1. פסק דין זה ניתן בהמשך לפסק דין חלקי שניתן ביום 26.7.12 שם נקבע, בין היתר, כי העירייה (הנתבעת 2) נושאת באחריות למפגע ממנו נפגע התובע בתאונה שארעה לו ביום 29.11.08 (בפסק הדין החלקי נקבע בין היתר שלא ארעה תאונת דרכים).

2. בהמשך הדיון הסכימו הצדדים להתקדם להגשת סיכומים ללא צורך בחקירת עדים נוספים.

עמדת התובע בסיכומיו

3. הוזכר שהתובע יליד 1954, חשמלאי, צבעי ומשפץ במקצועו. ביום התאונה היה כבן 54, וכיום הוא בן 61. הוזכר שכתוצאה מהתאונה סבל התובע משבר תוך מפרקי מרוסק בידו השמאלית והדומיננטית וכי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 15% בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט. נטען שבית המשפט אינו כבול לשיעור הנכות הרפואית שנקבע ושנכותו התפקודית של התובע מגבילה את תפקודו היום-יומי, לרבות בעבודתו. הוזכר שבפסק הדין החלקי נקבע שהתובע אינו נושא באחריות חלקית לאירוע וכי אין להטיל עליו אשם תורם. הוזכרה עוד ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 7.1.14 לפיה ויתרו על חקירות המצהירים וכי פסק הדין ינתן על פי הסיכומים בכתב והמסמכים.

4. הוזכרו נסיבות התאונה, הנפילה כתוצאה מהיתקלותו של התובע בבסיס המתכת שבלט מהמדרכה והחבלה ממנה סבל. הוזכר גם הטיפול הרפואי ותהליכי הטיפול הארוכים שעבר התובע לאחר התאונה. הוזכר גם כי המומחה מטעם התובע קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 30% ופרופ' שטהל קבע נכות צמיתה בשיעור של 15%. הוזכרו גם הנכויות הזמניות שקבע פרופ' שטהל בתשובות לשאלון הבהרה.

5. נטען שבהתחשב בנסיבותיו של התובע – גילו המבוגר יחסית, תחום עיסוקו המצריך שימוש בידיו, העובדה שהוא בעל השכלה תיכונית בלבד והעובדה שנפגעה ידו הדומיננטית – יש להעמיד את הנכות התפקודית על סך של 30%. באשר לחישוב הנזק, נטען כי שכרו של התובע בשלושת החודשים עובר לתאונה מאוגוסט עד אוקטובר שנת 2008 עמד על סך של 5,500 ₪ ברוטו. שערוך סכום זה הגיע לסכום של 6,361 ₪ לחודש. נטען שעקב מצבו הרפואי שהה התובע בחופשת מחלה ארוכה והוא החל לעבוד באוגוסט 2012 בחברת חאלדי עטאף בתור פקיד זוטר וזאת כיוון שלא הצליח לחזור לעבודתו כחשמלאי. בראש הנזק של הפסד שכר לעבר התבקש סכום של 279,884 ₪ (6,361 ₪ X 44 חודשים). מיום התחלת עבודתו ועד ליום הגשת הסיכומים התבקש סכום נוסף של 98,070 ₪ (שכרו ששולם בפועל בהתאם לתלושי השכר, מסמך 21). בסך הכל ביקש התובע עבור הפסד השתכרות סך של 377,954 ₪.

6. ביחס להפסד שכר עתידי נטען שאין בטחון שהתובע יוכל להמשיך לעבוד ועל כן בוצע חישוב עתידי בהתאם לנכות בשיעור של 30% למשך 6 שנים (עד גיל הפנסיה) אשר הגיע לסכום של 125,598 ₪ (6,361 ₪ X 30% X 65.8169).

7. בגין פגיעה בזכויות הסוציאליות נטען להפסד של 67,751 ₪, זאת בהתאם לחישוב לגבי העבר בסכום של 51,680 ₪ וסכום עתידי בסך 15,071 ₪ בהתאם להפסד בגובה 12% מכלל הפסדי ההשתכרות ובסך הכל התבקש סך של 66,751 ₪.

8. בגין עזרת צד ג' לשעבר נטען לשלוש תקופות שונות: מיום התאונה עד ליום 15.2.09 – עת אושפז התובע ועבר ניתוח ולאחר השחרור ועת שהיה מגובס עד לכתף, נטען לעזרה מצד אשתו כאשר הוא היה בעל נכות זמנית של 100% והתבקש סך של 12,862 ₪. בגין התקופה השניה בה התובע היה בעל נכות זמנית של 50% התבקש סך של 4,630 ₪ ובגין התקופה השלישית בגין נכות של 30% התבקש סך של 14,406 ₪. בהמשך, צויינה תקופה נוספת (שצויינה כחמישית ללא שצויינה תקופה רביעית) בה לתובע נותרה נכות צמיתה של 15% ונטען לצורך בעזרה של 7 שעות שבועיות על בסיס תעריף של 35 ₪ לשעה ובסך הכל 62,769 ₪. בסך הכל התבקש סכום של 94,667 ₪.

