מונחות לפני שתי בקשות שהגישה התובעת, ש. אנפה בע"מ, בעקבות תצהיר גילוי המסמכים הספציפי שהוגש על ידי הנתבעים במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק שבכותרת; האחת, בקשה למתן צו לעיון בשני מסמכים אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי, אך לא גולו לתובעת בטענה לחיסיון ולחוסר רלבנטיות (בקשה 49). השנייה, בקשה למחיקת כתבי ההגנה של נתבעים 2 ו-3 בשל העובדה שתצהיר גילוי המסמכים הספציפי שעליו חתום הנתבע 2 ניתן על ידו מטעם הנתבעת 1 בלבד (בקשה 52).

לשתי הבקשות הוגשו תגובות מטעם הנתבעים וכן תשובות לתגובות מטעם אנפה. כמו כן, הוגשו בקשות מטעם הנתבעים להתיר להם להשיב לתשובות אנפה, בטענה שבתשובותיה העלתה האחרונה טענות חדשות שלא הייתה לנתבעים הזדמנות להשיב להם. יובהר, כי מצאתי לדחות את הבקשות שלפני אף מבלי להידרש לבקשות אלה.

1. הרקע הנדרש וההליכים המקדמיים בין הצדדים

התובעת, ש. אנפה בע"מ (להלן: אנפה), הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות גמר בפרויקטים לבנייה. התובענה שבכותרת הוגשה בחודש מרץ 2010 ובמרכזה פרויקט המכונה "פרויקט IDC9" להקמת בניין משרדים בעיר חיפה שאנפה ביצעה עבודות גמר שונות במסגרתו (להלן: הפרויקט). התובענה הוגשה כנגד אם+דבליו ישראל בע"מ (להלן: אם דבליו), שהינה חברה העוסקת בניהול ובפיקוח על הקמת פרויקטים בתחום הבנייה, אשר לטענת אנפה שימשה כמנהל הפרויקט, כנגד ד"ר מישל לוי (להלן: לוי), אשר שימש כמנהל מטעמה של אם דבליו בפרויקט נשוא התובענה, וכנגד אינטל ישראל (74) בע"מ (להלן: אינטל), הבעלים של הפרויקט. בכתב התביעה שהגישה, על סך 14,000,000 ₪, טענה אנפה, בין היתר, כי תמורתן של עבודות שונות שביצעה לא שולמו לה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה. כמו כן, הוגש כתב תביעה שכנגד בסך של 6,551,158.3 ₪ על ידי אם דבליו. עוד הוגשה בקשה לסילוק על הסף מטעם אינטל, אותה דחיתי ביום 9.10.11.

ביום 9.11.11 התקיים קדם משפט ראשון שבמהלכו הודיעה ב"כ של אנפה, כי הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. בסופו של הדיון קבעתי, כי עד ליום 4.3.12 יודיעו הצדדים האם הם מסכימים לתיקון כתב התביעה וכתב התביעה שכנגד, ואם הם אינם מסכימים – מהי המחלוקת. כמו כן, הורתי לצדדים להודיע עד למועד האמור, האם יש מחלוקות לגבי גילוי ועיון במסמכים.

במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 22.3.12, לאחר קבלת תגובת הנתבעים לבקשה לתיקון כתב תביעה, התרתי לאנפה להגיש כתב תביעה מתוקן, אולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות. בנוסף, הורתי לצדדים לסיים את הליכי גילוי המסמכים, כדלקמן:

"1. הצדדים ישלימו הליכי גילוי מסמכים ושאלונים אך ורק עפ"י הבקשות שהוגשו עד היום בתיק וזאת תוך 30 יום לאחר הגשת כתב הגנה מתוקן.

2. לאחר שיוגש תצהיר גילוי מסמכים כללי שמורה לכל אחד מהצדדים הזכות לבקש גילוי מסמכים ספציפי באחד המסמכים שהופיעו בגילוי המסמכים הכללי.

3. לצדדים שמורה הזכות להגיש בקשה לגילוי מסמכים בלבד לגבי החלק שתוקן בכתב התביעה ולגבי כך בלבד. בכתב התביעה המתוקן יודגשו החלקים המתוקנים. כך גם בכתב ההגנה המתוקן ובקשה נוספת לגילוי מסמכים תתייחס אך ורק לסעיפים המתוקנים בכתבי הטענות".

