מונחת לפני בקשתה של המבקשת להורות למשיבים 2, 4 ו- 5 למלא אחר החלטת בית המשפט בעניין מתן גילוי ועיון במסמכי התיק הפלילי שנפתח כנגדם, וכן להאריך את המועד להגשת תצהירים משלימים מטעם המבקשת.

1. טענות הצדדים

טענות המבקשת

1. המבקשת מבקשת להורות למשיבים 2 ו- 4-5 לקיים את החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 אשר בגדרה נקבע כי על כל הנתבעים להמציא בתוך 30 ימים תצהיר גילוי מסמכים לגבי כל מסמכי התיק הפלילי שנפתח כנגדם והנמצאים בחזקתם או ברשותם.

לטענתה של המבקשת, המשיבים 2 ו- 4-5 הפרו החלטה זו: המשיב 2 מסר אומנם תצהיר גילוי מסמכים המפרט מסמכים אלה המצויים בחזקתו, אך הוא מסרב לאפשר למבקשת לעיין במסמכים אלה, למרות שבית המשפט כבר דחה את התנגדותו בקשר לגילויים (פ' מיום 21.3.13, ע' 21, ש' 3-6); ואילו המשיבים 4-5 נמנעו כליל מלהמציא למבקשת תצהיר גילוי מסמכים ו/או העתקים מהמסמכים נושא התיק הפלילי שנפתח כנגדם.

1. המבקשת מדגישה כי צו גילוי המסמכים ניתן כלפי כל המשיבים, ואף אחד מהם לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. משכך, כל המשיבים מחויבים בקיום החלטת בית המשפט במלואה, ואף בית המשפט "אין בכוחו לפטור את מפר הצו מן החובה לקיימו" [רע"א 3254/96 רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, פ"ד נא (1) 49, 57-58 (1997)].
2. באשר לטענתו של המשיב 2 כי המסמכים המצויים ברשותו נושאים רישומים וסימונים שנעשו ע"י סנגורו, שלא ניתן להסירם או להסתירם, וכי חשיפתם עלולה לפגוע בניהול ההגנה שלו במשפט הפלילי שנפתח כנגדו – משיבה המבקשת כי זכותו של המשיב 2 להימנע מהפללה עצמית יכולה לעמוד, לכל היותר, ביחס לראיות ספציפיות לגביהן הוא טוען כי הן עלולות להפליל אותו. במקרה זה הסתפק המשיב 2 בהעלאת טענות כוללניות וסתמיות, ללא תמיכה עובדתית וללא ביסוס משפטי, ולא טרח לציין באלו מסמכים מדובר, מהן ההערות שמופיעות עליהן, ומדוע לא ניתן למוחקן. מטעמים אלה סבורה המבקשת כי דין טענותיו להידחות [ת"א (מרכז) 1001-11-07 גביש נ' לאוטמן (פורסם בנבו, 18.9.2008), פסקה 3 בפסק הדין].
3. באשר לטענתם של המשיבים 4-5 כי התיק הפלילי נגדם נסגר מחמת היעדר ראיות מספיקות ולפיכך ההחלטה מיום 21.3.13 אינה רלבנטית לגביהם – משיבה המבקשת כי יש לדחות טענתם זו של המשיבים 4-5 מאחר שהחלטת בית המשפט מיום 21.3.13 ניתנה כנגד כל הנתבעים, ללא שום סייג וללא החרגה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לדחות טענה זו גם לגופם של דברים מהנימוקים הבאים:

ראשית, אין מחלוקת כי נפתח כנגד המשיבים 4-5 תיק פלילי (הגם שנסגר), ובתיק זה מצויים מסמכים שנמסרו לעיונם אשר רלבנטיים לתביעה דנן. לפיכך, טוענת המבקשת כי היא זכאית לעיין במסמכים אלה לצורך בירורה של התביעה הנוכחית.

שנית, התיק הפלילי שנפתח כנגד המשיבים 4-5 לא נסגר מחמת היעדר אשמה, כי אם מחמת היעדר ראיות. לפיכך, הנמקת משיבים אלה לסירובם לאפשר למבקשת לעיין במסמכים המבוקשים אינה רלבנטית לתיק אזרחי זה, שבו נטל השכנוע נמוך יותר מזה הנדרש בהליך פלילי.

1. באשר לבקשה להארכת מועד – מציינת המבקשת כי המשיבים 4-5 לא התנגדו לבקשתה זו, ואילו המשיב 2 כלל לא התייחס לבקשתה. משכך, יש להיעתר גם לבקשתה זו.

