1. לפניי מספר בקשות שהגיש החייב. תחילה הוגשה בקשה מיום 10/11/19 לביטול הליכי הפש"ר לפי החלטות בית המשפט מיום 24/7/13 ומיום 2/10/13 שצורפו לבקשה. בהמשך (ובמקביל לטיפול בבקשה 49) הוגשה בקשה שנייה מיום 1/12/19, שבה התבקש בית המשפט ליתן לחייב צו הפטר (בקשה מס' 50); ובקשה שלישית מיום 5/12/19, למתן צו לעיכוב ההליכים המתנהלים כנגד החייב בשל הליך הפש"ר (בקשה מס' 51).
2. מעיון בתיק נמצא כי ההליך בעניינו של החייב בוטל בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 24/7/13 (כב' השו' אברהמי), המורה כדלקמן:

"חרף טענתו בעניין ההוראה לגבי תשלום מבנק הדואר (עניין שכנראה היה נכון לתקופה מוגבלת בלבד), הנתונים מעלים כי החייב אינו משלם את התשלומים החודשיים המוטלים עליו מזה זמן רב (וצבר 18 פיגורים). הסכום שנפסק על ידי כב' השופט בנימיני לקופת הכינוס אינו מעלה ואינו מוריד לעניין חובת החייב לעמוד בתשלומים החודשיים (חובה שהופרה עוד קודם לאותה פסיקה). הדברים אינם באים האחד על חשבון האחר. כמו כן, החייב אינו מגיש באופן סדיר דו"חות בגין הכנסות והוצאות. הוא אינו משתף פעולה כלל עם המנהל המיוחד, עם הכנ"ר ועם ההליך ומכביר את הוצאות המערכת. על סגנונו של החייב אין צורך להרבות מילים באשר הדברים מדברים בעד עצמם ... למעשה, ההליך נמשך תקופה לא מבוטלת לאור ההנחה כי תמומש דירה באופן שיהא בה להביא לפירעון חובות החייב. ברם, לאחר שניתן פסק הדין בה"פ 1036/09, שינה החייב את טעמו ואינו נכון עוד למימוש זה. בכך, נשמט הטעם המרכזי שהמנהל המיוחד והכנ"ר ראו בעבר לקיומו של הליך. עוד ניתן לציין כי החייב הודיע בעבר כי הוא חפץ להביא לסיום ההליך. בנסיבות העניין אין אלא לומר כי התנהלות החייב אינה מצדיקה את הגנת הפקודה ומתן סעדים לזכותו במסגרת דיני פשיטת הרגל, ובהתאמה, אין אלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול ההליכים. עם זאת, למען הזהירות, כדי לנהוג כבית הלל ובשים לב לעמדת הכנ"ר, הוראת ביטול ההליכים לא תכנס לתוקף באופן מיידי כי אם ביום 1.9.13 אלא אם כן תוגש עד אותה עת הודעת המנהל המיוחד כי הוצגו לו אסמכתאות על כך שהתשלומים בוצעו כסדרם לאורך ההליך (כאמור בסע' 5 לתגובה המשלימה של הכנ"ר) וכי התנהלות החייב מצדיקה את השארת ההליך על כנו. בהעדר הודעה כאמור עד למועד הנזכר, תכנס החלטת הביטול לתוקף ללא צורך בהחלטה נוספת, וצו עיכוב היציאה מן הארץ יתבטל ביום 1.11.13."

1. לאחר שניתנה החלטה זו, הגיש החייב מספר בקשות ובין היתר, בקשה מיום 2/10/13 להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל. בהחלטה מאותו יום הובהר כדלקמן:

"... מובהר בזאת כי בהתאם להחלטת 24.7.13 - ההוראה המבטלת את הליך פשיטת הרגל של החייב נכנסה לתוקף ביום 1.9.13 ומאותו מועד יש לראות את ההליכים כמבוטלים (כשצו עיכוב היציאה מן הארץ יתבטל ביום 1.11.13, אף זאת כאמור בהחלטת 24.7.13). תשומת לב המנהל המיוחד והכנ"ר להערת המבקש בכל הנוגע לכספים שהצטברו בקופת הכינוס. יש להשלים הדרוש בעניין זה." [ההדגשה שלי - י'ב'].

