פסק-דין

התובעת הגישה כנגד הנתבע 3 שיקים על הסך 400,000 ₪ כל שיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב-יפו . הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים. בתחילה ניתנה לנתבע רשות להתגונן אך ורק לגבי חלק מסכום השיקים, ולאחר הגשת בר"ע ניתנה לנתבע רשות להגן לגבי כל סכום השיקים.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובעת היא חברה בע"מ העוסקת ביצוא תוצרת חקלאית מישראל לחו"ל.
2. הנתבע הוא חקלאי המגדל תוצרת חקלאית בישראל.

מערכת היחסים בין הצדדים:

1. ביום 3.8.07 חתמו בעלי הדין על חוזה לשיווק תוצרת חקלאית (להלן-"החוזה הראשון"). בחוזה התחייב הנתבע לגדל תוצרת חקלאית והתובעת התחייבה לשווק את התוצרת החקלאית בחו"ל. בסעיף 2 לחוזה נקבע כי תקופת היצוא תהיה החל מחודש נובמבר 2008 ותסתיים בחודש אפריל 2009. בסעיף 4 הצהירו הצדדים שהם מעוניינים שהתובעת תייצא פלפל בכמות של כ-1,000 טון בעונה, כאשר הכמויות ניתנות לשינוי במהלך העונה ובתיאום בין הצדדים.

התמורה שיקבל הנתבע מאת התובעת נקבעה בסעיפים 5 עד 7 לחוזה, כדלקמן:

"5. ביטחונות: אגרו-לוגיק תשלם למגדל מקדמות בסך 1,100,000 ₪.

• 1. סך של 600,000 ₪ יועבר למגדל עד ליום 5.6.08.
  2. יתרת הסכום תועבר עפ"י תיאום בין הצדדים.
  3. המקדמה תקוזז מהמשלוחים בתיאום בין הצדדים בתשלומים

קבועים מכל משלוח.

• 1. המגדל מתחייב לבטח את התוצרת המיועדת לשיווק עפ"י הסכם זה בביטוח נזקי טבע עם המחאות זכות לטובת אגרו-לוגיק בגובה המקדמות ששולמו למגדל.

1. התמורה ותנאי תשלום: התשלום למגדל יחושב לפי מחירון שנקבע מראש מידי שבוע ו/או לפי מחירי תמורה כאשר התשלום יתבצע לפי תיבה, לאחר ניכוי כל ההוצאות והעמלות של אגרו-לוגיק וכל מי שקשור עמה ובאמצעותה.
   1. במקרה של מחירי תמורה עמלת השיווק בגין התוצרת שתשווק, תהיה סך של 8% ממחירי מכירת התוצרת בהתאם לדוחות המכירה שתעביר אגרו-לוג'יק למגדל.
   2. התשלום בגין התוצרת, בכל מקרה לא יפחת ממחיר של 1 אירו לק"ג ארוז וראוי ליצוא, בשער בית האריזה (מחיר מינימום עונתי).
   3. דו"ח מכירות ומלאי יועבר למגדל בכל יום חמישי.
   4. התשלום עבור התוצרת שתשווק באמצעות אגרו-לוג'יק יועבר לחשבון בנק שיומצא ע"י המגדל, כל יום חמישי שלאחר 21 יום מיציאת התוצרת.
   5. כל תשלום שעל החברה לשלם למגדל, ואשר שיעורו נקבע על ידי החברה במטבע חוץ, ישולם למגדל, על פי בחירת החברה, במטבע חוץ או בשקלים חדשים, על פי שער ההמרה של אותו מטבע חוץ שייקבע ע"י בנק לאומי לישראל בע"מ ואשר יהיה ידוע במועד התשלום.
2. תלונות איכות: המגדל יהיה אחראי לאיכות התוצרת.
   1. בכל מקרה של תלונת איכות תעביר אגרו-לוג'יק מקסימום תוך 72 שעות, מהגעת התוצרת לקונה, את התלונה למגדל.
   2. אגרו-לוג'יק תעשה ככל שביכולתה לצמצם את הנזקים במקרה של תלונות איכות.
   3. בכל מקרה של תלונת איכות, יבוטלו תנאי התשלום המפורטים בסעיף 7 לעיל וייקבעו תנאי תשלום חדשים בין הצדדים."
3. לאחר שתמה תקופת החוזה הראשון, חתמו הצדדים ביום 22.7.07 על חוזה נוסף (להלן-"החוזה השני"), אשר תוקפו נקבע ל-3 תקופות: האחת, מחודש נובמבר 2009 ועד לחודש מאי 2010, השניה, מחודש נובמבר 2010 ועד לחודש מאי 2011, והשלישית, מחודש נובמבר 2010 ועד לחודש מאי 2012.

