|
|
בפני כב' השופט שמעון לייבו | ||||
המאשימה | מדינת ישראל | |||
נגד | ||||
הנאשם | ראובן גיעאן | |||
|
|
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד רחל סימון סבג
ב"כ הנאשם – עו"ד אלקרנאוי עלי
הנאשם – בעצמו
פרוטוקול
<#3#>
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה וכפועל יוצא אף בנהיגה ללא פוליסת ביטוח.
האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 15.03.10 .
הנאשם יליד 1990, בעל רישיון נהיגה משנת 2008 ולחובתו 2 הרשעות קודמות, אחת רלבנטית לכתב אישום זה ומצויה אף ברישום הפלילי.
כנגד הנאשם גם רישום פלילי בו שני מאסרים מותנים בני הפעלה בגין תיק זה.
האחד בן שלושה חודשים והשני בן שישה חודשים.
המקרה נשוא כתב אישום זה ארע בעוד הנאשם מרצה עונש של עבודות שירות שנגזר עליו בגין הליך קודם וזאת כחודשיים ימים טרם מועד ביצוע העבירות.
כמו כן אף תלויים ועומדים כנגד הנאשם עונשי פסילה מותנים.
הנאשם לא השלים את ריצוי עונשו בדרך עבודות שירות וביצע אותו מאחורי סורג ובריח .
הנאשם נשלח בתחילת הדרך לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן למבוגרים זאת בין השאר נוכח גילו ונוכח המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו.
יודגש כי בתיק זה ניתן גזר דין ראשוני על ידי מותב זה אשר בגינו הוגש ערעור לבימ"ש מחוזי ב"ש וזה החליט להחזיר את התיק לבימ"ש קמא לאור אי תחולת מאסר מותנה בן 7 חודשים אשר נגזר על הנאשם ובימ"ש זה הפעילו.
בראשית הדרך הוגשו תסקירים מטעם שירות המבחן אשר הצביעו על נאשם בעל התנהלות אימפולסיבית וחוסר יכולת בדחיית סיפוקים, שירות המבחן לא בא בכל המלצה לעניין הארכת המאסרים המותנים או בכל המלצה אחרת בעניינו של הנאשם.
אף הממונה על עבודות השירות סרב לקבל אפשרות לריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות על ידי הנאשם דנן , זאת נוכח התנהלות קודמת של הנאשם בגינה הושם מאחורי סורג ובריח ועונש המאסר בדרך של עבודות שירות פקע.
לאחר שתיק זה הוחזר לבימ"ש קמא ובהמלצת בימ"ש מחוזי נשלח הנאשם לתסקיר שירות המבחן בשנית ואף נשלח לממונה על עבודות השירות זאת לנוכח מצב דברים בו תלויים ועומדים כנגדו עונשי מאסר מותנים אשר הארוך שבהם הינו בן 6 חודשים ואך לצורך כך כי התמונה העונשית הכללית אשר פרוסה בפני ביהמ"ש תמצה את האפשרויות העונשיות העומדות נגדו.
בשלב מאוחר יותר אף התבקש תסקיר נוסף זאת נוכח בקשת הסניגור ולאור חששו ששירות המבחן נתן תסקירו כאשר אינו מודע לאי תחולת מאסר מותנה בן 7 חודשים כאמור בהחלטת בימ"ש מחוזי.
יודגש כי בתסקיר בתסקיר ראשוני זה שהוגש ציין שירות המבחן כי לא חל כל שינוי בהתנהגות הנאשם ושירות המבחן חזר על המלצותיו הקודמות.
בתסקיר הנוסף שהוגש ציין שירות המבחן כי חל שינוי בהתנהלות הנאשם ובסופו של יום המליץ על ריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות על ידי הנאשם.
יודגש כי ככל הנראה נפלה שגגה משפטית לפני שירות המבחן שכן לא ניתן מחד להאריך את המאסרים המותנים ומאידך להשית עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות אולם ברי לי, כי כוונת שירות המבחן הייתה לריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות השירות כפי ששירות המבחן ציין במספר פסקאות.
