ליאור חיים, יליד 1985 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון וצירוף תיקים במ/2 בחמישה עשר מקרי גניבה, חמישה מקרים של הסגת גבול, שלושה מקרים של גניבת כרטיס חיוב, שני מקרים של הונאה בכרטיסי חיוב ומקרים בודדים של תקיפה סתם, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, זיוף וקבלת דבר במרמה. לשם השלמות ייאמר שמרבית עבירות בוצעו בשנת 2007 ומיעוטן בשנים 2009-2010.

נכון להיום תלויים ועומדים נגד הנאשם שישה עשר חודשי מאסר על תנאי, שבית המשפט השלום בת"א גזר עליו ב- 24.12.08 בת"פ 1008/08 –במ/3 (להלן: "המאסר המותנה"). ריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה הופך את המאסר המותנה לחב הפעלה.

טרם טיעונים לעונש הופנה הנאשם לשירות המבחן. בשני תסקיריו, פרש השירות את פרשת חייו העגומה של הנאשם, שהחל להשתמש בסמים בהיותו כבן 16, התמכר לסמים קשים ואף פיתח תחלואה פסיכיאטרית שמיד פעם פגעה בכשירותו לעמוד לדין. הנאשם לשירות מסר שאת העבירות בהן הורשע עבר על רקע ההתמכרות. בחודש אפריל 2011 החליט הנאשם מיוזמתו להשתלב בהליך גמילה במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות של הרשות המקומית באזור מגוריו. שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהרצינות וההתמדה שמגלה הנאשם בהליך הטיפולי, וממליץ להסתפק בהעמדתו במבחן כדי לקדם את שיקומו וכענישה קונקרטית מציע השירות לחייב את הנאשם בביצוע 120 שעות של"צ.

ההמלצה לא שינתה את עמדת התביעה שדרשה להפעיל את המאסר מותנה ולהטיל על הנאשם עונשים נוספים לנוכח הרשעותיו הקודמות המרובות כמתועד ב- במ/1 והעובדה שלא נרתע מלעבור עבירות חמורות רבות כשמאסר על תנאי ממושך תלוי ועומד נגדו. מנגד ביקש הסנגור, באופן טבעי לעשות שימוש בסמכות שבסעיף 85 לחוק העונשין, ליתן משקל בכורה להליך השיקומי המניב תוצאה חיובית כפי שנלמד מעובדת ניקיונו המתמשך של הנאשם מסמים, והכל כמתועד בדו"ח הסוציאלי במ/4 מתאריך 13.05.12.

מכלול ההנמקות מפורטות בפרוטוקול ואין צורך לחזור.

שמיעת הטיעונים, עיון בתסקירים ומסמכים ושקילת מכלול הנסיבות לחומרה ולקולה, מבססים מסקנות כדלקמן:

