צדדים שלישיים 1. עמלה עדנאן

2. עמלה אסמהאן

3. לוריא יוסף

4. לוריא גניה

5. סמוליאקוב ולרי

6. מוצ'ניק יוסף

7. מוצ'ניק אלה

8. קוזצקוב רחלה

9. אבוטבול מיכאל

10. אבוטבול יעל

11. זבולון גולן

ע"י ב"כ עוה"ד שמעון מור יוסף

כללי

1. עניינה של התביעה בנזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובע בשל עבודות בניה שבוצעו בקומה שמעל דירתו.

הצדדים שלפניי מחזיקים בדירות בבית משותף ברח' נתיב המזלות 50 א' בירושלים. התובע מתגורר בדירה מס' 3 בקומת הקרקע. הנתבע 1 מתגורר בדירה מס' 5 , אשר רצפתה והמרפסת שלה הן תקרת דירת התובע. הנתבע 2 היה בעל הזכויות הקודם לנתבע 1 בדירה מס' 5.

בכתב התביעה ביקש התובע לפסוק לו פיצוי כספי בסך של 78,436 ₪ בשל הנזקים שנגרמו לדירתו. כמו-כן, עתר למתן צווי עשה לתיקון הליקויים.

במהלך בירור התביעה ובהתאם להנחיות המומחה המוסכם שמונה, תוקנו נזקי הרטיבות בדירה, כך שכיום התייתר צורך במתן צווים ונותר להכריע בשאלת החיוב הכספי בגין הליקויים והנזק הלא ממוני.

2. התובע טוען, כי העבודות שביצעו הנתבעים גרמו לדירתו ליקויי רטיבות, נזקי עובש וצבע בחלקים נרחבים, אשר הסבו חוסר נוחות בשימוש בדירה ובושה רבה כל אימת שהגיעו לביתו אורחים. הפיצוי הכספי המבוקש בסיכומים, לאחר שתוקנו הליקויים, מסתכם בסך של 23,755 ₪ עבור ההוצאות והנזקים הממשיים ובנוסף סך של 25,000 ₪ עבור עגמת נפש.

הנתבעים טוענים מנגד, כי על פי חוות דעת מומחים מטעמם, מקור הרטיבות בדירת התובע הוא בגג המשותף. לטענתם, פניותיהם לתובע לשיתוף פעולה עם כלל הדיירים בבית לתיקון הליקויים, העלו חרס.

הנתבע 2 הוסיף וטען, כי אם קיימת בעיה כלשהי בדירת הנתבעים, הרי שהנתבע הנכון הוא הנתבע 1, בעל הזכויות בדירה 5 כיום.

הנתבע 1 הגיש הודעת צד ג' נגד 14 בעלי זכויות בדירות בבית המשותף וכן כנגד הנתבע 2, זאת מהטעם שלטענתו, המקור לליקויים בדירת התובע הוא ברכוש המשותף. הנתבע טען בהודעת צד ג', כי הנתבע 2- המשיב 14, הרחיב את מרפסת הגג בדירה על חשבון שטח הגג המשותף, ביצע שם עבודות שונות ולאחר מכן, נאלץ לפנות את שטח. כתוצאה מפעולות אלה, נגרמו לדירתו נזקי רטיבות.

הודעת צד ג' הוגשה גם נגד התובע , אולם בהחלטה מיום 10.2.11 הוריתי על מחיקתה נגד התובע.

טענות התובע

3. התובע טוען, כי הנתבעים בצעו עבודות של פירוק המעקה המפריד בין מרפסת דירת הנתבע 1 והגג המשותף, שינוי השיפועים לניקוז מי גשם וריצוף כל המרפסת כולל הרחבה, הזזת דודי שמש של דיירי הבניין מאזור הרחבה אשר סופחה לדירה לאזור הגג המשותף, בניית קיר בלוקים בגובה של כ-2.0 מטר באזור המעקה שהיה קודם לכן. כתוצאה מפעולות הבניה, נפגע באופן מוחלט פתרון הניקוז למי הגשמים בגג, מי הגשמים עמדו בשלולית ענקית, חדרו וחלחלו לתוך דירת התובע המצויה מתחת למרפסת והגג, במשך למעלה מ-5 שנים.

