התובעים

1. התובעת 1 הינה חברה העוסקת בין היתר בליסינג ממוני ו/או תפעולי של כלי רכב, והייתה בכל הזמנים לתביעה הבעלים של רכב סוזוקי מ.ר. 79-735-28 (להלן - "הסוזוקי") אשר היה מבוטח באותה עת בביטוח מקיף אצל התובעת מס' 2.

2. הנתבע 3 (להלן - "הנתבע") היה בכל הזמנים הרלוונטיים הנהג ברכב שברולט מ.ר. 52-106-08 (להלן - "השברולט").

3. ביום 12.3.09 בסמוך לשעה 11.00 נהג מחזיק הסוזוקי, דן סימנטוב, בסוזוקי ברח' מרקוני באזור הצ'ק פוסט במפרץ חיפה עת נכנס למעגל תנועה תוך הקפתו, ואז נכנס לצומת הנתבע 3 ופגע בסוזוקי.

האירוע הנ"ל ייקרא להלן – "התאונה".

4. התובעת 2, כמבטחת הרכב, פיצתה את מחזיק הרכב בסכום הנזק, והיא, יחד עם בעלת הרכב - התובעת 1 - הגישו את התביעה שבפניי כתביעת שיבוב נגד הנתבע 3 כאחראי לאירוע התאונה.

יצויין כי בתחילה נתבעו גם נתבעות 1-2 אך מאחר וכל הנתבעים הודיעו כי הנתבע 3 הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה, הוסכם למחוק את נתבעות 1-2.

5. אקדים ואומר כי יש לקבל את התביעה מחמישה נימוקים שונים:

א. ב"כ הנתבע לא הגיש סיכומיו עד היום, למרות החלטתי מיום 1.7.12 ואף לא ביקש ארכה.

ב. נסיבות התאונה מפורטות בסע' 6 לכתב התביעה המתוקן והעיון בהן מלמד - כי במידה ותוכחנה - התוצאה היא כי יש לקבל את התביעה.

דא עקא - שבכתב ההגנה שהוכן ע"י עורך דין, אין הכחשה של העובדות המצויינות בסע' 6, ויש בכך כדי הודאה מטעם הנתבע בנסיבות התאונה כפי שפירטו התובעות.

ג. בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית אין גרסה מטעם הנתבע כיצד הייתה התאונה ורק בישיבת ההוכחות השנייה - 1.7.12 - נמסרה גרסה מטעם הנתבע לאירוע התאונה.

ד. בין המחזיק והנהג בסוזוקי - דן סימנטוב - ובין הנתבע התקיים הליך גישור במסגרת תביעה קטנה שהגיש סימנטוב נגד הנתבע לתשלום נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה (לא אלו הנתבעים בפניי) ובהסכם הגישור מיום 27.12.09 ת/1 הודה הנתבע באחריותו לתאונה, וכן הסכים לשלם לסימנטוב את נזקיו - במידה וחברת הביטוח לא תעשה כן. ולכן מושתק הנתבע לכפור כעת בהודאתו זו.

ה. לגופו של עניין - גם אם מוצדק היה כי אשמע ראיות לגופה של התאונה, שוכנעתי כי עדי הנתבע אינם אומרים אמת ויש לקבל את גרסת סימנטוב ביחס לאופן אירוע התאונה, וממילא לקבל את התביעה.

6. אין צורך להכביר מילים בקשר לנימוק המצויין בסע' 5(א) ו-5(ב)(ג) לעיל.

ביחס ל-5(ב)(ג) - יש לציין כי מדובר בהליך של סדר דין מהיר בו כתבי הטענות מאומתים בתצהיר, ומשלא הוכחשו נסיבות התאונה כמפורט בסע' 6 לכתב התביעה, והנתבע מסר תצהיר אימות כללי לכתב ההגנה וללא גרסה מטעמו לאירוע התאונה, יש לראות בכך הודאה מצד הנתבע - כי התאונה התרחשה כפי שמצויין בסע' 6 בכתב התביעה.

7. א. לגבי נימוק 5(ד) הרי הנתבע מסר בהסכם מפורש אצל המגשרת כי הוא אחראי לתאונה וכן התחייב לשלם את נזקי סימנטוב.

הסכם הגישור קיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה בת"ק 11770-07-09.

ב. הנתבע לא העלה כל נימוק מתקבל על הדעת מדוע יש לסטות מהודאתו זו ולאור הודאתו בת/1 באחריות לתאונה, יש לקבוע כי הוא חייב לשלם לתובעות את סכום התביעה.

8. אף לגופו של עניין - אני סבור כי יש לקבל את גרסת סימנטוב לתאונה.

גרסת סימנטוב

נהג באזור הצ'קפוסט, הגיע מכיוון כביש פנימי לכיכר והקיף אותה לכוון שמאל.

הגיש תמונה ת/2 עליה סימן את אופן נהיגתו ואת מקום התאונה.

