בפני בקשת החייב לביטול חיובו בהפקדת ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪ להנחת דעתו של הנאמן להבטחת כל הוצאה שיחוייב בה במסגרת ההליך האזרחי שהנושה (המשיב 3) אמור לנהל נגדו לפי ההחלטות שניתנו בימים 7/12/13 ו – 28/7/14.

החייב לא הגיש תשובה לתגובות וכעת הגיש הנושה בקשה למתן החלטה.

לטענת החייב הוא הפקיד ערובה בסך של 40,000 ₪ לקופת בית משפט בתיק מול הנושה אשר הועברה לקופת הכינוס לאחר שהחייב נכנס להליכי פשיטת רגל. לפיכך אין בסיס לחיובו בערובה נוספת בסך של 20,000 ₪ על מנת לקבל יומו בבית המשפט לשלילת חובו לנושה. החייב מדגיש את זכות הגישה לערכאות שתישלל ממנו נוכח הפקדת הערובה הנדרשת ממנו.

הנושה מתנגד לבקשת החייב לביטול הערובה הן מהטעם הדיוני מאחר ומדובר בבקשה שניה במספר שכבר ניתנה בה החלטה והן מהטעם המהותי שהחלטת בית המשפט במסגרת בש"א 1891/09 קבעה חובה להפקיד סך של 40,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן ועל מנת שלנושה תהיה בטוחה על לפחות חלק מכספי התביעה בעוד שבנסיבות כאן הערובה היא להבטחת ההוצאות המשפטיות של הצד השני בהן עלול להיות מחוייב המבקש ולכן דין טענת החייב כי מדובר בכפל ערבות להידחות.

לעמדת הנאמן בתגובה מטעמו, נוכח כך שהסוגיה נשוא הבקשה מעכבת את סיום תיק הפש"ר ושהחייב צודק בטענתו כי הפקיד בעבר כסף לטובת הבטחת הוצאות הנושה וכי סכום זה הועבר בשעתו לקופה, יש לייחד מתוך קופת הנושים סך של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנושה בהליך ככל שיפסקו לזכותו.

נוכח השתלשלות הדברים יש להביא מחלוקת זו לידי סיום כדי לקדם את ברור המחלוקת בין הנושה לחייב וגם את הליך הפש"ר .

צודק הנושה בטענתו הדיונית ועדיין לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות וכאשר החייב הפקיד בעבר סכום כסף בהליך מול הנושה שהועבר לקופת הכינוס ובית המשפט סבר בהחלטה מיום 7.12.13 כי דין טענות הנושה נגד החייב להתברר במסגרת הליך אזרחי בין הצדדים שהתנהל ביניהם עובר למתן צו הכינוס וניתן היתר לכך, וכדי לאפשר לחייב את יומו במסגרת אותו הליך בבית המשפט ומצד שני לא לקפח את הנושה הספציפי, כדי לקדם גם את הליך הפש"ר ובהתחשב בהצעה של הנאמן, אני מורה כדלקמן:

הקביעה שהחייב ימציא לנאמן ערבות צד ג' על סך של 20,000 להבטחת תשלום הוצאות ההליך במסגרת ההליך האזרחי בטלה ובמקום זאת ייוחד סך של 20,000 ₪ מהסכום בקופת הכינוס להבטחת הוצאות הנושה הספציפי בהליך ככל שיפסקו לטובתו. ככל שקופת הכינוס תישא בהוצאות ההליך כאמור לעיל, החייב יחויב במסגרת התנאים למתן ההפטר, בנוסף לכל תנאי אחר, בתשלום עתידי בגובה ההוצאות שישולמו מקופת הכינוס לנושה הספציפי כאמור לעיל.

הנושה רשאי להמשיך בהליך נגד החייב ויעשה כן מיידית.

בנסיבות המחלוקת אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.