1. פסק הדין ניתן בתביעת התובעים נגד נתבע 1, עו"ד יעקב (ג'קי) בובליל (להלן: "הנתבע") בסך של 562,067 ₪, וזאת לאחר מתן פסקי דין בהעדר הגנה נגד נתבעים 3 ו- 4 וצדדי ג' 1 ו- 2, מר אבירם בן שנדור רוזנברג ומר נתנאל בן דוד מרציאנו (להלן: "אבירם" ו- "נתי" בהתאמה), ולאחר דחיית התביעה נגד נתבעת 2, עו"ד ורדה בלטינר, בהסכמת הצדדים.
2. לפי כתב התביעה, אבירם ונתי שכנעו את התובעים באמצעות "תרגיל עוקץ" להשקיע סכומים נכבדים ולהעביר זכויות ביחידות נופש שהיו בבעלותם תמורת מגרשים הנמצאים באזור נידח בהונגריה ששווים זניח, ובסופו של דבר הכספים אבדו, היחידות לא הועברו והמגרשים לא נרשמו על שם התובעים. עוד עולה מכתב התביעה כי בעקבות המקרה, הוגש כתב אישום נגד אבירם ונתי, הם הורשעו לפי הודאתם ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל.
3. הנתבע שהופקד כנאמן על כספי התובעים שיחרר את הכספים שהחזיק בנאמנות, וזאת לטענת התובעים, למרות הנסיבות המחשידות של העסקה ובניגוד לתנאי הנאמנות.
4. בכתב התביעה מתואר כיצד במהלך שנת 2008 פנו סוכנים של חברת רויאל קונקשן בע"מ (להלן: "רויאל") אל התובעים והציעו את שירותי החברה במציאת קונים ליחידות הנופש שבבעלותם. כמו כן מתואר כיצד התובעים שהתפתו להבטחות סוכני רויאל נרשמו כלקוחותיה ואף שילמו לה "דמי הרשמה" בגין שיווק ופרסום בסך של 18,000 ₪.
5. עוד עולה מכתב התביעה כי זמן מה לאחר מכן פנו נציגיה של רויאל לתובעים והודיעו להם כי לא הצליחו למצוא קונה ליחידות הנופש שלהם, אולם יצרו קשר עם חברה בחו"ל המוכנה לרכוש את היחידות ולהציע להם עסקה מצוינת בהונגריה. בהמשך מתואר כיצד רויאל ארגנה לתובעים פגישה בחברת יורו- איזראל בע"מ (להלן: "יורו"), וכיצד אבירם ונתי באמצעות סוכנים מטעמם פיתו את התובעים להתקשר בעסקה לרכישת מקרקעין בהונגריה, תוך הצגת מצג שלפיו מדובר בקרקע חקלאית העומדת בפני הפשרה לצורך בניית אתר נופש יוקרתי, כך שתוך 14 חודשים יעלה ערך הקרקע במאות אחוזים, והתובעים יפיקו מהמכירה רווח של פי 2.1. בעקבות זאת חתמו התובעים על הסכמים לרכישת המקרקעין תמורת העברת יחידות הנופש שבבעלותם בתוספת סכום נכבד לחברה בשם R&R TERMINAL LTD. (להלן: "טרמינל") שנאמר לתובעים כי היא חברה הונגרית מבוססת ורצינית שיש בבעלותה מקרקעין בהונגריה. בדיעבד התברר שיורו וטרמינל הן חברות קש, ושהמגרשים נמצאים באזור לא מבוקש בהונגריה שכלל לא עומד בפני הפשרה.
6. לטענת התובעים, הוראות נספח ג' להסכמי המכר קובעות כי כספי הרכישה יופקדו בנאמנות בידי עורך דין עד לרישום המגרש על שם הרוכש, וישוחררו אך ורק עם המצאת האישורים בדבר רישום המגרש על שם הרוכש כשהם חתומים על ידי נוטריון. לאחר החתימה על ההסכמים קיבלו התובעים מכתבים שלפיהם הכספים מוחזקים בנאמנות (חלקם הועברו ישירות לנתבע וחלקם הועברו תחילה לעו"ד מוראד ולאחר מכן לנתבע), וביום 13.8.08 ו- 1.9.08 שלח הנתבע מכתבים לתובעים שלפיהם שמם נרשם בנכס, ולפיכך סכומי כסף שהופקדו בידיו הנאמנות מועברים לחברת טרמינל. בהמשך הסתבר כי המקרקעין לא נרשמו על שם התובעים, וכשהנתבע התבקש להסביר מדוע שיחרר את הכספים שהופקדו אצלו בנאמנות, טען במכתב מיום 4.6.09 כי הכספים שוחררו על סמך העתק נוטריוני של נסח רישום מקרקעין וכן מכתב של עו"ד מהונגריה בשם סוזנה סוקה, המאשר כי ביצוע רישום הזכויות הושלם. ביום 13.7.09 שלח הנתבע מכתב נוסף שבו ציין כי בעקבות כתב האישום נגד אבירם ונתי, בכוונתו לבדוק את מצב רישום הזכויות במקרקעין ולפעול לרישום הזכויות בהם לאלתר, אם טרם נרשמו. ביום 22.7.09 דחה ב"כ התובעים את הצעת הנתבע והבהיר לו כי הסכמי הרכישה מבוטלים.
7. התובעים טוענים כי הנתבע שיחרר כספים לחברת טרמינל על סמך דפי נייר חסרי משמעות שהועברו לו, מבלי להבין את תוכנם, ומבלי לוודא כי התובעים אכן נרשמו כבעלי המגרשים. עוד נטען כי היה על הנתבע ליצור קשר עם התובעים, להתריע בפניהם על הנסיבות המפוקפקות של העסקה, והעיקר – לא לשחרר את הכספים לפני עריכת בדיקה או שליחת התובעים לערוך בדיקה או הפנייתם לעורך דין חיצוני.
8. בכתב ההגנה נטען כי הנתבע מעולם לא ייצג אף אחד מהצדדים להסכמי המכר, לא היה שותף לעריכתם, לא היה נוכח בחתימתם ולא נפגש עם התובעים בסמוך למועד החתימה. לטענת הנתבע, כל תפקידו התמצה בהחזקת כספים בנאמנות עד שיקבל אישור על השלמת הרישום מעו"ד סוזנה סוקה, ב"כ התובעים עצמם, שאותה הסמיכו לטפל בלעדית ברישום בהונגריה. הנתבע טוען כי קיבל את הסכמי המכר באמצעות שליח של חברת יורו, ולאף אחד מהם לא צורף נספח ב' העוסק בהפשרת הקרקע ונספח ג' המתייחס להחזקת הכספים בנאמנות. עוד טוען הנתבע כי לא היו בפניו שום נסיבות מפוקפקות שבעטיין היה עליו לחשוד שמדובר בעסקת מרמה, אם אמנם כך. בהקשר זה נטען כי רצונם של התובעים לסגת מהעסקה אינו נובע מתקלת רישום כלשהי, אלא משום שבדיעבד התברר להם כי העסקה אינה כדאית כלכלית עבורם.
