1. התובעים, מנדי חביב ומלכה חביב שיף, בעלי דירת מגורים בבניין רב-משפחתי בעל 4 יחידות דיור על מגרש 917 גוש 6273 בכפר חב"ד (להלן: "הדירה"), הגישו תביעה כספית על סך 334,540 ₪ כנגד נתבעות 1-2, חב' דניה סיבוס בע"מ וכלל חברה לביטוח בע"מ, בהתאמה.

הנתבעת 1 הינה חברה קבלנית אשר שימשה כקבלן הבניה של הדירה.

הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את דירת התובעים במסגרת ביטוח משכנתא.

התביעה כנגד נתבע 1 הינה לפיצוי בגין ליקויי בנייה בדירה וכן נזקי רטיבות אשר נגרמו כתוצאה מפיצוץ צינור.

התביעה כנגד הנתבעת 2 הוגבלה לנזקי הרטיבות בדירה.

הנתבעת 2 שלחה הודעת צד ג' לנתבעת 1.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ביום 12.12.2004 נחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעת 1 לרכישת הדירה.

(להלן: "הסכם המכר").

החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 26.3.2007.

התובעים טוענים להפרה של הסכם המכר ושל הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)").

לטענתם, הנתבעת 1, במהלך עבודות הבנייה, עשתה שימוש בחומרים פגומים ו/או שאינם בטיב ובאיכות הנדרשים.

בכתב התביעה נטען לנזקים בהתאם לחוות דעת השמאי גוזלן דוד בסך 250,490 ש"ח, נזקים נוספים בליקויי בניה בהתאם לחוו"ד של קליגסברג יעקב ובסעיף 27 לכתב התביעה נטען כי סך כל נזק התובעים עומד על 334,540 ש"ח.

1. הנתבעת 1 מכחישה אחריותה לאירוע פיצוץ צינור המים (להלן: "אירוע פיצוץ הצינור") ולנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע זה. לטענתה, התובעים נמנעו מלדווח אודותיו בזמן אמת. נודע לה על כך רק כחודש לאחר התרחשותו, בעת שנציג מטעמה הגיע לדירה על מנת לטפל בליקוי נטען של רטיבות מעל הפאנלים. בדיעבד, הובהר כי רטיבות זו מקורה באירוע פיצוץ הצינור. כל פניותיהם של התובעים לנתבעת 1 בגין ליקויים שונים ובין היתר, בגין רטיבות מעל הפאנלים, טופלו ביעילות, במהירות ולשביעות רצון התובעים.

בהתאם לחוק המכר (דירות), תקופת הבדק בגין ליקויים הנוגעים לצנרת, חלפה ובהתאם לכך, חלה תקופת האחריות. לפיה, על התובעים להוכיח כי מקור הליקוי הנטען הינו בעבודות, תכנון או חומרי הקבלן. התובעים לא הוכיחו זאת.

1. לטענת הנתבעת 2, שולמו לתובעים מלוא תגמולי הביטוח להם היו זכאים בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח והחוק. אין הנתבעת 2 חבה באחריות כלשהי ולחילופין, האחריות חלה כולה או מרביתה על הנתבעת 1.

הנתבעת 2 שלחה הודעת צד ג' לנתבעת 1 בתביעה לשיפוי על סך 112,990 ₪.

מטעם צד ג' (הנתבעת 1) נטען כי אין היא אחראית לאירוע פיצוץ הצינור ולליקויים שנגרמו כתוצאה ממנו. ככל שיקבע כי קיימים ליקויים, יש להטיל את האחריות לליקויים אלו לפתחם של התובעים.

1. לאור הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה המהנדס ושמאי המקרקעין, מר צבי רון, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") אשר התבקש לבדוק את הליקויים הנטענים בדירה ולאמוד את עלות תיקונם.

חוות דעת מומחה בית המשפט המהנדס צבי רון

1. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 15.5.2012 את אומדן עלות התיקונים, כדלקמן:

חיפוי קרמי – 200 ₪; צבע – 200 ₪; עבודות טיח פנים – 500 ₪; חלונות ועבודות אלומיניום – 1,450 ₪; רטיבויות, איטום וניקוז – 28,500 ₪; דלתות חוץ – 100 ₪; בנייה – 400 ₪.

סך עלות תיקון כלל הליקויים בדירה 31,350 ₪ + 3,100 ש"ח פיקוח הנדסי + מע"מ.

אומדן זה צמוד למדד תשומות הבנייה של חודש מאי 2012.

במידה והעבודות – אשר המומחה מעריכם ב- 15 ימי עבודה - יבוצעו על ידי התובעים, יש להוסיף לאומדן הסכומים הנ"ל 30%.