יודגש כי אף הממונה על עבודות השירות חזר בו מהתנגדותו לריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות מצד הנאשם ומצא כי הנאשם כשיר לריצוי מאסר שכזה.
הכרעת הדין בתיק זה ניתנה עוד טרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין כך שתיקון זה וההוראות העולות ממנו לא חלות בתיק זה.
יחד עם זאת נקבע לא אחת כי רוחו של התיקון יכול ותחול אף על הליכים מוקדמים לו כאמור בע"פ 1523-10 פלונית נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט רובינשטיין זאת אף בהתייחס למועד טרם כניסת התיקון בפועל.
כן יעויין רע"פ 7996/12 אליהו יוסף נ' מדינת ישראל.
מדובר בעבירה שיש בה סיכון לכלל משתמשי הדרך ובכללם הנאשם.
בעבירה אף יסוד של פגיעה בסדרי שלטון תוך נטילת חירות מצידו של הנאשם בפעולה בניגוד להחלטות שיפוטיות.
מדיניות הענישה הינה פועל יוצא הנובע מנסיבות הנאשם ומתחם הענישה שנקבע יכול ויגיע לכדי מאסר בפועל ולו בדרך של עבודות שירות, פסילה משמעותית, מאסר מותנה ועונשים נלווים אחרים.
יודגש כי נקבע שהלכת אבו לבן הנוגעת לענישת עבריינים בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה עדיין חלה, למרות התיקון. כך שהמצב המשפטי ששרר טרם תיקון 113 ואף לאחריו הינו דומה.
יעויין עפ"ת 8975-11-12 עבדאללה אל נבארי נ' מדינת ישראל מחוזי באר שבע מפי כב' השופטת ט. חיימוביץ.
בכל הנוגע למקרה דנן, מדובר באירוע משנת 2010 בו נהג הנאשם כאשר רישיון נהיגתו פסול בהחלטה שיפוטית.
המעשה נעשה אף במועד בו הנאשם מרצה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות בגין תיק אחר ולאחר כ-45 יום מיום בו נגזר דינו בת"פ 1178/07 בגין עבירות דומות ובעוד מאסר מותנה בר הפעלה ופסילה מותנית נגזרו עליו אף באותו הליך.
וכמו כן בוצעו המעשים כאשר אף מאסר מותנה נוסף תלוי ועומד נגדו.
ברי כי בנסיבות אלו מתחם הענישה הראוי הינו בדמות של מאסר בפועל ולו בדרך של עבודות שרות
בכל הנוגע לנאשם דנן.
הצדדים טענו לעונש כל אחד לפי גישתו והנאשם הוסיף על דברי סנגורו.
התביעה עותרת למיצוי הדין עם הנאשם לאור עברו וחומרת העבירה ומבקשת כי יוטלו על הנאשם עונשי מאסר בפועל בנוסף להפעלת המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגדו, פסילה ארוכה ועונשים נלווים נוספים.
מנגד עותר הסנגור להארכת המאסרים המותנים והקלה בעונש בכל הנוגע לרכיבי הענישה הנוספים ולחילופין לריצוי עונשי המאסר המותנים בחופף לענישה בתיק זה ובדרך של עבודות שרות.
הצדדים חלקו ביניהם בכל הנוגע לתחולת פסילה מותנית בת 36 חודש כפי שנגזרה בתיק 717/07 (ת/2).
צודקת ב"כ התביעה כי אכן מדובר בנסיבות קונקרטיות בעניינו של הנאשם אשר מובילות דרך כלל להחמרה בענישה.
יודגש כי אין מדובר בנאשם שזו לו הפעם הראשונה בה מתייצב לפני ביהמ"ש.
נאשם זה, למרות גילו הצעיר, אף ריצה עונש קודם בדרך של עבודות שרות שפקע ואת שאריתו ריצה בסופו של יום מאחרי סורג ובריח.
מדובר בנאשם לו מאפיינים רצידיבסטים הנוגעים לעבירות של נהיגה ע"י בלתי מורשה לנהיגה ונהיגה בזמן פסילה כאמור בעברו הפלילי והתעבורתי וכן בתסקירי שירות המבחן הראשונים.
