כללי

1. הנאשם 3 (להלן: הנאשם) הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 413ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובעבירה של החזקת מכשירי פריצה, לפי סעיף 413ז לחוק העונשין.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון. הסדר הטיעון התייחס לתיקון כתב האישום המקורי. בין הצדדים לא הייתה כל הסכמה באשר לעונש, ועל כן הצדדים טענו באופן חופשי לעניין העונש, לאחר שהתקבלו תסקירים משירות המבחן לגבי הנאשם וחוות דעת של הממונה על עבודות השירות.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן (שבהן הודה הנאשם), בתאריך 12/3/10, בסמוך לפני השעה 2:00 לפנות בוקר, הצטייד הנאשם בקאטר ובשני מברגים המשמשים לפריצה לרכב, בלא הסבר סביר, והגיע לחניית מלון "ישרוטל" באזור מלונות עין בוקק בחוף ים המלח, לרכב מסוג יונדאי בצבע אפור-כסף מ.ר. 67-938-69 אשר חנה במקום. הנאשם ניגש לרכב היונדאי, שבר את חלון הרכב האחורי של רכב היונדאי ופתח את הרכב. הנאשם נטל מרכב היונדאי קופסה שחורה המשמשת כספת למטבעות בלא הסכמת הבעלים, כשבכוונתו לשלול את הקופסה שלילת קבע. לאחר האמור לעיל המשיך הנאשם והגיע לחניית מלון "רויאל", שם פגש בנאשם 2. השניים ניגשו לרכב מסוג מאזדה 323 מ.ר. 56-344-29 שחנה במקום. נאשם 2 שבר את החלון האחורי השמאלי של רכב המאזדה וכמו כן גרם נזק למנעול הדלת של הנהג ופתח את הרכב בכוונה לבצע גניבה. כל העת צפה הנאשם במתרחש סביב על מנת להתריע לפני נאשם 2 אם יתקרב מאן דהוא. במהלך דברים אלו הגיע למקום נאשם 1 ברכב. מאבטחי המלון, אשר הבחינו בהתרחשות חשודה, הגיעו לחניון בסמוך לנאשמים והאירו לכיוונם באמצעות פנס. הנאשם, יחד עם נאשם 2, נמלט מהמקום ועלה על רכבו של נאשם 1 אשר חנה במרחק מה מהם. משעלו הנאשם ונאשם 2 לרכבו של נאשם 1, החל נאשם 1 לנהוג ברכב בפראות בחניה, נמלט מהחניון והמשיך בנסיעה מים המלח לכיוון ערד.

3. יצוין כי נאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה. על פי הסדר הטיעון נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל וכמו כן מאסרים מותנים בני 12 חודשים ו-6 חודשים. כמו כן הופעלו מאסרים מותנים אשר היו תלויים ועומדים נגדו.

התסקירים וחוות הדעת לגבי הנאשם

4. על פי תסקירים של שירות המבחן למבוגרים מיום 4/7/11 ומיום 25/9/11, הנאשם הוא בן 23, נשוי ואב לילדים קטנים. הנאשם סיים 5 שנות לימוד והוא אינו יודע קרוא וכתוב. לדבריו הוא סובל מלקות בשמיעה ובדיבור ועל רקע לקויות אלו הוא התקשה להשתלב עם קבוצת השווים. עם עזיבתו את מסגרת לימודיו נהג הנאשם לסייע לאביו ברעיית צאן ובהמשך עבד בתחומים שונים. כיום הוא אינו עובד ומתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי. הנאשם נעדר עבר פלילי.

ממסמכים רפואיים שהוצגו לשירות המבחן עולה כי הנאשם אובחן כסובל מבעיות חירשות ושמיעה ומבעיות נפשיות והתנהגות.

הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן במהלך תקופת פיקוח המעצר.

הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום ולא לקח אחריות על ביצוע העבירה. לדבריו, הוא נסע עם שאר הנאשמים על מנת לבלות בחוף הים. בהמשך הנאשמים האחרים ניסו לגנוב רכבים שהיו באותה עת בחניית בתי המלון. הנאשם טען כי הוא התנגד לגניבת הרכבים, אך לאחר שאחד הנאשמים איים כי יפגע בו, הנאשם סייע לו בכך ששבר את אחת משמשת הרכבים. בהמשך הגיעו למקום שומרי המלון, ועל כן הם החלו לברוח. הנאשם הביע חרטה על מעורבותו בעבירה ומסר כי מאז ביצוע העבירה הוא נמנע מלשהות בחברת אנשים ולצאת מביתו.