9. מכתב ההגנה עולה כי הנתבע שיחרר את הכספים על סמך מכתבה של עו"ד סוקה מיום 8.8.08 שכותרתו "אישור השלמת הרישום" (נספח 7 לכתב ההגנה) שאליו צורף מסמך (נספח 8 לכתב ההגנה) שעו"ד סוקה אישרה כי הוא נסח רישום מקורי ונאמן של לשכת רישום המקרקעין בהונגריה "המאשר שהנכס נרשם על שם התובעים בעסקה תקפה, בלתי הדירה ובלתי ניתנת לביטול, ושהרוכשים אושרו על ידי הרשות המתאימה". הנתבע טוען כי פעל בדיוק לפי הוראות סעיף 6.4 לכל אחד מהסכמי המכר שקבעו מפורשות כי התובעים ממנים את עו"ד סוקה לבאת כוחם כדי לייצג אותם בעניין הרישום. עוד נטען כי הנתבע לא הוסמך לטפל ברישום או לבדוק את מהימנות אישור השלמת הרישום, ואם עו"ד סוקה מעלה באמון שנתנו בה התובעים או שגתה באישור השלמת הרישום, אזי אין לתובעים להלין אלא על עצמם.
10. תובעים 1, 3, 4 ו- 6 ערכו תצהירי עדות ראשית שאליהם צורפו נספחים רבים, וביניהם הודעתו של הנתבע במשטרה מיום 4.11.08. כמו כן התבקש בית המשפט להזמין לעדות מטעם התובעים את עו"ד דורון רוזנברג שהחזיק בנאמנות כספים של רוכשים אחרים בעסקאות דומות, ובניגוד לנתבע נמנע מלהעביר את הכספים שהוחזקו בידיו לידי טרמינל.
11. לאחר מכן הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע, ובאת כוחו ביקשה להזמין לעדות מטעמו גם את עו"ד עמירם מוראד, שהעביר לידי הנתבע חלק מכספי הנאמנות אשר בגינם הוגשה התביעה, ואת רב פקח ירון שטרן, חוקר במשטרת ישראל שהשתתף בחיקור הדין של עו"ד סוקה בהונגריה. כמו כן ביקשה ב"כ הנתבע להזמין לעדות את נתי ואבירם אשר כאמור הורשעו בפלילים בעקבות הפרשה, ובתביעה דנן ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה.
12. התובעים שהגישו תצהירי עדות ראשית חזרו על הטענות בכתב התביעה, וכן העלו מספר טענות נוספות בתגובה לטענות הנתבע בכתב ההגנה. מתצהיריהם עלה כי מעולם לא נאמר להם שעו"ד סוקה היא עורכת הדין שלהם או מייצגת אותם, כי בהסכם בנוסח העברי אין כל זכר לשמה וגם בנוסח האנגלי כל שצוין הוא שעו"ד סוקה מייצגת את התובעים לצורך פעולות הרישום בלבד. בהקשר זה הצהירו התובעים כי חתמו גם על הסכמים באנגלית ובהונגרית אך לא קראו אותם, מאחר שהובטח להם שאלה תרגומים של ההסכם בעברית. עוד הוצהר כי מחקירתה בהונגריה של עו"ד סוקה לא עלה כי היא ראתה את עצמה כב"כ הרוכשים. המצהירים הכחישו את טענת הנתבע כי ביטלו את העסקה בשל טעות בכדאיותה, וציינו בין היתר כי מכתב האישום שלפיו הורשעו אבירם ונתי עולה כי אותם מגרשים נמכרו לקונים רבים בהרבה מכפי שניתן להעביר, וזו אחת הסיבות לכך שהמגרשים לא הועברו על שם התובעים עד היום.
13. מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע עלה לראשונה כי היכרותו עם נתי נוצרה באמצעות דודו, שהוא חבר של הנתבע, וכי הנתבע מכיר גם קרובי משפחה נוספים של נתי. עם זאת, הנתבע חזר והצהיר כי לא ייצג אף אחד מהצדדים להסכמי המכר, ותפקידו התמצה בכך שהתבקש על ידי נציג יורו להחזיק כספים בנאמנות, עד שיקבל אישור מעו"ד סוקה, מיופת כוח התובעים עצמם, שהושלם רישום הזכויות על שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין בהונגריה. לפי תצהירו של הנתבע, אישור השלמת הרישום של עו"ד סוזנה סוקה היה למיטב הבנתו המשפטית בהחלט מספק לצורך שחרור הכספים מהנאמנות לפי הוראות הנאמנות שקיבל, כולל מהתובעים עצמם.
14. הנתבע התייחס בסעיף 27 לתצהירו לשני חיקורי דין שנערכו לעו"ד סוקה על ידי משטרת ישראל בהונגריה, והפנה לכמה קטעים מתוך התרגום הרשמי של חיקורי הדין, וביניהם עדותה של עו"ד סוקה שלפיה: "... כתבתי את האישור שהבקשות של האנשים הרשומים באישור הגיעו למשרד מקרקעין לצורך רישום בהערות של זכויות הבעלות". בהמשך הפנה הנתבע לקטע נוסף מהפרוטוקול המתורגם שבו העידה עו"ד סוקה שהיא לא דוברת אנגלית, וכאשר התבקשה להתייחס למכתב באנגלית שנאמר לה שהוא התקבל מרשויות ישראליות ומספרו VI, העידה: "אני לא זוכרת את המכתב אבל לפי התרגום של המתורגמן זה אמת". לפי תצהירו של הנתבע, מסמך VI הנ"ל נמצא בתיק המשטרה והוא האישור של עו"ד סוקה מיום 20.10.10 על השלמת הרישום. כמו כן הצהיר הנתבע כי עוד בטרם התאפשר לו לצלם את התיק במשטרה, שוחחה באת כוחו עם עו"ד מוריה גרין מהפרקליטות הפלילית, ועו"ד גרין אישרה בעל פה כי אכן קיימת עו"ד בשם סוזנה סוקה והיא חתמה על האישור שלפיו הרישום הושלם ושעל יסודו שיחרר הנתבע את הכספים. בעניין זה הפנה הנתבע למכתב של באת כוחו מיום 25.10.09, שצורף כנספח יג' לתצהירה של תובעת 5.
15. במהלך שלושת דיוני הוכחות נחקרו בחקירה נגדית כל המצהירים והעדים שהצדדים ביקשו להזמינם כמפורט לעיל (למעט מר שטרן). במהלך הדיונים הוגשו לתיק מסמכים שונים, וביניהם הודעת חשוד (נ/7), שבה מתועדת עדותו של הנתבע בחקירתו במשטרה ביום 5.11.08 לגבי האירועים שבגינם הוגשה התביעה דנן.
16. לאחר דיוני ההוכחות הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בכתב.

