פסק דין

כללי

עניינה של תובענה זו הוא הליך הבחירות המדורג של ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן: "ארגון המורים") שנערך בתחילת שנת 2010.
לטענת המבקשים הליך הבחירות לקה בפגמים רבים שגרמו לעיוותים ברצונו של הבוחר וגרמו לכך שתוצאות הבחירות אינן משקפות את רצון הבוחרים ברחבי הארץ ולכך שהבחירות לא נעשו באופן דמוקרטי ושוויוני כנדרש בגוף כארגון המורים.

בשל כך, עתרו המבקשים בתובענה זו לביטול שלבי א' וב' של הבחירות בארגון המורים שהסתיימו עוד לפני הגשת תובענה זו וכן עתרו לביטול שלב ג' שהיה צפוי להסתיים בסמוך להגשת התובענה.

כמו כן עתרו המבקשים להורות על קיומן של בחירות חדשות בארגון המורים שייקבעו על ידי בית המשפט, יהיו תחת פיקוח שופט בדימוס וייערכו בהתאם לכללים שהוגדרו בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה, בהליך מוקדם.

1.        רקע וטענות הצדדים:

1. ארגון המורים הוא אגודה עותמנית, איגוד מקצועי, א-פוליטי הפועל לשיפור מעמדו ותדמיתו של המורה במערכת החינוך העל יסודית בישראל.
   בארגון המורים חברים כ - 47,000 עובדי הוראה מכל רחבי הארץ, בכל זרמי החינוך הממלכתי, הדתי, הערבי בסמינרים ובמכללות.
   קיימים כ - 1,200 בתי ספר בהם מלמדים מורים החברים בארגון המורים, ואלה מחולקים ל - 16 מחוזות.
2. לארגון המורים תקנון הקובע את מטרותיו, מוסדותיו, הכללים החלים על חבריו.
   כמו כן קיימים נוהלי בחירות.
   מדובר בנהלים המתקיימים מזה כ - 50 שנה.
   בשבע השנים האחרונות בוצעו שינויים קלים הן בתקנון הן בנוהלי הבחירות כמו למשל הכפפת נוהלי העבודה של ארגון המורים לתו תקן ISO:9001, הארכת הקדנציה של ההנהלה לארבע שנים במקום שלוש ועוד.
3. הליך הבחירות הוא הליך מדורג שהתקיים עד לאחרונה כאמור, אחת לשלוש שנים והמורכב משלושה שלבים:

שלב א': בחירות נציגים לוועידה הארצית, במסגרתו בוחרים 47,000 חברי ארגון המורים את נציגיהם לוועידה הארצית המונה 650 נציגים (להלן: "הצירים"). הבחירות נעשות באופן בו כל בית ספר בוחר מועמד מטעמו. יש מינימום של מורים שנקבע בכל בית ספר לקבלת מועמד כציר, באין מינימום יאוחדו בתי ספר שונים על פי מפתח שנקבע לצורך בחירת ציר.

שלב ב': בחירות למועצת הארגון, המונה 53 חברים שמהווים את הגוף העליון של ארגון המורים והנבחרים על ידי 650 הצירים (להלן: "חברי המועצה").
בשלב זה נבחרים גם הגורמים המכהנים בשאר מוסדות הארגון כגון – ועדות ביקורת, אגודה פדגוגית, בית דין חברים בארגון המורים (להלן: "בית דין חברים") וכו'.

שלב ג': בחירת הנהלת הארגון (להלן: "חברי ההנהלה"), ומתוכם בחירת יו"ר הארגון, הנבחרים על ידי חברי המועצה.

1. מזה מספר שנים, מנסים המבקשים באמצעות הליכים משפטיים לשנות את הליכי הבחירות הטעונים תיקון לטעמם ולהביא להחלפתו של מר רן ארז, יו"ר ארגון המורים מזה כ-13 שנה (להלן: "מר ארז").

להלן פירוט כלל ההליכים המשפטיים שנפתחו ע"י המבקשים בענייני הבחירות:

(1). ביום 27.7.08 הגישו המבקשים תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה.פ 707/08) במסגרתה עתרו למינוי מפקח על הבחירות בארגון המורים ולקבלת מאגר המידע של ארגון המורים. בהחלטה מיום 02.10.08 קבע כב' השופט זפט כי על המבקשים למצות קודם כל את ההליכים הפנימיים במוסדות השיפוט של הארגון.

(2). ביום 13.11.08 הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 9608/08). ביום 15.12.09 קבע בית המשפט העליון שעל המבקשים להגיש תביעתם לבית דין חברים בטרם יתקיימו הבחירות בארגון המורים. עוד קבע בית המשפט העליון כי הבחירות יידחו כך שיעמוד למבקשים פרק זמן של 30 יום לפחות ממועד מתן החלטה סופית בבית דין חברים ועד למועד הבחירות.

(3). ביום 16.12.08 הגישו המבקשים תובענה לבית דין חברים.

(4). ביום 09.03.09, ובטרם נסתיימו ההליכים בבית דין חברים, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה.פ 1229/09) וביקשו צו לעיכוב ההליכים המתנהלים במסגרת בית דין החברים וטענו לפסלות הרכב בית דין החברים, בשל התנהלות במשוא פנים ודעה קדומה. בהחלטתו מיום 26.03.09 קבע כב' השופט זפט כי נראה שהמבקשים מעוניינים להעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט ולא לקיימו לפני בית דין החברים. עוד ציין כב' השופט זפט כי נראה שהמבקשים מכבידים על ניהול הדיונים והם ייטיבו לעשות אם יסייעו לבית דין חברים לקיים דיון יעיל בתביעתם ותביעת הארגון לטובת קיום הבחירות בארגון במועד המוקדם ביותר האפשרי. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה גם כן (רע"א 2989/09).

ביום 06.05.09 נדחתה התובענה לאחר שנקבע כי סיכוייה נמוכים. בית המשפט הוציא "צו גודר" המונע מהתובעים לפנות אליו בנושא התובענה עד למתן פסק דין על ידי בית דין החברים.

(5). ביום 26.10.09 ניתן פסק דין של בית דין החברים שדחה את טענות התובעים בדבר פגם כלשהו בהליך בחירות בארגון המורים ודחה בין היתר את בקשת המבקשים למינוי מפקח על הבחירות. בית דין החברים מצא כי טענות המבקשים בדבר פגמים בהתנהלות המשיבים חסרות בסיס (להלן: "פסק הדין הפנימי").

(6). המבקשים ערערו על פסק דין זה לערכאת הערעור של בית דין החברים, ובטרם ניתנה החלטתו של בית דין חברים, פנו גם במקביל לבית משפט זה ועתרו לסעדים זמניים (ה.פ 27721-11-09 (להלן:"ההליך הראשון"). בית משפט זה (כב' הנשיאה גרסטל) קבע כי דיון בתובענה יידחה עד מתן פסק דין בערעור בבית דין החברים .

(7). ביום 20.12.09 ניתן פסק דין של ערכאת הערעור בבית דין חברים, שדחה את הערעור.

(8). בהתאם להחלטת בית משפט זה בהליך הראשון, התחדשו ההליכים לאחר מתן פסק הדין של ערכאת הערעור וביום 21.12.09 התקיים דיון ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה בין היתר:

(א). ימונה מפקח חיצוני, שופט בדימוס, לפקח אחר הליך הבחירות כדי להבטיח את שקיפות וטוהר הבחירות.
(ב). המפקח ישלח מסמך בחירות לכל אחד מהמורים חברי הארגון המסביר למורים את שיטת הבחירות ונהלי הבחירות.
(ג). כל אחד מהמתמודדים יוכל למסור למפקח חומר תעמולה שידור על ידי המפקח פעם אחת לכל ציבור המורים תוך שימוש בפנקס החברים של הארגון. מורה שאין לו כתובת מייל יקבל מכתב בדואר שימומן על יד הארגון.
(ד). הבחירות יתחילו תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
(ה). למפקח הסמכות לפנות בכל נושא לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר לכל נושא שיחפוץ.

הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין הראשון").

1. הליך הבחירות נושא תביעה זו התקיים בין התאריכים 21.03.10-31.01.10 ופיקח עליו, בהסכמת הצדדים ובהתאם לפסק הדין הראשון, כב' השופט בדימוס דן ארבל (להלן: "השופט ארבל" או "המפקח").
2. בסיומו של הליך הבחירות נבחר מר ארז ליו"ר ארגון המורים.
3. התביעה דנן הוגשה ביום 21.03.10 עם סיום שלב ג', הוא השלב האחרון בהליך הבחירות, כפי שפורט לעיל. התובעים עתרו לביטול הליכי הבחירות שהסתיימו וכן לביטול השלב שטרם הסתיים וביקשו את ניהול הבחירות מחדש באופן מפוקח וראוי, זאת מאחר שלטענתם הליך הבחירות התנהל באופן שיש בו כדי להוות הפרה של פסק הדין הראשון תוך פגיעה בערכי הדמוקרטיה והשוויון. יובהר כי לכתחילה הוגשה התובענה גם נגד השופט ארבל אולם בהסכמת המבקשים נמחק השופט ארבל מהתובענה.
4. לנוכח הימשכות ההליכים (בחלקם לנוכח התנהלות הצדדים ובקשות הדחייה שהוגשו בין היתר לצורך הגעה להסכמים מחוץ לכותלי ביהמ"ש) ולנוכח העובדה שחלפו כשלוש שנים ממועד סיום הליך הבחירות וממועד הגשת התביעה, ובהמשך לסעד החלופי שהתבקש בתובענה, לפיו ייתן בית המשפט כל סעד אחר שימצא לצודק ונכון בנסיבות העניין, עתרו התובעים בסיכומיהם לכך שיורה בית המשפט שהבחירות שהיו צפויות להתקיים בחודש ינואר 2013, יתקיימו על פי העקרונות שהותוו בפסק הדין הראשון – קרי עקרונות השוויון, השקיפות וטוהר הבחירות, ויפוקחו על ידי מפקח שימונה על ידי כבוד בית המשפט.
5. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, המצהירים נחקרו ובין היתר מר אבי פסקל, חבר ארגון המורים (להלן: "מר פסקל"), המפקח והמבקש. הצדדים הגישו סיכומיהם והגיעה העת למתן פסק דין.