9. בגין עזרה בעתיד התבקשו 5 שעות שבועיות למשך 19 שנה בסך כולל של 127,617 ₪.

10. בגין כאב וסבל התבקש סך של 75,000 ₪.

11. בגין הוצאות רפואיות ונסיעות התבקשו סכומים גלובליים בסך 10,000 ₪ ו- 30,000 ₪.

12. בסך הכל התבקש סך של 907,587 ₪. נטען שלסכום יש להוסיף אגרת בית משפט בסך 652 ₪, תשלום עבור חוות דעתו של פרופ' שטהל בסך 2,950 ₪ ועבור חוות דעתו של ד"ר קסאם ואיתור תיעוד רפואי סך של 341 ₪.

עמדת העירייה בסיכומיה

13. העירייה טענה כי בנוסף על הרופאים ד"ר קאסם וד"ר שטהל נבדק התובע על ידי מומחה מטעמה, ד"ר כליף, כאשר האחרון קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בלבד. נטען שחוות דעתו של פרופ' שטהל הועברה לד"ר כליף שהתייחס לנכות שנקבעה ונטען שיש להתייחס לסעיף היעודי לפגיעה בשורש כף היד בתקנות המל"ל. הנתבעת ביקשה להסתמך על קביעות ד"ר כליף ולקבוע נכות בשיעור של 5% בלבד.

14. באשר לנכות התפקודית נטען שגם אם הנכות התפקודית תקבע על פי דעתו של פרופ' שטהל, יש לקבוע את הנכות התפקודית על פי השולטנות - איזה מבין שתי הידיים הינה הדומיננטית - ונטען שגירסאותיו של התובע היו שונות במעמד הבדיקות אצל המומחים השונים.

15. ד"ר כליף טען שבפני פרופ' שטהל טען התובע שידו השמאלית שולטנית ובמעמד הבדיקה אצלו נמסר כי ידו הימנית שולטנית וכי חלק מהפעולות הוא מבצע בשתי ידיו.

16. נטען שלאור הסתירות ביחס לאיזו מידיו היא היד השולטת יש לקבוע נכות תפקודית בשיעור של 5% בלבד. נטען שהתובע מנסה לצייר תמונה מגמתית ומוקצנת של נכותו וכי אין לקבוע נכות תפקודית לפי הנכות הרפואית שנקבעה לו ע"י פרופ' שטהל. נטען שלתובע עבר רפואי עשיר הכולל סכרת ומחלות נוספות וככל שהוא מתקשה בביצוע עבודתו ותפקודו היום-יומי זה נובע מגורמים אלו ולא מהתאונה. נטען ששכרו הנוכחי של התובע עומד על סך של 4,300 ₪ המהווה שכר מופחת אך לא בשיעור המשקף נכות תפקודית כה גבוהה בשיעור הנטען על ידו. על סמך הנסיבות הפרטניות של התובע, עיסוקו, השכלתו, גילו ומידת השפעת הנכות הרפואית לעסוק במקצועו, נטען שיש לקבוע נכות תפקודית בסך 5%.

17. באשר להפסדי השתכרויות בעבר נטען להפסד השתכרות זמנית לתקופה של חודשיים וחצי של 100%, דהיינו 5,500 ₪ לחודש וסכום כולל של 13,750 ₪; לחודשיים וחצי נוספים – 50% נכות זמנית וסך של 6,875 ₪; נכות זמנית בשיעור של 30% לתקופה של 3 חודשים – סך של 4,980 ₪; נכות זמנית בשיעור של 20% לתקופה של 3 חודשים – פיצוי בסך 3,300 ₪. בסך הכל הוצע פיצוי בסך 28,875 ₪. לתקופה שבין 1.12.09 עד ליום 1.8.12 (25 חודשים) חושב הפסד השתכרות לפי 5% ובסך הכל 6,875 ₪. לתקופה מיום תחילת העבודה עד ליום הגשת תחשיב הנזק – 17 חודשים סכום של 20,400 ₪ (5,500 - 4,300 ₪ = 1,200 ₪; 17 X 1,200 ₪). בסך הכל נטען לנזק בגין הפסד השתכרות לעבר בסך של 56,150 ₪.