כמו כן, קובע המומחה סך של 20,000 ₪ בגין ירידת ערך הדירה.

שאלות הבהרה הופנו למומחה מטעם ב"כ הנתבעת 1 וב"כ הנתבעת 2 והן נענו בהתאמה.

ראיות הצדדים

1. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע 1, מנדי חביב, אשר נחקר בבית המשפט בחקירה נגדית.

מטעם הנתבעת 1 וצד ג' הוגשו תצהירי עדות ראשית של הגב' הילה חווה שדמי, מנהלת תחום תביעות בנתבעת 1 ומר דוד גווילי, מנהל עבודה מוסמך בנתבעת 1, אשר נחקרו גם הם בבית המשפט בחקירה נגדית.

מטעם הנתבעת 2 הוגשה פוליסת הביטוח מבנה הדירה הכוללת כיסוי ביטוחי בגין נזקי מים.

דיון והכרעה

1. ככלל, בית המשפט יטה לקבל את ממצאי מומחה בית המשפט, אלא אם נמצאו נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות לסטות מהם.

כדברי כבוד השופטת מ' נאור בבר"מ 5171/07 אלי מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון (נבו, 31.12.07) :

"כשממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן"

(ראה גם ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 ואח'; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח').

בע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח' נאמר בעניין מעמדה של חוות דעת מומחה בתחום ליקויי הבנייה:

"...סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא – במקרים כאלה – כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים"

1. התובעים מבקשים, בסיכומיהם, כי בית המשפט יעדיף את חוות דעת המומחה מטעמם. עם זאת, אין הם חולקים על ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט אלא מדגישים כי ממצאיו וקביעותיו אינם כוללים את מכלול הליקויים בדירה וכי יש להוסיף לאומדן הסכומים גם תשלום נוסף בגין ירידת ערך, תשלום בגין דיור חלופי ותשלום בגין נזק בלתי ממוני.
2. הנתבעות אינן חולקות על ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט.

לטענת הנתבעת 1 אירוע פיצוץ הצינור והנזקים שנגרמו בגינו אינם בגדר ליקויי בנייה אשר להם היא אחראית. הנתבעת 1 פעלה בהתאם לתקן, לתוכניות ולהסכמים בכל הנוגע ליתר ראשי הנזק הנטענים על ידי התובעים.

הנתבעת 2 הדגישה כי ממצאיו של המומחה לעניין נזקי ההצפה עקב אירוע פיצוץ הצינור נאמדו בסכום נמוך יותר מזה ששילמה לתובעים וכי המומחה מאשר בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי אם התובעים, לאחר קבלת סכום הפיצוי מהנתבעת 2, היו דואגים לתקן הליקויים כפי המלצתו, אזי לא הייתה נגרמת לדירה כל ירידת ערך.

1. המומחה התייחס בחוות דעתו באופן ענייני לליקויים אשר נמצאו ושוכנעתי כי ממצאיו מבוססים על בדיקה מקצועית ואובייקטיבית. ממצאיו עומדים בעינם, גם בראי תשובותיו לשאלות ההבהרה. בהעדר נימוקים כבדי משקל לסטות מהם, נקודת המוצא הינה חוות דעת מומחה בית המשפט.

אירוע פיצוץ הצינור ונזקיו

1. התובעים טוענים לליקויים שונים בדירה, ובעיקר נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוץ צינור ביום 27.7.09.

אין חולק כי אירוע פיצוץ הצינור גרם לנזקי רטיבות בדירה.

בהתאם לממצאי מומחה בית המשפט, פיצוץ הצינור ארע בעקבות קרע בצינור המים. המומחה קבע כי: "מיקום הקרע בצינור החיצוני הינו בסבירות גבוהה כתוצאה מבלאי מואץ של חומר הצנרת, בעיקר כתוצאה מלחץ מים חריג בצנרת המים העירוני, אשר איננה באחריות נתבעת 1, והעדר מקטין לחץ באחריות נתבעת 1". המומחה ציין כי "לא ניתן לשלול האפשרות שהאירוע עלול היה להתרחש, בעת ששוכרי הדירה אספו את תכולתם ופגעו באקראי בצנרת".

(עמ' 12 לחוות דעת המומחה, סעיף 1.2.1).

