה של מים.

ש: פשוט כתוב כאן שלולית.

ת: איפה שלולית?

ש: הנה, כאן. כתוב שלולית מים במרכז הצומת, את רואה?

ת: כן,

ש: בסוף השורה החמישית, בתחילת השורה השישית,

ת: כן,

ש: אז זו הייתה שלולית או זרימה של מים?

ת: לא, זה לא הייתה שלולית, זה הייתה זרימה של מים.

ש: אוקי. ולא צילמת את המים,

ת: לא, למה שאני יצלם,

ש: בסדר.

כ.ה. משה הולצמן: כן.

עו"ד רון קצב: מה טיבם של המים, את יכולה לומר לנו לאיזה גובה ולאיזה שטח הם השתרעו?

ת: לא, אני לא זוכרת. הייתה פשוט זרימה של מים, זה היה משהו שהוא חריג בנוף שמה באותו רגע, ואני לא זוכרת.

ש: כן, מה טיבה של הזרימה אבל.

ת: אני לא זוכרת.

ש: אוקי. מדוע לא הודעת לעירייה מיד לאחר , או למוקד, מיד לאחר התאונה, לא סברת שחלילה עלולים להיפגע שם רכבים נוספים?

ת: אני הייתי בהלם מדי, היו לי שלושה ילדים מאחורה, מה שחשבתי זה ללכת לבית החולים ולהיבדק.

ש: בסעיף 5 לכתב התביעה, כתוב במה שמיוחס לנתבעת שלוש, לעירייה, אחד הדברים, לא התקינה פתחי ניקוז על המדרכה בסמוך לנתבע אחד, ובתצהיר שלך, צורף דו"ח החקירה שאני כמובן אדוני מבקש שבית המשפט יתעלם ממנו, או יפסול אותו,

עו"ד יאיר מורד: מה זה יתעלם ממנו? אתם שואלים אתה על התצהיר,

עו"ד רון קצב: אנחנו מותר לנו, כי היא צירפה את זה לתצהיר. מה אני, אני אקריא לך,

עו"ד יאיר מורד: לא, לא אין בעיה להוציא, אתם שאלתם רק על הדבר הזה.

עו"ד רון קצב: אז אני מגיע לזה,

עו"ד יאיר מורד: בסדר,

עו"ד רון קצב: אולי אני אשכנע אותך,

עו"ד יאיר מורד: לא צריך לשכנע,

עו"ד רון קצב: אוקי. נכון, את בית משפט. אז בסעיף 9, תסתכלי גברתי לתצהיר שלך, בין סעיף 9 לסעיף 10, כתוב רצוף בזה, כחלק בלתי נפרד מתצהירי זה, ההודעה, העתק ההודעה, וצילומים. צילומים כמו שאמרת לא ערכת, אז יש לנו את דו"ח החקירה שצורף לתצהיר שלך, את בדקת בעצמך כמה קולטני ניקוז יש במקום?

ת: לא.

ש: ואת גם לא יודעת להגיד לנו כמה קולטני ניקוז צריכים להיות,

ת: לא,

ש: ובאיזה מרחק זה מזה,

ת: לא.

ש: פשוט חברי המלומד לא מעיד את נציגת חברת הביטוח, אז אני שואל. בלי שיש כאן את מי לשאול, לא יודעת זה תשובה טובה מאוד.

כ.ה. משה הולצמן: אדוני, לא מעידים את נציגת חברת ביטוח, אז לא מעידים.

עו"ד רון קצב: כן, בסדר גמור. אז אני עובר לעוד טענה נוספת בסעיף 5, ששם מיוחס לנתבעת שלוש, לעירייה, נתנה רישיון עסק לנתבע אחד, או לנתבע שתיים, כאשר ממקום בסמוך לכביש, וכו' וכו', אבל לחילופין,

כ.ה. משה הולצמן: מר קצב, אני לא מפריע לחקירות של עורכי דין, אבל הרי עם כל הכבוד, טענות שבעובדה, שאין עליהם מצהיר,

עו"ד רון קצב: נכון אדוני,

כ.ה. משה הולצמן: מה דינם?

עו"ד רון קצב: דינם שאין להם כל משקל,

כ.ה. משה הולצמן: נו אז למה אדוני, טוב.

עו"ד רון קצב: בסדר, אני פשוט מחדד את זה. אבל בסדר גמור אדוני

כ.ה. משה הולצמן: זמני אדוני יקר לי גם כן, עם כל הכבוד.

עו"ד רון קצב: בוודאי אדוני, בסדר גמור. אוקי, אני סיימתי.

כ.ה. משה הולצמן: בשביל זה יש תצהיר, וזה מה שיש.

עו"ד רון קצב: בסדר גמור.

כ.ה. משה הולצמן: תודה רבה.

עו"ד יאיר מורד: אני מבקש לפסוק את שכרה.

כ.ה. משה הולצמן: טוב, חקירה חוזרת.

עו"ד יאיר מורד: שאלה אחת יש לי, רק לגביך.

כ.ה. משה הולצמן: כן.

עו"ד יאיר מורד: טוב, אני מוותר על השאלה, אני מוותר על השאלה.

כ.ה. משה הולצמן: אוקי, אז אדוני, מר מורד אתה מוותר על חקירה חוזרת?

עו"ד יאיר מורד: כן.

כ.ה. משה הולצמן: אוקי.

החלטה

אני פוסק את שכרה של הגברת שמשון אורית, בסך שלוש מאות חמישים שקלים, וזה ישולם על ידי התובעת, "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, בתוך שלושים יום מהיום, ישירות לעדה.

כ.ה. משה הולצמן: גברתי אני מאוד מודה לך. תודה. אדוני האם אתם רוצים רגע אחד, מה יש, מה אתם רוצים עכשיו לעשות? אולי מוסכם עלינו שנעשה איזה דיון קצר מחוץ לפרוטוקול ונפסיק את ההקלטה לצורך העניין הזה, אם זה מוסכם עליכם.

עו"ד רון קצב: בוודאי אדוני.

כ.ה. משה הולצמן: אוקי, מכיוון שזה מוסכם עליכם, אז אני מפסיק את ההקלטה, לצורך דיון מחוץ לפרוטוקול. תודה.

חידוש הקלטה

כ.ה. משה הולצמן: טוב. בית המשפט מבקש לציין לפרוטוקול, לאחר שהצדדים , לאחר שנערך דיון מחוץ לפרוטוקול, בהסכמת ב"כ הצדדים, ובמסגרת דיון זה, בית המשפט הציע הצעה מסוימת, ב"כ הצדדים יצאו להפסקה ולאחר שחזרו מהפסקה, הודיעו כי הם מוכנים לאמץ את המלצתו החמה של בית המשפט, שבשלב זה, שלפיה בשלב זה התביעה תידחה ללא צו להוצאות, על מי מהצדדים. אוקי. עכשיו יש לי שאלה אליכם, ב"כ הנתבעים, זה מקובל על מרשיכם אני מבין כן?

עו"ד רון קצב: בוודאי, כן.

כ.ה. משה הולצמן: בוודאי, אוקי. אז קיבלתי את אישורכם וזה מקובל על מרשיכם. לפיכך אני נותן פסק דין.

פסק דין

לאור הודעת כל ב"כ הצדדים, הנני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות על מי מהצדדים והמזכירות תסגור את התיק.

כ.ה. משה הולצמן: רבותי הנכבדים אני מאוד מודה לכם.

#2#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.