דיון

תנאי הנאמנות

1. בנספח ג' להסכמי המכר בעברית נקבע בין היתר כדלקמן:

"כספי הרכישה (יתרת הסכום) יופקדו בנאמנות בידי ב"כ המוכרת עד לרישום המגרש ע"ש הרוכש. כספי הנאמנות ישתחררו אך ורק עם המצאת האישורים בדבר רישום המגרש ע"ש הרוכש, חתומים על ידי נוטריון, ובכך יסיים ב"כ המוכרת את תפקידו לעניין הסכם זה".

1. ואולם הנתבע הצהיר כי לא ייצג אף אחד מהצדדים לעסקה, וכי קיבל את הסכמי המכר באמצעות שליח של חברת יורו ללא נספח ג' הנ"ל (ראו סעיף 3 וסעיפים 15-12 לתצהירו של הנתבע). בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כי תנאי הנאמנות הוגדרו בעל פה בלבד (פרוטוקול הדיון בעמ' 60, ש' 32), וכשנשאל כיצד הוא מחזיק בידיו כספים בנאמנות מבלי שיהיה כתב ברור, השיב: "אני לא יודע למה אתה קורא כתב נאמנות. אם זה מוסדר בהסכם והנאמנות נמצאת אצלי מכוח הסכם, זה מגדיר את התנאים" (עמ' 61 ש' 2-1).
2. דא עקא, שבהסכמי המכר שנחתמו עם התובעים אין כל התייחסות לתנאים שבהם יש לשחרר את כספי הנאמנות, פרט לאותו נספח ג' הנ"ל, שכאמור הנתבע הצהיר כי לא הועבר לידיו. כשנשאל הנתבע האם לא הפריע לו שקיבל מסמך שאין בו מילה על נאמנות, השיב: "אני מנסה לחשוב עכשיו בהגיון ולהגיד דבר כזה, אני באמת לא זוכר מה כתוב איפה, ויש לי בחילה כל פעם שאני מתקרב למסמכים האלה..." (עמ' 66 ש' 7-6) ולאחר מכן הוסיף כי הנאמנות מסכמת ומסיימת את מה שהחוזה נועד לקיים, וזה רישום (שם, ש' 8-7).
3. בכתב ההגנה ובתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע כי תפקידו התמצה בכך שהתבקש להחזיק כספים בנאמנות עד שיקבל אישור מעו"ד סוקה, שלטענתו ייצגה את התובעים, על כך שהרישום הושלם. לעומת זאת, בחקירתו במשטרה העיד הנתבע כי היה עליו לשחרר את הכספים על סמך מסמכים שלפיהם הבעלות במקרקעין הועברה על שם התובעים, ולא העלה כל טענה כי היה עליו לקבל אישור כלשהו מעו"ד סוקה. ראו למשל הודעתו של הנתבע במשטרה מיום 5.11.08 (נ/7) בגיליון מס' 2 ש' 37-36:

"האחריות שלי התבטאה בפתיחת חשבונות הנאמנות ושחרור הכסף ברגע שמציגים לי מסמך שממנו אני יכול להבין שהזכויות נרשמו על שם הלקוח".

1. גם במהלך חקירתו הנגדית בתיק שבפנינו נשאל הנתבע מספר פעמים מה היו התנאים לשחרור כספי הנאמנות והעיד כי היה עליו לשחרר את הכספים רק עם קבלת אישור על העברת הזכויות. כך הגדיר הנתבע את תפקידו כנאמן בעמ' 60 לפרוטוקול ש' 22-21:

"להחזיק כספים בנאמנות כחלק מעסקת המכר, עד לשלב שבו הקרקע נרשמה על שם הרוכשים, ואז להעביר את התמורה לחברה ההונגרית".

הנתבע חזר על עדותו זו גם בהמשך החקירה הנגדית (בעמ' 63 ש' 18), אך לאחר מכן העיד שהרוכשים מינו עו"ד בהונגריה שאמורה לטפל ברישום, וזה מה שהיה צריך לקבל (ש' 24-23). בהמשך שב והעיד הנתבע כי הסיכום שלו עם נתי ואבירם היה שיש לשחרר את הכספים רק מהרגע שהקרקע נרשמת על שם הרוכשים (ש' 27), ובעקבות זאת התבקש הנתבע להבהיר האם סוכם עם נתי ואבירם על שחרור הכספים כנגד קבלת אישור מעו"ד סוקה, ומתשובתו עלה כי כלל לא דובר על כך (שם, ש' 32-30)

1. זאת ועוד, במכתבים ששלח הנתבע לתובעים בסוף חודש אוגוסט ותחילת חודש ספטמבר 2008 (נספח ג' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים) צוין כי כספי הנאמנות שוחררו על יסוד "נסח שהעתקו מצ"ב ממשרד המקרקעין" ללא כל התייחסות למכתב או לאישור כלשהו של עו"ד סוזנה סוקה.
2. גם בחקירתו במשטרה, כשנשאל הנתבע על סמך מה העביר את כספי הלקוחות, השיב: "על סמך נסח שהוצג לי שבו שמם רשום כבעלי זכויות ועל פי הנחיה של נתי ואבירם" (ראו נספח טו' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים - הודעתו של הנתבע במשטרה מיום 4.11.08, בעמ' 3 ש' 62). רק בהמשך החקירה הנ"ל, כשהתבקש להסביר כיצד שיחרר את הכספים על סמך מסמך בהונגרית שלא הבין את תוכנו, העיד הנתבע לראשונה כי ניסח מכתב באנגלית שלפיו רישום הזכויות הושלם, העביר אותו לאבירם, וזה האחרון החזיר לו במייל עותק סרוק של המכתב שנחזה להיות חתום על ידי עו"ד בשם סוקה (ראו הודעתו של הנתבע מיום 4.11.08 בקטע שנכתב בכתב יד, נספח טו' לתצהירי התובעים, ש' 60-51). ואולם, לא עלה מעדותו של הנתבע במשטרה כי בעת שחרור הכספים סבר, על סמך הוראות הסכמי המכר, כי עו"ד סוקה מייצגת את הרוכשים בעסקה. נהפוך הוא, הנתבע העיד כי אבירם הוא זה שמסר לו את שמה של עו"ד סוקה ואמר שהיא אמורה לטפל ברישום מטעם יורו (ראו נספח טו' הנ"ל בעמ' 2, ש' 29-28) ולאחר מכן העיד כי לפי הסכמי המכר היא מייצגת את שני הצדדים לצורך ביצוע הרישום בלבד (שם, ש' 45). בחקירתו הנוספת במשטרה ביום 5.11.08 חזר והעיד הנתבע כי שיחרר את הכספים על סמך מסמכים שהעבירו לו נתי ואבירם, לרבות מסמך שלדברי הנתבע נחזה להיות נסח טאבו של לשכת רישום המקרקעין ההונגרית (נ/7 גיליון מס' 1 ש' 10 עד גיליון מס' 2 ש' 12).

1. רק בהליך שבפנינו טען הנתבע לראשונה כי הבין מהוראות סעיף 6.4 להסכמי המכר באנגלית כי עו"ד סוקה מונתה לייצג את הרוכשים, "ובנסיבות אלה אישורה של עו"ד ד"ר סוקה סוזנה, אישור השלמת הרישום, היה בהחלט מספק לצורך שחרור הכספים מנאמנות עוה"ד, והיה זה אף מחובתו של עוה"ד, לפי ההוראות שקיבל, לרבות מהתובעים עצמם, לפעול בהתאם לאישור זה" (סעיף 41.2 לכתב ההגנה).
2. מעבר לכך שמדובר בגרסה כבושה, סעיף 6.4 הנ"ל איננו מופיע כלל בהסכמי המכר בעברית. בעניין זה העיד הנתבע בחקירתו הנגדית כי קרא את ההסכמים באנגלית ובעברית, ולא הפריע לו שהתוכן שלהם לא זהה (עמ' 64 לפרוטוקול הדיון ש' 18-10). לדבריו "יש שלבים של עריכת עסקאות, שלא פעם חותמים על מסמך שמרכז את ההסכמות, בין אם זה זיכרון דברים או התחייבות על הפגישה, ומאוחר יותר חותמים על הסכם מפורט" (שם, ש' 23-19). אולם בהמשך כשנשאל הנתבע האם נאמר לו שהחוזה באנגלית נחתם במועד אחר מהחוזה בעברית השיב בשלילה (שם, ש' 26-24), והוסיף "נמסר לי שלכל רוכש מוצג נוסח בעברית ותעתיק של החוזה בעברית [צ"ל - אנגלית] ובהונגרית". (שם, ש' 31-30).
3. מכאן שאין לקבל את גרסתו של הנתבע כי סבר שההסכם בעברית נחתם בשלב מוקדם יותר של המו"מ. הנתבע ידע שההסכמים באנגלית ובהונגרית אמורים להיות זהים להסכמים בעברית, ואף על פי כן לא טרח לברר מה פשר השוני בין ההסכמים ולבדוק האם התובעים היו מודעים לקיומו של הסעיף שכאמור הופיע בהסכמים באנגלית בלבד.
4. אף לו היה מקום לקבל את גרסתו העובדתית הכבושה של הנתבע כי הסתמך על הוראותיו של סעיף 6.4 המופיע בהסכמי המכר באנגלית בלבד, הרי שכפי שיוסבר להלן, אין באמור בסעיף זה כדי לפטור את הנתבע מהאחריות המוטלת עליו כנאמן על כספי התובעים שהופקדו אצלו.
5. סעיף 6.4 להסכם באנגלית קובע כדלקמן:

