אקדמת מילין

1. בפני תובענה כספית על סך 140,252 ₪ אשר הוגשה בגין נזקים שנגרמו, כנטען, בדירת התובעת במהלך ביצוע עבודות שיפוץ בדירת הנתבעים.

במהלך ניהול התיק, לאחר הגשת תצהיר עדות וטרם שנחקר, נפטר התובע 2 דאז, מר ביטון יוסף ז"ל. כתב התביעה תוקן בהתאם להחלטה מיום 10.07.13, באופן שהתובעת נותרה תובעת יחידה.

הרקע ביסוד התובענה

2. בעלי הדין בתובענה זו הינם בעלי דירות בבית משותף ברחוב הבנים 73 בהוד השרון. מדובר במבנה טורי, שנבנה לפני שנים רבות. במרוצת השנים ביצעו הדיירים שינויים ותוספות לדירות. לבנין שתי קומות ובכל קומה שתי דירות. הדירה בקומת הקרקע בבעלות הנתבעים. הדירה בקומה הראשונה, הממוקמת מעל דירת הנתבעים, שייכת לתובעת.

3. בחודש ספטמבר 2008, ערכו הנתבעים עבודות שיפוץ בדירתם אשר כללו הריסת קירות ושינויים בחלוקה הפנימית של הדירה.

עיקר טענות התובעת

4. הנתבעים ביצעו את עבודות ההריסה ברשלנות וללא היתר כדין. השיפוץ כלל הריסת קירות, עמודי קונסטרוקציה, הריסת יסודות ועוד.

עבודות השיפוץ שביצעו התובעים גרמו לתובעת נזקים רבים בדירתה, בין היתר פגיעות בכל רחבי הדירה, פיצוצי קיר, שקיעת מרצפות פגיעות צבע, ופגיעות ביסודות המבנה.

5. עוד בתחילת עבודות השיפוץ, פנתה התובעת (או מי מטעמה) לנתבעים והודיעה להם כי כבר בשלבי ההריסה הראשונים, התגלו סדקים רבים בדירתם, אשר התרחבו תוך כדי ביצוע העבודות. התובעת בקשה מהנתבעים להפסיק מעבודתם ואולם אלו התעלמו וסרבו לבקשתה.

6. התובעת פנתה למחלקת ההנדסה בעירייה, זו שלחה פקח מטעמה (מר אלכס רוזנקרנץ) לדירת הנתבעים. הפקח קבע כי קיימת בעיית שקיעה חמורה והמליץ על הפסקת העבודות. הנתבעים התעלמו מההמלצה והמשיכו בביצוע העבודות.

7. הנתבעים הזמינו מהנדס מטעמם אשר קבע, כלאחר יד, כי הנזקים בדירת התובעת נובעים כתוצאה מהשיפוץ והמליץ על ביצוע חיזוק למבנה. הנתבעים התקינו פרופילי פלדה, אך גם זה לא הואיל, היות ועבודות השיפוץ הביאו לשינוי מאזן הכוחות במבנה והמשך הנזקים.

8. לאור האמור, התובעת ביצעה, על חשבונה, תיקונים בדירתה ובתוכם מילוי סדקים, אולם עבודות השיפוץ גרמו שוב ושוב לתופעת סדיקה.

כמו כן טוענת התובעת כי נגרמו לה מטרדים והמשך מגוריה בדירה היו בתנאים בלתי אנושיים. במסגרת התביעה עתרה התובעת לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין נזק בלתי ממוני.

עיקר טענות הנתבעים

9. כתב התביעה הוגש למעלה מחמישה עשר חודשים מאז הסתיימו עבודות השיפוץ בביתם. לטענתם במשך כל התקופה לא הלינה התובעת על עבודות השיפוץ או על נזקים כלשהם בדירתה וכן הסיבה האמיתית להגשת התביעה נעוצה בין היתר בעובדה שהנתבעים "העזו" לדרוש מהתובעת שתפסיק לתלות כבסיה באופן שמכסה את כל חלונות דירתם.