טענות המשיב 2

1. המשיב 2 טוען כי המבקשת לא דייקה בהצגת הדברים בפני בית המשפט בדיון מיום 30.5.13: ב"כ המבקשת טען בדיון כי "אמנם ביכולתי לפנות לפרקליטות בעניין זה, אך אני סבור כי ראוי אם מסמכים אלה יחשפו בפניי במסגרת גילוי המסמכים" (ע' 20, ש' 17-18). דא עקא, לטענת המשיב 2, מבדיקה שערך בא כוחו המייצגו בהליך הפלילי התברר כי המבקשת פנתה לממונה בפרקליטות על התיק הפלילי שנפתח כנגדו, עוד בטרם התקיים הדיון הנ"ל, בבקשה להמציא לה את המסמכים המבוקשים אלא שבקשתה נדחתה ע"י פרליטות המחוז. בנוסף טוען המשיב 2 כי קיימת התכתבות בכתב בין המבקשת לבין הפרקליטות אשר גם היא הוסתרה מבית המשפט ע"י המבקשת.
2. המשיב 2 טוען כי קיימים בידיו 2 סוגי מסמכים:

האחד – מסמכים שהועברו לרשות החוקרת ע"י המבקשת עצמה, ואשר ממילא אין המבקשת זקוקה כי יגולו לה שהרי הם בידיה;

השני – מסמכים שהושגו באמצעות גביית הודעות בחקירה משטרתית ואשר עם הגשת כתב אישום הועברו ע"י הפרקליטות לידי ב"כ המשיב 2 במסגרת ניהול ההליך הפלילי. לטענת המשיב 2, מסמכים אלה "נושאים על גבם רישומים, סימונים, הדגשות והערות של ב"כ בהליך הפלילי, באופן שלא ניתן להסירם או להסתירם" (סעיף 6 בתגובת המשיב 2). במצב דברים זה, כאשר ההליך הפלילי ניצב בפתח שלב ההוכחות, וצפויים להעיד, בין היתר, עובדי המבקשת בעבר ובהווה – חשיפתו של חומר החקירה בפני המבקשת עלולה לגרום לשיבוש הליכי המשפט ולתיאום עדויות, ובכך לפגוע בסיכויי ההגנה של המשיב 2 במשפטו הפלילי.

1. לטענת המשיב 2, דרך המלך לעיון במסמכים המבוקשים הינה פניה אל פרקליטות המדינה, אשר תכריע בעניין לאחר שתביא בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים – ולא ע"י פניה לבית המשפט דנן, במסגרת תביעה אזרחית. המשיב 2 מציין כי הנחיות פרקליט המדינה בעניין בקשות מצד מי שאינו הנאשם או הרשות התובעת לעיון בחומר החקירה, קובעות כי: "גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום והמשפט טרם נסתיים עולה החשש שמסירת מידע תוביל לשיבוש הליכי המשפט. כך למשל עלול לעלות חשש לניסיון להשפיע על עדים, לתאום עדויות, להעלמת ראיות וכיוצ"ב" (עמ' 5 בהנחיות שצורפו כנספח א' לתגובת המשיב 2 לבקשה).
2. המשיב 2 מוסיף ומציין כי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 אינו מעניק לנפגע עבירה, דוגמת המבקשת בתביעה דנן, זכות לעיין בחומר חקירה.
3. המשיב 2 טוען כי ככל שהנתבעים 1 ו- 3 אומנם מילאו אחר החלטת בית המשפט והעבירו כבר למבקשת את מלוא חומר החקירה שברשותם, לא ברורה התעקשותה של המבקשת לקבלת חומר החקירה מהמשיב 2, נוכח הרישומים של ב"כ המשיב 2 המצויים על החומר.
4. המשיב 2 טוען כי העובדה שבעבר דחה בית המשפט את בקשתו "להקפיא את ההליך האזרחי" עד לסיומו של ההליך הפלילי – מהווה גם היא עילה לדחיית הבקשה.

טענות המשיבים 4-5

1. המשיבים 4-5 טוענים כי החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 אינה נוגעת להם מכיוון שהיא חלה רק לגבי הנתבעים שכנגדם נפתח תיק פלילי, ואילו התיקים שנפתחו כנגד המשיבים 4-5 נסגרו מבלי שיוגשו כנגדם כתבי אישום.
2. בעניין בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת תצהירים משלימים מטעמה – משיבים המשיבים 4-5 כי אינם מתנגדים לכך, ובלבד שממועד קבלת התצהירים המשלימים של המבקשת ועד לדיון הקבוע ליום 31.10.13 ייוותרו 30 ימים, באופן שיתאפשר למשיבים 4-5 להגיש תצהירי תשובה משלימים מטעמם.
3. דיון והכרעה
4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, ובתשובה לתגובה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ביום 21.3.13 נקבע על ידי מותב זה כדלקמן:

"הנני מורה לנתבעים ליתן תצהיר גילוי מסמכים בו יפורטו כל המסמכים הנוגעים לתיק הפלילי שנפתח לכל אחד מבין הנתבעים אשר מצויים בחזקתם של בעלי הדין הרלוונטיים. גילוי מסמכים זה ייעשה תוך 30 ימים מהיום. לתצהיר גילוי המסמכים יצורפו העתקים צילומיים של כל המסמכים נושא גילוי המסמכים" (ההדגשות אינן במקור – ב.א.) (פרוטוקול הדיום מיום 21.3.13, ע' 21, ש' 3-12).