שירות המבחן התרשם כי במצבים חברתיים נוהג הנאשם לפעול מתוך הצורך בריצוי האחר, באופן אימפולסיבי וללא הפעלת שיקול דעת מעמיק למעשיו ולהשלכותיהם. כמו כן התרשם כי הנאשם אינו מגלה מודעות לחומרת מעשיו והוא נוטה להשליך את האחריות לביצוע העבירה על הנאשמים האחרים. הנאשם מתקשה לבחון עצמו ואת דפוסי התנהגותו באופן ביקורתי וישיר. הנאשם נעדר כלים ומיומנויות לניהול אורח חיים נורמטיבי. הנאשם סירב להשתלב במסגרת טיפולית. מדובר באדם בעל יכולות קוגניטיביות דלות, יכולת מילולית נמוכה וגישה פסיבית לחיים. הנאשם נעדר יכולת לגיוס כוחות לצורך מימוש עצמו וחסר שאיפות.

5. בהמלצת שירות המבחן הופנה הנאשם לבחינת מצבו הנפשי וההתנהגותי אצל הפסיכיאטר המחוזי.

על פי חוות דעת של סגן הפסיכיאטר המחוזי מיום 4/9/11, הנאשם אינו לוקה במחלת נפש פסיכוטית או הפרעה נפשית חמורה אחרת. מדובר באדם עם מבנה אישיות ספציפי, מרכיבים של ליקוי סביבתי או ליקוי למידה, רמת אינטליגנציה נמוכה (לא פיגור), קווים תלותיים ובלתי בשלים באופיו. שיפוט ותובנה סבירים. הומלץ על התערבות פסיכותרפית תמיכתית.

6. במפגש השני עם שירות המבחן הביע הנאשם את רצונו להשתלב במסגרת טיפולית. שירות המבחן התרשם כי נכונותו זו אינה נובעת מרצון אמיתי לבחון את עצמו ואת דפוסי התנהגותו לעומק, וכי הצהרותיו בדבר השתלבות במסגרת טיפולית הן מילוליות בלבד על רקע רצונו שלא לשוב לבית המעצר. נוכח קשייו לשתף פעולה עם שירות המבחן בעבר ולאור ההתרשמות כי הנאשם יתקשה לשתף אודות בעייתיות בדפוסי התנהגותו ולבחון את עצמו לעומק – לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית. הומלץ כי אם יוחלט על עונש מאסר בפועל יש להסב את תשומת לב הגורמים המתאימים בשב"ס באשר לסיכום והמלצות חוות הדעת הפסיכיאטרית.

7. הנאשם הופנה פעמיים לממונה על עבודות השירות, אך לא התייצב או יצר קשר עם הממונה. במהלך הדיון האחרון שבו נשמעו הטיעונים לעונש, ולאחר שמיעת הסברי הסנגור והנאשם לגבי היעדרותו האחרונה של הנאשם מראיון בפני הממונה, הוריתי, לפנים משורת הדין, על הפניית הנאשם שוב ובפעם האחרונה לממונה על עבודות השירות לקבלת חוות דעתו. חוות הדעת האחרונה שהתקבלה מטעם הממונה על עבודות השירות הייתה חיובית, והנאשם נמצא כשיר ומתאים לביצוע עבודות שירות במקום שנמצא לו.

עיקרי טענות הצדדים

8. ב"כ המאשימה עמד על העבירות שאותן ביצע הנאשם. הודגש כי הנאשם לא שיתף פעולה לאורך ההליך כולו, לא עם שירות המבחן ולא עם הממונה על עבודות השירות. עוד הוטעם כי הנאשם לא קיבל אחריות מלאה על חלקו בביצוע העבירות, אלא השליך את האחריות על אחרים.

בטיעונו בעל פה טען בא-כוח המאשימה כי יש למצות עם הנאשם את הדין ולהטיל עליו מאסר בפועל בן 12 חודשים, מאסר מותנה וקנס משמעותי. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה שבה הוטלו עונשי מאסר בפועל של 14-70 חודשים, בכל המקרים דובר בנאשמים בעלי עבר פלילי עשיר, ובחלק מהמקרים במספר רב של עבירות.

לאחר שהנאשם נמצא, כאמור לעיל, מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, הודיע ב"כ המאשימה, בכתב, כי לאחר שנשקלה שוב עמדת המאשימה, ומאחר שהנאשם היה נתון במעצר של ממש למשך למעלה מחודשיים, הרי שהשתת עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים, ולא פחות מכך, אשר ירוצה בעבודות שירות, לצד הכבדתם של יתר רכיבי הענישה: המאסר המותנה והקנס – יהווה עונש הולם, בהתחשב בחלוף הזמן, בכך שלא נפתחו לנאשם תיקים חדשים ונוכח העבירות שהנאשם הורשע בהן בסופו של יום (העבירות שבכתב האישום המתוקן).