"Parties by signing present contract authorize the draftsman of present document Dr. Szoka Zsuzsanna attorney at law … to complete and countersign this document and represent the Parties in the registration procedure in the real estate register and acting attorney accepts the authorization"

1. הסעיף הנ"ל קובע, אם כן, כי הצדדים מסמיכים את עו"ד סוזנה סוקה לייצג אותם בביצוע הליכי רישום המקרקעין בלבד, ואיננו קובע שעו"ד סוקה מוסמכת לייצג את הרוכשים בעסקה לכל דבר ועניין. קל וחומר שאין לפרש את הסעיף כך שלצורך שחרור הכספים, די בקבלת אישור הנחזה להיות חתום על ידי עו"ד סוקה על ביצוע הרישום.
2. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, גם אם נקבל את גרסתו של הנתבע כי לא קיבל את נספח ג' להסכמי המכר ולא ידע שעליו לשחרר את הכספים אך ורק כנגד "אישורים בדבר רישום המגרש ע"ש הרוכש, חתומים על ידי נוטריון", הנתבע לא היה רשאי לשחרר את כספי הנאמנות אך ורק על יסוד מכתב הנחזה להיות חתום על ידי עו"ד סוקה.
3. יתרה מזאת, כפי שיפורט להלן, בנסיבות העניין היה על הנתבע לנקוט במשנה זהירות ולבדוק היטב את המסמכים שהועברו לידיו בטרם שחרור הכספים.

נסיבות קבלת הכספים בנאמנות

1. הנתבע טוען כי לא ייצג אף אחד מהצדדים לעסקאות המכר, אך לפי עדותו, מי שפנה אליו בבקשה להחזקת הכספים בנאמנות הוא נתי שאותו הכיר עוד קודם לכן (עמ' 60 ש' 6), בעוד שאת התובעים לא הכיר ולא שוחח עמם מעולם.
2. כמו כן עלה מעדותו של הנתבע כי נתי ואבירם אמרו לו שהם המנהלים של חברת יורו, אך הבעלים הרשום של החברה הוא אדם בשם אקרמי פחמאוי שנרשם כבעלים כדי ליהנות מהטבות מס (עמ' 61 לפרוטוקול, ש' 30-15). הנתבע העיד כי נפגש עם מר פחמאוי והחתים אותו על מסמך שהוא אינו זוכר בדיוק מהו, והוסיף כי לדעתו זה מסמך שלפיו נתי ואבירם יכולים לפעול בשם פחמאוי (עמ' 63 ש' 7-4). כשנשאל הנתבע האם נאמר לו שאותו פחמאוי הוא הבעלים האמיתי של החברה או איש קש, השיב כי העניין לא עלה לדיון (שם, ש' 33-15).
3. לעומת זאת, בחקירתו במשטרה בנוגע לפרשה העיד הנתבע כי למעשה היה ברור לו שהבעלים האמיתיים של החברה הם נתי ואבירם ושפחמאוי אינו אלא בובה, אך לדבריו לא ייחס לכך חשיבות. ראו נ/7 – הודעתו של הנתבע במשטרה מיום 5.11.08 בעמ' 2 ש' 74-69):

"ש. תסביר לי שוב כיצד התרשמת באופן כללי מרמי מעבר לעובדה שכינית אותו אתמול יו יו הומו?

ת. בחור צעיר התנהגות של בחור צעיר כזה בובה. למרות שהוא ניסה להגיד אני מנהל אני פה אני שם עדין הבנתי שהוא בובה. נתי ואבירם אמרו לי שזה לצרכי מס וזה הם רשמו אותו כבעל המניות והם כביכול רשומים כשכירים.

ש. מי לדעתך בפועל היו בעלי החברה?

ת. נתי ואבירם אבל לא ייחסתי לזה באופן כללי רלוונטיות. רק רציתי שיאשר לי שאני יכול לפעול מולם.

ש. לא נדלקה לך נורה אדומה כאשר לשיטתך רמי שימש כבובה ומי שבפועל הם בעלי החברה, הם נתי ואבירם כך לדבריך?

ת. זה הסדרים שקיימים בשוק אבל לא למטרות לא חוקיות אלא כדי להגיע לתוצאה כספית טובה יותר".

1. עוד עולה מעדותו של הנתבע כי נתי ואבירם ביקשו ממנו להחזיק את הכספים בנאמנות לאחר שאמרו לו שהחליטו להפסיק לעבוד עם שני עורכי דין קודמים שטיפלו בעניין (עמ' 70 לפרוטוקול ש' 11-4), והנתבע נעתר לכך על אף שמעולם לא עסק בעסקאות נדל"ן בחו"ל, אין לו כל ידע בהונגרית או בדין ההונגרי והוא אינו מכיר את שוק הנדל"ן בהונגריה (עמ' 59 ש' 28-21).
2. כמו כן העיד הנתבע כי לא נערך ולא נחתם כתב נאמנות או הסכם בכתב המגדיר איזה שירות הוא נותן ומה התמורה (עמ' 60 ש' 27-26).
3. הנתבע לא הכחיש שהחזיק בידיו בנאמנות כספים של התובעים לכל היותר במשך חודשיים (סעיפים 32-29 לכתב התביעה), ומהודעותיו במשטרה עלה כי קיבל עבור כך שכר טרחה של 1.5% מכל סכום בחשבון הנאמנות וגבה בסך הכול מהתובעים ומרוכשים נוספים כ- 20,000 ₪ בגין שכר טרחה (ראו הודעת הנתבע במשטרה מיום 4.11.08, בעמ' 4 ש' 106 - נספח טו' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים והודעתו הנוספת של הנתבע במשטרה מיום 5.11.08 (נ/7), בעמ' 2 ש' 14-13).
4. נוסף על כך וכאמור לעיל, הנתבע העיד כי קיבל את הסכמי המכר ללא נספח ג' המתייחס להחזקת הכספים בנאמנות, ולא שם לב לכך שאין בהסכמים כל התייחסות לעניין הנאמנות.
5. כמו כן העיד הנתבע כי קרא את הסכמי המכר והבחין בכך שההסכמים בעברית אינם זהים להסכמים באנגלית, אך לא בדק את העניין ולא יצר קשר עם התובעים כדי לוודא שהם מודעים להבדלים בין ההסכמים ומבינים גם את התנאים המופיעים בנוסח ההסכם באנגלית.
6. אף אם צירוף הנסיבות המתוארות לעיל לא היה צריך לעורר אצל הנתבע חשד בקשר לכשרותה של העסקה כולה (ואינני נדרש להכריע בכך), הרי שלכל הפחות היה בכך כדי להטיל על הנתבע חובה מוגברת להקפיד ולבדוק את המסמכים שהוצגו בפניו, ולא לשחרר את הכספים עד לקבלת מסמכים רשמיים, מתורגמים ומאומתים המעידים על העברת הבעלות במקרקעין.