בסעיף 3 לחוזה הסכימו הצדדים על האישורים הנדרשים ואיכות הפלפלים, ובסעיף 5 הסכימו הצדדים שהאריזה של התוצרת החקלאית תהיה על פי האמור בסעיף.

בסעיף 5 הסכימו הצדדים אודות סביבת העבודה , וקבוע כדלקמן:

"במסגרת עבודתו של המגדל עם אגרו-לוגיק המגדל מתחייב לקחת על עצמו את האחריות והעלויות לנושאים הבאים -

• 1. ביטוח נזקי טבע – על סך הדונמים מהם תשווק סך התוצרת החתומה בחוזה.
  2. יומן גידול וליווי – בכדי לאפשר את שיווק התוצרת ללקוחות אגרו-לוגיק בכלל ולרשתות בהם פועלת אגרו-לוג'יק בפרט על המגדל לקבל את שירותי הליווי באמצעות הגוף הנ"ל והנתונים יעמדו לרשות אגרו-לוג'יק במקרה הצורך.
  3. מערכת מידע – העברת הנתונים בגין כל משלוח ומשלוח ייעשה ע"י המגדל באמצעות מערכות המידע של אגרו-לוגי' אשר יותקנו אצל המגדל ויוזנו על ידו ו/או מטעמו."

בסעיף 6 לחוזה הסכימו הצדדים אודות התוצרת החקלאית והכמויות שלה. וכך הסכימו הצדדים:

"הצדדים מעוניינים שאגרו-לוגי'ק תייצא פלפל בכמות של כ- 1,400 טון בכל עונה. הכמויות ניתנו לשינוי במהלך העונה ובתיאום בין הצדדים. בתחילתה של כל עונה ידונו הצדדים שוב מהם הכמויות המוערכות לשיווק לעונה הרלוונטית.

בסעיף 7 לחוזה הסכימו הצדדים אודות התמורה שתשלם התובעת לנתבע ותנאי התשלום, כדלקמן:

"אגרו-לוג'יק תשלם למגדל את התמורה לתוצרת החקלאית ארוזה בשער המשק, על פי המשקל/הכמות שתשווק לחו"ל, פחות הוצאות שוטפות, עלויות תובלה, היטלי מועצה, אגרה חקלאית ועמלת שיווק, בתיאום ובסיכום עם המגדל.

• 1. אגרו-לוג'יק תהיה זכאית לעמלת שיווק בגין התוצרת שתשווק באמצעותה. עמלת השיווק תהיה 8% ממחיר מכירת התוצרת בחו"ל לעיל ולהלן "עמלת השיווק". במידה ומחיר הפלפל יהיה מעל המצופה תגדל העמלה באחוז.
  2. דוחות מכירה ומלאי, יועבר למגדל כל יום חמישי.
  3. התשלום עבור התוצרת שתשווק באמצעות אגרו-לוג'יק יועבר לחשבון בנק שיומצא ע"י המגדל, בימי חמישי בתנאי תשלום של שוטף + 21 יום מיציאת התוצרת.
  4. כל תשלום שעל החברה לשלם למגדל, ואשר שיעורו נקבע על ידי החברה במטבע חוץ, ישולם למגדל, בשקלים חדשים, על פי שער ההמרה של אותו מטבע חוץ שייקבע ע"י בנק הפועלים בח-ן הבנק של אגרו-לוג'יק ואשר יהיה ידוע במועד התשלום.