18. בגין הפסד השתכרות לעתיד נטען שניתן לראות ירידה מסויימת בשכרו של התובע לאחר התאונה אך נטען שמכלול בעיותיו הרפואיות השפיע על כושר השתכרותו, לרבות מחלת הסכרת ורמת הכולסטרול הגבוהה מהן הוא סובל. הוזכר חלק מהחקירה שבוצעה על ידי החוקר מטעם קרנית (נספח ד') לפיה לא רק התאונה השפיעה על ירידת השכר. בנוסף, נטען שלתובע אין מגבלה תפקודית בידו בכלל, בין היתר כיוון שלא מדובר בידו הדומיננטית. נטען על כן שיש לפצות את התובע בשיעור של 50% בלבד מהסכום שמגיע, דהיינו – 9,045 ₪ (5,500 ₪ X 5% X 6 שנים בתוספת מקדם היוון = 18,099 ₪ X 50%).

19. בגין עזרת צד ג' נטען שאין לפסוק דבר כיוון שהעזרה לא חרגה מעזרה רגילה הניתנת על ידי בני משפחה.

20. בגין כאב וסבל הוצע סכום גלובלי בסך 10,000 ₪.

21. בגין הוצאות רפואיות נטען שאין לפסוק סכום כלשהו כיוון שלא הוצגו הוצאות מפורטות.

באשר לעתיד – נטען שאין צורך בטיפול מיוחד. נטען שכל הטיפולים שיידרשו יכוסו במסגרת הטיפול הרגיל בקופת החולים אליה התובע משתייך.

22. נטען בסיכומו של עניין שיש לפסוק לטובת התובע נזק בשיעור של 65,199 ₪.

דיון והכרעה

נושא היד הדומיננטית

23. אכן בחוות דעתו של ד"ר כליף, מומחה בכירורגיה אורתופדית בכף היד מיום 24.12.12 נרשם כי התובע כותב בידו הימנית וחלק משאר הפעולות מבצע בשתי ידיו. בתצהירו, התובע טען כי ידו השמאלית הינה ידו הדומיננטית והוא מבצע איתה את "רוב הפעולות". יחד עם זאת הוא ציין שלעתים הוא משתמש גם ביד ימין אך ידו השמאלית יותר חזקה (סעיף 29 לתצהיר). טרם התאונה השתכר התובע בסך של 5,500 ₪ ברוטו (סעיף 30 ותלושי שכר 20). לאחר התאונה, הוא חזר לעבוד מאוגוסט 2012 כפקיד וצירף תלושי שכר (סעיף 34 לתצהיר; תלושי שכר 21). בתצהירו הוא טען שלא עבד משך 3 שנים ו- 8 חודשים וכי נאלץ לחזור לעבוד מפאת מצבו הכלכלי. הוא טען שהוא סובל מכאבים רבים בעיקר בחלופי העונות וממגבלות קשות בתאונה, שהוא אינו יכול לכופף את היד ומתקשה לסחוב דברים כבדים או להשען על היד או לתפוס דברים עימה. הוא טען לצורך בעזרה משמעותית בתקופת ההחלמה בה היה מגובס עד הכתף ולעזרה פחותה יותר בהמשך. לטענתו, קודם לתאונה עבד ופרנס את המשפחה ולאחר מכן לא עבד תקופה ארוכה ומאז מסוגל לעבוד פחות. הוגש גם תצהיר של אשתו התומכת בטענותיו.

24. באשר ליד השולטת עוד יוער שבפני חוקר, לכשנשאל התובע "אבל באיזה יד אתה כותב. אתה ימני" הוא השיב: "ימני, כן, אבל תאמין לי, בעבודה אני עובד כל הזמן בשמאל, תדע לך, אני, אני כדורגל אשים לך". בהמשך הוא טען שגם כדורגל שיחק בשתי רגלים והמשיך וטען שרק בכתיבה הוא לא משתמש ביד שמאל (עמ' 14 לחקירה מיום 29.4.10). בחוות דעת מיום 15.11.13 קבע פרופ' שטהל, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכירורגית יד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט כי התובע נחבל בידו השמאלית השולטנית (בהתאם לדיווח שנמסר על ידי התובע בעמ' 1 לחוות הדעת). המומחה תאר טיפול בשבר תוך מפרקי של החלק הרחקני של עצם הרדיוס ושבר של הסטילואיד האולנארי שטופל על ידי שחזור סגור וגבס ובהמשך שחזור נוסף וקיבוע. בבדיקה הקלינית נמצאו הגבלות בתנועות שורש כף היד וכיפוף האצבעות וקמיצה מוחלשת. בצילום הרנטגן התגלו שינויים ניווניים. המומחה ציין שעיין בחוות הדעת של ד"ר קאסם וד"ר כליף. ביחס לד"ר קאסם הוא ציין כי מצבו של התובע טוב מקשיון ולכן אין מקום לקבוע נכות הגבוהה ממצב של קשיון (20%). פרופ' שטהל ציין שהוא אינו מקבל את מסקנתו של ד"ר כליף וקבע שבעת קביעת נכות צמיתה יש להתחשב בשולטנות היד, מידת ההגבלה בתנועות שורש כף היד והאצבעות וכן תוצאות בדיקות הדימות וכי אין להסתמך רק על טווח תנועות שורש כף היד. בסיכום, קבע המומחה מטעם בית המשפט נכות צמיתה בשיעור של 15%.