המסמכים שהיו בפני הנתבע בעת שחרור הכספים

1. כאמור לעיל, הנתבע העיד בחקירתו המשטרה ביום 4.11.08 כי העביר את כספי הלקוחות "על סמך נסח שהוצג לי שבו שמם רשום כבעלי זכויות ועל פי הנחיה של נתי ואבירם" (ראו נספח טו' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים בעמ' 3 ש' 62). בהמשך החקירה כשנשאל כיצד שיחרר את הכספים על סמך מסמך בהונגרית שקיבל מאבירם ולא הבין את תוכנו, העיד הנתבע כי העביר את המסמך לעורך דין בשם ג'יק לופוביץ' בהונגריה והוא אישר לו "שזה בסדר" (ראו נספח טו' הנ"ל, בחלק שנכתב בכתב יד, החל מש' 51). בחקירתו במשטרה ביום 5.11.08 העיד הנתבע בהקשר זה: "שוחחתי עם אותו חבר מהונגריה כדי לוודא איתו שאכן כך נראה נסח בהונגריה ואין בעיה מבחינת האותנטיות של המסמכים שהוצגו לי" (נ/7, גיליון 2, ש' 12-11). הנתבע טוען אם כן כי הסתמך על חוות דעתו של חבר מהונגריה (שלא הוזמן להעיד בתיק זה) שלפיה "כך נראה נסח בהונגריה", מבלי להעביר את המסמך לתרגום כדי לדעת מה בדיוק כתוב בו ומבלי לבקש העתקים רשמיים ומאומתים של המסמך.

1. יתרה מזאת מעדותו של הנתבע במשטרה עולה כי לפי ההסכמים והנסח שאבירם ונתי הציגו לו, שטח המגרש בהונגריה הוא 6,869 מ"ר, בעוד שלפי ההסכמים בעברית שטח המגרש הוא 15,000 מ"ר. בחקירתו במשטרה הודה הנתבע "שזה נראה תמוה כביכול שלא שמתי לב לכך" (נ/7, גיליון 2, שורה 33), אך טען כי האחריות שלו בכל העניין לא הייתה לבדוק את ההסכמים (שם, ש' 36-35) ובהמשך העיד כדלקמן (שם, ש' 42-41):

"יכול להיות שהיו סתירות בין ההסכמים בעברית ובין ההסכמים שיצאו בפועל להונגריה אבל אני הסתכלתי רק על אלה שיצאו להונגריה, לא התייחסתי לאלה הרשומים בעברית כי מבחינתי זה כאילו שלב במו"מ".

1. כפי שנקבע לעיל, אין לקבל את טענתו של הנתבע כי סבר שההסכמים בעברית היו רק שלב במו"מ, שכן הוא עצמו העיד כי נאמר לו שהחוזים באנגלית ובהונגרית הם תעתיק של נוסח החוזה בעברית (סוף עמ' 64 לפרוטוקול). ודוק, אף אם לא היה זה מתפקידו של הנתבע לבדוק שכל סעיפי החוזה באנגלית ובעברית זהים, היה עליו לכל הפחות לבדוק את אותם סעיפים מהותיים בהסכמים הקשורים במישרין לתפקידו כנאמן, וביניהם הסעיף הנוגע למינוי עורכת דין מהונגריה לצורך ביצוע הרישום והסעיפים המתייחסים לגודל השטח שנמכר לתובעים.
2. זאת ועוד, מהודעותיו של הנתבע במשטרה עולה כי ידע שאין די באותו מסמך בהונגרית שהוצג לו ואשר לדברי חברו נראה כמו נסח בהונגריה לצורך השלמת רישום הזכויות. ראו בעניין זה עדותו של הנתבע בחקירתו מיום 4.11.08 (נספח טו', בקטע הכתוב בכתב יד, ש' 60-51).

"העברתי את המסמך, את הנסח הזה, לאחר שסרקתי אותו לעורך הדין בהונגריה שאמרתי קודם, ג'יק לופוביץ', והוא אישר לי שזה בסדר ואמר לי שצריך להיות מסמך נוסף אחד שאמור להיות קיים שמאשר לתושבים זרים לרכוש קרקע בהונגריה. ואז פניתי לאבירם אמרתי לו שהנסח לא מספיק ושאני רוצה לרשום מכתב שהיא תאשר לי שהעסקה הושלמה, בלתי ניתנת להפיכה לביטול לשינוי. נעזרתי אפילו עם עורכי דין שיושבים איתי במשרד לגבי עריכת המסמך באנגלית ושלחתי אותו במייל להונגריה לאבירם שהיה שם באותו זמן ואז הוא שלח לי אותו את המסמך חתום על ידי עורכת הדין כשהוא סרוק".

1. מכאן שהנתבע שידע כי חסר מסמך חיוני לצורך השלמת הרישום לא דרש לקבל מסמך זה. במקום זאת החליט לנסח בעצמו מכתב באנגלית המאשר כי העסקה הושלמה, לשלוח אותו לאבירם בהונגריה, ולשחרר את הכספים על סמך חתימה המופיעה על המכתב הסרוק שהתקבל מאבירם בדוא"ל, מבלי להתקשר לעו"ד סוקה כדי לברר האם היא חתומה על המסמך ומבלי לבצע בדיקות נוספות כלשהן.
2. בתצהירו ובסיכומיו טוען הנתבע כי מחיקור הדין שנערך לעו"ד סוקה בהונגריה עולה שהיא אכן חתומה על המסמך (נ/7 לתצהירו). ואולם, עיון בחיקור הדין, נספח יז' לתצהירים מטעם התובעים, מעלה ספק בנוגע לשאלה זו.
3. בין היתר עולה מחיקור הדין של עו"ד סוקה כי שלחה כמה מיילים לאיש קשר מטעם יורו בשם אנדרש כדי שישלים את הפרטים החסרים של הרוכשים לצורך רישום זכויות הבעלות (עמ' 27, תשובה 4). כמו כן עולה מהמכתב המתורגם שמצורף לחיקור הדין כי ביום 7.7.08 פנתה עו"ד סוקה לאנדרש והבהירה לו שאם לא יושלמו הנתונים הנדרשים תוך 15 יום תדחה הבקשה לרישום הבעלות של הרוכשים. לא נטען וממילא לא הוכח כי פנו אל התובעים בבקשה להשלים פרטים כלשהם, ומכאן שלא הייתה אפשרות להשלים את תהליך רישום המקרקעין.
4. ואכן, עו"ד סוקה העידה בתחילת חיקור הדין כי כל שנתבקשה לאשר הוא כי הועברה בקשה לרישום המקרקעין (עמ' 27, תשובה 5). בהמשך נשאלה לגבי מכתב שהתקבל מרשויות ישראליות והעידה כי היא אינה דוברת עברית או אנגלית ואינה זוכרת את המכתב, אך לפי התרגום של המתורגמן זה אמת (עמ' 28, תשובות 4 ו- 5). לטענתו של הנתבע מדובר באותו מכתב באנגלית המאשר כי הזכויות הועברו (נ/7 הנ"ל), אך לא ברור האם זהו אכן המסמך שהוצג לעו"ד סוקה בחיקור הדין וכיצד המתורגמן שם תירגם אותו. אם אכן מדובר באותו מסמך, לא ברור כיצד מתיישבת חתימתה של עו"ד סוקה על מסמך זה עם הצהרתה הקודמת שלפיה לא הייתה אפשרות להשלים את הרישום.
5. על כל פנים, בין אם עו"ד סוקה חתמה על ה"אישור" ובין אם לאו, ואף אם הייתה שותפה לקנוניה עם נתי ואבירם, הנתבע לא היה רשאי להסתמך על אישור זה לצורך שחרור הכספים מבלי לדרוש מסמכים רשמיים, מתוגרמים ומאומתים המעידים כי הבעלות במקרקעין הועברה.
6. בנסיבות המתוארות לעיל, שחרור הכספים אך ורק על סמך שני המסמכים הנ"ל שקיבל הנתבע מאבירם (העתק של מסמך לא מתורגם ולא מאומת בהונגרית ואישור שניסח הנתבע עצמו אשר נחזה להיות חתום על ידי עו"ד בשם סוקה) עשוי להעלות חשד לעצימת עיניים של הנתבע, אם כי אינני נדרש להכריע בכך, ולכל הפחות יש בכך משום הפרת חובתו של הנתבע כנאמן והתרשלות חמורה של הנתבע כלפי התובעים.