בסעיף 8 לחוזה הסכימו הצדדים לעניין המקדמות שיקבל הנתבע מאת התובעת, וקבעו כדלקמן:

"אגרו-לוגיק תעמיד לרשות המגדל מקדמות ובטוחות כמפורט להלן:

• 1. מליון ומאתיים אלף ₪, כמקדמה על חשבון העונה שתשולם כדלקמן:
     1. מצ"ב נספח תשלומים (150, בעודף שולמו במסגרת סגירה של עונה קודמת).
     2. כנגד המקדמות – יתן המגדל שיק לבטחון.
     3. תשלומי המקדמות יקוזזו מהתשלומים השוטפים בגין השיווק 1 ₪ בגין כל ק"ג שישווק.

בסעיף 9 לחוזה הסכימו הצדדים אודות תלונות על איכות הפלפלים, וקבע כדלקמן:

"9.1. המגדל יהיה האחראי הבלעדי לאיכות התוצרת על ל-14 יום מיום המכלתה.

• 1. בכל מקרה של תלונת איכות חריגה תעביר אגרו-לוג'יק מקסימום תוך 72 שעות, מהגעת התוצרת לקונה, את התלונה למגדל.
  2. אגרו-לוג'יק תעשה ככל שביכולתה לצמצם את הנזקים במקרה של תלונות איכות, באישור ובתיאום על המגדל.
  3. בכל מקרה של תלונת איכות, יבוטלו תנאי התשלום המפורטים בסעיף 7 לעיל וייקבעו תנאי תשלום חדשים בין הצדדים."

1. לאחר החתימה על החוזה השני מסרה התובעת לנתבע שיקים המשוכים לפקודת הנתבע אותם משכה מחשבונה שמספרו 19300/62 בבנק לאומי לישראל בע"מ (10) סניף עסקים איילון (693) כדלקמן:

• שיק מס' 0852 ז.פ. 15.8.09 על הסך 150,000 ₪;
• שיק מס' 0853 ז.פ. 15.9.09 על הסך 150,000 ₪;
• שיק מס' 0854 ז.פ. 15.10.09 על הסך 150,000 ₪;
• שיק מס' 0855 ז.פ. 15.11.09 על הסך 150,000 ₪;
• שיק מס' 0856 ז.פ. 15.01.10 על הסך 200,000 ₪;
• שיק מס' 0857 ז.פ. 15.02.10 על הסך 200,000 ₪;
• שיק מס' 0858 ז.פ. 15.03.10 על הסך 175,000 ₪;
• שיק מס' 0859 ז.פ. 15.04.10 על הסך 175,000 ₪;

סכום כל השיקים מגיע לסך 1,350,000 ₪, כאשר הסך 150,000 הוא על חשבון חובה של התובעת לנתבע בגין עונה קודמת, כפי שכתבו הצדדים בסעיף 8.1.1 לחוזה השני.

1. כנגד השיקים על המקדמות בסל 1,200,000 ₪ מסר הנתבע לתובעת 3 שיקים על סך 400,000 ₪ כל שיק המשוכים לפקודת התובעת על בנק דיסקונט לישראל בע"מ (11) סניף רמת אשכול (109) ח-ן 353906 שמספריהם 0094, 0095 ו- 0096 (להלן-"השיקים"). כל השיקים היו ללא תאריך פרעון. הצדדים צילמו את כל השיקים. על הדף בו צולמו השיקים כתבה התובעת "השיקים ניתנו לבטחון. עם קיזוז מקדמה בגובה צ'ק, יוחזר הצ'ק לחנן". בתחתית כיתוב זה מופיעה החותמת של התובעת. משמע ממסמך זה שהשיקים ניתנו לבטחון להספקת סחורה בגובה סכום השיקים (1,200,000 ₪), למטרה זו בלבד ולא לכל מטרה אחרת.
2. החל מחודש דצמבר 2009 החלה חליפת מכתבים בין הצדדים אודות ההתחשבנות בין הצדדים לשנה בה חל החוזה הראשון וכן לגבי התקופה הראשונה עליה חל החוזה השני. מאחר והנתבע סבר שלא קיבל מהתובעת דיווח נכון כפי שהתחייב מהחוזים שנכרתו בין הצדדים, מסר הנתבע לבנק דיסקונט הוראה לבטל את השיקים.
3. ביום 14.2.10 שלחה התובעת לנתבע מכתב בו ביטלה את החוזה השני. מהמכתב עולה שהתובעת מודה שהנתבע סיפק לה תוצרת חקלאית אשר התמורה לה הוא זכאי (לאחר קיזוז הוצאות) את הסך 666,599 ₪, אך טענה שמקזזת סכום זה עקב הנזקים שנגרמו לה לטענתה בסך 750,000 ₪ עקב כך שעד למועד המכתב סיפק לה אך ורק 219.9 טון תוצרת חקלאית מתוך ההתחייבות לספק 1,400 טון תוצרת חקלאית.
4. התובעת רשמה בכל השיקים תאריך 15.2.10 והציגה אותם לפרעון. בנק דיסקונט סירב לכבד את השיקים בנימוק שניתנה הוראת ביטול. על כן הגישה התובעת את כל השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב-יפו בתיק מס' 0125495105 (להלן-"תיק ההוצל"פ"). כבר עתה אציין שאם השיקים ניתנו לבטחון להשבת סכום המקדמות באמצעות אספקת תוצרת חקלאית, לא ברור מדוע התובעת מנסה לתבוע באמצעות השיקים את הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כאשר שיקים אלו לא באו להבטיח את תשלום נזקים אלו, אם נגרמו.

