נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אריאל אודרברג ועו"ד עמוס כהן

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד גיא עין צבי [מטעם הסניגוריה הציבורית]

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה לעונש: בהמשך לדיון מיום 20.11.15, התקבל היום תסקיר תסקיר שלישי בעניינו של הנאשם אשר בסופו של יום אנו נסכים למתווה שהצגנו בדיון הקודם. מדובר באירועים לא קלים שלא ניתן להקל בהם ראש. מגיש גיליון הרשעות קודמות – תע/1, הכולל מס' רב של הרשעות קודמות במגוון עבירות. כאשר בגין הרשעתו האחרונה עומדים נגדו שני מע"ת ברי הפעלה בתיקים אלה.

התחשבנו בעובדה שמדובר במי שלאורך התקופה הארוכה ששירות המבחן עקב אחריו, עולה שמדובר במי שמשתלב בטיפול ומשתף פעולה, בניה זוג שבו לטיפול, כבר אחרי התסקיר השני שירות המבחן המליץ על הארכת המע"ת כאשר התסקיר האחרון מתאר גם נסיבות אישיות לרבות של המתלוננת שהיוו משקל בהגעה להסדר זה ונסיבות ששינו את כל דרך חייו לטובה כמפורט בפסקה שניה לתסקיר האחרון. הוא משתתף בקבוצה טיפולית החל מנובמבר, הוא מתמיד, בדיקות השתן נמצאו נקיות, התרשמו משינוי שחל בדפוסותיו ובהתנהגותו, מגלה ערנות לבעיית האלימות שלו ובסופו של יום ממליצים על ענישה אותה אנו מבקשים לאמץ. מדובר במי שיש לו עבר מכביד אך במכלול כל הנתונים והשיקולים האלה ונסיבותיו האישיות, נבקש לכבד את ההסדר לפיו אנו עותרים להארכת המע"ת שאותם אני מגיש שנגזרו עליו באותו גז"ד – מסומן תע/2, 100 שעות של"צ, צו מבחן למשך שנה והתביעה תעתור לקנס.

ב"כ הנאשם לעונש: מצטרף לדברי חברי באשר לנסיבות שהובילו להסכמה שבין הצדדים. אני לא ארחיב, אני חושב שהתסקירים מדברים בעד עצמם ומפנה בעיקר לתסקיר מיום 5.11.15 ומפנה את ביהמ"ש לגבי מצבה של המתלוננת, היותה במצב סיעודי והנאשם בעטיה של התאונה אותה עברה המתלוננת לקח מקום משמעותי הרבה יורת בניהול הבית והמשפחה כשאל נטל הפרנסה הצטרפה האחריות לא רק לטפל בילדים אלא גם לטפל באישה שהיתה במצב סיעודי תקופה לא קצרה בכלל. ביהמ"ש גם רואה שגם הנאשם עצמו ואני מפנה לעמ' השני, עבר אירועים לבביים. בסופו שלד בר, שני בני הזוג מדווחים על רגיעה במצב הזוגי ביניהם, שירות המבחן מדווח על הצלחת הטפול, לאור השינוי המשמעותי בכתבי האישום כאשר אחד מכתבי האישום לגבי אירוע מיום 18.12 נסוב סביב דרישה אלימה של הנאשם שישלבו אותו במסגרת טיפולית. הנאשם אז זעק לקבלת עזרה והאופן שבו הוא עשה את זה הוא אופן פסול אבל הוא בזמנו ביקש להשתלב במסגרת טיפולית של בית נועם כך שגם אז גילה ניצנים לגבי מצבו וביקש לשקם את התא המשפחתי. במכלול, הפגיעה הממשית תהיה על הילדים והמתלוננת. אם אנו לוקחים בחשבון את הילדים ואת המתלוננת, אני מבקש להמנע מהשתת קנס. מעבר לכך שלא מדובר בעבירה שמצדיקה השתת קנס במובן זה שלא בוצעו המעשים לצורך רווח כספי או בצע כסף, אלא שהכיס שישלם את זה, זה אותו כיס קטן ומצומצם שעליו נסמכים המתלוננת והילדים לכן אין שום הצדקה להטיל קנס במקרה של הנאשם הזה. אני מבקש שאם ביהמ"ש שוקל להוסיף רכיב עם אלמנט כספי, אבקש שזו תהיה התחייבות.