יש להדגיש, כי החלטתי ניתנה על רקע הימשכות ההליכים המקדמיים בתיק זה מעבר לכל פרופורציה (התובענה הוגשה במרץ 2010) ומתוך רצון להביא לסיומם מבלי שהגשת כתבי הטענות המתוקנים תביא לדיחוי נוסף. על כן, הורתי לצדדים לסיים את הליכי הגילוי והעיון בהתאם לבקשות הקיימות שהגישו עד לאותה עת וזאת בתוך 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה המתוקן, תוך שלצדדים נשמרה האפשרות להגיש בקשות נוספות לגילוי מסמכים, ככל שיהיה צורך בכך, בעקבות כתבי הטענות המתוקנים (ובעקבות כך בלבד).

ביום 26.3.12 הגישה אנפה בקשה להבהרת החלטה או לתיקון טעות סופר של פרוטוקול הדיון מיום 22.3.12, לה נעתרתי באופן שסעיף 2 להחלטתי מאותו הדיון תוקן, כך שתחת האמור לעיל נקבע כך: "לאחר שיוגש תצהיר גילוי מסמכים כללי שמורה לכל אחד מהצדדים הזכות לבקש עיון באחד המסמכים שהופיעו בגילוי המסמכים הכללי."

כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 29.4.12 וכתב הגנה מתוקן הוגש ביום 17.5.12.

ביום 21.6.12 הגישה אנפה תצהיר גילוי מסמכים וכן תצהיר מענה על שאלון.

ביום 3.7.12 הגישה אנפה בקשה למחיקת כתב הגנה מטעם הנתבעים בשל הפרת צו שיפוטי. בבקשה נטען, כי אנפה פעלה בהתאם להחלטתי מיום 22.3.12 והמציאה לב"כ הנתבעים ביום 21.6.12 תצהיר גילוי מסמכים וכן תצהיר מענה על שאלון. אולם, הנתבעים טרם המציאו תצהיר גילוי מסמכים מטעמם.

בתגובתם לבקשה העלו הנתבעים טענות מטענות שונות, על שום מה הם נמנעו מלהגיש תצהיר גילוי מסמכים בהתאם להחלטתי מיום 22.3.13.

במסגרת החלטתי מיום 30.10.12 הבעתי את מורת רוחי מהתנהלות הצדדים בתיק זה, שנראה כי דרכם אינה אצה להם בבירור המחלוקות שביניהם ואף שחלפו כשנתיים וחצי מאז הגשת התובענה, טרם השלימו את ההליכים המקדמיים בתיק זה. בהחלטתי עמדתי על כך שהנימוקים המפורטים בתגובתם של הנתבעים הינם בבחינת היתממות לשמה. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, הנחתי לטובת הנתבעים, כי הם אכן פירשו שלא נכונה את החלטתי האמורה. לאור זאת, הורתי לנתבעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמם בתוך 14 ימים מאותו מועד, שאחרת ימחק כתב הגנתם. ציינתי, במסגרת החלטתי, כי אף שההחלטה היא לטובת אנפה, החלטתי שלא לפסוק הוצאות בגין הבקשה, שכן אנפה הייתה יכולה לפנות לנתבעים בדרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים ויתכן כי פנייה כאמור הייתה מייתרת את הגשת הבקשה ובנוסף, גם אנפה בעצמה איחרה בהגשת כתב ההגנה מבלי ליטול רשות, ובנוסף לא סימנה את הקטעים ששונו בכתב ההגנה כפי שהוריתי לעשות. בשולי החלטתי, הורתי, כך:

"אני מתרה בצדדים כי בקשות מיותרות נוספות, יחייבו את מגיש הבקשה בהוצאות, ואם לא לטובת הצד שכנגד אז לאוצר המדינה. אין מקום כי בית המשפט ישחית את זמנו על עניינים כגון אלו שניתן היה לפתור בין הצדדים."

ביום 6.12.12 הגישו הנתבעים בקשה למתן צו לעיון במסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם אנפה.

ביום 23.12.12 הגישה אנפה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולמחיקת כתב ההגנה של לוי.

בהחלטתי מיום 13.1.13 הורתי לצדדים להגיש בתוך 30 יום הודעה מפורטת שבה יפרטו כל מחלוקת שנותרה פתוחה ביחס להליכי הגילוי והעיון.