ההתנגדות לביצוע השיקים:

1. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים, בה טען כדלקמן:
2. התובעת לא העבירה לו דוחות מתאימים בגין מכירת תוצרתו. בצר לו הוא נאלץ להגיש נגדה תביעה למתן חשבונות. הנתבע טען כי לא מצויים ברשותו מסמכים המאפשרים לו לדעת אם קיבל את המגיע לו בהתאם למוסכם עבור הסחורה שסיפק לתובעת. מטעם זה, הוא טוען, ראוי לתת לו רשות להתגונן;
3. התובעת היא החייבת לו כספים ולא להיפך. כיצד? ראשית, התובעת חייבת לו סך 150,000 ₪ עבור עונת 2008-2009. עוד נאמר כי כלל חוב התובעת עבור עונת 2008-2009 הסתכם ב-425,187 ₪ (מהם יש לקזז 150,000 ₪ ששולמו לנתבע במסגרת המקדמה ע"פ ההסכם). יוצא, כי עבור עונת 2008-2009 נותר חוב בסך 275,187 ₪ אותו יש לקזז כנגד סכום השיקים. שנית, נאמר כי ביום 2.12.09 החזיר הנתבע לידי עובד התובעת 2 שיקים שהיוו חלק מן המקדמה בסך 375,000 ₪. שלישית, הנתבע טוען כי התובעת שיווקה 220 טון מתוצרתו שערכה 900,000 ₪ (לטענתו) וזאת "בהתאם לממוצע מחירים בשוק כפי שנבדק בחברות אחרות נכון ל-12/09.." [ סעיף 38 לתצהיר המבקש]. הנתבע טוען כי צירוף הסכומים דלעיל עולה על סכום השיקים נשוא ההתנגדות ומכאן שהוא אינו חייב דבר לתובעת.
4. בתחילה ניתנה לנתבע רשות חלקית להתגונן, אך לאחר שהגיש בקשת רשות ערעור ניתנה לו רשות להגן על מלוא סכום השיקים.

העדויות:

1. מטעם התובעת העידו מנכ"ל התובעת מר דוד חזות והמומחה מר עמרי עתריה.
2. מר חזות הצהיר בתצהיר העדות הראשית כי בחוזה השני התחייב הנתבע לספק לתובעת 1,400 טון פלפל אדום ובגין כך קיבל מקדמות מוגדלות. הסך 150,000 ₪ לא שולם עבור חוב התובעת לנתבע עבור שנה קודמת. אין מחלוקת שהנתבע פרע לחשבונו את הסך 1,050,000 ₪ וסיפק כ-220 טון פלפל. בהתאם לבקשת הנתבע, התובעת העבירה לו תשלום בסך 250,000 ₪ עקב מחנק אשראי של הנתבע. מר חזות טען לנתוני מכירות והוצאות המכירות, ועל קיזוז סכומים עקב בעיות בתוצרת. מתצהיר מר חזות עולה שהוא לא מילא אחר הוראות החוזה השני בדבר דיווח לנתבע מידי שבוע על המכירות ועל דיווח לנתבע על תוצאות המכירות, הוצאות המכירות, תלונות בגין התוצרת החקלאית, והאם התלונות הועברו לו בהתאם למועדים הקבועים בחוזה השני. מר חזות התחמק לחלוטין מהוראות אלו, ונראה שהוא מודע לעובדה שהוא אכן הפר הוראות הדיווח לנתבע. בתצהירן ציין מר חזות כי כתוצאה מאי הספקת 1,180 טון פלפל נגרמו לו נזקים, אותם הוא פירט בחוות דעתו.