2. טענות הצדדים:

טענות המבקשים:

1. המבקשים טוענים לפגמים חמורים שנפלו בהליך הבחירות ושהשפיעו לטענתם באופן דרמתי על תוצאותיהן. לטענתם מדובר בפגמים מהותיים, מגמתיים, ושיטתיים שהשפיעו בוודאות או לכל הפחות ברמה של הסתברות על תוצאות הבחירות ולכן יש לבטל את הבחירות ולערכן מחדש. לחילופין לנוכח הזמן שחלף מאז הבחירות, לקביעת מתווה עקרונות בנוגע לבחירות הבאות שיחולו בשנה הקרובה.
2. הפגמים הנטענים נוגעים לנושאים כגון: ניהול הבחירות על ידי אנשים שעובדים בארגון המורים, מזוהים עם רן ארז והתמודדו בעצמם בבחירות 2010, בעייתיות במשלוח חומרי תעמולה וחומרי הסבר בדבר שיטת הבחירות, אופן פסילת הקלפיות והמועמדים עצמם וניהול הערעורים על פסילות, עצירת הבחירות במספר בתי בפר בניגוד למועדים שהוגדרו מראש, היעדר כללים ונהלים לחלוקת בתי הספר המתאחדים וכיו"ב כשהעיקרון העומד מאחורי כל הטענות הוא ניהול הליך בחירות ללא שקיפות, באופן לא שוויוני ולא דמוקרטי.
3. לטענת המבקשים אין כל הפרדה בין הנהלת הארגון לשולטים בהליכי הבחירות ולכן נדרש גורם אובייקטיבי שיש למנות לו עוזרים אובייקטיבים שייתנו לו הסמכויות לפנות לבית המשפט למתן הוראות .
4. ארגון המורים הוא גוף דו מהותי הנתמך בשלושים מליון ₪ מתקציב המדינה ועליו לפעול הן לאור כללי המשפט הפרטי הן לאור כללי המשפט הציבורי מנהלי וחוקתי בדבר שוויון, תום לב , סבירות.

טענות המשיבים

1. מדובר בהליך בחירות שהיה מפוקח באופן צמוד על ידי ערכאות משפטיות שונות והמפקח, טרם תחילתו, במהלכו וכעת בסופו. השופט ארבל מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, שימש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ליווה את הליך בחירות 2010, בדק, פיקח על כל שלב ושלב, הכריע בעררים ובטענות שעלו בין היתר על ידי התובעים, הפעיל שיקול דעת וקבע כי הליך הבחירות התנהל כדין תוך שמירה על כללי התקנון והבחירות ואישר את תוצאותיו. ויצוין כי התובעים הם אלה אשר ביקשו את מינויו כמפקח!
2. כל הטריבונאלים המשפטיים האלה: בית המשפט המחוזי בתל אביב, בית משפט זה וכן המפקח, לא מצאו כל פגם בהתנהלות ארגון המורים לעקרונות הארגון ואופן ניהול הארגון בכלל ובנוגע לבחירות שהתקיימו בינואר 2010 בפרט.
3. לשיטת המבקש ההליך פסול מהסיבה היחידה שלפיה הוא לא זה שנבחר בבחירות להיות יו"ר ארגון המורים. הליך הבחירות התקיים בהתאם לפסק הדין הראשון שניתן בהסכמה וטענות המבקשים לאי קיום הוראותיו הן חסרות שחר.
4. לביטול הבחירות יש השלכות חסרות תקדים שעה שמדובר בבחירות הנוגעות לכ- 50,000 עובדי הוראה חברי ארגון המורים, וכששיעור ההצבעה היה גבוה ביותר ועמד על 80% השתתפות.
5. במסגרת השנים שחלפו ממועד קיום הבחירות, הגשת התובענה ועד עתה, חתם ארגון המורים על הסכם קיבוצי כללי היסטורי המהווה רפורמה כוללת במערכת החינוך העל יסודי - הסכם "עוז לתמורה" שהביא לטענת הנתבעים לשינוי תנאי עבודתם ושכרם של עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי. אין לאפשר החזרת הגלגל אחורה וביטול תוצאות הליך הבחירות.
6. המבקשים עצמם, החל משנת 2008, מנסים לעקוף את הליך הבחירות ואת אופן קיומו מזה 50 שנה. זאת באמצעות פניות אין סוף לבתי המשפט שעיכבו את הליך הבחירות בשנה וכשבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה שוב ושוב את בקשות המבקשים.
7. פסק הדין הראשון מאשרר ומפנה בעצמו לפסק הדין של בית הדין החברים. זאת ועוד הנשיאה גרסטל בהחלטותיה, בנוגע לבקשות למתן הוראות של המפקח, אישרה את מועד קיום הבחירות כמו גם את הרכב ועדת הבחירות עליה מלינים התובעים. התובעים, פעלו באופן פסול והסתירו מבית משפט זה, כבר בהמרצת הפתיחה, החלטות והכרעות הנשיאה בעניינים אלה ואחרים במסגרת החלטות שניתנו על בסיס בקשות למתן הוראות של המפקח, כמו גם שהסתירו דוחות של המפקח עצמו.
8. המבקשים בסיכומיהם מרחיבים חזית, "מגניבים" סעדים שלא התבקשו עד לשלב הסיכומים, וביניהם בקשה להקדמת הבחירות משנת 2014 לשנת 2013 בניגוד להחלטת שינוי התקנון שנקבלה בהנהלת הארגון. עוד מבקשים המבקשים תוך הרחבת חזית מינוי נוסף של מפקח לבחירות וביטול הוראות תקנון ארגון המורים. לטענת המבקשים מסגרת הדיון היחידה היא השאלה האם קוימו הוראות פסק הדין והאם נפלו פגמים בהליך הבחירות המחייבים את ביטולו.
9. כל שלב ושלב בהליך הבחירות התקיים באופן תקין ואושר ככזה על ידי המפקח. לאחר סיום הליך בחירות בכל שלב הגיש המפקח דוח לבית המשפט ובו אישר כי הבחירות התקיימו תוך הקפדה על כללי הבחירות ושמירה על התקנון והחוק. דוחות אלה לא נסתרו על ידי המבקשים, לא הוגש עליהם ערעור ויתרה מכך המבקשים בחרו שלא להגישם לבית המשפט במסגרת תביעתם ולהסתירם.
10. הוכח כי דווקא המבקשים הם אלו שניסו לסכל קיום הליך של הבחירות על ידי הצפת בית המשפט והמפקח בבקשות וטענות שונות ותוך "עבודת שטח" שמטרתה הפרעה לפעילות המפקח גם כן.
11. טענות המבקשים לעניין פגמים נידונו ונדחו על ידי המפקח ועל ידי בית המשפט.
12. אין עילה משפטית לביטול הליך הבחירות. התובעים לא הציגו כל ראשית ראיה לפיה ניתן לקבוע כי נפל ליקוי כלשהו בהליך הבחירות, ובפרט לא ליקוי מהותי. גם אם היו המבקשים מוכיחים ליקוי מהותי הרי שהם לא הציגו כל מקרה נקודתי משמעותי שיש בו כדי לשנות את תוצאות הבחירות.
13. דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ולאחר שמיעת העדויות אני סבור כי דין התובענה להידחות.

1. בנסיבותיו של המקרה הנדון, אני סבור שלא התקיימו התנאים לביטול הליך הבחירות 2010 וכן איני סבור שמקרה זה הוא מסוג המקרים בהם יש לעשות שימוש במתן סעד חלופי שיכול בית המשפט לתת על פי שיקול דעתו.
   יחד עם זאת וכפי שיפורט בהמשך, יובהר כבר עתה כי דעתי אינה נוחה מהליכים ואירועים שאירעו במהלך הבחירות, ואני סבור שיש מקום לצפות שלקראת הבחירות הבאות שנקבעו לשנת 2014, הארגון ישנה ויגדיר מחדש את נהליו ואת אופן התנהלותו כך שיעמדו בכללי המשפט הציבורי והמנהלי וכל זאת לנוכח היותו גוף דו מהותי בעל תפקיד ציבורי משמעותי המשפיע באופן ישיר על שירותי החינוך העל יסודי, בבתי הספר בסמינרים ובמכללות בארץ.

עניינה של תובענה זו, אינה בקשה לבחינת תקנון ארגון המורים, שיטת הבחירות ואופי התנהלות ארגון המורים, וכל זאת באספקלריה ציבורית ובאמות מידה מנהליות. תובענה זו גם אינה תביעה לביטול הבחירות בשל פגמים שנפלו בהם בלבד או תביעה לבחינת סבירות החלטות המפקח ותוצאותיהן.

