לפני בקשה לניכוי פסילה מפסילה שהוטלה במעמד הצדדים בגזר דין ביום 22.9.11.

יש לתמוה שב"כ המבקש נזכר כעת להגיש הבקשה שכן בית המשפט התייחס לבקשה זהה בגזר הדין והמבקש לא עמד בתנאים להיענות לה.

המבקש נשפט בהיעדר ביום 20.5.10 וגזר הדין בוטל בהסכמה במסגרת ערעור ( עפת 54672-01-11). המבקש נפסל מנהלית ביום 12.2.10 ל-30 יום בגין העבירה ובהמשך ביום 7.3.10 נפסל עד תום ההליכים.

ביום 15.6.10 בעקבות דיון נוסף בבקשה ניתנה החלטה על פסילה עד תום ההליכים שנקצבה ל 7 חודשים החל מיום המנהלית אך ההחלטה בוטלה במעמד הצדדים עוד באותו יום לאחר שהתברר שהמבקש נדון בהיעדר כאמור ב 20.5.10.

עיון בתיק ובתיקים הקשורים מלמד כי רישיון הנהיגה לא הופקד בתיק.

רישיון הנהיגה נתפס ע"י משטרה במעמד הפסילה המנהלית ל 30 יום .ואולם ועל אף שנפסל עד תום ההליכים ב 7.3.10, המבקש קיבל רישיון בתוקף מ 26.4.10 עד 2020 על פי אשור רשות הרישוי מיום 23.6.15 שצורף לבקשה קודמת באותו ענין מיום 28.5.15 ( להלן: הרשיון שחודש).

הרישיון שחודש לא הופקד בתיק בשום שלב.

המבקש לא פעל כמתחייב מפרוטוקול הדיון מיום גזר הדין 22.9.11.

בנסיבות הענין יש לנכות אך את 30 ימי הפסילה המנהלית כפי שנקבע בגזר הדין ובנוסף פסילה שהוטלה ב 7.3.10 עד ליום 26.4.10.

ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשע"ט, 21 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.