כמו כן נקבע בפסיקה לא אחת כי מאסרים מותנים יש להפעיל דרך כלל במצטבר כאשר אלו ניתנו שלא במסגרת אותו ארוע.
במקרה דנן מדובר בשני מאסרים מותנים בני הפעלה, האחד בן 6 חודשים והשני בן 3 חודשים.
ער אני לטענת הסנגור כי מאסר מותנה בן 3 חודשים מופעל בגין נהיגה בהעדר ביטוח לכאורה, דבר אשר דרך כלל אינו מידתי, אולם אני סבור כי מקרה זה אף מופעל המאסר המותנה בגין עבירת התנאי של נהיגה על ידי בלתי מורשה לנהיגה אשר לטעמי מצוי מהותית ברכיבי העבירה של נהיגה בזמן פסילה כאמור בעבירה בה הורשע בתיק זה.
אין להתעלם אף מתסקירי שרות המבחן אשר למעט האחרון שבהם היו עקביים בכל הנוגע להתנהלות הנאשם דרך כלל בחייו, אימפולסיביות וחוסר יכולת מצידו של הנאשם להשתלט על דחף הנהיגה.
יחד אם זאת אין להתעלם ממספר נתונים הקיימים בתיק זה.
האחד הודיית הנאשם תוך נטילת אחריות עוד בשלבים ראשוניים תוך חיסכון בזמן שיפוטי.
העובדה כי הנאשם שהה זמן מסויים במעצר בגין תיק זה ותקופה ארוכה בתנאים מגבילים שכללו אף איזוק אלקטרוני כטענת הסנגור.
לזאת יש להוסיף את מועד ביצוע העבירה, שנת 2010, אשר לאור התפתחויות שארעו בתיק, אשר חלקם שלא באשמת הנאשם, הביאו לכך שגזר הדין ניתן בחלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה.
יודגש כי, כפי שציינתי לא אחת, ככל שמועד ביצוע העבירה מתרחש בין גילאי 18-21 קבע המחוקק כי טרם גזר הדין יש להיעזר בשרות המבחן ככל ועתירת המדינה הינה לעונש של מאסר בפועל.
מדובר בשלב של בין הערביים בין הקטינות בה שולט היסוד השיקומי לבין הבגירות בה שולט דרך כלל עקרון ההלימה, הגמולי ביסודו.
יעויין ע"פ 8480/12 אגאו בלצאו נ' מדינת ישראל.
יודגש כי אף במסגרת זמן זו יסוד הזמן מהווה יסוד שיש בו כדי להשפיע על התנהלות נאשמים בתקופה שוצפת ורוגשת של חייהם.
יכול ונאשם הנמצא במועד גזר הדין שונה באופן מהותי מזה שנכנס אליו בתחילת ההליך.
במקרה דנן הומצא תסקיר המציין שינוי והפנמה מצידו של הנאשם אשר הביא את שרות המבחן לכלל המלצתו הסופית הנוגעת להשתת עונש בדרך של עבודות שרות.
יודגש כי אף התנהלות הנאשם הוכיחה זאת בכך שעד יום זה לא נפתחו כל תיקים חדשים כנגדו ולטענתו אף קיימת התייצבות תעסוקתית, זאת בשונה למצב בעבר בו הדברים נטענו אך באופן מילולי – יעויין בת-6.
הנאשם בדברו האחרון הן בדיון האחרון והן בדיון קודם ציין התקדמות שחלה בעניינו וכן תעסוקה קבועה ורצון במיסוד משפחתי-אישי המתעכב נוכח ההליך התלוי ועומד לפניי.
בנסיבות אלו אני סבור כי האיזון הראוי הנוגע לעונש אשר יש להשית על הנאשם הינו בדמות של השתת מאסר אשר ירוצה באופן חופף למאסרים מותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם ובדרך של עבודות שרות.
בכל הנוגע לשאלת תחולת עונש הפסילה המותנית בת 36 חודשים כאמור ב-ת"פ 717/07 (ת/2)
טענו הצדדים לפניי כל אחד לפי שיטתו.