[אעיר כי מעיון בתיק נראה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על החייב בוטל כבר ביום 1/9/13, עם ביטול ההליך].

1. כאמור, בחלוף שנים, ביום 10/11/19 הגיש החייב בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל, שלה צירף העתקי שתי ההחלטות הנ"ל מיום 24/7/13 ומיום 21/10/13, שניתנו ע"י כב' הש' אברהמי בדבר ביטול ההליך (להלן: ההחלטות בדבר ביטול ההליך). בהחלטה מאותו יום קבעתי כי "בקשת החייב אינה ברורה... בהחלטת בית המשפט מיום 24/7/13 ניתנה הוראה על הביטול מותנה של ההליך תוך שצוין במפורש כי אין צורך בהחלטה נוספת על מנת שהביטול המותנה ייכנס לתוקף. בהמשך לכך אף בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על המבקש. בנסיבות כמתואר, ברי כי ההליך בוטל זה מכבר".
2. למחרת היום הגיש החייב בקשה נוספת, שבה ציין כי במערכת הכנ"ר וכן במערכת ההוצל"פ עדיין מעודכן שהוא מצוי בהליך פש"ר. לתמיכה בטענתו צירף החייב מכתב הכנ"ר מיום 2/10/19, שלפיו בהתאם להחלטה מיום 12/7/2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לפי פקודת פשיטת הרגל ומכוחו מעוכבים כל ההליכים כנגד החייב בגין חובות שנוצרו עד למועד שניתן צו הכינוס; וכן, דו"ח תיקים לחייב מההוצל"פ, שבו מצוין כי החייב בהליך פש"ר מתאריך 12/7/2010.
   בהמשך לכך הוריתי, כי "החייב יפנה לגורמים הרלבנטיים בצירוף ההחלטה מיום 24/7/19 (צ"ל 24/7/13 - י'ב') והחלטתי מיום 10/11/19 על מנת ליישם את ההחלטה על ביטול ההליך. הכנ"ר יעדכן רישומיו בהתאם לאלתר..." (החלטה מיום 11/11/19 בבקשה 49).
3. ביום 14/11/19 הגיש החייב תגובה להחלטה הנ"ל, שבה ציין כי במשך שנים הכנ"ר, אשר כלשונו של החייב, "לא הבין את שתי ההחלטות של בית המשפט המחוזי" בעניין ביטול ההליך, מתייחס אליו הכנ"ר כחייב בהליך והוא אף משלם את צו התשלומים והכנ"ר "עושה כסף ולא במשפט". החייב ביקש להורות לכנ"ר להגיש את פירוט הכספים שנצברו על מנת שניתן יהיה להעבירם להליך ההפטר שלו זכאי המבקש בהוצל"פ.
   בהחלטה מיום 19/11/19 (בקשה מס' 49) פירטתי את השתלשלות העניינים בתיק ולאור טענות החייב לגביית כספים ובין היתר, ביקשתי לקבל את "... הבהרת הנאמן (עו"ד יניב אינסל) האם נגבו כספים לקופת פשיטת הרגל בהליך זה מאז ביטולו ומהו הסכום ככל שנגבה וכן עמדת הנאמן בדבר העברת הכספים (ככל שנגבו) להליך בהוצל"פ. נא לאחר בירור עם הכנ"ר..."
   
4. בתגובה להחלטה מיום 19/11/19, ציין החייב להודיע לבית המשפט (את הידוע), כי התשלומים בוצעו לחשבון הכנ"ר ולא למנהל המיוחד, תוך שצורפה אסמכתא על תשלום לחשבון הבנק של תיק פשיטת הרגל. בנוסף, ציין החייב כי במסגרת ה"פ 1036/09 נפסקו לטובת עו"ד אינסל כמייצגו של החייב, שכ"ט בסך של 30,000 ₪ שטרם הועברו לקופת הכינוס. בנוסף, במסגרת תגובה זו התבקש בית המשפט להורות על הפטר ועיכוב ההליכים כנגד החייב, לנוכח הזמן הרב שבו מצוי החייב בהליך לטענתו (ס' 3).
   