הנתבע 1 ביצע עבודות נוספות עת עבר לגור בדירה, ריצף שטח נוסף של המרפסת, ביצע שינויים במתקן לאיסוף מי הגשמים במרפסת הדירה וגרם בכך פגיעה בצנרת ההגשמה והניקוז.

כתוצאה מפעולות אלה נוצרה חדירת מים מסיבית של מי גשם לדירת התובע. התובע סבל מחדירה מסיבית, טפטוף ונזילה של ממש בדירתו עקב העדר ניקוז במרפסת ובשטח הגג.

על פי חוות הדעת מטעמו, כתוצאה מהרטיבות שנגרמה בשל עבודות הנתבעים, נגרמו בדירתו קילופי טיח וצבע, עובש רב, טפטופי מים לתוך הדירה, מפגע תברואתי וסכנת החלקה לתובע הקשיש המתגורר בדירה (חוות דעת מהנדס ב' סדצקי, נספח ב' לכתב התביעה). במסגרת הסדר הביניים בתביעה תוקנו הליקויים, אולם התובע טוען כי עדיין נגרמו לו נזקים והפסדים כספיים, אותם הוא מבקש לפסוק לטובתו.

בשל נזקים ממשיים תבע התובע סך של 23,755 ₪, הכוללים פיצוי בשווי עלות ביצוע התיקונים שנדרשו בתוך דירתו, הוצאות בגין חוות דעת ושכ"ט עו"ד והוצאות משפט וכן עבור התשלום בו נשא במסגרת הסדר הביניים, כאחד הדיירים בבית המשותף.

עוד תבע התובע תשלום בסך של 25,000 שח בגין צער, עוגמת נפש, סבל, מצוקה, טרטור ואבדן זמן ושאר נזקים לא ממוניים לרבות אי נוחות ומניעת שימוש חופשי בדירה.

טענות הנתבע 1

4. הנתבע 1 טוען, כי רכש את דירתו מהנתבע 2, ללא שידע על חילופי הדברים שהיו בין התובע לנתבע 2 ביחס לעבודות שביצע הנתבע 2 במרפסת הגג של הדירה בטרם העביר לו את החזקה בדירה. לדבריו, לפנים משורת הדין, ביקש לטפל בליקויים, אולם התובע סרב לשתף פעולה עם אנשי המקצוע מטעמו.

מומחה מטעם הנתבע 1 קבע, כי מקור הרטיבות בדירת התובע, בגג המשותף, בין היתר (חוות הדעת מהנדס יוסי פרי צורפה כנספח ה' לסיכומי הנתבע).

הנתבע 1 טוען, כי על פי הצהרות התובע עצמו, מקור הרטיבות והבעיות בדירתו הוא בעבודות שביצע קודמו, הנתבע 2.

עוד נטען, כי התובע החמיר את הנזקים, כאשר סגר את מרפסת השירות וביטל את חלון האמבטיה, ללא רישיון ועל כן נוצר מצב בו אין אוורור מספק, דבר שתרם ואולי גרם לכתמים השחורים שנוצרו בקירות ובתקרת האמבטיה.

לטענת הנתבע 1, התובע הטעה את המומחה מטעם בית המשפט, כאשר מסר לו שהרטיבויות החלו לאחר שהנתבע 1 רכש את הדירה, ולכן יש בכך כדי להשליך על אמינות חוות דעת המומחה.

הנתבע 1 טען, כי הוא לא ביצע שינוי במתקן ההגשמה או בצנרת והניקוז, אלא רק הדביק ריצוף במרפסת, ולכן, אין בעבודות שביצע כדי לגרום לנזקים. לשיטתו, המומחה המוסכם נשאל האם מקור הרטיבות בדירת התובע היא בדירת הנתבע 1 והשיב בשלילה.

ביחס לפיצוי הכספי שדורש התובע, טוען הנתבע 1, כי מדובר בפיצוי מוגזם, במיוחד בהתחשב בכך שהתובע לא שיתף פעולה עם מומחים מטעם הנתבעים.

עוד טען הנתבע, כי נגרמו לו הוצאות רבות בשל שכ"ט עו"ד, שכ"ט המומחים, תיקון הליקויים ועוד.

טענות הנתבע 2

5. הנתבע 2 טען, כי כאשר רכש ממנו הנתבע 1 הדירה, בשנת 2007 , בדק והכיר את הדירה. לטענתו, עד למכירת הדירה לא היו בעיות בדירת התובע.