בחקירתו הנגדית העיד מר חזות כי הנתבע קיבל ממנו מקדמות שבאו להבטיח אספקה של פלפל, כדי להבטיח את המקדמה וכדי שיקבל את הכמות המצוינת בהסכם קיבל השיקים לבטחון. לדבריו, השיקים באו להבטיח את קיום החוזה. מאחר והייתה הפרה בוטה של החוזה השני, הכניס את השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. לא צירף מסמכים אודות ההתחשבנות בינו לבין הנתבע ואת המסמכים התומכים בטענות התובעת. מודה שהנתבע החזיר לו שיקים על הסך 375,000 ₪. מסכים שנפרעו לנתבע שיקים בסך 1,050,000 ₪. טוען שהקדים לנתבע תשלומים בסך 250,000 ₪. מודה שלא הציג את כל החשבוניות של ההוצאות שהוציא בעת השיווק של התוצרת החקלאית. מדבריו עולה שאכן מסובך לחשב את כל ההוצאות, אך אומר זאת בדיעבד, בלי שסיפק את הנתונים קודם לכן לנתבע. טוען שהגיע לביתו של הנתבע ומסר לו מידע ומסמכים, אך אין תימוכין לעדותו. אין לו הסבר מדוע משווק אחר של הנתבע מוסר לו חשבונית עם פירוט מפורט ביותר אודות המכירה בחו"ל ופירוט הוצאות המכירה, דבר שלא עשתה התובעת, וביקשה שהנתבע יחלץ נתונים אלו ממסמכים לא ברורים שהעבירה לו התובעת באופן חלקי. בעונה הקודמת סיפק הנתבע 680 טון במקום 1,000 טון. הכוונה בקיזוז 1 ₪ לכל ק"ג היא שאם לאחר שיווק מגיע לנתבע 3 ₪ עבור כל ק"ג פלפל, אזי יקוזז מהמקדמות הסך 1 ₪, והנתבע יקבל תמורת אותו משלוח 2 ₪ לק"ג.

1. מר עמרי עתריה הגיש חוות דעת אודות הנזקים שנגרמו לתובעת בהתאם לטענות התובעת. בהתאם לחוות דעתו, האם הנתבע היה מספק לתובעת את הפלפל במשך 14 שבועות שנותרו לתקופת החוזה, הייתה נמכרת תוצרת חקלאית במשקל כ-85 טון מידי שבוע, ובסה"כ כ- 1,190 טון. בהתאם לחוות הדעת של מר עתריה, הפסד העמלה של התובעת בגין הפרת החוזה הנטענת, לאחר קיזוז הוצאות השיווק, מגיע לסך 1,021,978 ₪. העמלה של התובעת בשיעור 8%, נגזרת ממחיר המכירה בחו"ל נטו (לאחר קיזוז הוצאות), כאשר מחלקים את הסך 1,021,978 ₪ ל- 1,190 טון אזי העמלה של התובעת בגין כל טון היא בסך 859 ₪ לטון פלפל. לאור זאת הסכום התמורה נטו עבור כל טון היא 10,738 ₪ (= 8% : 859). הנתבע סיפק 220 טון, ועל פי חישוב זה תמורת המכירה נטו היא בסך 2,362,350 ₪ (= 10,738 X 220). מתוך סכום זה היה על הנתבע לקבל 92%, ובסה"כ 2,173,371 ₪.