10. במסגרת עבודות השיפוץ, בצעו התובעים שינוי בחלל הפנימי של הדירה. לצורך ביצוע האמור הסירו התובעים מחיצות עשויות גבס וקיר בלוקים בעובי 10 ס"מ, אשר אינם מהווים קירות תומכים, כל זאת מבלי שבוצע כל שינוי קונסטרוקטיבי בדירה.

11. לאור תלונות התובעת ולמען הסר ספק, הורה הנתבע 1 לקבלן המבצע כי יחדל מהשיפוץ לאלתר, עד יערך בירור. בנוסף הציב הקבלן, בדירת הנתבעים, סנדלי בנייה מהרצפה ועד התקרה תחת פיקוחו של המנוח ביטון יוסף ז"ל, אשר היה קבלן פיגומים במקצועו.

12. מהנדס מטעם הנתבעים, מר ג'ריר ג'אבר, הוזמן באופן מיידי לבדוק את הדירה ואת אופן ביצוע העבודות אשר קבע שהעבודות מתבצעות כראוי ואין חשש ליציבות הדירות. עוד קבע המהנדס כי הסדקים בדירת התובעת, ובכללם גם הסדק הנטען בקיר הסלון, ישנים ואין בינם לבין השיפוץ דבר. למרות האמור ובכדי לשמור על יחסי שכנות טובים ביקש הנתבע 1 את המהנדס שיכין עבורו תוכניות לחיזוק המבנה.

13. המלצות המהנדס התקבלו בשביעות רצון על ידי התובעת ובעלה, ובוצעו תחת פיקוחו הישיר של המנוח.

14. הטענה לפיה ניתנה המלצה להפסקת העבודה על ידי המפקח מטעם העירייה מוכחשת. לעניין זה מפנים הנתבעים לנספח ג' לכתב ההגנה, מכתב מטעם עיריית הוד השרון, מנהל ההנדסה – מחלקת פיקוח הנושא תאריך 10.02.10 ובו נכתב, בין היתר:

"הפקח יצא מדירתה של הגב' קלודין ביטון לאחר שלא מצא סיבה לתלונותיה, לפיכך לא הוצא שום דו"ח, מכיוון שמצא כי התלונות לא מוצדקות.

לאור ממצאי הביקורת שנערכה בדירתה של הגב' ביטון, הערכתנו היא כי אין קשר בין הסדקים בגינם מתלוננת הגב' ביטון לבין עבודות השיפוץ שביצעת".

15. כל נזק שקיים בדירת התובעת, ככל שקיים, מקורו בעבודות שיפוץ ישנות שביצעה התובעת בדירתה, באופן לקוי או מבלאי טבעי, שכן מדובר בדירה בת למעלה מ- 60 שנה.

המומחה מטעם בית המשפט

16. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של המהנדס שי הרוש. על פי האמור בחוות הדעת, לדירת התובעת נגרמו סדקים המלמדים על שקיעה של תקרת קומת הקרקע. סיבת השקיעה, לדידו של המהנדס, נעוצה בביטול עמוד או קיר תומך במרכז השטח, שנועד לשאת חלק מעומסי המבנה. המהנדס העריך את עלות תיקון הנזקים בסך של 103,292₪, נכון למועד עריכת חוות הדעת.

17. בנוסף, לכתב התביעה צורפה גם חוות דעתו של השמאי אלון לילי, אשר העריך כי בדירת הנתבעים בוצעו עבודות ותוספות בנייה ללא היתר. אקדים ואציין כי טענה זו נזנחה במהלך הדיונים ולכן לא אדרש לה בפסק הדין (י. זוסמן בספרו "תקנות סדרי הדין", מהד' 7, עמ' 512; ע"א 16/89 "ורדים" נ' החב' הישראלית לביטוח פ"ד מה(5) 729).

18. המהנדס יוסף גולדקלנג, אשר הגיש חוות דעת מטעם הנתבעים, שלל כל קשר בין הנזקים להם טוענת התובעת לבין ביצוע עבודות השיפוץ. לפי ממצאיו, בעבודות השיפוץ שערכו הנתבעים הוסרו מחיצות מגבס ובלוקים מבלי שאלו היוו קירות או עמודים נושאים. לדידו הנזקים בדירת התובעת ישנים ויתכן שהינם תוצאה של שיפוץ לקוי אותו ערכה התובעת, בעבר, בדירתה.