העבודות שבוצעו בדירת הנתבעים, בוצעו לפני כעשרים שנה ובמשך כל השנים האלו לא היו בעיות של נזילה. מכאן, ברור שהנתבע אינו קשור לנשוא התובענה.

הנתבע טען, כי ביצע מספר שינויים במרפסת כשש שנים לפני הגשת התביעה, לפי דרישת התובע ובהתאם להסכם ביניהם ומבלי שהדבר גרם נזק ומאז לא התלונן בפניו התובע על נזקים. לכן, אם קיימת בעיה כלשהי, הרי שמקורה בשטח הציבורי ותחזוקתו הלקויה, או לחילופין בעבודות שביצע הנתבע 1.

נתבע 2 טען, כי לא שינה שיפועים בגג, לא ריצף את כל המרפסת כולל ההרחבה ולא "סיפח" חלק מהגג המשותף. לדבריו, עד למסירת החזקה בדירה לידי הנתבע 1 לא עמדו מים בשטח הציבורי, ולכן ברי כי לא יכול להיות קשר בין ביצוע הפעולות בידי הנתבע 2 להצטברות המים.

לדבריו, מתמלול שיחה עם בתו של התובע, עולה, כי הרטיבות החלה רק לאחר מכירת הדירה לנתבע 1.

לשיטתו, גם חוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט תומכת בכך שאין לנתבע 2 כל קשר לנזילות נשוא התובענה ומירב האחריות מוטלת על הצדדים השלישיים.

על כן לשיטת הנתבע 2, יש לדחות את התביעה נגדו.

טענות הצדדים השלישיים

6. הצדדים השלישיים טענו, כי מקור הרטיבות בדירת התובע הוא בשיפוץ שנעשה על ידי הנתבעים בדירתם. ועד הבית הציע בעבר לתובע לתקן את הליקויים, אך הוא סרב ותחת זאת פנה לבית המשפט.

לטענתם, לו פעל התובע להקטנת הנזק, לא היה נדרש התיקון שבוצע לבסוף, שעלותו הייתה גבוהה והסתכמה בסך של 18,652 ₪.

דיון והכרעה

7. בהסכמת הצדדים, אשר קבלה תוקף של החלטה, מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס אייל שנהב, אשר התבקש לבחון האם קיימת רטיבות בדירת התובע, מהו מקור הרטיבות ומה עלות התיקון (החלטה מיום 10.2.11).

בחוות דעתו קבע המומחה, כי הסיבה לחדירת הרטיבות לדירת התובע היא סתימת פתחי הניקוז במהלך ביצוע עבודות במרפסת הגג על ידי הנתבע 2, אך הוסיף, כי באחריות וועד הבית לטפל בתיקון הנקז העובר בקיר המערבי של הגג ובסף הכניסה לגג (חוות דעת מיום 26.7.11, בעמ' 9).

המומחה הורה גם על האופן שבו יש לתקן את הליקויים, ובדיון מיום 17.11.11, הגיעו הצדדים לידי הסדר ביניים אשר קיבל תוקף של החלטה ובו נקבע כך:

"א. יבוצע תיקון בהתאם לחוות דעת של המהנדס אייל שנהב ובפיקוחו הצמוד, התיקון יבוצע על ידי קבלן שיומלץ על ידי המהנדס ובהעדר המלצה יקבע המהנדס על ידי הצדדים.

התיקון יבוצע על ידי קבלן איטום רשום המומחה לאיטום ויאושר על ידי המהנדס.

ב. התיקון יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ג. בעלות התיקון יישאו הצדדים כמימון ביניים בחלקים הבאים: נתבע 1 באמצעות אשתו, יישא בשליש מעלות התיקון כולל הפיקוח שהתובע דרש, נתבע 2 וצד ג' וועד הבית, יישאו ביתרת שני שליש באופן יחסי למפתח שנקבע על ידי המהנדס.

ד. בתום הביצוע יודיעו הצדדים על ביצוע התיקון לבית המשפט".

בסופו של דבר ולאחר שבוצעו התיקונים, מסר ב"כ התובע הודעה ביום 11.2.13 בה הודיע, כי העבודות הושלמו ואין עוד רטיבות בדירתו.

מכאן, נותר לדון בשאלת התביעה הכספית.

