לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 2.2.09 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת מבטחת רכב מ.ר. 7345551 (להלן: "רכב התובעת").
2. הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב משאית מ.ר. 5767015 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 היא הבעלים של המשאית ומתירת השימוש בה.
3. מוסכם בין הצדדים, כי ביום 2.2.09 אירעה התנגשות בין צדו האחורי שמאלי של רכב התובעת לבין המשאית. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.
4. גרסת התובעת הינה כי כאשר נסע רכב התובעת ברחוב התעשייה בירושלים בנתיבו כדין, הגיחה לפתע המשאית מסמטה צדדית משמאל לרכב התובעת, תוך שהיא נוסעת לאחור ללא נקיטת אמצעי זהירות, נכנסה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה ברכב התובעת בצדו השמאלי אחורי.
5. גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, כאשר החנה הנתבע 1 את המשאית בצדו השמאלי של הכביש, הגיע נה רכב התובעת, ניסה לעקוף את המשאית במהירות ופגע במשאית.

דיון והכרעה

1. העידו בפני נהג רכב התובעת, מר גיל ברזני וכן הנתבע 1.
2. נהג רכב התובעת העיד כי ביום 2.9.09 נסע ברחוב התעשיה בירושלים מדרום לצפון במהירות של כ-30 קמ"ש. מדובר היה בכביש דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. לפתע המשאית, אשר יצאה מחצר של חנות לחומרי בניין בנסיעה לאחור, פגעה ברכב התובעת בצדו השמאלי אחורי. כן העיד נהג רכב התובעת, כי לאחר התאונה התנצל הנתבע 1 ואמר כי לא הבחין ברכב התובעת.
3. מנגד העיד הנתבע 1, כי עמד בצדו השמאלי של הכביש בסמוך לגדר, בניגוד לכיוון התנועה על מנת לפרוק סחורה. משסיים לפרוק סחורה, חזר למשאית ובטרם החל בנסיעה, הגיע רכב התובעת מאחוריו עקף אותו, ותוך כדי כך פגע בצדה הימני אחורי של המשאית. הנתבע 1 הודה כי רכב התובעת נפגע בצדו השמאלי אחורי וכי השמשה השמאלית אחורית ברכב התובעת נפגעה. עוד טען הנתבע 1 בעדותו, כי לאחר התאונה הבחין כי מפיו של נהג רכב התובעת נדף ריח של אלכוהול.
4. לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן וכן בחנתי את הראיות שהוצגו לפני, לרבות הנזקים ברכב התובעת, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת על פני גרסתו של הנתבע 1, וכי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1.
5. עדותו של נהג רכב התובעת היתה מהימנה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. האופן בו תיאר הנג רכב התובעת את התרחשות התאונה מתיישב היטב עם הנזקים ברכב התובעת. כך, רכב התובעת ניזוק בצדו השמאלי החל ממרכז הרכב ואחורה. הן מהעדויות והן מחוות דעת השמאי עולה כי ניזוקו השמשה השמאלית אחורית והדופן השמאלית אחורית ברכב התובעת, כאשר בתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי עולה, כי בדופן האחורית שמאלית ישנה מכת מעיכה. נזקים אלה תואמים את גרסת נהג רכב התובעת כי משנסעה המשאית לאחור ביציאה מסמטה צדדית, פגעה ברכב התובעת.
6. מנגד, גרסתו של הנתבע 1, לפיה רכב התובעת הגיע מאחוריו, ניסה לעקוף אותו מימין ופגע במשאית, אינה מתיישבת עם הנזקים ברכב התובעת. אילו היתה נכונה גרסתו של הנתבע 1, הרי שהנזק ברכב התובעת היה צריך להתחיל בצדו השמאלי קדמי ולהימשך לעבר צדו האחורי, כאשר ברכב התובעת היה צריך להיות שפשוף לכל אורכו. ואולם, רכב התובעת לא נפגע כלל בצדו השמאלי קדמי והנזקים ברכב התובעת הינם בדופן השמאלית אחורית. אין זה סביר כי רכב התובעת עקף את המשאית מבלי שייפגע צדו השמאלי קדמי של הרכב ונפגע רק צדו השמאלי אחורי. עוד יצוין, כי משהתבקש הנתבע 1 להדגים באמצעות רכבי צעצוע את התרחשות התאונה, לא עלה הדבר בידו, וכל שהיה לו לומר הוא כי נהג רכב התובעת היה שיכור.
7. לפיכך, אני קובעת כי יש לקבל את גרסת נהג רכב התובעת, לפיה המשאית אשר יצאה מסמטה צדדית בנסיעה לאחור, פגעה ברכב התובעת בצדו השמאלי אחורי.

גובה הנזק

1. בעקבות התאונה נגרמו לתובעת הנזקים הבאים: התובעת שילמה תגמולי ביטוח למבוטחה בסכום כולל של 21,925 ₪ וכן נשאה בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 420 ₪. סך נזקי התובעת עומדים על סך של 22,345 ₪ נכון ליום 5.3.09.
2. לפיכך אני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 22,345 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.3.09 ועד התשלום בפועל. כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסכום של 1,276 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ה, 18 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.