תובענה זו התמקדה בנושא אחד בלבד, מתוך שלל הטענות שעלו הן במסגרת כתבי הטענות הן במסגרת הדיונים והחקירות שהתנהלו לפני, והוא תקינות הבחירות ביחס לפסק הדין הראשון קרי, ביטול הבחירות התבקש לנוכח ניהולן לכאורה באופן שאינו מקיים את קביעות פסק הדין הראשון.
בנוסף עתרו המבקשים בתובענה גם למתן סעד חלופי הנתון לשקול דעת בית המשפט.

אני סבור כאמור כי במקרה זה לא עמדו המבקשים בנטל להוכחה קיום התנאים לביטול הבחירות, ואני סבור גם כי התקלות שהתגלו במסגרת בחירות 2010 אינן עולות כדי מתן סעד חלופי מהסוג האמור והמבוקש.

1. כדי להכריע בתובענה זו אבהיר תחילה מדוע לדעתי קימת חשיבות להכרעה בשאלה האם יש לראות בארגון המורים גוף דו מהותי על כל המשתמע מכך ומדוע יש לבחון את התובענה לאור מסקנה זו.
   בהמשך לכך, אבחן את השאלה המרכזית העולה בתובענה והיא - האם קוים פסק הדין הראשון, קרי האם הבחירות התנהלו באופן המקיים את פסק הדין הראשון ואת המוטיבים המרכזיים שהוסכמו בו, והאם אופן ההתנהלות מצדיק את ביטול הבחירות שנערכו לפני כשלוש שנים, ומצדיק את קיומן של בחירות חדשות בתנאים המבוקשים על ידי המבקשים.
   
   טענה מקדמית-שיהוי
2. בטרם אבחן את הנושאים האמורים לעומקם יש לעמוד על סוגיית השיהוי שהעלו המשיבים. המשיבים טוענים כי התובענה הוגשה בשיהוי ניכר, כחודשיים לאחר תחילת הליך הבחירות ולמעלה משבועיים ממועד מתן החלטת הנשיאה במסגרת ההליך הראשון מיום 04.03.10, שלפיה אין היא מכריע בכל הבקשות המונחות לפניה שכן על המבקשים לפנות בהליך אחר בבקשה לביטול הבחירות (להלן: "החלטה מיום "04.03.10), וזאת מבלי שיש בצידה של המרצת הפתיחה כל בקשה לסעדים זמניים דחופים. לטענת המשיבים השלב הראשון של הבחירות הסתיים כבר ביום 31.01.10 כחמישים ימים לפני מועד הגשת התובענה והשלב השלישי והאחרון הסתיים ביום 21.3.10, למעלה משבועיים עד למועד הגשת התובענה ולאחר שמוסדות הארגון ובעלי התפקידים כבר נבחרו ונכנסו לתפקידיהם.

אני סבור כי לא ניתן לקבל טענה זו. יתרה מכך, לא ניתן לטעון מחד כי המבקשים מכבירים בהליכים, נוקטים בהליכים כפולים בערכאות שונות והכל בהקשר של ניהול הליך בחירות דמוקרטי ותקין, ומאידך לטעון כי המבקשים פעלו "בשיהוי ניכר וקיצוני" המחייב את סילוק טענותיהם על הסף. המבקשים החלו בנקיטת הליכים משפטיים חודשים לפני תחילת הבחירות (בין אם נקטו בהליכים הנכונים והראויים בין אם לאו), הגישו בקשות רבות לבית משפט זה במסגרת ההליך הראשון במהלך הבחירות, ובין היתר הגישו לבית המשפט בהליך הראשון בקשה דחופה למתן הוראות במסגרתה עתרו למתן צו מניעה זמני (נספח "ג" לתובענה), וזאת עד להחלטת הנשיאה מיום 04.3.10.
הבחירות הסתיימו ביום 21.3.10 ועוד באותו היום, בו הסתיימו כל שלבי הבחירות, הגישו המבקשים תובענה זו. בנסיבות אלו יש לציין כי כלל לא ברורה טענת השיהוי ומהותה. על פי החלטת הנשיאה כדי שיוכרעו בקשות המבקשים היה עליהם להגיש בקשה לביטול הבחירות, מן הראוי היה אם כן להמתין עד לתום הבחירות כדי להגיש בקשה שבמהותה היא בקשה לביטול הבחירות. לנוכח כל האמור לעיל ברי כי אין לקבל את טענת השיהוי והיא נדחית.

ארגון המורים הוא גוף דו מהותי במהותו

1. גופים דו מהותיים הם גופים פרטיים, שלמרות העובדה שהוקמו על פי דיני המשפט הפרטי, הם אינם גופים פרטיים מובהקים.
   יכולים להיות מספר סוגים של גופים: גופים פרטיים המבצעים תפקיד ציבורי על פי דין, גופים פרטיים בעלי מעמד או תפקיד ציבורי וכן גופים שיש להם זיקה לרשויות ציבוריות (אסף הראל גופים דו מהותיים גופים פרטיים במשפט המנהלי עמ' 46-47 (2008)).
   אני סבור כי ארגון המורים ברוב פעילויותיו, שייך לסוג השני של גופים פרטיים שמעמדם ותפקידם הוא ציבורי.
   אמנם ארגון המורים אינו מבצע באופן רגיל "תפקיד ציבורי על פי דין" אולם בפעילותו כפי שיפורט בהמשך, הוא משליך, מקרין ומשפיע על זכויות ואינטרסים מוגנים של הציבור.
   סיווג גוף כדו מהותי נגזר בין היתר מזיקתו לשלטון כשקיימים שני סוגים של זיקות לשלטון – האחד - זיקה מוסדית שלפיה קיימים מכלול פרמטרים המצביעים על מעורבות או תלות בין הגוף הפרטי לשלטון. השני - זיקה פונקציונאלית שלפיה קיים דמיון מהותי בין הגוף לרשות ציבורית מבחינה ערכית, והוא הרלוונטי לענייננו.
   להלן אבחן את הפרמטרים החלופיים השונים העשויים להצביע על כך שהארגון מבצע תפקיד שהוא בעל אופי ציבורי:

הארגון ממלא פונקציה ציבורית חיונית ומעניק שרות לציבור, קרי שירותיו חולשים על ציבור רחב ומקיימים אינטרס ציבורי רחב מעבר לאינטרסים מקומיים. לכאורה, ארגון המורים הוא גוף מקצועי, א-פוליטי הפועל לרווחתם של כ -50 אלף מורים בחינוך העל יסודי, בסמינרים ובמכללות בישראל. ואולם פועלו של ארגון המורים וחיוניותו משליכים על כלל הציבור בישראל השלכות עמוקות ומהותיות. ארגון המורים משפיע ופועל לא רק לטובת תנאי העסקת המורים בחינוך העל יסודי אלא הוא גם פועל ומשפיע על כלל מערכת החינוך ושירותי החינוך העל יסודיים בישראל. ארגון המורים לוקח חלק פעיל ומהותי בוועדות החינוך השונות ויש לו כוח השפעה באשר לשינויים בתכני הלימוד, הבחינות ומתכונתם, כך שיש בכוחו למעשה להשפיע על כלל מדיניות החינוך בישראל על פני דור ההווה ודור העתיד של ילדנו. ארגון המורים מספק שירות לציבור למען הגשמת מטרות מקומיות וציבוריות. מטרתו של ארגון המורים היא הגנה מקצועית לעובד הוראה במערכת החינוך העל-יסודי, ובמקביל העלאת הרמה החינוכית ורמת הלמידה במוסדות החינוך העל-יסודי בארץ. מטרה זו, העולה מדברי ב"כ ארגון המורים עצמה (פרוטוקול 10.07.2011 עמ' 146 שורות 7-8), מעידה יותר מכל על חיוניותו של השרות שמעניק ארגון המורים לציבור הרחב. בנוסף, הארגון פועל ללא מטרות רווח, פרמטר המעיד על קרבה פוטנציאלית לפעילותה של רשות ציבורית. עם זאת החברות בארגון היא על בסיס הסכמי וקיימים מנגנונים חליפיים לביקורת על תפקוד הגוף כגון ביטול חברות או הקמת ארגון חדש, המאפיינים דווקא את השוק הפרטי החופשי.

אל מול הבחירה החופשית לכאורה, מרכז ארגון המורים כוח רב הן בראיית המאבקים המנוהלים על ידו מול משרדי החינוך והאוצר בכל הנוגע לרפורמות בחינוך ובתנאי העסקת המורים ותוצאותיהם, הן במובן זה שהלכה למעשה בתחומו מהווה ארגון המורים מונופול שכן מרביתם ככולם של המורים בבתי הספר העל יסודיים כמו גם המרצים בסמינרים ובמחלקות הם חברים בארגון המורים ולא בהסתדרות המורים שהוא הגוף הנוסף המאגד במסגרתו מורים מכלל מוסדות הלימוד בארץ. ככל שלגוף כוח רב יותר וככל שהוא מקיים פונקציה ציבורית רחבה יותר ויש בפעילותו כדי להשפיע במישרין או בעקיפין על ציבור גדול (המורים מחד והתלמידים מאידך) כך תגבר הנטייה לסווג כדו מהותי (אסף הראל גופים דו מהותיים גופים פרטיים במשפט המנהלי עמ' 132 (2008). בנוסף, ארגון המורים מקבל לצורך פעילותו מימון ציבורי פונקציונאלי העומד על סך של כ-30 מיליון ₪ (אמנם לדברי ב"כ המשיבים תקציב זה הוא תקציב מיועד שהשימוש בו אינו נתון לשקול דעת ארגון המורים, אולם בענייננו די בכך שמדובר בגוף המקבל מימון ציבורי מסוים, מתוך הנחה כי זהו פרמטר אחד מיני רבים כמפורט).
כמו כן, ארגון המורים ממומן באמצעות דמי החבר שמשלמים כל המורים החברים בו
כ-50 אלף מורים. גוף פרטי הניזון מתמיכה ציבורית אינו גוף פרטי מובהק שכן פעילותו נתמכת באופן כזה או אחר מכספי הציבור, נתון זה הרלוונטי ומשמעותי אך אינו מהווה תנאי מספיק לסיווג גוף פרטי כדו מהותי (שם עמ' 134-135).