   בהחלטה מיום 21/11/19 (שניתנה על גבי בקשת החייב הנ"ל) הוריתי כדלקמן:

"המועד להבהרות הנאמן כנדרש לפי החלטתי מיום 19/11/19 טרם חלף והמבקש הגיש בקשה נוספת. אציין כי בהחלטה מיום 19/11/19 הוריתי לנאמן להבהיר מהם הסכומים שנגבו ביתר, ככל שנגבו, וכן עמדתו לגבי העברתם להוצל"פ כפי שביקש החייב לעשות, לאחר בירור עם הכנ"ר.
בבקשה זו מבהיר המבקש כי תשלומיו הועברו לכנ"ר ולא לקופת פשיטת הרגל, טוען כי נגבו כספים נוספים ומבקש כי יינתן לו הפטר ועיכוב הליכים עד למועד ההכרעה בתיק.
אבהיר כי אישור התשלום שצורף לכנ"ר הוא תשלום לקופת פשיטת הרגל. כמו כן, הבקשה להפטר ולעיכוב הליכים אינה עולה בקנה אחד עם הבקשות הקודמות של המבקש (לבטל כל שייר רישומי להליך הפש"ר שבוטל) ולכך שהליך הפש"ר בוטל.
מכל מקום, המנהל המיוחד יתייחס גם לבקשה זו במסגרת תשובתו שהתבקשה בהחלטה מיום 19/11/19. מוצע לחייב לשקול לפנות לייעוץ משפטי (אפשר ללשכה לסיוע משפטי ככל שהוא עומד בתנאים), על מנת שיוכל לכלכל צעדיו בהתאם לדין..."

1. תחילה הוגשה עמדת המנהל המיוחד לבקשה המקורית של החייב (הבקשה לביטול ההליך). על פי תשובת המנהל המיוחד, ההליך בוטל עוד בשנת 2013 ומבדיקתו עלה כי הדבר לא עודכן במערכת הכנ"ר. עוד ציין המנהל המיוחד, כי החל משנת 2015 שילם החייב תשלומים באופן סדיר כמפורט שם כך שבסך הכל הפקיד סך של 7,600 ₪ לקופת הכינוס. בנסיבות אלה, המנהל המיוחד לא התנגד לעדכון סטטוס התיק במערכת הכנ"ר ולהעברת הכספים להוצל"פ. זאת, לאחר תשלום שכ"ט (שבית המשפט התבקש לפסוק במסגרת אותה התשובה). עוד ציין בהקשר זה, כי לא נפסק לטובתו שכ"ט וכי תשלום שכ"ט והוצאות שבוצע מקופת הכינוס שולם למנהלת המיוחדת שקדמה לו בתיק, עו"ד עינת רוזנצוויג.
2. משעה שעמדת המנהל המיוחד התייחסה לבקשה המקורית כאמור, הוריתי למנהל המיוחד להשלים את התייחסותו גם לבקשה מיום 21/11/19 להפטר ולעיכוב ההליכים וההחלטה נוספת שניתנה ביום 21/11/19.
   