19. בהחלטה מיום 19.12.10 מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את מהנדס מרדכי בס , (להלן: "המומחה") והורה לו לסקור את הנכס, לבדוק קיומם של הנזקים בדירת התובעת וכן לקבוע את דרך ועלות תיקונם. כמו כן, נתבקש המומחה לבדוק קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לעבודות השיפוץ.

20. המומחה ביקר פעמיים בנכסים (ביום 1.02.11 וביום 15.03.11), סקר את הדירות, עיין בחוות דעת המהנדסים מטעם בעלי הדין, ענה על שאלות הבהרה ואף נחקר בפני בית המשפט.

21. ביום 11.04.11 הגיש המומחה חוות דעת מפורטת ובה נכללו עיקר הממצאים כדלקמן:

בדירת התובעת נמצאו הנזקים הבאים:

* סדקים אלכסוניים בקיר משותף בין חדר ארונות לחדר שינה דרום/מזרחי.

* סדקים בקיר הפרדה בין הסלון לחדר שינה דרום/מזרחי ובין הסלון לפרוזדור.

* סדקים במפגש קירות עם תקרת הדירה בסלון, חדר ארונות, חדר שינה
דרום/מזרחי, חדר רחצה ופרוזדור.

* שקיעות בריצוף בסלון ובפרוזדור לאורך מחיצת הפרדה בין הסלון לפרוזדור.

בהתייחס לקשר הסיבתי בין ביצוע עבודות השיפוץ לנזקים המתוארים:

"א. ברור ללא צל של ספק כי הריסת הקיר הדרומי/חיצוני והמחיצות הפנימיות
הבנויות בדירת קומת קרקע, (בדירת הנתבעים) הם אלו שגרמו לליקויים
שנמצאו בדירת התובעים.

ב. כיוון שמדובר על קירות נושאים (שכן המבנה איננו בנוי בשיטה
הקונבנציונאלית), הרי שהריסת קיר נושא בקומת קרקע גורם לשקיעת תקרת
קומת קרקע ומשם להיווצרות סדקים בקירות קומה א' כמו גם שקיעת ריצוף
עם כל המשתמע מכך". (ראה ע' 7 לחוות הדעת)

22. על פי חוות הדעת, רצפת התובעת/ תקרת הנתבעים שקעה פעמיים: פעם אחת בעת הריסת הקיר הדרומי בדירת הנתבעים ופעם שנייה בעת הריסת המחיצות הפנימיות בעובי 10 ס"מ. עוד ציין המומחה כי השקיעה היא שגרמה להתרחבות הסדקים הקיימים ואולי להופעת סדקים נוספים.

23. המומחה העריך את תיקון הנזקים, בסך של 10,400 ₪ לא כולל מע"מ. כמו כן ציין כי יש להביא בחשבון שהיות ומדובר בהיקף עבודה קטן יתכן כי העלות תיקבע בפער קיצוני של 50%. המומחה העריך את משך הזמן הנדרש לשם ביצוע התיקונים בשבוע ימים, במהלכם יהיה על התובעת למצוא דיור חלופי ואולם לא יהיה צורך באכסון התכולה, אותה מצא כי ניתן לארוז בצורה הרמטית בתקופת השיפוצים.

המסגרת המשפטית

24. מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט נידון במספר רב של פסקי דין שבהם נקבע בעקביות, כי בהעדר סיבה מהותית, יש להעדיפו על פני חוות דעתם של מומחים מטעם בעלי הדין. בע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, (נבו-31.12.88) נפסק:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.

אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

כך אף נקבע בע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פד"י נו(2)936, 949; ובע"א 3134/02, עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ (נבו-2.7.03), בין היתר כי :

"עם זאת, כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים". (ההדגשה אינה במקור- ד.ח)

25. הקו המנחה את בתי המשפט בדרך כלל בבואם לקבוע קיומם של נזקים ועלות תיקונם, הוא, אימוץ חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בהיותו מומחה בלתי תלוי ואובייקטיבי. על פי ההלכה הפסוקה רק במקרים חריגים לא יסתמך בית המשפט על הקביעות המקצועיות של המומחה שמונה מטעמו (ר' ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח' ו-3 אח' (נבו-2.6.96).

אקדים ואציין כי במקרה שבפני לא מצאתי קיומם של נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטיה מקביעותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש , ולפיכך מצאתי לאמצה .

דיון והכרעה

26. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בחנתי את חומר הראיות שבא בפני ואת חווה"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה באופן חלקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

במישור האחריות

27. המחלוקת העיקרית בתיק דנן הינה בשאלת האחריות. עיקר טענת הנתבעים כי לא הוכח כל קשר סיבתי בין נזקי התובעת לעבודות השיפוץ שביצעו אלו בדירתם. בטענתם זו מבקשים הנתבעים להסתמך על שלושה אדנים:

א. מדובר במבנה ישן בן 60 שנה, כאשר השכנים האחרים בו מעידים כי גם בדירותיהם התגלו סדקים כדוגמת הסדקים להם טוענת התובעת.

ב. התובעת ערכה שיפוצים בדירתה ובתוכם הסירה את הקיר הדרומי וכן עמוד תומך שהיה בסלון. עוד נטען כי במסגרת השיפוצים הוסיפה התובעת ריצוף כבד אשר הוסיף משקל ניכר לרצפה. לטענת הנתבעים, לולא האמור לא היו מתרחשים הנזקים הנטענים.

ג. בדירת הנתבעים הוסר הקיר הדרומי וכן המחיצה הבנויה בין הסלון לחדרי השינה, לפני למעלה משלושים שנה, ע"י בעליה הקודמים של דירת הנתבעים.

לתמיכת טענותיהם צרפו הנתבעים תצהיר עדות של הגב' גילה שאול הבעלים ממנה רכשו הנתבעים את דירתם וכן תצהיר של מר חיים כהן, הגר בשכנות לתובעת ולנתבעים וכן מי שסייע לנתבעים במהלך עבודות השיפוץ.

28. המומחה נדרש, נשאל ונחקר לגבי שלושת הטענות:

א. לגבי הטענה הראשונה ולפיה מדובר בסדקים ישנים הנובעים מגיל המבנה:

בתשובה לשאלות ההבהרה שנשלח ב"כ הנתבעים, ציין המומחה:

"כל הנזקים שמצאתי בדירת התובעים הינם כתוצאה מהריסת הקיר הדרומי ומחיצות פנימיות של הדירה" (נספח ב' ע' 13 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים).

המומחה נחקר בחקירה נגדית ביום 8.07.13 ולא חזר בו מדעתו:

"ש. הבנין שמדובר הוא בנין מאוד ישן. תסכים איתי שברוב המכריע של דירות ישנות בישראל טבעי שנמצא סדקים בקירות.

ת. לא מהסוג זה. יש סדרה שלמה של סדקים שאופייניים לבתים ישנים, וכאלה לא איתרתי במקרה דנן." (ע' 11 לפרוטוקול)

ב. גם הטענה השנייה, בדבר תרומת שיפוץ דירת התובעת לעניין היווצרות הנזקים, נשללה באופן נחרץ על ידי המומחה:

"5. נכון. בדירת התובעים אין עמוד בחלל הסלון כולל לא מעל המקום שבו נמצא פרופיל הפלדה בדירת התובעים.

כפי שציינתי לעיל, אין דין הריסת קיר בקומה א' שקול להריסת קיר בקומת קרקע. קירות נושאים בקומה א' נושאים גג רעפים ואילו קירות נושאים בקומת קרקע נושאים תקרת בטון, מחיצות עומסי ריצוף ועומס שימושי אשר גדולים בכ- פי 5 מעומסי גג רעפים." (נספח ב' ע' 12 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים).