1. הפסיקה העוסקת בעניין גופים דו מהותיים אינה אחידה ובכל הכרעה בעניין ניתן למצוא שיקולים ופרמטרים שונים שהנחו את בית המשפט, לעיתים גם בנוגע לגופים שונים שלהם מאפיינים זהים (לעניין זה ראו ה"פ (ת.א) 1214/95 גרניט רשת חנויות ספרים בע"מ נ' אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן (פורסם בנבו 19.7.95), וכן ע"ע 162/05 אגודת הסטודנטים בטכניון נ' ברמק (פורסם בנבו 16.04.07)). ההכרעה וההבחנה בדבר גופים פרטיים המהווים גופים דו מהותיים נעשית ממקרה למקרה על רקע מאפייני הגוף הפרטי ושיקולים של מדיניות משפטית. מבין הפרמטרים שפורטו לעיל יש מובהקים יותר או פחות ויש לתת את הדגש על מהותו הכוללת של הגוף על מאפייניו, תפקידיו, מעמדו בציבור ושיקולי מדיניות. (אסף הראל גופים דו מהותיים גופים פרטיים במשפט המנהלי עמ' 136 (2008)).
2. בהתאם לכל האמור לעיל אני מגיע למסקנה כי ארגון המורים הוא גוף דו מהותי במהותו: יכולת ההשפעה של החלטותיו ואופן פעילותו על ציבור המורים בביה"ס העל יסודיים בסמינרים ובמכללות מחד גיסא ועל כלל ציבור התלמידים והסטודנטים בחינוך העל יסודי בסמינרים ובמכללות מאידך גיסא, מעידה יותר מכל על מהותו הציבורית. תחום החינוך הוא תחום ציבורי מובהק וחשוב מאין כמוהו, וכאשר קיים גוף המאגד את מרבית המורים העל יסודיים ושם לו למטרה להשפיע על איכות החינוך ופועל במלוא כוחו לקיום מטרה זו, ברי כי מדובר בגוף פרטי בעל תפקיד שהשלכותיו ציבוריות. (ודוק, נפסק זה מכבר בנוגע לארגון המורים עצמו כי "הגם שהארגון אינו גוף סטטוטורי הוא אינו גוף פרטי, ואף שהוא אוטונומי בבחירת מאפייני העתון ותכניו, זכאים חברי הארגון, המממנים אותו, כי הוא יופעל בדרך העולה עם עקרון השוויון וההגינות וכי ההחלטות המתקבלות לעניין פסילה של מודעה (כמו גם פסילה של מאמר וכיו"ב) לא יסטו מתחום הסבירות ולא יהיו נגועים בשיקולים זרים" (ת"א (י-ם) 3400/01 שרה דרופמן נ' ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (פורסם בנבו 10.02.02)).
3. המשמעות הנובעת מסיווג ארגון המורים כגוף דו מהותי היא תחולה משולבת של שתי מערכות דינים - הפרטית והציבורית, המוכרת בשם "דואליות נורמטיבית". הגישה הרווחת להחלת כללי המשפט הציבורי על הגופים הדו מהותיים היא זו שלפיה גוף דו מהותי הוא נאמן לציבור רק בפעילותיו הציבורית ומשכך יש להכפיפו לנורמות הציבוריות רק בעת פעילויות פנים ארגוניות הקשורות להיבטיו הציבוריים בגינם הוא סווג כדו מהותי ולצורך הגשמת תכליותיו הציבוריות (אסף הראל גופים דו מהותיים גופים פרטיים במשפט המנהלי עמ' 206-220 (2008), פסק דין מפעל הפיס).

בענייננו אני סבור כי אופן ניהול הבחירות קשור באופן ישיר וברור לתכליותיה הציבוריות של ארגון המורים שכן בעצם הבחירות נקבעת ההנהגה וההנהלה של הגוף שתקבע את העקרונות המטרות והדרכים להשיגן כשבמרכז כל אלה עומד מעמד המורה ורמת החינוך הארץ.

לפיכך, במסגרת בחינת יישום פסק הדין והתנהלות ארגון המורים במהלך הבחירות יש מחד גיסא למזער ככל הניתן פגיעה בהיבטים הפרטיים של ארגון המורים ומאידך גיסא יש להחיל את כללי המשפט הציבורי ובהם החובה לפעול בסבירות, החובה לכבד זכויות אדם וביניהן עקרון השוויון בכלל ובפרט, החובה לכבד את זכות היסוד של לבחור ולהיבחר, החובה לפעול במידתיות, החובה לפעול בהתאם לערכי היסוד של משטר דמוקרטי וביניהם עקרונות של שקיפות וכללי מנהל תקין.

קיום פסק הדין הראשון

1. בטרם אבחן את אופן מימוש הוראות פסק הדין הראשון והאם אכן נוצרו פגמים וליקויים שיש בהם כדי להביא לפסלות בחירות 2010 בהתאם למבחני הפסיקה, אבהיר נקודות מהותיות שיש לחזור ולזכור אותן לאורך פסק הדין.

הראשונה - פסק הדין הראשון סיים את המחלוקות שהיו קיימות בין הצדדים בטרם הגשת התובענה ובטרם תחילת הליך הבחירות. כלומר כל המחלוקות בדבר גילוי פנקס הבוחרים, גילוי רשימת המורים בבתי הספר השונים, פירוט המפתחות והקריטריונים לאיחוד בתי הספר והמחלוקות בדבר הצורך למנות מפקח על הבחירות הסתיימו בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בפסק הדין הראשון (ראו הסעדים המבוקשים בהליך הראשון-נספח "2" לתובענה). יחד עם זאת, טענות חדשות שעלו לאחר תחילת הליך הבחירות, לא בהכרח יהיו מושתקים המבקשים מלהעלותן בתובענה זו ויש לבחון כל טענה לגופה.

השנייה - החלטות הנשיאה גרסטל, בכל הנוגע לבקשות למתן הוראות מטעם המפקח, הוכרעו תוך הסתמכות על הנתונים שהובאו בפניה ע"י הצדדים או בהתבסס על גישתו ותיאוריו את עובדות המקרה של המפקח. הגם שפסק הדין הראשון סיים את המחלוקות שבין הצדדים עד לאותה העת, אין בהחלטות הנשיאה אמירה והסכמה להתרחשויות ולתוכן הבקשות. ודוק לא בכדי בשלב מסוים החליטה הנשיאה לעצור את זרם הבקשות בהחלטתה מיום 03.4.10, שלאורה דווקא מצטיירת התמונה שלפיה הנשיאה ביקשה שלא להכריע במחלוקות הנוגעות לבחירות והפנתה את הצדדים להגשת הליך נפרד הנוגע לביטול הבחירות במידת הצורך. בעניין זה אבהיר גם כי בהליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לא הייתה כל הכרעה לגופו של עניין בנושאי הבחירות אלא היה מדובר בהחלטות טכניות בלבד בדבר הפורום השיפוטי הראוי והנכון לניהול ההליכים.
התובענה היחידה בה הוכרע נושא לגופו של עניין היא בה.פ 1229/09 שנגעה לטוהר ההליך שהתנהל בבית דין חברים.

1. כאמור, במסגרת פסק הדין הראשון הצדדים הגיעו להסכמות בכל הנוגע למחלוקות שנתגלעו ביניהם עוד בטרם התחילו הבחירות. במהלך הבחירות ובסיומן סברו המבקשים כי המשיבים לא קיימו את פסק הדין הראשון כלשונו והתנהלו באופן פגום ולקוי שיש בו כדי להוביל לביטול הבחירות.

להלן אבחן את הפרמטרים המרכזיים שהוסכמו בפסק הדין הראשון ואת אופן יישומן כעולה מטענות הצדדים ומהעדויות, תוך בחינת ההתנהלות ככזו החוסה תחת המטריה של כללי המשפט הציבורי והמנהלי:

ט(1). "המשיבים יבצעו את הוראות סעיפים 209 עד 213 לפסק הדין של בית הדין. כל שלב יבוצע בתוך 48 שעות מתום השלב הקודם" – סעיפים 209-213 לפסק הדין הפנימי קובעים כי בכל שלב יימסרו שמות כלל המועמדים לכל מורה שיבקש זאת כשהפרטים שיימסרו הם שם, ת.ז כתובת וטלפון בבית.
המבקשים לא העלו כל טענה ספציפית בנוגע לקביעה זו ועל כן לצורך הדיון היא אינה רלוונטית.