3. החייב לא המתין להשלמת התייחסות המנהל המיוחד והוסיף והגיש מספר תגובות מיום 26/11/19, שהועברו כולן לעיון ולהתייחסות המנהל המיוחד, במסגרת ההשלמה שנדרשה כאמור לעיל (ראו 3 החלטות מיום 26/11/19 בבקשה 49). לטענתו של החייב, בית המשפט שגה בהחלטותיו מחודש נובמבר 2019 בפנייתו לקבלת תשובת עו"ד אינסל וכי היה על בית המשפט להורות על תשובת הכנ"ר. החייב ציין כי גם התשלומים בוצעו למוטב "הכנ"ר" וכי עו"ד אינסל אינו המנהל המיוחד בתיק "מאז התפטר בשנת 2013" ואין לפנות אליו כלל. בלשונו של החייב: "תכבדו את החלטותיכם", "אין כרגע מנהל מיוחד בתיק" "ואין כל סיבה לאפשר ליניב אינסל להתחמק מהעבירות הפליליות שעשה בתיק. נקודה. המבקש יעתור לבג"צ אם הסתרת העובדה כי יניב אינסל אינו צד בהליך תימשך". עוד ציין המבקש כי עו"ד אינסל אינו דובר אמת בתשובתו, שכן לבקשתו קיבל גם תוספת לשכר טרחתו ואף קיבל 30,000 ₪ רק מייצוג בה"פ וכי "אין לחפות על הונאת בית המשפט המחוזי ע"י יניב אינסל. התיק בניהולו נסגר לבקשת ב- 2013...". "הוא התפטר בשנת 2013 ופיטוריו התקבלו ע"י השופטת אברהמי" החייב הציע עוד לבית המשפט כי "יעבור מתמחה על כל התיק" שכן "בית המשפט כבר טעה 5 פעמים בהחלטה 49 בחודש האחרון" ועליו לפנות לקבלת עמדת הכנ"ר בלבד.
4. בתשובתו המשלימה ציין המנהל המיוחד את עיקרי בקשותיו של החייב והביע עמדתו כי טענות המבקש מחוסרות בסיס ומופרכות. אין באי עדכון ביטול ההליך במערכות הכנ"ר כדי להחיות את הליך פשיטת הרגל, כשמהחלטות בית המשפט ברור שבוטל עוד בשנת 2013, וההחלטות בדבר ביטול ההליך גוברות על המעודכן במערכת. משבוטל ההליך, דין הבקשה להפטר, שתידחה.
   בתשובתו אף התייחס המנהל המיוחד לטענות נוספות שהעלה החייב ולסוגיית שכר הטרחה, כדלקמן: ראשית, עו"ד אינסל ציין כי לא התפטר מתפקידו אלא שתפקידו הסתיים עם ביטול ההליך. שנית, העובדה שקופת הכינוס מנוהלת ומתוחזקת ע"י הכנ"ר אינה גורעת מתפקידו של המנהל המיוחד, שכן כך נהוג בכל התיקים ואין בדבר כדי לאיין את תפקידו של המנהל המיוחד ולגרום לכך שתתבקש תגובת הכנ"ר במישרין (כפי שסבור החייב שצ"ל) ומבלי לקבל את עמדת בעל התפקיד. שלישית, הסכום שנפסק בה"פ בסך של 30,000 ₪ הוא תשלום הוצאות שנפסק לטובתו של המנהל המיוחד ספציפית במסגרת תביעה מסובכת שהתנהל כנגד החייב לצורך שימור זכויותיו. אלו הליכים שהתנהלו בערכאה שמחוץ להליך הפש"ר ובאישור בית המשפט של פש"ר. עו"ד אינסל מציין כי עלה בידו להשיג תוצאה מצוינת בה"פ ובגין עבודתו המאומצת לטובת החייב, שבגינה לא קיבל שכר כשלהו, נפסקו ההוצאות לטובתו.