9. ב"כ הנאשם עתר להסתפק במאסר מותנה ובהטלת קנס. לחלופין התבקש מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה של חודשיים. הודגש כי לולא הוגש כתב האישום המקורי כתב האישום נגד הנאשם היה צריך להיות מוגש לבית משפט השלום. נטען כי חלקו של הנאשם במעשים המפורטים בכתב האישום הוא מזערי: בשלב הראשון הנאשם בסך הכול שבר חלון רכב ונטל ממנו כספת למטבעות. בשלב השני הנאשם לא עשה דבר אלא צפה מהצד. צוין כי הנאשם היה עצור מיום 12/3/10 ועד יום 18/5/10 ונמצא מאז ועד היום בתנאים מגבילים של מעצר בית. הוטעם כי עברו של הנאשם אינו דומה לזה של נאשם 2 שהוא בעל עבר עשיר שכלל שני מאסרים מותנים ובעל בעיות סמים. הנאשם, לעומת זאת, נעדר עבר פלילי, והוא נכה בעל 75% נכות, בהיותו סובל מהפרת שמיעה חמורה ומגמגומים מגיל צעיר. נטען כי בשל מגבלותיו פועל הנאשם מתוך רצון לרצות את האחר וללא הפעלת שיקול דעת. ב"כ הנאשם הפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהתייחסה ללקויותיו של הנאשם ולכך שהנאשם הודה והצטער על התנהגותו. ב"כ הנאשם הלין על ששירות המבחן לא נתן לנאשם הזדמנות להשתלב במסגרת הטיפולית חרף רצונו בכך. עוד הודגש כי הנאשם הביע חרטה.

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה המתייחסת לעונשים בעבירות דומות הנעים בין מאסר מותנה ועבודות שירות לבין 6-9 חודשי מאסר בפועל, במקרים חמורים יותר מהמקרה דנא.

מטעם הנאשם הוגש אישור על מצב רפואי וצילום של תעודת נכה.

10. הנאשם אמר בבית המשפט כי הוא מצטער על מה שעשה. הוא מטפל בילדיו הצעירים, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות.

דיון והכרעה

11. הנאשם הורשע, כאמור, בשתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, ובעבירה של החזקת מכשירי פריצה, בכך שהצטייד במכשירי פריצה, שבר חלון של רכב ונטל ממנו כספת. לאחר מכן חבר לנאשם נוסף, אשר שבר חלון של רכב אחר, וצפה במתרחש סביב על מנת להזהיר את הנאשם 2 במידת הצורך.

בפסיקה הודגש רבות כי על בית המשפט ליתן ידו לעקירת מכת המדינה של עבירות ההתפרצות לרכבים והגניבה מתוכן, וזאת באמצעות הטלת עונשים מרתיעים.

מנגד, התחשבתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם (גילו, מצבו המשפחתי, מצבו הפיזי והנפשי), בתקופת המעצר מאחורי סורג ובריח ובתקופה הארוכה של מעצר הבית, בהעדר עבר פלילי, בחלוף הזמן הרב מאז בוצעו העבירות ובהודאת הנאשם. כמו כן התחשבתי בכך שמאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן לא הסתבך הנאשם בעבירה נוספת כלשהי.

בנסיבות הכוללת אני סבור כי אין למצות את הדין עם הנאשם וכי ניתן להסתפק בתקופה מתונה ולא ארוכה של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות וכמו כן להטיל על הנאשם מאסר מותנה ארוך ומרתיע, לבל יסתבך שוב בעבירות דומות, וקנס.

12. סוף דבר, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ואת מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, וכן לאחר שנתתי דעתי לעתירות ב"כ הצדדים לעונש, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים שלהלן:

א. 4.5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המעצר מיום 12/3/10 ועד יום 18/5/10, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לאמור בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות.

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע בתוך 3 שנים מהיום.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון בתוך 3 שנים מהיום.

ד. קנס בסך 2,000 ש"ח אשר ישולם בתוך 90 ימים מהיום, או 30 ימי מאסר תמורתו.

הנאשם יחל לרצות את עבודות השירות ביום 6/1/2013 ובמועד זה עליו להתייצב עד השעה 08.30 בפני הממונה על עבודות השירות במחוז הדרום שליד כלא דקל בבאר שבע.

 זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום

ניתן היום, ד טבת תשע"ג, 17 דצמבר 2012, במעמד הצדדים.