25. לאחר שעיינתי בתצהיר וחוות הדעת, החלטתי שבעניין הרפואי יש להסתמך על קביעותיו של פרופ' שטהל. בעניין זה יצויין שהוא לקח בחשבון את קביעותיהם של המומחים האחרים וכידוע קיימת עדיפות לעמדתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט (ת"א (מח'-חי', 889/98, אופק אריה וטוני נ' שיכון עובדים בע"מ (דינים 1505, ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט'(4) 185). בנוסף, הממצאים מצביעים על כך כי התובע השתמש בשתי ידיו בעבודה ולכן הפגיעה בידו השמאלית הינה שוות ערך לפגיעה ביד השולטת.

26. באשר לנכות התפקודית, נראה לי שד"ר שטהל ציין את המגבלות מהן סובל התובע ויש בהן כדי להוות הפרעה אמיתית ליכולתו של התובע לחזור לעבודתו הקודמת. בהתחשב בנסיבות חייו, גילו, השכלתו והעובדה שחזר לעבודה ולא נשאר בביתו, יש לקבוע נכות תפקודית גבוהה מן הנכות הרפואית, אך לא בשיעור שהתבקש על ידי ב"כ התובע. הנכות התפקודית תועמד על שיעור של 20%.

בתשובות לשאלון ההבהרה מיום 8.12.13 קבע פרופ' שטהל נכות זמנית בשיעור של 100% לתקופה שבין 29.11.08 עד 15.2.09 (2.5 חודשים).

50% נכות זמנית לתקופה שבין 16.2.09 עד 30.4.09 (2.5 חודשים);

30% נכות זמנית לתקופה שבין 1.5.09 עד 31.8.09 (4 חודשים);

20% נכות זמנית לתקופה שבין 1.9.09 עד 31.08.12 (36 חודשים).

הפסד השתכרות לעבר

27. שכרו של התובע טרם התאונה עמד על סך 5,500 ₪ ברוטו. סכום זה משוערך להיום (ריבית חצי תקופה) לסך של 6,150 ₪.

בגין התקופות של הנכות הזמנית מגיעים הסכומים הבאים:

סך של 15,375 ₪ (התקופה הראשונה);

אותו סכום בגין התקופה השניה כאשר לטעמי התובע לא היה מסוגל לעבוד עדיין ועל כן הנכות התפקודית המשיכה לעמוד על 100%;

סך של 7,380 ש"ח (התקופה השלישית);

התקופה הרביעית נמשכה מספטמבר 2009 עד אוגוסט 2012 (36 חודשים) שאז לתובע היתה נכות בשיעור הנכות שנותרה צמיתה של 20% - 44,280 ₪;

החל מאוגוסט 2012 התובע החל לעבוד וישנם נתונים עד דצמבר 2014 לפיהם השתכר בסכומים שבין 2,590 ₪ עד 4,300 ₪ (ראו תלושי שכר – מסמך 21).

בסך הכל עבור הפסדי השתכרות לעבר בתוספת ריבית אמצע – 86,478 ₪.

הפסד כושר השתכרות לעתיד

28. לתובע נותרו 6 שנות עבודה עד לפנסיה על כן, מגיע לו סך של 6,150 ₪ X 20% X 65.8169 = 80,955 ₪

29. בגין זכויות פנסיה לשעבר (12%) מגיע לתובע סך של 10,378 ₪.

30. בגין הפסד פנסיה לעתיד (12%) מגיע לתובע סך של 9,714 ₪.

31. בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, בהעדר נתונים מדוייקים יש מקום לפסוק סכומים גלובליים. בגין העבר, לרבות התקופה של הנכויות הזמניות המשמעותיות סכום בסך 30,000 ₪. בגין העתיד – סך של 15,000 ₪.

32. כאב וסבל – 60,000 ₪.

33. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד – סכום גלובלי בסך 25,000 ₪.

34. הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.

35. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת, עיריית נצרת, לשלם לתובע את הסך של 297,525 ₪. לסכום זה יתווספו 20% בתוספת מע"מ כשכר טרחת עו"ד והחזר הוצאות בגין אגרת בית המשפט, חלקו של התובע בחוות דעתו של ד"ר שטהל והמומחה מטעמו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ו, 06 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.