ט(2). "כל אחד מהמתמודדים יהיה רשאי למסור למפקח שימונה כאמור מסמך בחירות והמפקח ידור פעם אחת את המסמך לכל המורים על פי פנקס החברים של הארגון. לגבי מורים שאין לארגון כתובת אי מייל שלהם, יימסרו פרטיהם למפקח והמסמכים ישלחו להם בדואר. העלויות יחולו על הארגון. המפקח גם ישלח הודעה על תהליך הבחירות ועל השיטה לכל המורים החברים בארגון" – הדיוור כלל שני רכיבים: האחד - דיוור של חומר תעמולה, השני - דיוור של דפי הסבר בכל הנוגע להליך הבחירות, שיטת ההצבעה ומועדי הבחירות. מטרת הסכמה זו הייתה כי חומרים בנושאים האמורים יגיעו לכלל המורים וכי תהיה להם מודעות והכרות גם עם מועד הבחירות ושיטת הבחירות.
אכן, מהעדויות עולה כי המודעות האמורות לא פורסמו באופן מדויק כפי שהוגדר ומצוטט לעיל.
אולם כן מצטיירת תמונה ברורה לפיה נקטו המשיבים והמפקח באמצעים חלופיים כדי להשיג את תכלית ההסכמה, דהיינו להביא לידיעת כלל המורים את המידע אודות מועד הבחירות והליך הבחירות וכן דאגו לשלוח דפי תעמולה לבתי הספר ועל כך מעידים בעיקר אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר העומדים על 80%, כעולה מטענת המשיבה שלא נסתרה ושנתמכת בעדות המפקח שהעיד על אחוזי הצבעה גבוהים ביותר (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 58 שורה 20).
בנוסף, המפקח מעיד, ולמותר לציין כי עדותו אמינה בעיני בכל היבט, כי הליך ושיטת הבחירות פורסמו הן באתר האינטרנט של ארגון המורים, הן בעיתון "קשר עין" המתפרסם מטעם ארגון המורים, וכן נשלחו לבתי הספר כל חומרי התעמולה וההסברים בדבר אופן התנהלות הבחירות (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 60 שורות 09-14).

המבקשים טוענים כי אין די בכך וכי ההודעות לא רק שלא נשלחו באופן הדווקני שעולה מנוסח פסק הדין אלא לא היו ברורות די הצורך.
גם לעניין זה אני מקבל את עמדתו של המפקח שלפיה מדובר בציבור אינטליגנטי שלרובו זו אינה הפעם הראשונה בה נערכות בחירות, באופן והשיטה הקבועים. המורים ידעו וקיבלו מידע בבתי הספר אודות הבחירות ושיטת הבחירות (פרוטוקול 10.7.11 עמ' 65 שורות 18-24). יתרה מכך המבקשים עצמם פרסמו באתר המבקשת 2 את דף ההסבר של המפקח לעניין הבחירות בו מופנים כלל המורים לקבל דפי הסבר בבתי הספר עצמם (נספח 33 לתצהיר מר פסקל). לנוכח האמור לעיל אני סבור כי תכלית ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק הדין בהקשר זה, כפי שמציגים אותה המבקשים עצמם (סעיף ג24.2 לסיכומי התשובה מטעם המבקשים), הושגה - המורים קיבלו הודעה בדבר הליך הבחירות וכן נשלחו מצעי המתמודדים למורים במספר דרכים.

ט(3). "לא יאוחר מיום 01.01.10 יפרסמו המשיבים באתר האינטרנט של הארגון אלו בתי ספר יאוחדו לצורך קיום הבחירות" – המבקשים שבים ומעלים טענות שונות בעניין אופן קביעת הנהלים בדבר איחוד בתי הספר להבדיל מפרסומם. דא עקא שטענות בעניין זה הועלו במסגרת ההליך הראשון והוכרעו במסגרת הסכמת הצדדים בפסק הדין הראשון. בפסק הדין הראשון אין כל הוראות אופרטיביות לעניין איחוד בתי הספר ואופן קביעת הנהלים בעניין, וגם אין כל קביעה בדבר פרסום הנהלים עצמם אלא כמצוטט לעיל מדובר בקביעת מועד מוגדר וברור של פעולה אינפורמטיבית בלבד, הגדרת מועד לפרסום רשימת בתי הספר המאוחדים - דבר שאין חולק כי בוצע במועד.

ט(4). "תהליך הבחירות המדורג יחל לא יאוחר מתום 30 יום מהיום – גם הטענות בנושא זה למעשה כבר אינן רלוונטיות שכן הנושא נדון והוכרע וההחלטות בעניינו חלוטות. בעניין זה אני סבור כי הגם שייתכן שהיה ניתן לפעול אחרת וייתכן שהיה ניתן לשקול הגשת בקשה לבית המשפט בעניין דחיית הבחירות, נושא קיום מועד הבחירות נדון והוכרע זה מכבר בפסק הדין הראשון ובהחלטת הנשיאה בעניין מיום 14.1.10 שאישרה את מועד תחילת הבחירות ליום 21.1.10. על החלטה זו לא הוגש ערעור והיא החלטה חלוטה.

ט(5) "..מתוך רצון טוב של המשיבים ושאיפה לשקיפות וטוהר בחירות שייראו ולא רק ייעשו, ימונה מפקח בחירות, שופט בדימוס של בית הדין לעבודה, על ידי בית המשפט"... המפקח יהיה רשאי לפנות לבית המשפט אם ימצא זאת לנכון, בבקשה למתן הוראות". המבקשים מעלים שורה ארוכה של כשלים ופגמים שחלקם הוכחו במסגרת התובענה וחלקם לא. להלן אבחן טענותיהם:

ט(5)(1). שלילת זכות ההצבעה ממורים, היעלמות מורים מרשימת הצירים לוועדה והצגות פיקטיביות של מועמדות מדובר בטענות שהועלו בעלמא מבלי שהוכחו ודינן להידחות. המבקשים לא הביאו כל עדות להוכיח טענות אלה ולמעשה לא הביאו כל חומר שיש בו כדי לתמוך בטענות. לא ניתן לקבל תצהירים שהוגשו במסגרת בקשה למתן הוראות בהליך הראשון, מבלי שצורפו לתובענה, ומבלי שהמצהירים הגיעו לדיוני החקירות ונחקרו. התצהירים, שכאמור הוגשו כחלק מנספח בתובענה (נספח ג לתובענה), הם חסרי תוקף ומשקל ולא ניתן לקבל טענה המתבססת עליהם בלבד מבלי שהוגשה כל ראיה אחרת להוכחתה.

ט(5)(2). לא נקבעו נהלים ברורים ואחידים לאיחוד בתי הספר ולקיום הבחירות בבתי הספר המאוחדים. לטענת המבקשים מאחר שנוצר ואקום ללא נהלים והגדרות ברורים יכלו מזכירי הסניפים לשנות את נהלי הבחירות מסניף לסניף כרצונם באופן שהשפיע על הבחירות. כמו כן טוענים המבקשים כי למרות העובדה שמסגרת הזמנים לקיום הבחירות נקבעה על ידי המפקח לתקופה של כעשרה ימים, בפועל מזכירי הסניפים, שהם כולם פעילים המזוהים עם רן ארז, קיימו את הבחירות במהלך יום אחד בלבד. לעניין זה, הסבריו של מר פסקל בכל הנוגע לקיום בחירות במסגרת של יום אחד בלבד בבתי הספר המתאחדים, היו מתקבלים על הדעת, כל דפי ההסבר שצירפו המבקשים (ת/23 ת/24) מעידים דווקא על כך שניתנה הודעה מוקדמת מראש בנוגע למועד הבחירות ושעות הבחירות, באופן שתאם את כל בתי הספר המתאחדים, מבחינת פריסת הבחירות על פני יום אחד בלבד. ויתרה מכך, הנחייתו של המפקח עצמו בתחילת הבחירות היתה שבמידה וימוצו כל זכויות הבחירה יסתיימו הבחירות בטרם המועד (נספח "כו" לה.פ).
בעניין זה מבקש ב"כ המבקשים לעשות שימוש בעדות המפקח שטען שלו היה יודע שהבחירות היו יום אחד היה פוסל את כל הקלפיות בבתי הספר המתאחדים. אין בידי לקבל טענה זו של ב"כ המבקשים ששאל את המפקח במהלך חקירתו, שאלה תיאורטית היפותטית בלבד, והיא - מה היה עושה לו היה ידוע שבבתי הספר המתאחדים הצביעו על פני יום אחד בלבד וסגרו את הקלפיות למרות שבפועל יש עשרות ואולי מאות בתי ספר מתאחדים בהם לא הצביע אפילו אחוז קטן מסך כל המורים. המפקח חזר וטען כי לא קיבל כל תלונה מהסוג הזה. רק לאחר שמקשה ב"כ המבקשים ועומד וחוזר על שאלתו התיאורטית עונה המפקח באופן תיאורטי כי היה פוסל מקרים מהסוג המתואר. ואולם גם במקרה זה לא זימן ב"כ המבקשים אף אחד ממצהיריו להעיד בעניין ואין די בהצגת מייל בלבד (פרוטוקול 10.07.2011 עמ' 95-96). יתרה מכך, ב"כ המבקשים טוען כי היו מאות בתי ספר מאוחדים בהם לא הצביע אפילו אחוז קטן אולם גם טענה זו לא הוכחה וכאמור אחוז ההצבעה בבחירות היה גבוה ביותר. המבקשים לא הוכיחו ולו מקרה אחד בו היה מורה שנשללה ממנו זכות ההצבעה ובעיקר בבתי הספר המאוחדים. ולא ניתן לקבל טענה זו.

יובהר כי אין חולק שלא קיים נוהל מוגדר וברור אודות הדרך בה יש לאחד את בתי הספר המאוחדים כמו גם שאין כל שקיפות בעניין ולמעשה לא ידועה כלל שיטת החלוקה והאיחוד וברור כי קיימת לאופן החלוקה השפעה, לנוכח שיטת הבחירות. אמנם שאלה זו אינה מהשאלות המובהקות העומדות בלב ההכרעה בעניין זה אולם לא יכול להיות חולק כי מקום בו אין נהלים ברורים והגדרות פרוצות ההנהלה ומנהלי הבחירות יכולים לפעול באופן חופשי ושרירותי תוך ניגוד עניינים, וזאת למרות נוכחותו של המפקח ואולי דווקא בשל העובדה שכדבריו לא היה ביכולתו לפקח לבד על הבחירות והוא נעזר באנשי ארגון המורים.