29. זאת ועוד, ההנחה של הנתבעים כי אלמלא הרסה התובעת את הקיר הדרומי ועמודי הבטון, לא הייתה נגרמת שקיעת הרצפה ובתוך כך הנזקים היו נמנעים, השיב:

"7. לא נכון. השינויים שביצעו התובעים בדירתם לא היתה גורמת לשקיעת רצפת דירתם אלמלא הנתבעים לא היו הורסים את הקירות והמחיצות בדירתם או לחילופין קודם היו תומכים את תקרת דירתם ורק לאחר מכן הורסים את הקירות והמחיצות בדירתם". (שם)

גם הטענה לפיה החלפת הרצפות בדירת התובעת, לרצפות עבות וכבדות, תרומה ניכרת להיווצרות הנזקים, נדחתה ע"י המומחה:

"8. ראשית יצויין כי תוספת העמסה של 36 ק"ג למ"ר איננה תוספת עומס עצומה כפי שנרשם. מדובר על תוספת עומס של כ: 4.5-5.0% בלבד על רצפת דירת קומה א' בלבד." (שם).

הטענה השלישית משמעותית ומכרעת ביותר בענייננו:

כאמור, מומחה בית המשפט תלה את הגורם לנזקים בשני הליכים שבוצעו בדירת הנתבעים:

1) הריסת הקיר הדרומי.

2) הריסת המחיצות הפנימיות.

הריסת הקיר הדרומי - הנתבעים רכשו את דירתם שנים לאחר שבעליה הקודמים, הגב' שאול, ביצעה בה הרחבה ובתוך כך הסירה את הקיר הדרומי, קיר אותו הגדיר המומחה כקיר תומך.

לעניין זה הצהירה הגב' שאול:

"7. שאני קניתי את הדירה בהוד השרון בשנת 1978, היא הייתה קטנה יותר והשטח שלה היה בסך הכל כ-50 מ"ר. בשנות ה-80, קיבלנו יחד עם כל יתר הדיירים בבניינים שלנו היתר להרחיב את שטח הדירה המקורית בצד הדרומי שלה.

8. הגרוש שלי, מר שאול מאיר, הגיש תוכנית בנייה לעירייה ולאחר שהיא אושרה ביצענו כאמור הרחבה של הדירה. אנחנו שברנו את הקיר הדרומי של הדירה (שהיה עד אז קיר חיצוני של הדירה) לכל אורכו והוספנו בחלק הדרומי של הדירה חלל נוסף של כ- 25 מ"ר. במקום הקיר הדרומי, בנינו על חלק משטח הקיר מחיצת גבס אשר הייתה קיר של חדר שינה ויתר השטח נותר פתוח כמעבר לחדר שהוספנו ויציאה למרפסת. אנחנו גם שינינו את כל החלוקה הפנימית בתוך הדירה והורדנו קיר שהיה בנוי לרוחב הדירה בין הסלון וחדר השינה ובמקומו בנינו מחיצות גבס לצורך חלוקה פנימית מחודשת של הדירה."

ראשית יש לציין כי הגב' שאול נחקרה בפני בית המשפט ביום 8.07.13 ואולם באי כח הצדדים לא חקרו אותה לעניין האמור בסעיפים 7-8 לתצהירה.

30. מצאתי לנכון לקבל את הטענה לפיה הגב' שאול או מי מטעמה, היא שהסירה את הקיר הדרומי. עובדה זו מתיישבת ומתבקשת לאור רצף האירועים העולים מהתיק ואופי ההרחבה שביצעו השכנים בנכס.

הריסת המחיצות הפנימיות – גם לעניין ביצוע הריסת המחיצות הפנימיות, מבקשים הנתבעים לכוון אצבע מאשימה לכיוון הגב' שאול ואולם לא מצאתי לקבל טענתם זו:

גב' שאול הצהירה כי היא זו אשר שינתה את החלוקה הפנימית בדירה, על ידי הסרת קיר שהיה בנוי לרוחב הדירה, והקמת מחיצות גבס תחתיו.