1. אירוע פיצוץ הצינור התרחש כשנתיים וארבעה חודשים לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים. בעת האירוע, בהתאם לחוק המכר (דירות), תקופת הבדק בגין ליקויי צנרת עמדה על שנתיים. לפיכך, אירוע זה התרחש בתוך תקופת האחריות ובהתאם לסעיף 4(א)(3) לחוק המכר (דירות), על התובעים להוכיח כי מקור הליקוי בתכנון הנתבעת 1 או בעבודה שביצעה או בחומרים בהם עשתה שימוש.

לאחר מספר מקרים של פיצוצי צנרת בכפר חב"ד, בדקה הנתבעת 1 את הסוגיה ומצאה כי הזרמת המים בצנרת נעשית בלחץ חריג. הנתבעת 1 העבירה הממצאים ליו"ר ועד כפר חב"ד.

בהתאם לחוות דעת המומחה, לחץ המים החריג אינו באחריותה של הנתבעת 1. אולם, העדר התקנת מקטין לחץ הינו באחריותה.

1. אין נפקא מינה באם הנתבעת 1, כבדרך קבע, לא התקינה בדירות שבנתה מקטיני לחץ (ראה דברי גב' שדמי ומר גווילי בבית המשפט מטעם הנתבעת 1; עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 2-11 ועמ' 17 לפרוטוקול, ש' 18-26). מצופה היה כי חברה קבלנית דוגמת הנתבעת 1 אשר מודעת ללחץ המים החריג ונתקלה כבר במספר אירועי פיצוץ צנרת בפרויקטים שבנתה ביישוב, לא תסתפק רק ביידוע יו"ר ועד היישוב בנושא, אלא תנקוט באמצעים סבירים מטעמה להקטנת פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם, כתוצאה מלחץ מים חריג.

אמצעים כאלו לא ננקטו על ידי הנתבעת 1 וביתר פירוט, הנתבעת 1 לא התקינה מקטין לחץ בצנרת הדירה.

1. הסברה שהועלתה על ידי המומחה בדבר האפשרות שהשוכר, בעת אריזת חפציו, פגע בצנרת, לא נשללה אך גם לא אומתה. לפיכך, לא מצאתי להתייחס אליה והבקשה לפיצול סעדים בנושא אינה רלוונטית. בכל מקרה, אין הדבר פוגם באחריותה של הנתבעת 1 להתקנת מקטין לחץ בצנרת.

הדבר מהווה אי התאמה כמשמעותו בחוק המכר (דירות) ובגינו על הנתבעת 1 לשאת באחריות.

1. בהתאם לפוליסת ביטוח הדירה, על הנתבעת 2 לשאת באחריות לעניין נזקי רטיבות ומים בדירה.

אשר על כן, משמצאתי לקבל את חוות דעתו של המומחה כמהימנה ובהתאם לפוליסת ביטוח הדירה, קובעת כי לנתבעת 1 ולנתבעת 2 אחריות משותפת לליקויי הרטיבות הנובעים מאירוע פיצוץ הצינור.

1. הנתבעת 2 שילמה לתובעים סך של 67,300 ₪ בגין נזקי רטיבות ומים. זאת לאחר ניכוי חסר שביצעה, משום הסכום עליו נערך הכיסוי הביטוחי לדירה – סכום הנמוך משוויה הריאלי.

לטענת התובעים, מאחר וסכום הכיסוי הביטוחי לא נקבע בהתאם להצהרותיהם, ניכוי החסר שביצעה הנתבעת 2 מסכום התשלום ששילמה לתובעים, הינו שגוי.

הנתבעת 2 מאשרת כי סכום הכיסוי הביטוחי אכן נערך בהתאם לנתונים שהועברו אליה מבנק המשכנתאות ולא על סמך הצהרות התובעים.

אולם, משקיבלו התובעים לידיהם את פוליסת הביטוח (התובע לא הכחיש בבית המשפט כי קיבל לידיו את פוליסת הביטוח; עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 25-28), מצופה כי יקראו את המסמכים שנשלחו אליהם ויודיעו לנתבעת 2 כי הסכום הביטוחי כפי שמופיע בפוליסת הביטוח, אינו תואם את ערכה הריאלי של הדירה.

משלא עשו כך, אין להם להלין אלא על עצמם. התשלום בניכוי חסר בוצע כדין.