ט(5)(3). חוסר שקיפות ובהירות בנוגע לאופן הגשת התלונות על פסילות לוועדת הבחירות ופסילות חד צדדיות. לאחר ששמעתי את העדויות בעניין ועיינתי בפרוטוקולים של ועדת הבחירות, עדיין לא ברורה לי שיטת העבודה של ארגון המורים בנושא זה של בירור וההכרעה בתלונות המוגשות לוועדת הבחירות.
אני סבור כי קיימת לאקונה (Lacunaׂׂ) בעניין זה, ועולה חשש, הנובע ממחסור בנהלים ברורים, להתנהלות ללא סדר וללא שקיפות בכל הנוגע לעררים ולפסילות ולעקרונות המנחים בעניין זה של העוסקים במלאכה ועל כך נאמר צדק צריך לא רק שייעשה אלא גם להראות.
כעולה מעדותו של מר פסקל, עם תום הבחירות כל הקלפיות הגיעו למזכירת הוועדה הגב' קריסי שהיא וצוותה מקבלת את הקלפיות וממיינת אותן. הקריטריונים למיון אינם ברורים. מר פסקל טען כי "כל מה שנראה בסדר על פניו היא מסמנת זאת אומרת לא נותנת הערות. מה שמעבר לזה יש פה חסר זה, פה חסר זה וכדומה. הכל עובר לוועדה, הוועדה עוברת על זה במהירות ומאשרת את הדברים או לא מאשרת"(פרוקטול13.09.11 עמ' 255 שורות 6-9).

בהמשך עונה מר פסקל לשאלה האם יש רשימה מובנית לבחינת תקינות הקלפיות והוא משיב: "הן צריכות לראות שיש פה פרוטוקול מסודר. אם הפרוטוקול ממולא כמו שצריך וחתום על ידי האנשים אז הן מעבירות את זה הלאה".
כלומר עיננו הרואות שאין כל דרך ברורה למעבר ולבחינת הקלפיות. ככל שיש, מדובר בנהלים למקרים טכניים פרוצדוראליים בלבד. אין תהליך מובנה ומסודר של בדיקה והדבר למעשה נחזה כנתון היה לשיקול דעתה הבלעדי של הגב' קריסי ועוזרותיה הכפופות לארגון המורים. כשנשאל המפקח מי היה הגורם האחראי לעלות לפסילה קלפי בטענה שנפל בה פגם השיב "לא היה שום גורם".

כשנדרש המפקח בעדותו לסוגיה זו, הוא אמר כי המורים הגישו בקשות פסילה לקלפיות בבתי ספרם לנוכח מחדלים לכאורה שהם היו עדים להם, ומי שפסלה היתה ועדת הבחירות (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 83). המפקח מבהיר כי לא היתה בקשה יזומה לפסול קלפיות אלא היו עררים או תלונות על תוצאות הבחירות (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 85 שורות 23-25) כאשר לא היה ברור מי היה הגורם שהחליט מה יועלה לבדיקה ומה לא ייבדק שכן לטענתו הוא כאיש אחד לא היה מסוגל לקבל את כל התלונות והבקשות בנוגע לתוצאות הבחירות ולכן הורה לגב' קריסי להכין לו תיק עם כל העררים, כשההוראה שלו היתה שייערך דיון על כל ערר וערר שיוגשו (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 101 שורות 11-23). כלומר לסיכום דבריהם של מר פסקל והמפקח היו שני מסלולים לבדיקת ליקויים: האחד – לפי מר פסקל כאשר הגב' קריסי ועוזרותיה הבחינו בליקוי במסגרת מעברן על כלל הקלפיות, וזאת למרות שלא הוגדרו להן נהלי בדיקה ברורים ונראה כי היה מדובר בעניינים טכניים. השני - העולה מדבר המפקח והוא מסלול פניה עצמאי של המורים שהגישו תלונות שונות על התנהלות בבחירות בבית ספרם.
דיונים בנושאי הפסילות נערכו במסגרת ועדת הבחירות בה ישב בין היתר מר פסקל שלקח חלק פעיל בקבלת ההחלטות, על אף היותו מועמד בבחירות ועל אף הועבדה כי מונה מטעם בית דין חברים להיות משקיף בלבד בוועדה, כפי שיפורט בהמשך.
מהאמור עולה כי לא קיים למעשה נוהל ברור ומוסדר לנושא החשוב של הגשת בקשות פסילה וערעורים בנושא הבחירות בקלפיות ברחבי הארץ.

זאת ועוד. המבקשים חוזרים וטוענים כי לא ניתנה להם ההזדמנות לעיין ולבחון את הפרוטוקולים והחומרים נוספים שהוגשו לוועדת הבחירות. המבקשים לא הציגו כל מקור חוקי מדוע יש להם הזכות לקבל הפרוטוקולים ומקובלת עלי עמדת המפקח כי הוא לא חייב להם בדיווח (פרוטוקול 10.7.11 עמ' 88 שורות 1-2). ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בעוד שמר פסקל, שהיה מועמד בבחירות והיה והינו תומך במועמד מר ארז, ישב בוועדת הבחירות ונחשף לכל הפרוטוקולים ולקח חלק פעיל בדיונים בנוגע לבחירות, לא היה כל נציג מטעם כל מועמד אחר שהיה ככל שהיה (למעט מר פרידמן).
בכך אני סבור נפגע במידה מסוימת עקרון השוויון. יתרה מכך, עיון בפרוטוקולים של הוועדה מעלה כי מדובר בהחלטות בלבד ללא כל פירוט, הרחבה ונימוק וכי לא ניתן ללמוד מהן דבר אודות הסיבות והנסיבות בגינן נפסלו מועמדים או קלפיות כמו גם שלא ניתן לעמוד על ההבדל בין ההחלטה לפסול בנסיבות שנחזות דומות בבית ספר מסוים לאי פסילה בנסיבות שנחזות זהות בביה"ס אחר (נספח 39 לתשובת המשיבים). כך, למשל מקרה הפסילה בקלפי ברמלה ביחס לאי פסילת הקלפי ברנה קסין בנסיבות דומות. כך גם בנוגע לפסילה בבית הספר ליאו בק: מדובר במקרה בו פסלו בדיעבד מועמדת שנפסלה לנוכח העובדה שהגישה מועמדות ביום 21.1.10 לאחר השעה תשע בבוקר. בפרוטוקול הוועדה מיום 31.1.10 נכתב כי הפסילה נעשית בהתאם להחלטת המפקח מיום 25.1.10. ואולם בכל אלפי המסמכים שהוגשו לי לא מצאתי הודעה של המפקח מיום 25.1.10 עליה ניתן להסתמך ולא ברור על בסיס מה נקבעה השעה 09:00. אמנם בהנחיות המפקח בנוגע לבחירות (נספח 17 לתשובת המשיבים) מצוין כי הבחירות יתחילו ביום 21.1.10 שעה 09:00 אולם אין משתמע מכך כי עד למועד זה בהכרח ניתן להגיש מועמדות.
נראה כי גם במקרה זה מדובר על חוסר בנהלים ברורים מסודרים מוגדרים וידועים, ובהיעדרם מתאפשרת קבלת החלטות לא ברורות ולא מנומקות בענייני פסילה וערעורים.

ט(5)(4). מעורבות מזכירי הסניפים בבחירות. המבקשים טוענים כי מזכירי הסניפים, שהם כולם עובדי הארגון בשכר, שרובם התמודדו בבחירות ומזוהים עם רן ארז השפיעו באופן מהותי ולא תקין על הבחירות וניהולן. אני סבור כי גם טענה זו לא הוכחה. טענה זו כמו טענות נוספות שנדחו היא סברה בלבד. למעט ההודעות שנשלחו מטעם מזכירי הסניפים בנוגע להודעה בדבר יום הבחירות שקבעתי לעיל כי לא הוכח שהיה בהם פגם, לא הוגש כל מסמך ולא הוצגה כל ראיה שיש בהם כדי להעיד על כך ולהוכיח כי מזכירי הסניפים פעלו באופן קונקרטי, ולא חוקי בניהול הבחירות. עם זאת מאחר שחלק ממזכירי הסניפים התמודדו בבחירות, הם מנויים עם תומכיו של רן ארז ופעלו במסגרת הבחירות, עולה חשש הנובע מפעילותם כאמור תחת כובעים שונים ומנוגדים.

ט(5)(5). המבקשים מעלים טענות נוספות הנוגעות למהלכים פנימיים שנעשו ושעתידים לטענתם להיעשות ולהינקט על ידי הארגון וביניהם שינוי התקנון וההחלטה כי הבחירות ייערכו מדי ארבע שנים, ההצהרה של אנשי הארגון בדבר האיסור להתארגן וכדומה. טענות אלו עלו בשלב מתקדם של ההליך חלקן במועדי החקירות ולאחריהן, אלו אינם עומדים כאן למבחן ואינם חלק מגדר המחלוקת העומדת להכרעה.