עיון בכתב ההגנה ובתצהירי הנתבעים מלמד, כי מלבד מחיצות גבס הסירו הנתבעים מחיצות פנימיות מבלוק בעובי 10 ס"מ:

"12. .....בחלל דירת הנתבעים לא היו בכלל קירות תומכים והנתבעים במהלך העבודות לא הסירו כל קיר ו/או עמוד תומך (העמודים חשופים ובולטים לעין) ולא בצעו כל שינוי קונסטרוקטיבי אלא שינו אך ורק את המחיצות הפנימיות בתוך הדירה, מחיצות אשר היו עשויות כולן מגבס ובלוקים בעובי 10 ס"מ...." (ר' ס' 12 לכתב ההגנה ; ס' 6 לתצהיר הנתבע 1 ; ס' 11 לתצהיר הנתבעת 2).

31. המסקנה אליה הגעתי, לפיה הנתבעים הם אלו אשר הסירו את המחיצה הפנימית מתיישבת עם רצף האירועים ובהם טענת התובעת לפיה כבר בשלבי ההריסה הראשונים, התגלו סדקים בדירתה. טענת התובעת קבלה תמיכה בחקירת המומחה ע"י ב"כ הנתבעים:

"ש. הסדקים שאתה מתאר, בהנחה שבאמת הוסרו למטה הקירות, כמה זמן אחרי הסרת הקירות היית מצפה לראות נזקים בסדרי גודל כזה.

ת. אין חולק, וגם את זה אמרו הנתבעים בביקורי במקום וזה גם כתוב בכתבי ההגנה, שהתמיכות נעשו אחרי שנהרסו הקירות והמחיצות בקומת הקרקע, מבלי שנעשו קודם לכן תמיכות זמניות לרצפה ולכן הסדקים שרואים הם מורכבים משני פרמטרים. פרמטר אחד שידוע בספרות המקצועית היא שקיעה מיידית, איך שמורידים את המחיצות והקירות למטה בקומת הקרקע, התקרה שוקעת שקיעה אלסטית, מיידית ואז נוצרים הסדקים בקומה העליונה. עד שמרכיבים את התמיכות יש המשך של שקיעה פלסטית שהיא שקיעה לאורך זמן. היא איטית יותר ומגדילה את הסדק, עד שמחזקים" (ע' 11 לפרוטוקול).

32. התובעת העידה, באופן שלא נסתר, כי בביתה לא היו סדקים טרם השיפוץ "לא היו בכלל סדקים לפני השיפוץ למטה" וכי לראשונה ראתה סדקים בביתה עם תחילת השיפוץ בבית הנתבעים, שאז ביקשה מהנתבע להפסיק את העבודות (ר' עמ' 17 ש' 8, 26).

33. לא עלה בידי הנתבעים לעמוד בנטל השכנוע ולהוכיח כי היתה שקיעת מרצפות בבית התובעת או היו קיימים סדקים בבית התובעת טרם השיפוצים (ר' עדות הנתבעת בעמ' 21 ש' 27-28; עדות הנתבע בעמ' 23 ש' 27-30; עדות גב' גילה שאול עמ' 26 ש' 2-3 ו- 13-14; עדות חיים כהן עמ' 27 ש' 9-11)

34. בנסיבות הענין, מצאתי ליתן אמון בעדות התובעת לפיה תופעת הסדיקה והשקיעה אירעה בדירתה לאחר תחילת ביצוע עבודות השיפוץ בבית הנתבעים. ברם, אולם, לא ניתן לייחס לנתבעים באופן מלא את האחריות לתופעה זו וזאת מן הטעמים המפורטים לעיל, לרבות מן הטעם כי קירות תומכים הוסרו אף בתקופתה של הגב' גילה שאול.

אשר על כן, נקבע בזאת כי הנתבעים הם אלו אשר הסירו את המחיצה הפנימית. במעשה זה תרמו הנתבעים לנזקי התובעת וגרמו להחמרה במצב ביתה, בשיעור יחסי של 65% מכלל הנזקים הנתבעים.