הנתבע הגיע מצד שמאל של התמונה לתוך הכיכר, והתנגש עם צדו השמאלי, בסוזוקי בצידה הימני.

ברור שלגרסת סימנטוב - הייתה לו זכות קדימה מאחר והוא היה בתוך הכיכר ועל הנתבע היה להמתין עד שיפנה את הכיכר ואז להיכנס אליה.

גרסת הנתבע

הגיע לכיכר וראה שסימנטוב -

"עומד ומסתכל בניירות. הוא עמד לפני הכיכר ולא בתוך הכיכר. רציתי להיכנס לכיכר, צפצפתי לו שנכנסתי לכיכר והוא בלי להסתכל ישר נסע. הוא פגע לי ברכב שלי בדלת הקדמית שמאלית."

(עמ' 2 לישיבת 1.7.12 ש/ 13-15).

אין לקבל גרסה זו.

לראשונה כשעולה הנתבע להעיד בחקירה ראשית (ולא במסגרת תצהיר כמתחייב בתקסד"א) הוא מספר גרסתו ולפיה הוא נכנס לכיכר וסימנטוב עמד והסתכל בניירות.

איני מאמין לנתבע ומדובר בגרסה שהומצאה לצורך עדות זו.

מדובר בכיכר גדולה, כנראה בתמונה ת/2 וכאשר הנתבע נכנס לכיכר, הוא אינו מסוגל לראות מה עושה סימנטוב אשר עומד לגרסתו, כפי שצייר בתרשים נ/1, מעברה השני של הכיכר. אף אחד גם לא יחשוב שזה מעניין אותו מה עושה נהג פלוני ברכב מזדמן הנמצא מעבר לכיכר כשהוא נכנס אליה בנהיגה.

ויושם אל לב: השוואת התרשים שצייר הנתבע נ/1 עם ת/2 מלמדת שאכן מדובר במרחק גדול בין מקום כניסת הנתבע לכיכר ומקום עמידת סימנטוב - ואין אפשרות כי הנתבע היה רואה מה סימנטוב עושה. נוסף לכך, אם סימנטוב "היה עומד ומסתכל בניירות" - לשם מה צפצף לו הנתבע בעת שנכנס לכיכר?! הרי היא פנויה ואין לו כל הפרעה לעבור בה? והנה דווקא לאחר שהנתבע מצפצף לו - פתאום סימנטוב - "בלי להסתכל ישר נסע" - לא מובן ולא מתקבל על הדעת.

כמו כן העידה ביתו של הנתבע, שישבה ליד אביה בעת התאונה, כי לפני שאביה הנתבע נכנס לכיכר, ראתה שסימנטוב מדפדף בניירות.

בהמשך עדותה אישרה העדה כי היא ישבה לימין אביה ואילו סימנטוב ישב ברכבו שעמד משמאל לאביה, ולכן איני מאמין לה שהיא הבחינה מה קורה עם נהג רכב הנמצא משמאל לאביה, בעת שהיא יושבת לימינו.

במיוחד לאור האמור לעיל ביחס למיקום סימנטוב מעבר לכיכר כפי שהעיד אביה.

בעניין זה נשאלה העדה בחקירה נגדית:

"ש. יש בעיה עם הנהיגה של אבא שאת עוקבת אחרי מה שהוא עושה?

ת. לא תמיד, כל אחד שהוא נהג ויושב באוטו, נהג אחר הוא כל הזמן מתרגש בודק מה קורה בכביש"

(עמ' 10 לישיבת 1.7.12 ש' 5-7).

איני מקבל את תשובתה של העדה, אין לדברים כל ביסוס וכל מטרתם ליצור איזה שהוא רושם שניתן להאמין לה שהיא ראתה מה קורה ברכב הנמצא מעבר לכיכר.

9. יש לדחות על הסף את ניסיון הנתבע וביתו לייצר גרסה של הרגע האחרון ואני סבור שיש ליתן ביטוי הולם בהוצאות שייפסקו, לאופן ניהול ההליך ע"י הנתבע ובמיוחד בהתחשב במכלול הנימוקים המפורטים בסע' 5 לפסה"ד.

10. אשר על כן אני פוסק כדלהלן:

א. אני מחייב את הנתבע 3 לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, את הסך של 4,091 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית החל מיום 1.3.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב. כמו כן ישלם הנתבע 3 לנתבעות, ביחד ולחוד, את המחצית הראשונה של אגרת ביהמ"ש ששולמה בסך של 347 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 4,000 ₪.

ג. כמו כן ישלם הנתבע ישירות לגזברות ביהמ"ש את המחצית השנייה של האגרה שטרם שולמה בסך של 368 ₪ וכן ישלם לעד סימנטוב את הסך שנפסק בסך של 200 ₪ באמצעות ב"כ התובעות.

ד. הסכומים המפורטים בסע' ב'-ג' לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים ותמציא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.