הנאשם לעונש: אני מצטער על מה שקרה, יש לי היום נטל גדול על כתפי, אני עברתי צינתור לפני חודש. אני מטפל בששה ילדים, גם הבת שלי פה, גם באשתי שהיא נכה 100% שהיא גם על כסא גלגלים. אני בן אדם אחר ממה שהייתי ואת זה גם תגיד קצינת המבחן וכל מי שסובב אותי. תודה רבה.

עם כל הקושי שאני נמצא, אני מבצע את כל הנדרש בבית.

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במספר עבירות אלימות שעניינן שני אירועים כפי שיפורט להלן, כאשר בשלב הטיעונים לעונש הצדדים הציגו הסדר טיעון.

האירוע הראשון כרונולוגית התרחש בחודש מרץ 2013 כאשר הנאשם הגיע לביתו בשעת לילה מאוחרת כשהוא בגילופין וקילל את זוגתו. היא ביקשה ממנו לשמור על שקט אך הוא המשיך לצעוק ולקלל. לאחר כשעתיים התעוררה בתם והנאשם הכה אותה בראשה ועל כן זוגתו התקשרה למשטרה. בתגובה הנאשם דחף את זוגתו בצווארה, תוך שאומר לה שלא תסבך אותו ושהיא רוצה "לתפור לו לתיק". בגין כך הורשע בעבירות של תקיפה סתם בן זוג ותקיפה סתם של קטין על ידי אחראי.

האירוע השני התרחש בחודש דצמבר 2013 כאשר הנאשם פנה לעובדת סוציאלית שליוותה אותו ואת זוגתו במשך זמן וביקש ממנה שתדאג לו לשהייה בבית נועם לצורך טיפול באלימות, אך זו סירבה לבקשתו למחרת. בתגובה, הנאשם צעק לעברה מלל רב שעיקרו איומים לפגיעה בעובדי משרד הרווחה ואף בזוגתו של הנאשם. זמן קצר לאחר מכן הנאשם התקשר לזוגתו, קילל אותה, אמר שיקח ממנה את הילדים וחזר להתנהלות זו כאשר המתלוננת שבה לבית. או אז גם איים הנאשם לפגוע קשות ככל שזו תפנה למשטרה. היא התקשרה למשטרה והנאשם חזר על איומיו, אם כי במידה פחותה יותר, בפני השוטר שעיכב אותו לתחנת המשטרה. בגין אירוע זה הורשע הנאשם בשלוש עבירות של איומים.

הסדר הטיעון אותו הניחו הצדדים בפני כולל צעד חריג של הארכת המאסר על תנאי, אדרבא כשמדובר בשני מאסרים מותנים שנגזרו על הנאשם באותו משפט. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שאף טרם אותו משפט לנאשם היו הרשעות רבות כולל בתחום האלימות.

עם זאת, מסתבר כי בתקופה המשמעותית שחלפה מאז האירועים, שינה הנאשם מקצה לקצה את התנהלותו כלפי בני משפחתו. הדבר עולה בהרחבה מהתסקירים שהובאו בפני ובקצרה יאמר שעקב פגיעתה הקשה של זוגתו של הנאשם בתאונת דרכים, הוא הפך לנושא העיקרי בנטל הטיפול במשפחה כאשר מדובר במשפחה שמונה מס' ילדים ובנוסף על כך נוכח מצבה הקשה המתלוננת נזקקה אף היא לטיפול וסיוע אותו מבצע הנאשם בקפידה. כל זאת למרות שהנאשם עצמו אינו אדם בריא כפי שעולה גם כן בתסקירים.

שינוי משמעותי זה בהתנהלותו של הנאשם מצדיק את הארכת האסרים המותנים. נוסף על כך, צודק בהחלט הסניגור כי בנסיבות הענין כל קנס שיוטל על הנאשם יהווה הכבדה על כלל התא המשפחתי וניתן לוותר עליו. אדרבא, כשהעבירות אינן עבירות שמחייבות קנס ומשהצדדים הסכימו אודות רכיב מוחשי של של"צ.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. הריני מורה על הארכת תקופת שני המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בתיק פלילי 28690-03-10 + 41790-12-10 וזאת למשך שנתיים נוספות.
2. אני מחייב את הנאשם לבצע 100 שעות עבודה לתועלת הציבור, וזאת בהתאם לתכנית שהכין שירות המבחן כעולה מהתסקיר. עם גמר ביצוע עבודות אלה, שירות המבחן ידווח לביהמ"ש.
3. ניתן בזאת לנאשם צו מבחן למשך שנה.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תשע"ו, 30/12/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירי שרפי