הפיצוי

35. להלן הנזקים והטענות שהעלו הצדדים לגביהם:

(1) החלפת ריצוף:

בסעיף ב.1. 7 (ס"ק 4) לחוות דעתו תיאר המומחה את הפגמים השונים אשר נמצאו בריצוף, וכדבריו: "שקיעות בריצוף בסלון ובפרוזדור לאורך מחיצת הפרדה בין הסלון לפרוזדור". המומחה העריך את תיקון הליקויים בריצוף בסך של 1,500 ₪ (1000 ₪ (החלפה מקומית של מספר לוחות שיש מלאכותי (אשר נמצאו סדוקים))+500 ₪ (מילוי רובה במרווחים במפגש שיפולים לרצפת סלון, מסדרון)).

בחקירתו הנגדית, ביום 8.07.12, נשאל המומחה ע"י ב"כ התובעת לעניין החלפת האריחים- המומחה העיד כי אומנם יש לרצף מחדש ואולם ניתן לטעמו להשתמש באריחים הישנים, במידה מסוימת שכן מדובר באריחים עבים אותם ניתן לעקור בצורה זהירה, כאשר הוא לוקח בחשבון שאריח אחד עשוי להישבר.

לעניין גוון האריחים – העריך המומחה כי היות ומדובר בריצוף מלאכותי, מסוג פרלטו, ניתן למצוא אריחים בשוק בגוון דומה לגוון הקיים היום (עמ' 9 לפרוטוקול).

בתשובה לשאלות הבהרה ששלח ב"כ התובעת ציין מר בס, באריכות, כי אין צורך בהחלפת כל האריחים וזאת לאור השקיעות הלא מהותיות והעובדה שאריחי הריצוף לא נסדקו או נשברו.

התובעת לא הוכיחה כי לא ניתן להשיג בשוק אריחים מהסוג ומהגוון המצוי בדירתה ולפיכך לא ראיתי סיבה להוסיף לסכומים שנקבעו בחוות דעתו של המומחה את עלות פירוק והחלפת כלל האריחים בסלון, במסדרון ובפרוזדור.

כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת ב"כ התובעת כי "מילוי רובה זה פסה" . התובעת לא הניחה בפני תשתית עובדתית לפיה קיימת עדיפות לטכניקת המילוי בדבק על שיטת הרובה ולכן טענתה זו נידחת.

לאור האמור לעיל, אני מאמץ את ממצאי חוות דעת המומחה לעניין זה וקובע פיצוי בגין רכיב זה בסך 1,500 ₪, נכון למועד חווה"ד.

(2) יתר הנזקים

באשר ליתר הנזקים שהוזכרו בחוות דעתו של המומחה, לא מצאתי לגביהם כל התייחסות בסיכומי הצדדים, אי לכך הנני מאמץ את קביעת מומחה בית המשפט בעניין תיקון נזקים אלה כדלקמן:

עלות צביעת השטחים שנפגעו:

המומחה מצא כי יש לצבוע כל אלמנט שנפגע בסוג גוון וצבע כדוגמת הקיים ולכן העריך את עלות הצביעה בסכום של 5000 ₪.

פירוק והרכבה מחדש של מדפים בחדר הארונות :

רכיב זה הוערך ע"י המומחה בסך של 400 ₪.

תיקון סדקים בקירות כולל מפגש קירות - תקרה:

המומחה העריך את תיקון הסדקים בסכום של 3,000 ₪.

עבודת הניקיון בגמר התיקונים:

רכיב זה הוערך על ידי המומחה ב- 500 ₪

(3) דיור חלופי במהלך ביצוע התיקונים

מר בס קבע בחוות דעתו, כי משך ביצוע התיקונים מוערך בשבוע ימים, כאשר בתקופה זו תצטרך התובעת למצוא דיור חלופי, מבלי לפנות את החפצים מהדירה. המומחה לא נחקר לעניין זה וכן לא נדרש על ידי מי מהצדדים להעריך את עלות הרכיב. בסיכומים ביקשה התובעת להעמיד את גובה הפיצוי בגין רכיב זה בסך של 2,500 ₪ (כולל הובלה). מאחר ומדובר בתקופת שכירות קצרה, בה קיים קושי למצוא דירה חלופית, מצאתי כי סכום זה סביר, הגם ומבלי שנדרשת הובלה. לאור האמור, אני פוסק כי רכיב זה יעמוד ע"ס 2500 ₪.

