בקשה להוציא חוו"ד משלימה של נתבעת 2 , ותצהיר מטעמה, ובקשה לחייבה במשלוח דיסק שהומצא למומחה ביהמ"ש.

1. ביחס להוצאת חוות הדעת המשלימה של ד"ר רינות - מדובר בהשלמה שניתנה באפריל 2011, והוגשה ב 25 למאי 2011, עוד לפני מינויו של מומחה ביהמ"ש ביוני 2011 , גם אם ההחלטה שימונה מומחה ניתנה עוד בחודש מרץ של אותה שנה. יכול שמקור השגיאה נובע מכך שהנתבעת 2 הגישה שוב את אותה חווד משלימה ביוני 2013 , אך לא מדובר במסמך חדש. המינוי של מומחה ביהמ"ש היה אמנם בהסכמה אולם זאת תוך כדי כך שהצדדים שומרים על חווה"ד שמטעמם כראיה עצמאית. לא ברור מדוע "נזכר" ב"כ התובעת אך כעת לבקש להוציא ההשלמה , הבקשה אינה מוצדקת לגופה בנסיבות וממילא חל בה שיהוי ניכר והיא נדחית.

2. אמנם אין מקום במקרה זה, ולרוב ככלל, להשלמות חוו"ד פרטיות בשלב שלאחר הגשת חוו"ד מומחה ביהמ"ש, כאשר ניתן היה להשלים כל הנצרך לפני מינויו. ענין זה אכן לא יותר לאיש מן הצדדים, גם לא לתובעת. אך לא כך נעשה כאמור, אלא עסקינן בחוו"ד משלימה שהוגשה לפני מינויו של מומחה ביהמ"ש, וככל שחפצה התובעת להשלים חווה"ד מטעמה בתגובה היה עליה לבקש זאת משכבר ועוד לפני שישחרר מומחה ביהמ"ש חווה"ד. יש לזכור גם שממילא חווה"ד של הנתבעות אמורה להיות מוגשת לאחר זו של התובעת, כך שבפועל לא נגרע דבר מן התובעת, שהרי ניתן היה לכלול ההשלמה עוד בחווה"ד המקורית ואין כאן בפועל מקצה שיפורים פסול גם אם נתייחס ללוחות הזמנים.

3. גם הבקשה להוצאת תצהירו של ד"ר דוידזון בהיותה חוו"ד מוסווית אינה במקום. אזכיר כי הטענות ביחס לנתבעת 2 הנן לרשלנות רפואית. ד"ר דוידזון הוא מי שטיפל בתובעת בנתבעת 2. מה שהנו עדות סברה בתיק אחר הנו עובדה בתיק רשלנות רפואית שניתן להמחיש בתצהיר, כלומר: לא ניתן למנוע מנתבע ברשלנות מקצועית, לרבות רשלנות רפואית, להסביר מכלול הרקע ושיקוליו המקצועיים, על אותו רקע. שהרי הטענה נגדו הנה ששיקולו המקצועי במקרה זה הרפואי היה לא נכון, וכי שגה.

4. ביחס לבקשה לחייב הנתבעת 2 להמציא הדיסק - ב"כ התובעת הוא שהפנה הבקשה כלפי נתבעת1, ומתשובת הנתבעת 2 עולה שלא היא שהמציאה דיסק למומחה.

5. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת 2 בבקשה זו בסך כולל של 1500 ש"ח.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.