5. עוד עולה מתשובת המנהל המיוחד כי ביום 11/11/19 התקבלה אצלו פנייה מטעם חברת הביטוח אילון, שלפיה החייב זכאי לכספים עקב תביעה שהגיש. פניית חברת הביטוח באה על רקע הסתירה שבין טענת המבקש כי ההליך בוטל לבין הרשום באתר הכנ"ר ועל מנת לברר לאן להעביר את הכספים. המנהל המיוחד עדכן, כי השיב לפונה שההליך בוטל. המנהל המיוחד סבור שקיים קשר הדוק בין הפנייה של חברת הביטוח לבין בקשת החייב שהוגשה יום קודם לכן ביום 10/11/19. יש להורות לכנ"ר לעדכן את רישומיו ללא דיחוי ועל עדכון ביטול צו הכינוס בהוצל"פ, על מנת שנושיו של החייב יוכלו לנקוט הליכים כדין.
6. ביום 1/12/19 הגיש החייב בקשה למתן הפטר (בקשה 50), שבה חזר על טענותיו והוסיף כי הוא בן 74, מקבל קצבת נכות, שילם את הנדרש ממנו במשך שנים ומוכן לאפשר גביית חוב המגיע לו לטובת קופת הכינוס. ביום 5/12/19 הגיש החייב נוספת, בקשה לעיכוב הליכים (בקשה 51), שבה חזר על חלק מטענותיו שהובאו לעיל וגם ביקש לקבל את פירוט הסכומים מהכנ"ר על מנת להגיש את הדו"ח להוצל"פ.
7. עם קבלת עמדתו של המנהל המיוחד כאמור, הוריתי על תגובת הכנ"ר (החלטה מיום 28/11/19 בבקשה 49 וכן החלטה מיום 5/12/19 בבקשה 51), שהתקבלה ביום 16/12/19 ביחס לכלל הבקשות.
8. לעמדת הכנ"ר, לא ניתן לקבל את בקשת החייב להחייאת ההליך בשל כך שדבר הביטול לא עודכן במערכת הכנ"ר. הובהר כי רישומי הכנ"ר כבר עודכנו נכון למועד הגשת התשובה. לתשובת הכנ"ר צורף דו"ח תנועות כספיות כפי שביקש החייב. הכנ"ר ציין כי טרם שולמו הוצאות ההליך, הדבר ייעשה לאלתר ולאחר מכן, יועברו הכספים להוצל"פ.
9. ניתנה לחייב האפשרות להגיב לעמדת הכנ"ר (החלטה מיום 27/12/19 בבקשה 51).
10. בתגובה מיום 1/1/20 ביקש החייב "לבטל" את תגובת הכנ"ר בהיותה "שקרית" ולקבל את בקשתו במלואה. החייב חזר והעלה חלק מטענותיו הנזכרות לעיל. לטענתו אין כל טעם לפתוח את ההליך מחדש בהוצל"פ משניתן לסיימו כאן "בתיק הפיננסי שהוגש ע"י המשיבים עצמם ע"פ התשלומים שמעד בהם משך השנים". עוד ביקש להסתייע בסיוע משפטי או להכריז עליו כזקוק לאפוטרופוס ע"פ החלטת בית המשפט העליון (החייב צירף החלטה של כב' רשם בית המשפט העליון דאז, הש' גיא שני, שמחקה ערעור שהגיש בשל כך שבית המשפט של פשיטת רגל לא היתר לו להגישו וציין שם גם את העובדה שעו"ד אינסל ייצג את החייב בה"פ בהיותו בבחינת "מי שזקוק לאפוטרופוס" כמשמעות הדבר בתקנות סדר הדין האזרחי).