בסופו של דבר, לאחר שהוגשו הודעות על הסכמה חלקית, התקבלה ביום 12.3.13 הודעה שלפיה הצדדים הגיעו להסכמה משותפת לעניין גילוי ועיון במסמכים. במסגרת ההודעה האמורה פירטו הצדדים את שלבי השלמת הליכי הגילוי והעיון, ובין היתר כי בתוך 14 יום לאחר העיון במסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם אנפה, ימסרו הנתבעים לאנפה תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מטעמם ובתוך 14 ימים נוספים יאפשרו לאנפה לעיין במסמכים שנזכרו בתצהירם.

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה ביום 13.3.13.

ביום 8.5.13 הועבר לאנפה תצהיר גילוי מסמכים ספציפי שבו התייחס המצהיר, לוי, ל-29 סוגי מסמכים שאנפה ביקשה לדעת האם הם מצויים בידי הנתבעים (התצהיר צורף כנספח 1 לבקשה למתן צו לעיון במסמכים, היא בקשה 49). בין המסמכים שנזכרו בבקשת אנפה היו גם כל ההסכמים שנכרתו בין אם דבליו לבין אינטל בקשר לביצוע העבודות בפרויקט וכן כל ההסכמים שנכרתו בין אם דבליו לבין לוי בקשר לעבודתו בפרויקט. בתצהיר גילוי המסמכים אישר לוי, כי בידיו הסכם העסקתו אצל אם דבליו וכן ההסכם שנכרת בין אם דבליו לבין אינטל בקשר לביצוע העבודות בפרויקט. הסכמים אלה לא הועברו לעיון אנפה בטענה כי הם סודיים, מהווים סוד מסחרי וכי ממילא הם אינם רלבנטיים לתביעה.

ביום 20.6.13 הגישה אנפה בקשה למתן צו לעיון במסמכים, היא בקשה 49 המונחת לפני. במסגרתה מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984 ולהורות לנתבעים להגיש לעיונו את ההסכמים שלגביהם נטען כי הם חסויים או לא רלבנטיים ולהכריע כי יש לאפשר לאנפה לעיין בהם במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים. על פי הנטען בבקשה, אף שעל הטוען לחיסיון הנטל להוכיח מדוע המסמכים שגילויים התבקש חסויים ומה תהיה הפגיעה בו כתוצאה מחשיפתם, הרי שבתצהיר מטעם הנתבעים נטענה טענה כללית לפיה המדובר במסמכים סודיים, מבלי לפרט מדוע הם סודיים, מהם הסודות המסחריים הנכללים בגדרם ומהו הנזק שיגרם לנתבעים כתוצאה מחשיפתם. נטען גם, ביחס להסכם שנכרת בין אם דבליו לבין לוי שלגביו טענו הנתבעים לחוסר רלבנטיות, כי המדובר בהסכם רלבנטי שכן לצורך עילת התביעה נגד לוי יש חשיבות לאופן שבו מחושב שכרו, על מנת לבחון האם הוא מקבל בונוס על הפחתת עלויות בפרויקט.

ביום 7.7.13 הגישה אנפה בקשה למחיקת כתבי ההגנה של לוי ואינטל בשל הפרת החלטת בית המשפט מיום 13.3.13, היא בקשה 52 המונחת לפני. על פי הנטען בבקשה, תצהיר גילוי המסמכים מיום 8.5.13, עליו חתום לוי, ניתן מטעם אם דבליו בלבד, שכן נרשם בו, כי לוי "מוסמך מטעם אם דבליו לעשות תצהיר גילוי מסמכים זה". נטען, כי לאור זאת, יש לראות בלוי ובאינטל כמי שלא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ולפיכך להורות על מחיקת כתב הגנתם.