לא נשמעו עדויות בתיק זה, ולאחר שהוגשה הודעת התובע לפיה העבודות בוצעו בהתאם להסדר הדיוני ואין עוד רטיבות בדירתו, הוגשו סיכומי הצדדים.

חוות דעת המומחה המוסכם

8. בחוות דעתו קבע המומחה כי קיימים בדירת התובע מספר מוקדי רטיבות כדלהלן:

"

1. מעל דלת הכניסה מבחוץ סימני רטיבות ניכרים. אזור זה מצוי מתחת לדלת הכניסה לקומת הגג. קילופי צבע נראים גם מעל בחדר המדרגות.
2. אותרה נקודת רטיבות גם מעל אזור דלת הכניסה מבפנים.
3. לאורך כל המסדרון בתקרה נראים כתמים שחורים גדולים וכן מעל קיר דלת חדר האמבטיה.
4. בתקרת חדר האמבטיה סימני רטיבות רבים ומראה שחור.
5. בחדר הדרום מזרחי אותרו נקודות קטנות של עיבוי בתקרת החדר.
6. במקלחת הורים סביב הנקז בקיר הדרומי"

המומחה הוסיף בחוות דעתו:

"לפי מה שמסרו לי התובע ורעייתו, הרטיבויות החלו לפני כשנתיים- שנתיים וחצי" (עמ' 8 לחוות הדעת, חוות הדעת מיום 24.7.11).

בהמשך קבע המומחה את האחריות לליקויי הרטיבות:

"א. ממבט ראשון נראה כי הסיבה לחדירת הרטיבות לדירת התובע היא העובדה שבעת ביצוע עבודת הריצוף והחיפוי במרפסת נסתמו פתחי הניקוז והמים היורדים על פני הגג המרוצף אינם יכולים להתנקז.

ב. אולם יש לשים לב לכך שנתבע 2 ביצע למעשה ניקוז מאולתר שאיננו הניקוז המקורי של הגג וזאת כדי לחסוך בצורך לפרק את הריצוף, לבצע חיץ אטימה בין המרפסת ובין הגג ולהחזיר את שיפועי הגג לקדמותם באופן שגם החלק המרוצף של הגג יתנקז דרך האזור שאינו מרוצף.

ג. בנוסף, באחריות וועד הבית לטפל בתיקון הנקז העובר בקיר המערבי של הגג ובסף הכניסה לגג."

מכאן, שעל פי חוות הדעת, האחריות לליקויים שבדירת התובע מוטלת על כל אחד מהנתבעים וכן על הצדדים השלישיים- יתר הדיירים בבית המשותף.

בסעיף "עלות התיקונים וחלוקת השתתפות הצדדים" שבחוות הדעת קבע המומחה כי סך עלות התיקון כולל איטום הגג הוא 21,000 ₪, וקבע מה תהיה חלוקת התשלומים בין הנתבעים:

נתבע 1- 7,100 ₪

נתבע 2- 5,600 ₪

צדדי ג'- 8,300 ₪.

בהתאם לחלוקה זו, חלקו ביניהם הנתבעים והצדדים השלישיים את התשלום עבור ביצוע התיקונים.

כל אחד מהנתבעים ביקש להסיר את אחריותו וחלקו מהנזקים שנגרמו לתובע. הנתבע 2 טען כי מכר את הדירה לנתבע 1 בשנת 2007, ורק לאחר מכן החלו מפגעי הרטיבות, ועל כן לדבריו, לא מוטלת אחריות לליקויים.

הנתבע 1 טען מאידך, כי הרטיבות על גג הבית והמרפסת קיימת עוד משנת 2004 ועל כן- אין להטיל עליו את האחריות לליקויים, אלא על הנתבע 2 ויתר הדיירים בבית המשותף.

הצדדים השלישיים טענו, כי כל שהיה מוטל עליהם הוא להתקין מרזב חיצוני בעלות כמה מאות שקלים בודדים ולשווא נגררו על ידי התובעים להוצאות ש"יד הדמיון שורה עליהם" (ר' ס' 18 לסיכומי צד ג').

בחנתי את טענות הנתבעים המבקשים לשנות מחלוקה זו ומבקשים, כל אחד מהם, להטיל על חברו חלק גדול יותר בתשלום, אולם לא מצאתי לנכון לחרוג מחלוקת הנטל אותה ביסס המומחה כדבעי. גם בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל, לא מצאתי כי הוא חוזר בו מחלוקת האחריות שקבע בחוות דעתו.