עדותם של עורכי הדין האחרים שהחזיקו בכספים

1. עו"ד מוראד העיד כי בתחילה נענה לבקשתם של נתי ואבירם להחזיק בידיו בנאמנות כספים של רוכשים בעסקה, אך לדבריו, בסופו של דבר בשל מורכבות התיק והוותק המועט שלו וויתר על הטיפול בתיקים אלה (עמ' 53 ש' 30-24), ולאחר קבלת אישור של הרוכשים, הועברו הכספים לחשבנות נאמנות שפתח הנתבע (עמ' 54 ש' 22-19). בחקירתו הנגדית העיד עו"ד מוראד כי הוא לא חושב שזה היה צודק גם בשבילו וגם בשביל אותם זוגות שיעשה את הפעולה הזו ואישר כי לא רצה לסכן את הרוכשים בגלל חוסר הניסיון שלו (עמ' 58 ש' 17-13).
2. לפי עדותו של עו"ד דורון רוזנברג (שהעיד כי אין כל קשר משפחתי בינו לבין אבירם רוזנברג), משרדו החזיק בנאמנות כספים של כ- 8 לקוחות שאף הם התקשרו בעסקאות דומות לאלה של התובעים. בחקירתו הראשית העיד עו"ד רוזנברג כי בין המסמכים שהגיעו למשרדו היו מכתב ונסח מעו"ד בהונגריה, ומאחר שהוא לא מבין את השפה ההונגרית ולא בקיא בדין ההונגרי, ביקש מעורכת הדין ומהחברה שהמסמכים יתורגמו לשפה האנגלית ויאושרו על ידי נוטריון. כמו כן העיד עו"ד רוזנברג כי משלא קיבלו את המסכמים הללו, סירבו לשחרר את הכספים, והתקבלה החלטה במשרד לא להתעסק עם זה יותר ולא להמשיך לקבל פניות מהסוג הזה (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 32-24).
3. בחקירתו הנגדית העיד עו"ד רוזנברג בעמ' 13 ש' 15-9:

"אני גם חושב שקיבלנו את המכתב באנגלית, אבל המכתב כמכתב עדיין לפחות אותי או את משרדי או את מי שהנחיתי, המכתב היה צריך לבוא עם מס' מסמכים נוספים למשל: נסח עם שמות הרוכשים הכוונה לרוכשים פה בארץ, לפחות מבחינת עמדתי וגישתי, אני ראיתי לנכון לקבל את כל המסמכים באנגלית, לא רק את המכתב של עוה"ד וראיתי לנכון, עם כל הכבוד לד"ר וזו ענין של גישה, לקבל את כל המסמכים בצורה נוטריונית".

1. בהמשך חקירתו הוסיף והעיד עו"ד רוזנברג (בסוף עמ' 13 ותחילת עמ' 14 לפרוטוקול) לאמור:

"אני אומר ששכחתי שהיה איזה עו"ד הונגרי מקומי שהכרנו שנתנו לי את הכתובת שלו ורציתי לבדוק ואכן הוא השיב לנו שהוגשה בקשה לרישום המקרקעין על שם הרוכשים החדשים, אולם טרם ניתן אישור סופי ובעקבות זה ביקשנו אישור אפוסטיל שלזה התכוונתי אישור נוטריוני, שזה לא אותו דבר בדיוק, אלא דרישה אפילו יותר מחמירה ... היה עוד דבר אחד ואני מעוניין להתייחס לזה היה במסמכים עוד דרישה נוספת שאנחנו גם ביקשנו את ההסכמה או את ההודעה של הרוכשים עצמם שאכן הם נותנים את ההסכמה שלהם לשחרר את הכספים וזה מצוין במכתב מיום ה-16.4.08 כך שלרגע שכחתי ואני רואה את זה פה שזה כתוב במכתב".

1. ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי אין בעדותו של עו"ד רוזנברג כדי להועיל לתובעים, שכן נסיבות המקרה שבהן סירב לשחרר את הכספים שונות בתכלית מנסיבות המקרה שבפנינו. אין לקבל טענה זו. לטענתה של ב"כ הנתבע, כל שהיה בידי עו"ד רוזנברג הוא אישור על הגשת בקשה לרישום המקרקעין, אך מעדותו של עו"ד רוזנברג עולה כי היו בידיו גם מסמכים נוספים לרבות מכתב של עורכת דין מהונגריה בשפה האנגלית, אך הוא לא הסתפק במכתב זה ודרש לקבל את כל המסמכים מתורגמים ומאושרים באמצעות אפוסטיל. אמנם עו"ד רוזנברג העיד כי זו הייתה גישתו והיא לא מחייבת, אך היות שהתנאים שבהם החזיקו עו"ד רוזנברג והנתבע את הכספים בנאמנות הם דומים מאוד, יש בכך לכל הפחות כדי להמחיש את הפער שבין הדרישות המחמירות שהציב עו"ד אחר לצורך שחרור הכספים לבין התנהלותו של הנתבע. על כל פנים, בנסיבות המקרה שבפנינו ברי כי שחרור הכספים אך ורק על סמך העתק סרוק של מכתב שהנתבע עצמו ניסח וכלל לא בדק מי חתם עליו ומסמך לא מתורגם ולא מאומת בשפה ההונגרית הוא בגדר הפרה של חובת הזהירות שהייתה מוטלת על הנתבע כנאמן.