1. המומחה קבע בחוות דעתו כי לאחר התיקונים שכבר בוצעו בדירה לעניין זה, אומדן עלות התיקונים שנותרו הינה בסך של 16,000 ₪.
2. מששילמה הנתבעת 2 לתובעים את העלות המירבית, בהתאם לכיסוי הביטוחי ובהעדר אסמכתאות מטעם התובעים בנוגע לעלות התיקונים שביצעו, אין מקום לחייבה בתשלום נוסף. את הנתבעת 1 יש מקום לחייב במחצית הסכום – 8,000 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

צבע

1. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים, דלת הממ"ד אינה צבועה בגוון אחיד. אומדן עלות תיקון ליקוי זה מוערך בסך של 250 ₪ (עמ' 6 לחוות דעת המומחה מטעם התובעים).
2. המומחה מטעם הנתבעת 1, מר ברגינר ציין בחוות דעתו כי לא ידוע לו מי צבע את מלבן דלת הממ"ד. אולם, מאחר והצביעה הינה בלתי מקצועית בצורה חריגה וכן, לא ידוע לו כי התובעים הלינו על כך בעת הבניה ו/או בעת מסירת החזקה בדירה ו/או בפניות שנעשו בתקופת הבדק, מסקנתו היא כי הצביעה הקיימת אינה באחריות הנתבעת 1. בכל מקרה, אומדן עלות התיקון, לדידו, הינו בסך של 150 ₪ (עמ' 5 לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת 1).
3. המומחה מטעם בית המשפט ציין כי לאור קיומה של מחלוקת בין הצדדים באשר לזהות מבצע הצביעה, הוא משאירה לשיקול דעת בית המשפט. הוא העריך את אומדן תיקון ליקוי זה בסך של 200 ₪.
4. בנסיבות, מאחר ומדובר בליקוי מינורי, סביר כי התובעים לא שמו ליבם אליו עד בדיקת המומחה מטעמם. כן, לא סביר בעיני כי התובעים הם אלו אשר צבעו את מלבן הממ"ד. על כן, קובעת כי ליקוי זה הינו באחריות הנתבעת 1 ועליה לשלם אומדן עלות תיקונו בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט בסך של 200 ₪.

חניה

1. לטענת התובעים, לדירה לא הוצמדה חניה וזאת בניגוד למפרט הדירה ותקנות התכנון והבניה.
2. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, קיימת חניה אחת המיועדת לרכב מטעם התובעים במגרש החניה וכן, קיימים מקומות חניה נוספים ברחוב.

הדבר תואם את מפרט הדירה, את תוכנית בנין עיר וכן את תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983.

על כן, דין טענת התובעים לעניין זה להידחות.

ליקויי רטיבות, איטום וניקוז נוספים

1. המומחה מטעם בית המשפט מצא נזקי רטיבות והיעדר איטום נדרש לאורך תחתית הגדר הבנויה והעריך את עלות תיקונם ב- 12,000 ש"ח. כן, מצא נזקי רטיבות ליד חלון מרפסת השירות בדירה. את עלות תיקונם העריך ב- 500 ₪. (ראה עמ' 14 לחוות הדעת).

לפיכך ובהתאם למימצאי חוות דעת המומחה, יש לחייב את הנתבעת 1 באומדן עלות תיקון ליקויים אלו, בסך של 12,500 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

ליקויים נוספים

1. שוכנעתי לקבל את מימצאי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט כמהימנה בהתאם לאומדן העלויות כמפורט בעמ' 18 לחוות הדעת:

חיפוי קרמי – 200 ₪;

עבודות טיח פנים – 500 ₪;

חלונות ועבודות אלומיניום – 1,450 ₪;

דלתות חוץ – 100 ₪;

בנייה – 400 ₪.

ובסך הכל - 2,650 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

1. בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, אם התגלתה אי התאמה הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה. ככלל, ההלכה הפסוקה העדיפה את רצונו של רוכש הדירה לקבל פיצוי כספי על פני תיקון הליקויים על ידי הקבלן, בהתקיים מספר נסיבות, כדלקמן: כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות סבירה ונאותה לתקן את הליקויים; כאשר ניתנה לקבלן הודעה על קיום הליקוי, אך הוא לא טרח לתקנה; כאשר בוצעו ניסיונות לתקן את הליקוי מצד הקבלן, אך הם לא צלחו; כאשר תיקון הליקוי כרוך בפיקוח צמוד (ראה אביחי נ' ורדי, דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, התשס"ט-2009), 437).
2. התרשמתי כי הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 2 התייחסו בצורה נאותה ורצינית לפניותיהם של התובעים בדבר הליקויים שהתגלו בדירה (כל אחת בתחום אחריותה). הנתבעת 1 ניסתה לבצע למצער חלק מן התיקונים הדרושים והנתבעת 2 שלחה מומחה מטעמה ושילמה לתובעים סכום של 67,300 ₪. יחד עם זאת, בנסיבות הקיימות, משלא כל הדרוש תיקון תוקן, משחלף זמן ממסירת החזקה בדירה ועד עתה ומשתיקון הליקויים על ידי הנתבעות יחייב פיקוח של בית המשפט ועלול להביא לחילוקי דעות נוספים בין הצדדים, אין מקום לכפות על התובעים ליתן לנתבע הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע התיקונים (ע"א 8939/01 חיים אביצור ואח' נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6), 83, 93).