נזקי התובע

9. כפי שמסר התובע בהודעתו הנ"ל, הליקויים שגרמו לרטיבות תוקנו ואין עוד רטיבות בדירתו. הצדדים כבר נשאו בתשלום הוצאות התיקונים כפי שפורט בחוות הדעת ועתה מבקש התובע פיצוי עבור נזקים נוספים שנגרמו לו:

א. בגין תיקון הנזקים בתוך דירתו, דרש התובע פיצוי בסך 2,436 ₪, זאת בהתאם לחוות הדעת מטעמו. נחה דעתי כי סכום זה הוערך באופן ממצה וראוי על ידי המומחה מטעם התובע, ולא נסתר על ידי מי מהנתבעים ולפיכך, אני פוסק לתובע סכום זה.

ב. כך גם ביחס לתשלום שכר טרחת מומחה זה בסך של 1,000 ₪ (קבלה נספח ג' לכתב התביעה).

ג. עבור אגרת בית משפט – ישולם לתובע סך של 980 ₪.

ד. התובע ביקש לחייב את הנתבעים להשיב לו תשלומים שנאלץ לשאת בהם כאחד מבעלי הדירות בבית המשותף, אשר הנתבע 2 הוסיף כצד ג'- השתתפות במימון ביניים מומחה המוסכם, בסך של 1,591 ₪ ותשלום לקבלן מבצע בסך של 1,809 ₪.

ביום 10.2.11 בתום דיון בו טענו הצדדים לעניין צירוף התובע כצד ג', הוריתי:

"אני דוחה את הודעת צד ג' כנגד התובע עצמו ומותיר את הודעת צד ג' כלפי הצדדים השלישיים שהינם בעלי דירה ושאינם התובעים. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע הוצאות בגין בקשת התובע למחיקתו כצד ג' בסך 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות המשפט".

בהתאם להחלטה זו, אני פוסק כי הנתבעים ישיבו לתובע כל הוצאה שהוציא עבור השתתפות במימון ביניים ותשלום לקבלן המבצע בסכומים הנ"ל (סכ"ה 3,400 ₪).

ה. עוד ביקש התובע לפצותו בסך של עבור תשלום שכ"ט עו"ד בסך של 15,935 ₪. מצאתי סכום זה גבוה למדי ביחס להליכים שננקטו, ועל כן אני מעמידו על סך של 10,000 ₪.

נזק לא ממוני

10. התובע ביקש לפצותו בסכום של 25,000 ₪ עבור "נזקים כלליים, פיצוי בגין הנזק הלא ממוני ועוגמת נפש". לדבריו, נגרם לו צער, עוגמת נפש, סבל, מצוקה טרטור ואבדן זמן לרבות אי נוחות ומניעת שימוש חופשי בדירתו. לטענתו, נזקו הבלתי ממוני, עולה על שיעור עלות התיקונים והוא מוסיף וטוען, כי גם בני משפחתו המתגוררים עמו סבלו מהליקויים סבל רב.

הנתבעים התנגדו כמובן לשיעור הפיצוי הנתבע, טענו שהוא מופרז והוסיפו כי משלא צורפו בני משפחתו של התובע כתובעים, אין לפסוק פיצוי עבורם.

אין חולק כי מגורים ושהייה בדירה הסובלת מליקויי רטיבות ועובש מסבים צער ועגמת נפש לדייריה. יחד עם זאת, בחנתי את הליקויים שנגרמו לדירת התובע ואת השתלשלות האירועים כפי שפורטו בחוות הדעת ובכתבי טענות הצדדים, ומצאתי את סכום הפיצוי המבוקש גבוה למדי.

בנסיבות שלפניי, שוכנעתי כי פיצוי בסך של 10,000 ₪ ישקף מהימנה את עגמת הנפש ושאר נזקים לא ממוניים אשר נגרמו לתובע.

11. סיכומו של דבר- נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים וצדדים שלישיים לשלם לתובע סכום כולל של 27,816 ₪ כערכם היום.

סכום זה יחולק כך שנתבע 1 ישלם 50% מהסכום ואילו נתבע 2 וצדדים שלישיים ישלמו 25% כל אחד, מעבר לכך אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, יד' באדר ב' תשע"ד, 16.3.14 בהעדר הצדדים.