ט(5)(6). טענה נוספת שמעלים המבקשים נוגעת להתנהלותו של מר פסקל מעמדו ופועלו. לאחר בחינת הטענות והעדויות בעניין אני סבור כי אכן יש קושי עם ריבוי הכובעים של מר פסקל בבחירות 2010 הגם שאין בחבישת כל אחד מהכובעים, פסול לכשעצמו. לכאורה טען מר פסקל כי הוא רק משקיף בוועדת הבחירות במסגרת תפקידו בארגון המורים. בפועל נראה כי מר פסקל לא רק שהיה מתמודד בבחירות אלא לקח חלק פעיל ומשמעותי בניהול הבחירות והיה יד ימינו של המפקח ואיש הביצוע של הבחירות. כפל תפקידים זה (פרוטוקול 13.09.2011), כשמר פסקל עצמו סבור כי אין כל בעייתיות בכך (פרוטוקול 13.09.11 עמ' 226 שורות 16-21), בעודו מתמודד בעצמו בבחירות, בהיותו באופן מובהק ומוצהר אחד מאנשי רן ארז, ובהיותו אחראי על הבחירות כדברי המפקח, יוצרים תחושה לא נוחה לפחות, של מראית עיין.

המפקח בעדותו תיאר את מעמדו של מר פסקל כשאמר:

"זה מערכת שלמה שבראשה עומד אדון פסקל שיושב פה שהוא היה אחראי על ארגון הבחירות".
ייתר על כן מעדותו של המפקח עולה כי הוא ראה במר פסקל הגורם המטפל בכל נושאי הבחירות מטעם הארגון, ובכל שאלה שנשאל המפקח בנוגע להתנהלות בשטח בין אם בנושא הקלפיות בבתי הספר, בין אם בנושא דיוור דפי התעמולה, דיוור דפי ההסבר, הערעורים, פסילת הקלפיות כל הנושאים מקטן ועד המהותי מפנה המפקח למר פסקל (ראה פרוטוקול עמ' 64 שורות 20-21, עמ' 71 שורות 11-13). כשנשאל מר פסקל על העובדה שגם המפקח ראה אותו כאחראי על הבחירות הוא טען כי אינו אחראי על דברי המפקח וכי הוא היה משקיף בוועדת הבחירות בלבד, ונתן שירותי משרד לוועדה, מה שבקשו ממנו לעשות הוא עשה עניינים טכניים, לוגיסטיים (פרוטוקול 13.09.11 עמ' 214 שורות 1-8, עמ' 215 שורות 19-21) ולא השתתף בכל הנושא של דיון על פסילות (פרוטוקול 13.09.11 עמ' 231 שורות 22-24).
ואולם עיון בפרוטוקול ועדת הבחירות יוצר דווקא את הרושם ההפוך (פרוטוקול ועד הבחירות מיום 27.1.10 נספח "ד" לה.פ) ונראה כי גם בנושאים אלה בדומה לנושאים אחרים כפי שפורט לעיל היתה למר פסקל מעורבות אקטיבית.

בצדו של מר פסקל פעלה הגב' איילה בארגון וניהול הבחירות וכך מעיד המפקח:
"אני נכחתי במשרדי ארגון המורים אין ספור פעמים, הייתי שם פיסית, כל הזמן נסעתי כדי לוודא שהעסק עובד, היה מר פסקל היתה איילה שטיפלה, הקשר הייתי אומר החזק והרצוף שלי היה הרבה יותר עם איילה מאשר עם פסקל, כי היא הניעה שם את כל המנגנון" (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 76 שורות 7-11). ויובהר איילה היא הגברת איילה קריסי , מזכירתו של האישית של מר פסקל העובדת בארגון תמורת שכר וכשהבוס הישיר שלה הוא כאמור מר פסקל. והמפקח ממשיך ומעיד "אני עבדתי עם שני אנשים. עם מר פסקל ועם איילה" (פרוטוקול 10.07.11 עמ' 82 שורות 16-17). ובכל הנוגע לערעורים מעיד המפקח כי "אני לא הייתי מסוגל כאיש יחיד לקבל את כל המיילים ואת כל הפקסים האלה. לכן הוריתי לארגון שבראשו עמדה איילה קריסי שהיא תארגן עם כל צוות המזכירות שלה את כל החומר" (פרוטוקול 10.7.11 שורות 11-21).

כלומר ראש הארגון האחראי בפועל על ארגון הבחירות היו מר פסקל ומזכירתו האישית. הם היו אחראים על ניהול הבחירות וכל זאת כאשר מר פסקל עצמו מתמודד בבחירות ומהווה כאמור איש מובהק מטעמו של יו"ר ארגון המורים מר ארז.

אני סבור כי כל האמור לעיל מעיד על התנהלות שיכולה לפחות למראית עיין לעורר חשש כי מי שמועמד בעצמו בבחירות, המייצג צד מסוים ושלא נמנע גם מלהביע זאת בפומבי יש לו יכולת השפעה. יחד עם זאת יובהר למניעת כל ספק כי אין בדברי אלו כדי להצביע במישרין או בעקיפין, על כך שמצאתי פסול אישי במר פסקל, ההפך הוא הנכון. הגם שאני רואה טעם לפגם בהתנהלות ובנורמות האמורות, אני סבור שמדובר בהתנהלות והשתרשות של הליכי בחירות הנהוגים בארגון המורים ככל הנראה מזה כחמישים שנה שאין בהם כדי להעיד על מר פסקל שכל פעולותיו נעשו על פי התרשמותי, בתום לב על מנת לקדם ולסיים את תהליך הבחירות ככל האפשר בצורה הטובה והמהירה ביותר מטעמים עניינים של טובת הארגון.

אופן הפעולה בענייני הליך הבחירות בארגון המורים שהושרש כנראה במשך שנים, הגיעה העת לשנותו.

1. לסיכום כל האמור לעיל אני סבור כי העובדה שאין לארגון המורים כל נוהל ברור בדבר ניהול חלק מהליכי הבחירות בבתי הספר המאוחדים, ואין כל נהל ברור בדבר הגשת בקשות פסילה וערעורים וגם אין כל נוהל ברור בדבר התמודדות עם בקשות הפסילה, כמו גם העובדה שהתאפשר כפל תפקידים במקרים מסוימים, הנובע גם הוא מחסר בנהלים, כל אלה יש בהם בעייתיות מסוימת שמן הראוי לשקוד על תיקונה בבחירות העתידות לבוא.

עם זאת, אין בכך בהכרח כדי להביא לביטול הבחירות. יש לבחון האם מתקיימים בענייננו התנאים לביטול בחירות כפי שהוגדרו בפסיקה.

תנאים לביטול בחירות

(יא) ארגון המורים הוא כאמור גוף דו מהותי ובפרט כאשר עסקינן בבחירות במסגרת גוף זה, עליהן יש להחיל כאמור את כללי המנהל התקין ועקרונות הדמוקרטיה. אני סבור כי בכל הנוגע להליך בחירות במסגרת ארגון המורים יהיה זה מתאים ונכון, ללמוד את אמות המידה ונורמות ההתנהגות וההתנהלות ממקרים של בחירות ברשויות המנהליות כרשות מקומית. אני סבור כי יש באמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין בחירות ברשויות ציבוריות כדי ליצור גם את נורמת ההתנהלות בגופים הדו מהותיים בכל הנוגע לפעולות הציבוריות שלהן.

ודוק. ברי כי מקום בו קיימים בגופים דו מהותיים אלה טריבונלים מעין שיפוטיים (כמו בית דין חברים בענייננו) מוגדרים ומסודרים, שחבריהם, או לפחות העומד בראשם, הם אנשים נטרליים בעלי הכשרה מתאימה (כמו שופט בדימוס) שיכריעו בענייני כשרות הליכי הבחירות הפנימיות המתנהלות באותו הגוף, הרי שבהתאם להלכה, בית המשפט ימנע ככל האפשר מלהתערב בהליכי בחירה פנימיים גם במסגרת גופים דו מהותיים.