1. חומרתן של עבירות רכוש - עבירות רכוש הן עבירות נפוצות שפגיעתן ביחידי החברה רעה וקשה. לא ניטלת מהן החומרה, גם אם התמכרות לסמים היתה המניע לביצוען. עבריינות כזו במיוחד כשהיא מבוצעת באופן מתמשך וסידרתי לאחר הרשעות ולמרות עונשי מאסר לריצוי בפועל ומאסרים מותנים ותוך כדי הליכים משפטיים, מצדיקה תגובה שיפוטית, שיהיה בה להוציא מהכח לפועל כוונת המחוקק לעשות לשירוש מעשי עבריינות, ולפרוס הגנה על אזרחים תמימים מפני הפוגעים בהם. שאם לא כן, יפגע שלטון החוק, יפגע אמונם של אזרחים ישרי דרך בתפקודן השיוויוני של רשויות האכיפה, ולעבריינים יהיה בכך משום מסר הרתעתי שלילי.
2. מאסר מותנה - ככלל, על מי שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי ותוך כדי תקופת התנאי חזר וביצע עבירה המפעילה את התנאי, יוטל עליו עונש של מאסר והמאסר המותנה יופעל במצטבר, אלא אם כן מצא בית המשפט שנסיבות מיוחדות שנרשמו מצדיקות הארכה. כך קבע המחוקק בסעיף 56 לחוק העונשין וכך קבע בית המשפט העליון בע"פ 656/85 מדינת ישראל נ' מחמיד, פ"ד מ (2), 726 בעמ' 728-729, מפי כבוד השופט לוין.
3. האפקטיביות שבהטלת עונשי מאסר על מכורים לסמים - אין וודאות שנקיטה בעונשים חמורים ובשליחתם של עבריינים לכלא, תביא לתוצאות חיוביות. נראה כי על הכל מקובל שגמילה ושיקום עשויים לעיתים לעשות לקידום האינטרס הציבורי יותר מענישה על פי מידת הדין וחומרתו, ראו בהקשר ע"פ 8092/04, חביב נ' מדינת ישראל. משכך, ובהתחשב בנפגעי סמים אשר ביצעו עבירות על רקע התמכרות לסמים, מצד אחד, ובאינטרס הציבורי שבשיקומם בצד שני, הוסיף המחוקק את סעיף 85 לחוק העונשין והסמיך את בית המשפט היושב לדין, להאריך מאסר מותנה חב הפעלה. בבסיס השימוש בסמכות החריגה עומד השכנוע שמשוכנע בית המשפט, כי הנאשם שלפניו, נגמל או נמצא על סף גמילה מסמים, לא יחזור לפגוע באחרים ולכן הפעלת התנאי תסיג אותו לאחור ותסב לו נזק חמור כאשר הארכת התנאי לא תסכן את שלום הציבור ואף למעלה מזה.
4. מהכלל אל הפרט – חרף נסיבות אישיות קשות, ובמיוחד העדר תמיכה הורית, אשר הובילה את הנאשם להתמכרות קשה לסמים, שגררה אותו לביצוע עבירות רכוש, הצליח הנאשם באופן עצמאי להגיע לתובנה שעליו להשתקם ולהשתלב בטיפול, במהלכו התנקה מסמים ומזה כשנתיים הוא שומר על ניקיון. תוך כדי כך, השתלב בעבודה נורמטיבית כסו - שף שגם בה הוא מתמיד.
5. לנגד עיני בית המשפט העבירות הרבות שעבר הנאשם, חלקן בסמיכות זמנים קצרה ביותר, והכל כדי להסיג כסף שהיה נחוץ לו למימון ההתמכרות, שהביאה אותו להתדרדרות לתהום עמוקה, שהכוח היחיד הפועל בה הוא הצורך למימון קניית מנת סם.
6. את הישגו הנוכחי של הנאשם יש למדוד אל מול אותה תהום ממנה נחלץ. את ההישג הזה יש לעודד לטובת הנאשם ולטובת הציבור כולו.
7. אשר על כן - בהתחשב בתיקון מס' 4 לפקודת המבחן ולאחר שהובהר לנאשם שאם יחזור ויכשל, יוחזר לבית המשפט ויידון לפי חומרת הדין, מחליט בית המשפט לעשות שימוש בסמכות שבסעיף 85 לחוק העונשין וגוזר כדלקמן:
   1. המאסר המותנה בן 16 חודשים שהושת על הנאשם בת"פ 1008/08 (בימ"ש שלום ת"א) מוארך בשלוש שנים נוספות.
   2. קנס בסך 1000 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 2.04.13 ובכל 2 לחודש אחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד היתרה לפירעון ב- 10 לאותו חודש.
   3. חתימה על התחייבות בסך 3000 ₪ שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירת רכוש וסמים.
   4. הנאשם יועמד בפיקוח שירות המבחן ל- 18 חודשים. הובהרו לנאשם תוצאות אי עמידתו בתנאי המבחן.
   5. הנאשם יבצע 200 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שיגבש שירות המבחן.
   6. מוצגים יוחזרו לבעלים בהתאם לשיקול דעתו של הקצין הממונה.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.