דיון והכרעה

1. פירטתי רבות ובאריכות את קורותיו של ההליך ומשכך, הדברים מדברים בעד עצמם. לאור כל המתואר, ברי כי ההליך בוטל כאמור בהחלטות כב' הש' אברהמי בדבר ביטול ההליך וזאת החל מיום 1/9/13. אף צו עיכוב היציאה מן הארץ בוטל, עם ביטול ההליך.
2. אכן נפלה תקלה אצל הכנ"ר שלא עדכן את רישומיו בדבר ביטול ההליך. גם רישומי ההוצל"פ לא התעדכנו בשל כך. הדבר גרר את המשך האפשרות לביצוע תשלומים ע"י החייב לפי צו התשלומים החודשי בסך של 200 ₪ לחודש (שהחייב החל לשלם מינואר 2015), כמו גם את המשך עיכוב הליכי ההוצל"פ כנגד החייב. יחד עם זאת ואף שהחייב זכה להגנת הפקודה מפני הליכי הוצל"פ, אין חולק כי תיק הפש"ר לא התנהל בפועל. מעבר לקבלת תשלומי החייב במישרין לקופת הכינוס, לא היה כל קשר של פיקוח או קשר אחר בין החייב לבעל התפקיד או לכנ"ר או להליך בכלל.
3. בנסיבות אלה, על אף ששולמו כספים על ידי המבקש לאחר ביטול ההליך ועל אף נסיבותיו של החייב כפי שפורטו בבקשה למתן הפטר - מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר, כי לא ניתן להיעתר לבקשתו של החייב כעת להפטר.
4. ההליך בוטל בשנת 2013 ואין מקום לביטול ההחלטה בדבר ביטול ההליך בדיעבד, לאחר שנים רבות. לא הוצג כל טעם שיצדיק זאת על פי דין. אזכיר עוד כי בקשתו המקורית של החייב (בקשה 49 מיום 10/11/19) היא להורות על עדכון ביטול הליך הפש"ר במערכות הכנ"ר וההוצל"פ, בהתאם להחלטות כב' הש' אברהמי בדבר ביטול ההליך בשנת 2013; החלטות שאותן צירף החייב וללא צל של ספק, היה מודע להן (למותר לציין כי גם אין כל טענה מצד החייב שלא ידע על ביטול ההליך). אזכיר עוד, כי לאחר שניתנה ההחלטה הראשונה של כב' הש' אברהמי מיום 24/7/13, החייב הגיש בקשות שונות על מנת שיובהר באופן חד משמעי שההליך בוטל וכתוצאה מכך, ניתנה ההחלטה השניה של כב' הש' אברהמי מיום 2/10/13 שהבהירה כי ההליך מבוטל החל מיום 1/9/13 (ראו סעיף 3 לעיל). רק בהמשך הטיפול בבקשה 49 שינה לפתע החייב טעמו, וביקש לקבל הפטר וכן, סעד של עיכוב הליכים עד למתן ההפטר.
5. כאמור, אף שבוטל ההליך, משלב מסוים (ינואר 2015) המשיך החייב לשלם סך של 200 ₪ בחודש לקופת הכינוס. איני סבורה שיש בכך בנסיבות העניין כמתואר, כדי לשנות את מהות הדברים ואת העובדה שההליך בוטל בשל מחדלי החייב בהליך. כפי שגם ציין הכנ"ר, כספים אלה יועברו להוצל"פ בכפוף להסדרת הוצאות ההליך, כך שבסופו של דבר לא יוותרו בקופת הכינוס כספים שהופקדו לאחר ביטול ההליך; ויש לדחות את הטענה להתעשרות שלא כדין כביכול בקבלת התשלומים.
6. משעה שהתקבלה גם תשובת הכנ"ר (שעולה בקנה אחד עם עמדת בעל התפקיד) התייתר הצורך לדון בטענת החייב כאילו אין לבעל התפקיד כל מעמד בקשר עם בקשות החייב. עם זאת ולמען הסדר הטוב, אני דוחה את טענות החייב בעניין זה. כפי שציין עו"ד אינסל, ובצדק, צריך ומקובל לקבל את עמדתו של בעל התפקיד בבקשות שמוגשות בקשר עם התיק גם לאחר שההליך בוטל. אף העובדה שהכספים מנוהלים ע"י הכנ"ר אינה גורעת מכך (הכספים מנוהלים ע"י הכנ"ר גם בתיקים שמתנהלים ולא בוטלו). אציין כי גם לא מצאתי שניתנה בתיק זה החלטה בדבר שחרור המנהל המיוחד, עו"ד אינסל, מתפקידו. לפי המקובל בתיקים מסוג זה, בקשה לשחרור מתפקיד מוגשת לאחר שיועברו הכספים מקופת הכינוס לקופת ההוצל"פ (בכפוף להסדרת הוצאות ההליך).
7. לעניין הוצאות ההליך ובכלל זה, שכר הטרחה של המנהל המיוחד, עו"ד אינסל - כפי שציין הכנ"ר בתשובתו, הכנ"ר יפעל לטיפול בשכר הטרחה וההוצאות לאלתר ולהעברת יתרת הכספים להוצל"פ.
   הכנ"ר מתבקש להגיש הודעה/בקשה מתאימה בעניין הוצאות ההליך, לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים ובכלל זה, להתייחס גם לסך של 30,000 ₪ שנפסק לטובת עו"ד אינסל במסגרת ה"פ, כמתואר לעיל.
   מבוקש להתייחס גם לסך של 5,382 ₪ שכ"ט + מע"מ והוצאות וכן, אגרת השגחה בסך של 438 ₪, שלפי דו"ח התנועות נגבו מהחשבון ביולי 2014.
   אציין כי לפי דו"ח התנועות בחשבון, נמצא כי ביוני 2013 בוצע תשלום הוצאות עפ"י צו בית המשפט בסך של 10,000 ₪ (וגם החזר פיקדון שמומן ע"י הכנ"ר).
8. לבסוף אציין, כי לא מצאתי מקום להתייחס ליתר טענות החייב שבאו בלשון פוגענית ומשתלחת בכל העוסקים במלאכה. מעבר לכך שאין מקום לנקוט בלשון שבה נקט החייב, אין בטענות כל ממש, והן נדחות.

תזכורת לעיון בתיק (בעניין שכ"ט) בתוך 14 ימים

המזכירות תדוור לצדדים

ניתנה היום, י' טבת תש"פ, 07 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.