1. בענייננו, כשהוסכם בין הצדדים ליצור מנגנון פיקוח שאינו מעוגן בתקנון הארגון ,הרי שיש לבחון את הדברים ולהכריע בהם בבית המשפט כאן חלף הטריבונל הפנימי ככל שהיה כזה מתאים (ראה החלטת בית המשפט העליון בע"א 5382/10 דוד פרידמן נ' כב' השופט בדימ' דן ארבל-המפקח על הבחירות בארגון (פורסם בנבו 21.12.10 ) שם נקבע ש"המגמה העקבית בפסיקתו של בית משפט זה היא, ככלל, מגמה של צמצום מרחב ההתערבות השיפוטי בענייניהם של גופים וולונטאריים והפניית סכסוכים המתעוררים בהם להכרעה בפני הטריבונלים הפנימיים של אותם הגופים.....נראה עם זאת, כי המקרה דנן הוא מקרה מיוחד המצדיק סטייה מן הגישה הנוטה להעביר סכסוכים המתעוררים בגופים וולונטאריים להכרעה בפני הטריבונלים הפנימיים שלהם. ייחודו של המקרה שבפנינו נובע בעיניי מכך שהליך הבחירות המדורג שקוים במחצית הראשונה של שנת 2010 בארגון המורים לווה לכל אורכו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז ....ומן הראוי לבררה לגופה בבית המשפט המחוזי").
2. ולגופו של ענין. בפסיקה נקבעו שני תנאים מצטברים לביטול בחירות שקיימת ביניהם זיקה: השתכנעות בהמ"ש בדבר קיום ליקוי בהליך הבחירות וסברת בהמ"ש כי הליקוי האמור היה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות. בעניין טיב הליקוי הנדרש – נקבע זה מכבר כי לא כל סטייה מסדרי בחירות תיחשב כליקוי היכול להצדיק ביטולן של בחירות וזאת מטעמים של סופיות הדיון, יציבות השלטון, והגשמת רצון הבוחר בהליך דמוקרטי. ואולם הושם דגש על השאלה האם מדובר בליקוי היורד לשורשו של העניין (ברם 3235/09 מוראד עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אזרקא (פורסם בנבו 1.3.11)). באשר לתנאי השני לביטול בחירות – כי היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, קיימת מחלוקת בפסיקה ביחס לטיבו של המבחן ההסתברותי הדרוש להוכחת תנאי זה. המבחן ההסתברותי נע בין שלושה מבחנים עיקריים: האחד- קיימת וודאות מוחלטת שבהצבעה חוזרת תוצאות הבחירות ישתנו, השני- הסתברות לכך שבהצבעה חוזרת עשויות תוצאות הבחירות להשתנות, כלומר הסיכוי שהתוצאה תשתנה גדול מהסיכוי שהיא לא תשתנה, השלישי – קיימת אפשרות של שינוי בתוצאות שקשה או שלא ניתן להעריכה. (רע"א 1863/90 רביץ נ' דיין פסקה 11 לפסק דינו של השופט ש' לוין (פורסם בנבו 03.02.91); רע"א 3055/05 רון פרומר נ' ג'קי סבג, פסקאות 15 ו-17 לפסק דינו של הנשיא ברק (פורסם בנבו 21.08.05) רע"א 7037/05 סלים נ' ח'יר פסקה 6 לפסק דינו של כב' השופט לוי, ופסק דינה של כב' השופטת חיות (פורסם בנבו, 26.1.2006)). המבחן הרביעי שטרם נתקבל בפסיקה כמבחן שגם בהתקיימו יבוטלו בחירות הוא זה שלפיו קיימת אפשרות רחוקה של שינוי בתוצאות כלומר הסבירות שיחול שינוי בתוצאות היא קטנה, בדרגות שונות של הסתברות בהתאם לנסיבות העניין.
3. כפי שהבהרתי לעיל אני סבור כי בענייננו הגם שהטענות הנקודתיות בדבר אי סדרים, לא הוכחו ברובן, התמונה המצטיירת והעולה מעדויות הצדדים היא של ניהול חלק מהליך בחירות ללא נהלים ברורים, כשאנשים המזוהים עם רן ארז ממלאים תפקידים כפולים ומשולשים שלפחות למראית עין אינם מתיישבים עם ניהול בחירות תקין שלא דבק בו כל חשש לרבב, בכל המצופה מגוף בעל מאפיינים ציבוריים, המאגד מורים שאמורים לשמש דוגמא ומופת לכלל מוסדות הלימוד בארץ בבתי הספר העל תיכוניים בסמינרים ובמכללות.
4. אין ספק בעיני כי המפקח פעל בצורה הטובה ביותר וקיבל את ההחלטות הנכונות בהתחשב באמצעים שעמדו לרשותו, בזמן הקצר ובנסיבות העניין. החלטות המפקח כולן נועדו ליישם את התכלית לשמה מונה בהתחשב בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין. ידו של המפקח קצרה מלהושיע ומלהגיע לכל המקומות, לכל הקלפיות, בייחוד בזמן הקצר שעמד לרשותו כשהוא, גם לדבריו, אדם אחד שלא יכול לפקח על 1,200 בתי ספר, ונאלץ, מסיבות כאלה ואחרות, להשתמש באנשי ארגון המורים לצורך פיקוח.
5. למרות כל האמור לעיל, ומאחר שלא כל פגם יש בו כדי להביא לביטול בחירות ומאחר שעלה קושי ממשי בהוכחת אי הסדרים הנקודתיים בבתי הספר ובקלפיות השונות ולנוכח שיטת הבחירות עצמה ולנוכח העובדה שהתרשמתי כי כל העושים במלאכת הבחירות לא פעלו ממניעים פסולים, אני סבור כי קיימת סבירות נמוכה לשינוי בתוצאות הבחירות ובמצב דברים זה אין לבטל את הבחירות.

לכך מתווספת העובדה שלא ניתן להתעלם מכך שחלפו כבר כשלוש שנים מקיום הליך הבחירות וסיומם בו השתתפו כ-80% מהמורים, ומכך שארגון המורים עומד לפני שנת היערכות לבחירות הבאות שעתידות להתקיים בינואר 2014. אכן העובדה כי חלף זמן אינה סיבה מספקת לאי ביטול בחירות 2010 ותוצאותיהן ואולם כאמור הכשלים הנקודתיים להם טענו המבקשים לא הוכחו ברמה הנדרשת במשפט האזרחי ואני סבור שלא ניתן לבטל בחירות 2010 כשהסבירות שתוצאותיהן היו יכולות להיות שונות היא כמעט אפסית.

1. זאת ועוד. המבקשים ביקשו בתובענה סעד חלופי שלפיו יינתן כל סעד אחר שבית המשפט ימצא לצודק ולנכון בנסיבות העניין. מתן סעד חלופי מהסוג המבוקש נקבע בסעיף 75 לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), המאפשר לבית המשפט לתת "פסק דין הצהרתי , צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".

בתי המשפט פירשו את הסעיף באופן מרחיב, וקבעו כי הסעיף מקנה לבית המשפט הדן בעניין אזרחי סמכות רחבה להענקת סעדים שונים בהתאם לשיקול דעתו ואין המדובר ברשימה סגורה של סעדים. נקבע כי הסמכות האמורה כוללת לא רק את האפשרות ליצור סעדים חדשים אלא את שיקול הדעת באשר לאופן הפעלתם (בע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן (פורסם בנבו 19.06.95)).

יחד עם זאת נקבע בעניין זה גם, כי על השימוש בסמכות טבועה זו של בית המשפט להיעשות במקרים חריגים ומיוחדים (בש"פ 1659/11 שטנגר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 26.04.11) המצדיקים התערבותו האקטיבית של בית המשפט לצורך עשיית צדק.

איני סבור כי זהו המקרה המתאים לעשות שימוש בסמכותו זו של בית המשפט. כאמור השאלה היחידה שעמדה לפני בית המשפט במסגרת תביעה אזרחית זו היא האם קוים פסק הדין הראשון אם לאו. כפי שפורט לעיל מרבית הפגמים שנטענו לא הוכחו ונמצא כי מדובר בטענות בעלמא ובעובדות לכאורה שהן בגדר סברה. אכן לא ניתן להתעלם מהעובדה כי קיימת לקונה בתחומים שונים בכל הנוגע להגדרת נהלים בהליכי הבחירות ובבירור עתירות בעניין פסילות כפי שפורט לעיל. אכן אני סבור כי על ארגון המורים לעשות הליך חשיבה פנימי ולבצע את השינויים הנדרשים כפי שעלה במסגרת ניהול תובענה זו בנקודות בהן היה קושי בתפקוד הארגון ואנשיו. ואולם איני סבור כי יש בכך כדי להביא לסעד אופרטיבי נגד ארגון המורים.

בראיה כוללת עמדו בחירות 2010 בערכי הדמוקרטיה ובכללי המנהל התקין. זאת ניתן ללמוד הן מדוחות המפקח שהוגשו לבית המשפט בהליך הראשון ועם סיום כל שלב בבחירות 2010 (ראו בהתאמה נספחים "19", "22", ו- "24" לתגובת המשיבים), הן מדברי המפקח עצמו, שסבר עוד בשנת 2010 כי יש אפשרות לנהל הליך בחירות שיעמוד באופן סביר בערכי הדמוקרטיה ושאף לאחר מעשה, במסגרת עדותו, ראה את הליך הבחירות כהליך שהיה בו כדי להוות הגשמה יחסית של ערכי הדמוקרטיה (פרוטוקול 10.7.11 עמ' 53 שורות 24-25).

1. לסיכום, לנוכח כל האמור לעיל אני סבור כי דין התובענה להידחות. יחד עם זאת אני

סבור כי על ארגון המורים להגדיר באופן ברור ומפורש נהלים מסודרים, שיפורסמו באופן גלוי באתר האינטרנט ובמייל לכלל המורים, ושיכללו את הנושאים הבאים:

1. הפצת חומר הסברה בנוגע למועדי קיום הבחירות ושיטת הבחירות כמו גם פרסום המתמודדים בבחירות וחומרים מטעמם.

2. הגדרת מפקח על הבחירות, ועדת בחירות חיצונית, והגדרת האנשים שיפעלו לניהול הבחירות מטעם המפקח כך שלא יהיו אלה אנשי הנהלת ארגון המורים, עובדי ארגון המורים, ו/או מתמודדים בבחירות.

3. הגדרת מפתח חלוקת בתי הספר המתאחדים ורשימה מוגדרת ידועה מראש ומפורסמת.

4. קביעת נהלים להגדרת אופן ניהול הבחירות בקלפיות המוצבות בבתי הספר, ובכלל אלו מועדי בחירות מוגדרים, אופן שמירת המעטפות, מסירת והעברת המידע לוועדת הבחירות.

5. הגדרת נושא הפסילות והערעורים – עילות לפסילה, מועדי הגשה, דרך פרסום וניהול על ידי אנשים חיצוניים שאינם קשורים עם ארגון המורים.

6. קיומו של בית דין פנימי וערכאת ערעור פנימית שבראשם יעמוד שופט בדימוס ושחברי בתי הדין יהיו (לפחות רובם) כאלו שאינם נמנים על ארגון המורים.

והכל במטרה לייצר מנגנון ידוע מראש וידוע לכל וכן מנגנון המופעל ברובו על ידי גורמים החיצוניים לארגון המורים ואנשי ההנהלה, דבר שיוביל להתנהלות העומדת בכללי המנהל התקין ובערכי הדמוקרטיה, גם למראית עיין.

1. סוף דבר

לנוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית.

לנוכח התנהלות הצדדים ולאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות כל צו יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ג, 08 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.