ביום 10.7.13 התקבלה תגובת הנתבעים לבקשת אנפה למתן צו לעיון במסמכים ובקשה לקיום דיון בטרם החלטה. על פי הנטען בתגובה, שני ההסכמים שגילויים התבקש הינם חסויים ושניהם אינם רלבנטיים לתביעה. עם זאת, לפנים משורת הדין, ואף שמדובר בהסכם חסוי שאינו רלבנטי לתובענה, ועל מנת להקל ולקדם את התיק, הודיעו הנתבעים כי הם מוכנים לגלות את ההסכם שבין אם דבליו לבין לוי, תוך מחיקת גובה הסכום שקיבל לוי עבור שירותיו, וכי ההסכם מצורף בזאת כנספח 1 לתגובתם. הנתבעים הוסיפו וטענו בתגובתם, באשר להסכם שבין אינטל לבין אם דבליו, כי אנפה פעלה בחוסר תום לב שכן היא לא ציינה בבקשתה, כי אותם חלקים מההסכם שבין אם דבליו ואינטל שניתן היה לטעון כי הם קשורים לתביעה, גולו לאנפה על ידי הנתבעים עוד ביום 21.7.11 במסגרת תשובת אינטל לתגובת אנפה לבקשתה של אינטל לסילוק התובענה על הסף. לגופם של דברים נטען, כי ההסכם כולל סודות מסחריים ומשכך הוא חסוי.

ביום 21.7.13 התקבלה תשובת אנפה לתגובת הנתבעים לבקשת אנפה למתן צו לעיון במסמכים. בתשובתה טענה אנפה, בין היתר, כי הנתבעים מטעים את בית המשפט וכי ההסכם שצורף לתגובתם הוא אינו זה שהתבקש, אלא הסכם בין לוי לבין חברה אחרת. נטען גם, באשר להסכם שבין אינטל לבין אם דבליו, כי יש לראות בגילוי חלקים מאותו הסכם משום ויתור על הטענה לחיסיון ההסכם ולפיכך על הנתבעים לגלות את ההסכם כולו. עוד נטען, כי ההסכם נדרש לצורך הוכחת היריבות הישירה שבין אנפה לבין אינטל וכן לצורך בירור שאלות נוספות, העוסקות בתמורה שקיבלה אם דבליו מאינטל במסגרת הפרויקט.

ביום 15.9.13 התקבלה תגובת הנתבעים לבקשת אנפה למחיקת כתבי ההגנה של לוי ואינטל. על פי הנטען בתגובה, המדובר בבקשה מיותרת וקטנונית, המהווה דוגמה מובהקת נוספת לניסיונה של אנפה לעכב את הדיון בתביעה לאחר שהנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד. על פי הטענה, ברי כי לוי, שהינו בעל תפקיד באם דבליו אשר נתבע גם באופן אישי, עשה את תצהיר גילוי המסמכים גם בשמה של אם דבליו ומכל מקום, ככל שנותר ספק בדבר, הרי שבתצהיר שניתן מטעמו של לוי הצהיר האחרון, כי המסמכים שנזכרו בו הם המסמכים שמצויים ברשות אם דבליו וברשותו. נטען עוד, ביחס להעדר תצהיר, כביכול, מטעם אינטל, כי בעקבות דרישת אנפה לגילוי מסמכים נערך חיפוש אצל כל הנתבעים, כולל אצל אינטל, וכי לאינטל אין שום דבר להצהיר מעבר למה שכבר הוצהר בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי שנמסר לאנפה. נטען, כי בנסיבות אלה העברת תצהיר ספציפי נוסף הייתה חסרת משמעות וטכנית בלבד וכי למען הסר כל ספק, מצורף לתגובה תצהיר גילוי מסמכים ספציפי גם מטעם אינטל, שאין בו כדי להוסיף דבר על התצהיר שכבר הוגש ועל המסמכים שכבר נמסרו. נטען, כי יש להצר על כך שאנפה לא מצאה לנכון לפנות לנתבעים כדי שיומצא לה תצהיר נוסף, באופן שהיה מייתר את הגשת הבקשה.

ביום 25.9.13 התקבלה תשובת אנפה לתגובת הנתבעים לבקשת אנפה למחיקת כתבי ההגנה של לוי ואינטל. בתשובת אנפה נטען, בין היתר, כי הנתבעים מפרים את החלטות בית המשפט בעניין גילוי ועיון במסמכים באופן סדרתי וכי כל מטרתם היא לעכב את התקדמות ההליכים בתיק. נטען גם, כי אנפה אכן הקדימה לפנות לנתבעים בטרם הגשת הבקשה.