לאור האמור לעיל, קובעת כי התובעים יוכלו לתקן הליקויים, באופן עצמאי, באמצעות בעל מקצוע מטעמם.

ירידת ערך

1. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי קיימת ירידת ערך לדירה בסך של 20,000 ₪. לאור פרק הזמן החריג בו הדירה הייתה חשופה לרטיבויות ולניסיונות תיקון, תיווצר דחייה של מספר חודשים (להערכת המומחה כ- 4 חודשים), עד למימוש הדירה על ידי רוכש פוטנציאלי.

התובעים טוענים לירידת ערך בסך של 71,000 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמם, מר גוזלן.

לטענת הנתבעות, לא קיימת כל ירידת ערך.

הנתבעת 1 סומכת ידיה על חוות דעת השמאי מטעמה, מר קוט, אשר קבע כי הליקויים ובעיקר ליקויי הרטיבות, הינם ברי תיקון ולכן לא קיימת ירידת ערך לדירה.

הנתבעת 2 מציינת כי פוליסת הביטוח, בכל מקרה, אינה מכסה רכיב של ירידת ערך הדירה.

הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 2 מדגישות את קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 25.08.2013, לפיה במידה והעבודות אשר עליהן המליץ בחוות דעתו היו מבוצעות בסמוך למועד אירוע פיצוץ הצינור ובכפוף לפיקוח הנדסי מתאים, לא הייתה נגרמת לדירה ירידת ערך.

1. לאחר שבדקתי ושקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי לקבוע קיומה של ירידת ערך לדירה בהתאם לחוות דעת המומחה, היא מוערכת בסך של 20,000 ₪.

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני

1. התובעים עותרים לקבלת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך של 50,000 ₪.
2. בתי המשפט הכירו באפשרות הפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מאי תיקון ליקויים והמשך מגורים בדירה ובשל אי הנוחות שתיגרם בעת תיקונם בעתיד (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס ואח', פ"ד מו(2), 60, 65).
3. באיזון הראוי ובמידתיות הנלמדת ממכלול הנתונים, כתוצאה מקיום הליקויים בדירה, מהותם ומשך הזמן הדרוש לתיקונם (15 ימים על פי הערכת מומחה בית המשפט) אשר משפיעים על היכולת להנות מן הדירה ומן המגורים בה באופן סביר, מעריכה את הפיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך של 5,000 ₪.

הצורך בדיור חלופי לא הוכח והטענה לפיצוי בגין רכיב זה נדחית.

אחריות צד ג'

התובענה והליכי צד ג' נשמעו במאוחד ונקבעה אחריות משותפת של הנתבעת 1 והנתבעת 2 לעניין ליקויי הרטיבות בגין אירוע פיצוץ הצינור.

בנסיבות, ההודעה לצד ג' נדחית.

סוף דבר

1. אשר על כן, מחייבת את הצדדים בתובענה בחיובים נפרדים כדלקמן:

הנתבעת 1 תשלם ישירות לתובעים פיצוי בגין ראשי הנזק הבאים:

ליקויי רטיבות אשר נגרמו מאירוע פיצוץ הצינור – 8,000 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

ליקויי צבע בדלת ומפתן הממ"ד – 200 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

ליקויי רטיבות, איטום וניקוז נוספים – 12,500 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

ליקויים נוספים (חיפוי קרמי; עבודות טיח פנים; חלונות ועבודות אלומיניום; דלתות חוץ; בניה) – 2,650 ₪, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

לכל הסכומים דלעיל, יש להוסיף בהתאמה 30% עלות תיקון עצמאי וכן, הפרשי ריבית והצמדה כחוק, מיום עריכת חוות דעת המומחה (15.5.2012) ועד לתשלומם בפועל.

כמו כן תשלם נתבעת 1 ישירות לתובעים פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 5,000 ש"ח.

הנתבעות 1 ו- 2 תישאנה בפיצוי בגין ירידת ערך בסך 20,000 ש"ח בחלקים שווים.

39. מחייבת את הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח ומע"מ, בחיובים נפרדים בהתאמה לקביעות בפסק הדין; נתבעת 1 תישא ב- 60% ונתבעת 2 - 40%.

ההודעה לצד ג' נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ד, 08 יוני 2014, בהעדר הצדדים.