יצוין כי החלטה זו ניתנה לאחר שניתנה לצדדים האפשרות להשמיע טענותיהם בנושא זה, והמשיבה 2 אף ניצלה הזדמנות זו והביעה בפני בית המשפט את התנגדותה לגילוי המסמכים והעיון המבוקשים. דא עקא התנגדותה של המשיבה 2 נדחתה, ובית המשפט כבר הכריע כי דין בקשתה של המבקשת להתקבל.

לא זו אף זו: הן המשיבה 2 והן המשיבים 4-5 לא הגישו בר"ע על החלטה זו. משכך, החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 הפכה לחלוטה, וגם המשיבים 2 ו- 4-5 מחויבים לקיימה במלואה, ובאופן מיידי.

1. באשר לטענתם של המשיבים 4-5 כי החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 אינה חלה לגביהם – אני קובע כי גם דין טענה זו להידחות. החלטת בית המשפט ניתנה לגבי כלל הנתבעים, ללא שום יוצא מן הכלל. ההחלטה מתייחסת במפורש ל"מסמכים הנוגעים לתיק הפלילי שנפתח לכל אחד מבין הנתבעים". כנגד המשיבים 4-5 נפתח תיק חקירה ומצויים בידיהם מסמכים מתיק החקירה. בנסיבות אלה, ברי כי החלטה זו חלה גם לגביהם. אכן, תיק החקירה כנגד המשיבים 4-5 נסגר בסופו של דבר, אך אין בכך כדי לשנות את הרציונאל שעמד בבסיס ההחלטה מיום 21.3.13:

ראשית, התיק לא נסגר מחמת היעדר אשמה, אלא מחמת היעדר ראיות מספיקות, כך שהנמקה זו אינה רלבנטית לתביעה האזרחית הנוכחית, אשר לשם הוכחתה נטל השכנוע קטן יותר מזה הנדרש בהליך פלילי;

שנית, נוכח סגירתו של התיק הפלילי, אין כל אפשרות, ולו תיאורטית, לפגיעה במשיבים 4 ו- 5 במסגרת הליך פלילי (שנסגר) כתוצאה מהליכי גילוי ועיון במסמכים הרלבנטיים לבירור התביעה האזרחית בתיק זה. בכך יש כדי להוות נימוק נוסף לצורך בהשלמת הליכי הגילוי והעיון בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 21.3.13.

1. אני סבור כי גם יתר טענותיו של המשיב 2 דינן להידחות:
2. טענת המשיב 2 כי המבקשת לא גילתה לבית המשפט כי פנתה לפרקליטות לקבלת המסמכים והפרקליטות סירבה להמציאם לה – נטענה ללא תצהיר התומך בעובדות אלה, ולפיכך דינה להידחות.

מכל מקום, גם אם היה המשיב 2 מוכיח טענה זו, אני סבור כי לא היה בה כדי לשנות את החלטת בית המשפט מיום 21.3.13, שהרי בנסיבותיו של המקרה הנוכחי, יש מקום לקיים הליכי גילוי ועיון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), וזאת – בין אם יכולה הייתה המבקשת להשיג את חומר החקירה דרך פרקליטות המדינה, ובין אם לאו.

1. טענת המשיב 2 בדבר רישומים, סימונים והדגשות אשר נעשו ע"י ב"כ המייצגו בהליך הפלילי, אשר אינם ניתנים להסרה, ואשר עלולים לפגוע בזכויותיו של המשיב 2 בניהול הגנתו בהליך הפלילי – נטענה אף היא בעלמא, בצורה כוללנית, וללא הצגת בדל של ראיה לביסוסן. יצוין כי טענה זו נראית תמוהה על פניה: האם אומנם לא יכולים היו באי כוח המשיב 2 למחוק את הקטעים שהוספו בכתב ידם? ואם כן – מדוע לא הוכיחו טענתם זו?
2. טענת המשיב 2 כי לנפגע עבירה אין זכות לעיין בחומר החקירה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה") אינה רלבנטית, שהרי הליכי הגילוי והעיון עליהם הורה בית המשפט בתובענה הנוכחית נעשים מכוח תקנות סד"א ולא מכוחו של חוק זכויות נפגעי עבירה.
3. גם הטענה כי הנתבעים 1 ו- 3 כבר מילאו את החלטות בית המשפט אינה מסייעת למשיב 2, שהרי אם מסמכים אלו כבר הומצאו למבקשת – מדוע חושש המשיב 2 להמציא גם הוא את המסמכים שהוא נדרש לגלותם למבקשת ולאפשר לה לעיין בהם ?

יתר על כן: אם כך הם פני הדברים לא ברור כלל מדוע חושש המשיב 2 כי תיפגע הגנתו בהליך הפלילי אם יגולו מסמכים שכבר גולו למבקשת.

1. סוף - דבר
2. נוכח כל האמור לעיל, ובייחוד נוכח היות החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 בגדר החלטה חלוטה – דין הבקשה להתקבל.
3. המשיבים 2 ו- 4-5 יקיימו את החלטת בית המשפט במלואה בתוך 21 ימים. לעניין זה – ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
4. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את המשיב 2 לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪. בנוסף, הנני מחייב את המשיבים 4-5, שניהם יחד, לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.