ביום 20.10.13 הגישו הנתבעים בקשה להשיב לתשובות אנפה, בטענה שבתשובותיה העלתה אנפה טענות חדשות שלא הייתה לנתבעים הזדמנות להשיב להן. לבקשת הנתבעים צורף ההסכם בין לוי לבין אם דבליו שגילויו התבקש, תוך שהנתבעים הבהירו, כי בשל טעות טכנית צורף לתגובתם הסכם אחר. עוד צורפו לבקשה חלקים נוספים מתוך ההסכם שבין אינטל לבין אם דבליו, העוסקים בתמורה שאינטל התחייבה לשלם לאם דבליו במסגרת הפרויקט.

אנפה לא הגיבה לבקשות אלה.

יובהר, כי מצאתי לדחות את הבקשות שלפני אף מבלי להידרש לבקשות אלה.

לאחר שהצדדים הגישו בקשה משותפת לקביעת מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית, הורתי לצדדים בהחלטתי מיום 7.11.13, כך:

"הצדדים יגישו תוך 14 ימים מהיום הודעה משותפת ובה יבהירו אילו מחלוקות יש ביניהם בנוגע להליכי גילוי ועיון, תוך ציון עמדת כל מהצדדים לגבי אותן מחלוקות. רק לאחר מכן תינתן החלטה בנוגע למועדי הגשת תצהירים."

ביום 26.11.13 התקבלה הודעה משותפת מטעם הצדדים באשר למחלוקות שבין הצדדים בהליכי הגילוי והעיון, שבמסגרתה פירטו את טענותיהם בשתי הבקשות המונחות לפני.

2. הבקשה למחיקת כתבי ההגנה של הנתבעים 2 ו-3

כאמור, במסגרת בקשתה למחיקת כתבי ההגנה של לוי ואינטל טוענת אנפה, כי לוי ואינטל הפרו את החלטת בית המשפט בשל כך שתצהיר גילוי המסמכים הספציפי שעליו חתום לוי ניתן על ידו מטעם אם דבליו בלבד.

אני סבורה, כי מוטב היה לבקשה זו שלא הייתה מוגשת כלל ואין לי אלא להצר על כך שהתובעת לא השכילה לוותר על בקשתה זו במסגרת הודעת הצדדים מיום 26.11.13;

עיון בתצהיר גילוי המסמכים מעלה, כי הוא אכן ניתן בשמו של לוי עצמו ובשמה של אם דבליו. אמנם, אינטל לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מטעמה, אולם יש להניח שאם אנפה הייתה פונה אל אינטל בבקשה להמציא תצהיר נוסף כאמור, כמתבקש וכמתחייב בנסיבות העניין בשים לב להחלטתי מיום 30.10.12, אינטל הייתה נעתרת לבקשה. יש להדגיש, בהקשר זה, כי אנפה אמנם פנתה לנתבעים, אך פנייה זו נעשתה קודם להמצאת תצהיר גילוי המסמכים הספציפי.

מכל מקום, תצהיר כאמור צורף לתגובת הנתבעים לבקשה, ויש להצר על כך שאנפה לא מצאה לנכון לחזור בה מהבקשה במסגרת ההודעה מיום 26.11.13.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את אנפה בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה בסך 15,000 ₪.

3. הבקשה למתן צו לעיון במסמכים

כאמור, בקשתה המקורית של אנפה למתן צו לעיון במסמכים עסקה בשני הסכמים אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי: ההסכם שנכרת בין אם דבליו לבין אינטל בקשר לביצוע העבודות בפרויקט וההסכם שנכרת בין אם דבליו לבין לוי בקשר לעבודתו בפרויקט. לאחר שהנתבעים צירפו את הסכם העסקתו של לוי ומשחלקים מההסכם שבין אינטל ואם דבליו הנוגעים לאופי היחסים בין אם דבליו לבין אינטל גולו עוד במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישה אינטל, כל שנותר להכריע בו הוא בשאלת הגילוי של יתר חלקי ההסכם.

נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת לשם חשיפת האמת. חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן, בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד את האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. באופן זה ניתן יהיה לנהל את ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פסקה 9 (2008); רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי, פסקה 5 (2007); רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ, פסקה 6 (2008); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198).

על רקע האמור, ברור הוא כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה ועל מבקש הגילוי לשכנע את בית המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים לבין העניין שבפניו. הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". על כן, לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש (ראו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 196 (2002) (להלן: עניין שמשון)). בנוסף, יש לבחון גם האם הבקשה היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעלי הדין יתר על המידה (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (2008)).