בהחלטתי אפשרתי לתביעה להגיש תע"צ הנוגע לחידוש רישיון נהיגה מצידו של הנאשם.
תע"צ זה לא הוגש.
במחלוקת שבין הצדדים הנוגעת לתחולת הפסילה המותנית הגעתי לכלל מסקנה כי הפסילה המותנית אינה מופעלת בגין תיק זה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:
בגזר הדין שניתן ביום 3.12.08 בת"פ 717/08 נקבע:
"אם תוך שנתיים מיום שיהיה מורשה (ה.ש.) להחזיק ולקבל רישיון נהיגה יעבור שוב עבירות של נהיגה בפסילה , נהיגה ללא רישיון רכב ושימוש ברכב ללא רשות , יחול עליו איסור מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה במשך 36 חודשים".
איון בידי לקבל את טענת הסנגור כי ביהמ"ש אינו מוסמך להורות על דחיית תקופת התנאי למסגרת פרק זמן שונה.
אכן, צודק הסנגור כי דרך כלל תחול תקופת התנאי מיום גזר הדין אולם ביהמ"ש מוסמך לקבוע מסגרת זמן שונה כאמור בסיפא של סעיף 36 (ג) לפקודת התעבורה "והכל כשבית משפט לא הורה אחרת" ופיסקה זו חלה על כל חלקי הסעיף.
ניתן לטעמי אף לראות שזאת הייתה כוונת ביהמ"ש האמור לאור פסילה ממושכת בפועל אשר השית בגין תיק זה ולכן צויין כי תקופת התנאי תהא מיום שיורשה להחזיק ברישיון נהיגה בשנית, כך שיהא לפסילה המותנית ולעבירות המפעילות אותה משמעות מעשית.
לאור העובדה שרישיונו נפסל מיום 3.12.08 ומועד ביצוע העבירה בתיק זה הינו 15.3.10 בו עדיין היה פסול, ממילא תקופת התנאי עדיין לא חלה, ואין מדובר בפסילה מותנית בת הפעלה בגין תיק זה.
יודגש כי כל אינדיקציה שונה בדבר רישיון נהיגה מחודש בתקופה מוקדמת לארוע כתב האישום לא הוגש בפניי.
יחד עם זאת אני סבור כי אין לחרוג ממתחם ענישה ראוי בכל הנוגע לעונש פסילת רישיון נהיגה תוך ריצוי פסילה מותנית שונה התלויה ועומדת כנגד הנאשם באופן מצטבר.
בנסיבות העניין ולאור המלצת שרות המבחן אני סבור כי יש אף להעמיד הנאשם תחת פיקוח שרות המבחן למבוגרים על מנת לבסס את השינוי האמור בחייו כך שהמשך הפיקוח ומשמעות הפרתו ימשיכו להוות כלפי הנאשם גורם ממנף ומדרבן להמשך שיקום חייו כאמור בתסקיר שרות המבחן.
אתחשב בנאשם בכל הנוגע לרכיב הכספי לאור עונש המאסר בדרך של עבודות שרות שהחלטתי להשית עליו.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. קנס בסך 360 ₪.
הקנס ישולם עד ליום 25.8.13
ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רישיון הנהיגה לתקופה של 12 חודשים.
רישיון הנהיגה יופקד היום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.
ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבר עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 ויורשע בגינה.
ד. הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 5 חודשים כפי שנפסק על תנאי בת.פ. 1178/07 בית משפט השלום לנוער באשקלון ביום 1.2.10 לריצוי באופן מצטבר.
ה. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של נהיגה כאשר אינו מורשה לנהיגה, תוך 3 שנים מהיום.
ו. אני גוזר על הנאשם 2 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה.
ז. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן שלושת החודשים כפי שהושת על הנאשם בת"פ 1178/07 בית משפט השלום לנוער אשקלון ביום 1.2.10.
ח. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 6 החודשים אשר הושת על הנאשם בת"פ 717/07 בבית המשפט השלום לנוער בקרית גת ביום 3.12.08 .
ט. עונשי המאסר דלעיל ירוצו באופן חופף כך שסה"כ ירצה הנאשם מאסר בן 6 חודשים וזאת בדרך של עבודות שרות לפי המלצת הממונה במרכז הטניס אשקלון.