(4) בחוות דעתו ציין המומחה כי מדובר במחירי מינימום והיות ומדובר בהיקף עבודה קטן, יתכן פער של 50% במחיר העבודה. המומחה נחקר לעניין זה ע"י ב"כ הנתבעים והשיב:

"בענף הבנין אתה יכול לקבל הצעות שונות, אני חושב שהסכומים האלה סבירים. אפשר לחיות עם הסכומים האלה לפי דעתי בצורה יפה" (ע' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 8.07.13)

לעניין זה, מצאתי לאמץ דרך ביניים ומאזנת בין הדברים לפיה יש להוסיף על המחירים הנקובים בחווה"ד תוספת בשיעור של 25%. מדובר בהיקף עבודה צר מאוד ומציאות החיים מלמדת כי על מנת לגייס אנשי מקצוע סבירים, לא יהיה מנוס, אלא להוסיף לסכום הנקוב בשיעור של 25%.

(5) עוגמת נפש

התובעת עתרה בתביעתה לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה ושתיגרם להם בתקופת תיקוני הליקויים והעמידה את תביעתה בפריט זה על סך של 30,000 ₪. בסיכומים הפחיתה התובעת את סכום הפיצוי ל- 20,000 ₪.

פיצוי בגין עגמת נפש יש לפסוק לאחר שמוכח קיומה של עוגמת נפש, או נזק בענייננו. ניכר כי התובעת הוכיחה קיומה של עוגמת נפש ואולם לא בגובה הסכום הנתבע. לאור האמור, מצאתי לנכון לפסוק סכום של 5,000 ₪ בגין רכיב זה, נכון למועד פסה"ד.

(6) יציבות מבנה

המומחה מטעם ביהמ"ש ציין במענה לשאלות הבהרה מטעם התובעים, מיום 17.5.11, כי ענין יציבות המבנה לא הובא בחשבון בחווה"ד ולדעתו יש לבצע חישוב סטטי מחודש לגבי יציבות המבנה בעלות ראשונית של 2,500 ₪ + מע"מ.

התובעים תובעים במסגרת סיכומיהם עלות בדיקה זו. לא מצאתי לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין בדיקה זו מן הטעם כי סכום כזה לא נתבע על ידם בכתב התביעה. למעלה מכך, נושא יציבות המבנה אינו במחלוקת בגדרי תובענה זו, ולא הוגשה כל בקשה לפיצול סעדים מטעם התובעת בענין זה (ר' סע' 24 לכתב התביעה; סע' 7 לחוו"ד שי הרוש מטעם התובעים באשר לעבודות הנדרשות לשיקום הנכס).

סוף דבר

36. אשר על כן, ובהינתן האמור, הנני פוסק בזאת כי הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, הסכומים כדלהלן:

א. בגין הנזקים שנגרמו לדירה (כמתואר בסע' 35 לעיל) סך של 8,450 ₪ + מע"מ כחוק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן חוו"ד מטעם ביהמ"ש, וזאת בגין אחריותם היחסית לנזק.

ב. סך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסה"ד בגין דיור חלופי.

ג. סך של 5,000 ₪ נכון למועד פסה"ד בגין עגמת נפש.

ד. סך השווה ל- 65% משכר טרחת המומחה מטעם ביהמ"ש, בגין חוות דעתו בכפוף להצגת אסמכתא מתאימה ובצירוף הפרשה הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום.

סך של 500 ₪ בגין שכר טרחת המומחה בעבור עדותו בפני בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד התשלום, בכפוף להצגת אסמכתא מתאימה.

ה. 25% מאגרות המשפט ששילמה התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום, בכפוף להצגת אסמכתא מתאימה.

ו. סך כולל של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

37. כל הסכומים שעל הנתבעים לשלם לתובעת כאמור ישולמו לה עד ליום 1.2.14.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.