הזכות לעיון אינה בלתי מוגבלת וייתכנו מצבים בהם יידרש בית המשפט לבצע איזון בין עקרון זה לבין שיקולים והיבטים שונים שהחברה נדרשת להגן עליהם, לרבות מניעת פגיעה בפרטיות ובאינטרסים של הצד המגלה ושל צדדים שלישיים, כשהאיזון ההולם בין העקרונות השונים נגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995); עניין שמשון; רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (2009)).

לא מצאתי בבקשת אנפה ולו קצה קצהו של הסבר, על שום מה חלקי ההסכם בין אינטל לבין אם דבליו שלא גולו רלבנטיים למחלוקות שבין הצדדים, איזה טענות מבין אלה שהעלתה אנפה בכתב התביעה יכול ההסכם לבסס ועל שום מה גילויו המלא נחוץ לה. יש לזכור, כי בכתב התביעה שהגישה טענה אנפה, כי היא ביצעה עבודות על פי ההסכם וכן עבודות נוספות וכי תמורתן של עבודות אלה לא שולמה לה. עילות התביעה הרלבנטיות לאינטל, על פי כתב התביעה, הן הפרת ההסכם שנחתם בין אנפה ואם דבליו וכן עשיית עושר ולא במשפט. אנפה טענה בכתב התביעה, כי במערכת היחסים בין הצדדים, אם דבליו הינה מנהלת הפרויקט (ולא קבלן ראשי) ובבחינת שלוח של אינטל, מזמינת העבודות. משכך, טענה אנפה, כי אינטל ואם דבליו חייבות כלפיה ביחד ולחוד בחובות המזמין על פי ההסכם, שכן אם דבליו חתמה על ההסכם עם אנפה בשם עצמה ובשם שולחתה, אינטל. במצב דברים זה, משתביעת אנפה כלל אינה נסמכת על ההסכם שבין אינטל ואם דבליו, ומשהחלקים הנוגעים לאופי היחסים שבין אם דבליו לבין אינטל גולו זה מכבר, אין כל מקום להיעתר לבקשה ולהורות על גילויו של מלוא ההסכם.

אוסיף, בבחינת למעלה מן הדרוש, כי בהתחשב בטענת הנתבעים לפיה הסכם נשוא ענייננו כולל סודות מסחריים רבים, נראה כי גם אם הייתה רלבנטיות להסכם זה – ואין אני סבורה כך, כאמור – הרי שבנסיבות העניין די בגילויים של אותם חלקים מתוך ההסכם שכבר גולו במסגרת הבקשה לסילוק על הסף.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את אנפה בהוצאות הנתבעים בגין הגשת הבקשה בסך 15,000 ₪.

4. סוף דבר

שתי הבקשות שלפני, נדחות.

אנפה תישא בהוצאות הנתבעים בגין שתי הבקשות בסך כולל של 30,00 ₪.

העדויות הראשיות של הצדדים ועדיהם בתיק זה, יוגשו בתצהירים במועדים המפורטים להלן.

1. לתצהירים יצורפו העתקים צילומיים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש, אשר יסומנו בראשי תיבות על שם המצהיר ובמספרים עוקבים.

2. הדברים שיובאו בתצהירים והמסמכים שיצורפו אליהם כאמור, ייחשבו כקבילים על תנאי, דהיינו אם לא תהיה התנגדות של הצד שכנגד. אם תהיה התנגדות, יחליט ביהמ"ש לאחר שמיעת ב"כ הצדדים.

3. אם לא יעלה בידו של מי מהצדדים להגיש תצהיר מטעם אחד מעדיו, יכלול בתצהירו פרטים בדבר שם העד, נושא עדותו והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל הנסיונות והפעולות שנעשו בקשר לכך.

4. כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שייקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו.

תצהירי העדות מטעם התובעת יוגשו בתוך 45 ימים מיום שיסתיים ההליכים המקדמיים. תצהירי העדות מטעם הנתבעים תוך 45 ימים מיום קבלת תצהירי העדות של התובעת. כל צד ימציא למשנהו עותק מכל תצהיר שהוגש על ידו, על כל נספחיו, ויציין עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק בימ"ש.

לאחר הגשת כל התצהירים יודיעו הצדדים לביהמ"ש ויתקיים קדם משפט נוסף בו תידון כל טענה אם תהא ביחס לתצהירים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.