בימים א-ה בין השעות 08.00-16.00.
ובערבי חג בין השעות 07.00-12.00.
הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 9.6.13 שעה 08.00 במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ת.ד. 741 באר שבע, 84000, ליד כלא באר שבע, אוטובוס אגד מתחנה מרכזית באר שבע, קו מס' 46.
הנאשם מוזהר כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר בין כותלי הכלא.
י. אני מורה כי הנאשם יעמוד בפיקוח שרות המבחן לתקופה בת 18 חודשים.
הנאשם יחתום על צו המבחן במזכירות ביהמ"ש או לפני קצינת המבחן תוך 10 ימים מהיום.
הפקדות ככל שקיימות בתיק זה יושבו למפקיד.
המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה ולשרות המבחן למבוגרים.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ג, 09/05/2013 במעמד הנוכחים.
שמעון לייבו, שופט |
ב"כ הנאשם:
אבקש לנכות את התקופה בה הנאשם היה פסול מיום גזר הדין המקורי עד ההחלטה בערעור.
אבקש מאחר והנאשם בעצם קיבל עונש של גם עבודות שירות וגם פסילה ארוכה, נמצא בהליך שיקומי של תעסוקה מתמדת, אבקש לפחות להשאיר לו מכונה ניידת שיוכל לעבוד במפעל וזאת אך במקומות עפר ולא בדרך מוסדרת של כביש עירוני או בין עירוני.
ב"כ המאשימה:
אנו מתנגדים לכל סיווג שהוא, דבר זה מרוקן כל ענישה מוחשית.
<#5#>
החלטה
מתקופת הפסילה אשר הושתה על הנאשם ינוכו ימי הפסילה אותם ריצה הנאשם ככל והפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט וזאת מיום הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט ועד שניתנה החלטה הנוגעת לביטול רכיב זה הן בבית משפט קמא והן בבית משפט מחוזי.
בכל הנוגע לשאלת הסיווג, לפנים משורת הדין ומכיוון שמדובר בחלק מהותי משיקומו של הנאשם ומדובר ברכבי עבודה מיוחדים, אני מורה כי הפסילה תסווג כך שלא תחול על מכונה ניידת וזאת אך ורק בשטחי מפעל מגודרים ולא על כביש עירוני או בין עירוני.
ככל ויופקד רישיון הנהיגה היום, אאפשר לנאשם לנהוג ברכבו היום עד השעה 17:00.
<#6#>
ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ג, 09/05/2013 במעמד הנוכחים.
שמעון לייבו, שופט |
הוקלד על ידי רחל מושיאשוילי
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
14/04/2010 | החלטה על בקשה של נאשם 1 שינוי מועד דיון 14/04/10 | דליה קליימן | לא זמין |
09/05/2010 | החלטה על בקשה של נאשם 1 שינוי מועד דיון 09/05/10 | דליה קליימן | לא זמין |
11/07/2010 | הוראה לנאשם 1 להגיש תסקיר | דליה קליימן | לא זמין |
08/09/2010 | החלטה על בקשה של נאשם 1 כללית, לרבות הודעה עיון חוזר 08/09/10 | חיים נחמיאס | לא זמין |
14/03/2011 | החלטה מתאריך 14/03/11 שניתנה ע"י דליה קליימן | דליה קליימן | לא זמין |
15/05/2011 | החלטה מתאריך 15/05/11 שניתנה ע"י דליה קליימן | דליה קליימן | לא זמין |
09/07/2012 | החלטה מתאריך 09/07/12 שניתנה ע"י שמעון לייבו | שמעון לייבו | לא זמין |
09/05/2013 | החלטה מתאריך 09/05/13 שניתנה ע"י שמעון לייבו | שמעון לייבו | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | טל פרי |
מאשימה 2 | רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - מרכז שירות ומידע ארצי | |
נאשם 1 | ראובן גיעאן | עלי אלקרנאוי, ארז אמיגה, אהוד בן-יהודה, שירי שפר |
מבקש 1 | הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש דרום |