הודאתו של הנתבע במשטרה כי התרשל

1. בחקירתו במשטרה הודה הנתבע מספר פעמים הן בעקיפין והן במפורש כי לא פעל כנדרש והתרשל במילוי תפקידו כנאמן. ראו למשל עדותו של הנתבע בחקירתו מיום 4.11.08, נספח טו' לתצהירי התובעים, בעמ' 3 ש' 79:

"איך אתה מסביר את העובדה כי ממכתב שאתה הוצאת נכתב בין היתר כי בהסכם רשום כי גודל הקרקע הוא 15,000 מ"ר ואתה אומר לי כעת כי גודל הקרקע ע"פ נסח הרישום שהוצג לך הוא 6,869 מ"ר?

ת: את הורגת אותי, עכשיו אני צפוי לתביעות אזרחיות".

1. כן ראו בהמשך החקירה הנ"ל בעמ' 4, ש' 92:

"במהלך עריכת ההסכם (צ"ל –המכתב לרוכשים) התרשלתי בכך שלא הבחנתי בנוסח ההסכם וגודל הקרקע שרשום בו 15,000 מ"ר בעוד אני יודע שרשום בנסח כפי שציינתי קודם 6,869 מ"ר ובכך התרשלתי".

1. בקטע החקירה הנ"ל מיום 4.11.08 שנרשם בכתב יד נשאל הנתבע איך הוא מסביר שלא ראה כי חברה נוספת יושבת במשרדי יורו, וכך העיד בש' 18-15:

"לא ראיתי. לא שמתי לב לזה. אני רוצה לציין שאני מתבייש בפשלות שלי. בדיעבד אני רואה שטעיתי בגדול. נתי אמר לי למה אני בודק כל כך הרבה. הוא התחיל להגיד לי מה אני יעשה לך בעיות. אני יעשה לך בושות מול הדודים שמכירים אותך".

1. לאחר מכן העיד הנתבע כי הסתמך על בדיקות של מכרים בחו"ל וכי "לא חשבתי שיכולה להיות בעיה כלשהי" (ראו נ/7 חקירתו של הנתבע מיום 5.11.08, עמ' 1 ש' 3).
2. אין לקבל הטענה הנרמזת בסעיף 146 לסיכומים מטעם הנתבע כי ההודאה בהתרשלות נבעה אך ורק מהלחץ הנפשי הגדול שהנתבע נתון בו (ראו פרוטוקול הדיון בסוף עמ' 67 ותחילת עמ' 68 ובעמ' 69 ש' 22-20), כשברור מכל המפורט לעיל שהתנהלותו של הנתבע כלפי התובעים הייתה לכל הפחות רשלנית. ודוק, בנסיבות העניין, עדותו של הנתבע במשטרה ובתיק דנן כי הוא אינו מבין מה האחריות שלו כלפי התובעים שהוא לא ייצג אותם ומעולם לא נפגש איתם או שוחח עימם, רק מחזקת את הקביעה הנתבע כי התרשל התרשלות חמורה כלפי התובעים.
3. עוד נטען בסעיף 146 לסיכומים מטעם הנתבע כי בדיעבד הוכח שההפרשים בשטחים לא נבעו אלא מהעובדה שנעשו הליכי איחוד וחלוקה בחלקות כפי שעולה בין היתר מחיקור הדין של עו"ד סוקה. טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים מטעם הנתבע למרות התנגדותם של התובעים להרחבות חזית ודינה להידחות. יצוין כי גם לגופו של עניין, עו"ד סוקה לא הוזמנה להעיד ולא ניתנה לתובעים הזמנות לחקור אותה, עדותה בחיקור הדין אינה יכולה לשמש ראיה להוכחת אמיתות טענותיה בעניין גודל השטחים, בפרט לנוכח האמור בכתב האישום שלפיו הורשעו נתי ואבירם כי "המרמה במעשי הנאשמים מתבטאת בכך שבפועל, שטח הקרקע הנו 6,869 מ"ר בלבד ולא כפי שהוצג ללקוחות כאמור לעיל, וניתן היה למכור אותה רק ל- 34 לקוחות של יורו". מכל מקום, הנתבע העיד כי בזמן אמת כלל לא הבחין בהפרשי השטחים ולא טרח לבצע בדיקות כלשהן בעניין זה, ומשלא עשה כן התרשל בתפקידו.

הנזק שנגרם לתובעים

1. בסיכומי הנתבע נטען כי התובעים לא הוכיחו מהו הנזק שנגרם להם, היות שלא גילו מהם הסכומים שהושבו להם בעקבות פסק הדין הפלילי נגד נתי ואבירם, לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי להוכיח כי הקרקע לא נרשמה על שמם ולא קיזזו מסכום הנזק הנטען את שווי יחידות הנופש שנותרו ברשותם.
2. אשר לכספים שקיבלו התובעים נטען בסיכומי הנתבע כי במהלך החקירה הנגדית של התובעים התברר שהושבו להם כספים בסכום כולל של 32,763 ש"ח שהם לא הצהירו עליהם ולא קיזזו אותם מסכום התביעה. ואולם, בסיכומי התגובה של התובעים הובהר כי מרבית הסכומים שקיבלו התובעים נתפסו על ידי משטרת ישראל ואינם חלק מהכספים שהופקדו אצל הנתבע, אלא סכומים נוספים ששילמו התובעים בעסקה. התובעים הודו כי קיבלו מהנתבע עצמו סך כולל של 8,120 ₪ (סך של 7,020 ₪ עבור משפחת איזנשטיין וסך של 1,100 ₪ עבור משפחת קפלן) ושיש לנכות סכום זה מסכום התביעה, והנתבע לא טען וממילא לא הוכיח כי שילם לתובעים סכומים נוספים.
3. אשר לטענה כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי להוכיח שהמקרקעין לא נרשמו על שמם, יש לקבל את טענת ב"כ התובעים בסיכומי התגובה כי העובדה שהקרקע לא נרשמה מעולם לא הייתה במחלוקת בין הצדדים לאורך כל ההליך. הנתבע עצמו כתב לב"כ התובעים במכתבו מיום 13.7.09 כי לפי כתב האישום, הקרקעות לא נרשמו על שם התובעים ובכוונתו לפנות לפרקליטות כדי לבדוק את מצב הרישום, ואם הקרקעות לא נרשמו לפעול לרישומן לאלתר (ראו נספח יט' לכתב התביעה). הנתבע לא טען כי בעקבות מכתב זה ערך בירור כלשהו שהעלה ממצאים שונים מאלה שמופיעים בכתב האישום. נוסף על כך, הן מעדותו של נתי (עמ' 90 לפרוטוקול ש' 9-7) והן מחיקור הדין של עו"ד סוקה כמפורט לעיל, עלה כי היו חסרים פרטים של התובעים לצורך השלמת הרישום, ולא הוכח כי התובעים נדרשו להשלים את אותם פרטים והשלימו אותם (ראו לעניין זה גם עדותה של תובעת 3 שהעידה כי כלל לא ידעה שהיו חסרים כמה פרטים טכניים קטנים כדי לסיים את הרישום (עמ' 24 ש' 4-1). לפיכך, ככל שהשאלה בדבר רישום המקרקעין הייתה במחלוקת בין הצדדים, די באמור לעיל כדי להעביר את הנטל לנתבע להוכיח כי המקרקעין אכן נרשמו, והוא לא הרים נטל זה.
4. כך גם אין לקבל את טענת הנתבע כי יש לקזז מהנזק הנטען של התובעים את שווי יחידות הנופש שנשארו בבעלותם, ומשלא הוכיחו התובעים מה שווי היחידות לא הוכיחו את נזקם. משניתן פסק דין פלילי שלפיו ההתקשרות עם התובעים נעשתה במרמה, הרי שהסכמי המכר בטלים מעיקרם והתובעים זכאים לקבל את מלוא הכסף ששולם בגינם, ולא רק פיצוי שנועד להביא את התובעים למצב שהיו נמצאים בו אילו קוימו ההסכמים.

הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק

1. מהעדויות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי אלמלא שוחררו הכספים בניגוד לתנאי הנאמנות היה באפשרותם של התובעים לפעול להשבת כספיהם באמצעות בית המשפט. עו"ד רוזנברג שהעיד כי סירב לשחרר כספים של רוכשים בעסקאות דומות, אישר כי כשהסתיים המשפט הפלילי נגד בעלי החברה, הכספים שהיו בחשבונות הנאמנות הוחזרו לאותם אנשים עם הפירות שלהם (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 11-8). יתרה מזאת, הנתבע עצמו העיד כי בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בת"א בפני כב' השופט דרויאן בעניין כספים של רוכשים אחרים שהחזיק בנאמנות, לא התנגד להשבת הכספים בכפוף להחלטה של בית המשפט (ת/1, עמ' 3, ש' 24-15). כשנשאל הנתבע בדיון שבפנינו "אם ספציפית הכסף של הקונים שלנו, של התובעים, הוחזק בידך בנאמנות גם היית מסכים להחזיר אותו לקונים? השיב: "זה היה זוכה לאותו יחס כמו האחרים" (עמ' 69 ש' 12-10). לפיכך, משנקבע כי גם בעניינו לא התקיימו התנאים להעברת הכספים למוכר, הרי שגם התובעים היו זכאים להשבת כספם.
2. בסעיף 94 לסיכומי הנתבע נטען כי אין כל קשר סיבתי בין התנהלותו של הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובעים. בעניין זה הפנתה ב"כ הנתבע בסיכומיה לת"א 13791-07 שנייבוים נ' ששפורטס שבו נקבע כי עורך דין זר שהתחייב לבצע רישום של מקרקעין בעסקת שיווק קרקעות בארה"ב הונה את עורך הדין הישראלי ואת התובעים שם, ולכן נותק הקשר הסיבתי בין פעילותו של עורך הדין הישראלי לבין התוצאה של גזלת הכספים. אלא שבמקרה של שנייבוים הנ"ל, עורך הדין הישראלי לא שימש נאמן על הכספים ולא החזיק בהם, בעוד שבענייננו הנתבע שימש נאמן על כספי התובעים ושיחרר אותם בניגוד לתנאי הנאמנות, מבלי שהוצגו בפניו מסמכים מתורגמים ומאומתים המעידים על העברת הזכויות במקרקעין על שם התובעים. אף אם האישור הנחזה להיות חתום על ידי עורכת הדין סוקה הוצג בפני הנתבע במרמה, אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלותו של הנתבע לבין הנזק, שכן הנתבע הפר את חובותיו כנאמן כאשר שיחרר את כספי התובעים על סמך אישור זה בלבד, ללא ביצוע בדיקות נוספות כלשהן כנדרש מעו"ד סביר.
3. מכאן שהוכח כי אלמלא התרשלותו של הנתבע ושחרור הכספים בניגוד לתנאי הנאמנות, התובעים היו יכולים לקבל צו להשבת כל כספם, כפי שקיבלו הרוכשים האחרים.

הקטנת הנזק

1. ב"כ הנתבע טענה כי התובעים הפרו את חובתם להקטנת הנזק שנגרם להם, משסירבו להצעתו של הנתבע להשלים את רישום המקרקעין על שמם. תחילה יצוין בעניין זה כי לפי הוראות ההסכם בעברית, אם הרישום לא בוצע תוך 90 יום התובעים רשאים לבטל את הסכמי המכר, והיות שמועד זה חלף זמן רב לפני פנייתו של הנתבע לתובעים, הרי שהתובעים היו רשאים לבטל את ההסכמים ולדרוש את כספם בחזרה. נוסף על כך, הנתבע הציע לפעול להשלמת הרישום רק לאחר ששחרר הכספים בניגוד לתנאי הנאמנות ולאחר שכבר הוגש נגד נתי ואבירם כתב אישום בגין מצגי שווא ומרמה כלפי התובעים. בנסיבות אלה, התובעים היו רשאים לדחות את הצעתו של הנתבע להשלמת הרישום, שכן אף אם הייתה אפשרות לבצע את הרישום באותו שלב (והנתבע לא הוכיח זאת כנדרש), לא היה בכך כדי להקטין את נזקם של התובעים.

אשם תורם

1. ב"כ הנתבע העלתה בסיכומיה בהרחבה טענות לאשם תורם של התובעים לקרות הנזק. כך נטען כי התובעים הסתכנו מרצון כאשר התקשרו בעסקה בקלות דעת, ללא ייצוג משפטי, ללא היוועצות עם גורמים מקצועיים ומבלי לקרוא או לתרגם את ההסכמים באנגלית ובהונגרית, והכל כדי להיפטר מיחידות הנופש שלהם בכל מחיר. אין לקבל טענות אלה.
2. מפסק הדין הפלילי נגד נתי ואבירם עולה כי התובעים נפלו קורבן לתרגיל עוקץ ומרמה. בהליך שבפני הצהירו והעידו התובעים כי חתמו על ההסכמים בעקבות מכבש לחצים אגרסיבי שהופעל עליהם לחתום מידית על ההסכם (ראו למשל סעיף 15 לתצהירו של תובע 1 וכן סעיף 14 לתצהירה של תובעת 5 ועדותה בעמ' 38 לפרוטוקול ש' 9-8 ובעמ' 40 ש' 14). עוד עלה מחקירת התובעים כי נתי ואבירם נעזרו בעורכי דין כדי להניח את דעתם של התובעים לגבי כשרותה של העסקה, והם שאמרו לתובעים בין היתר כי ההסכמים בעברית זהים להסכמים באנגלית ובהונגרית (ראו למשל עדותה של תובעת 6 בסוף עמ' 35 ותחילת עמ' 36 לפרוטוקול). כמו כן נעזרו נתי ואבירם בעורכי דין נוספים, וביניהם הנתבע, שהתחייבו להחזיק בנאמנות את כספי הרוכשים עד לרישום הקרקע, ואף זאת כדי לטעת בתובעים תחושת ביטחון.
3. הנתבע בלבד הוא זה שנשא באחריות כעו"ד ונאמן לשחרר את הכספים בהתאם לתנאי הנאמנות, ולכן משהפר את חובתו כנאמן ושיחרר את הכספים ללא מסמכים מתורגמים ומאומתים כנדרש בנסיבות המתוארות לעיל – הוא שנושא במלוא האחריות לנזק שנגרם לתובעים ואין להטיל על התובעים אשם תורם.

סיכום

1. לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה (בניכוי הסך של 8,120 ₪ שהנתבע השיב לתובעים כמפורט לעיל).
2. הנתבע ישלם לתובעים סך של 553,947 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
3. כמו כן ישלם הנתבע לתובעים בגין הוצאות משפט 14,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפעול, בגין שכר עדות סך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.1.12 ועד למועד התשלום בפועל ובגין שכר טרחת עורך דין סך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏ל' חשון תשע"ד, 3 בנובמבר 2013, בהעדר הצדדים.