בהתאם לטענת התובעת הסכום שהיה על הנתבע לקבל בגין 220 טון שסיפק היה בסך 666,599 ₪, ואילו לגרסת הנתבע היה עליו לקבל תמורת 220 טון את הסך 900,000 ₪. היוצא מכך שחוות דעתו של מר עתריה אינה עולה בקנה אחד עם טענות הצדדים, והיא תומכת למעשה בטענת הנתבע ולא בטענת התובעת אודות התמורה שהיה צריך הנתבע לקבל בגין הפלפל שסיפק לתובעת.

מנתוני השכלה וניסיון עולה שאין למר עתריה כל ניסיון בנושא שיווק תוצרת חקלאית ישראלית בחו"ל.

1. מטעם הנתבע העידו המומחה מרחנן אורן, מר חזק ניסים והנתבע עצמו.
2. מר חנן אורן הגיש חוות דעת של מומחה אודות התמורה שהיה על התובעת לשלם לנתבע. מחוות דעתו עולה כי בהשוואה למשווקים אחרים בחו"ל עולה שעל הנתבע היה לקבל מהתובעת עבור 220 טון שסיפק לה את הסך 1,073,072 ₪, ולא את הסך 666,599 ₪. נתונים אלו נמוכים מהנתונים שקבע המומחה עתריה מטעם התובעת. כן ציין המומחה כי הוצאות היצוא על פי הדו"חות שהציגה התובעת מנופחות מעבר לערך האמתי.

גם בלי להיזקק לחקירות הנגדיות של המוחים, עולה שיש לקבל את חוות דעתו של מר חנן אורן. מר עתריה נתן חוות דעתו בקשר לעתיד, וכל אשר עשיתי בניתוח חוות דעתו של מר עתריה הוא ללמוד ממנה על העבר. גם אם היו הפרשי מחירים בין התקופה בה סיפק הנתבע את הפלפל לתובעת לבין התקופה העתידה, הפרש של 50% בין שתי חוות הדעת לגבי העבר ודאי מהווה מרווח בטחון גדול מאד מפני טעויות בתנודות השוק לגבי מחירי הפלפל, בהתחשב בתקופות הסמוכות מאד האחת לשניה. לכן סבור אני שיש לקבל את חוות דעתו של מר חנן אורן לגבי התמורה שהיה על התובעת לשלם לתובע בגין 220 טון פלפל שסיפק לה.

1. מר ניסים חזק הצהיר כי התובעת חייבת לו את הסך של כ-210,000 ₪ נכון ליום 17.12.09. בתצהיר זה אין כל סיוע לטענות הנתבע, שכן ייתכן מצב בו התובעת חייבת לפלוני, אך לא חייבת לאלמוני.
2. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית ובו הצהיר כי התובעת לא המציאה לו מסמכים בהתאם לחובתה על פי החוזה, ולאחר קבלת מסמכים מהתובעת במסגרת גילוי מסמכים הגיש חוות דעת של מומחה אודות הסכומים המגיעים לו מהתובעת. הנתבע חזר על העובדות שהצהיר בתצהירו שצורף להתנגדות לביצוע השיקים, ובין היתר שלא התחייב לספק 1,400 טון פלפל אלא נרשמה השאיפה של הצדדים ותו לא. הנתבע הודה שמעבר לשיקים של המקדמה קיבל מהנתבעת סכום נוסף בסך 250,000 ₪. כן טען התובע ליתרת חוב של התובעת אליו בסך 275,187 ₪ בגין תקופת החוזה הראשון.
3. לאחר תום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:

סכום המקדמה:

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת החתימה על החוזה השני קיבל הנתבע מאת התובעת שיקים בסך 1,350,000 ₪. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם הסך 150,000 ₪ מהווים חלק מהמקדמה או שמא היא תשלום על חשבון שנה קודמת.
2. סבור אני שהסך 150,000 ₪ הינם תשלום עבור שנה קודמת, מהסיבות כדלקמן:
3. עבור המקדמה נטלה התובעת מהנתבע שיקים לבטחון. השיקים לבטחון היו אך ורק על הסך 1,200,000 ₪;
4. בסעיף 8.1 לחוזה השני נכתב במפורש בכתב יד שהסך 150,000 ₪ הינם עבור התחשבנות סגירה של שנה קודמת. עדותו מר חזות הנוגדת האמור בחוזה מהווה עדות בעל פה כנגד מסמך מכתב, שאין להתיר אותה.
5. לאור האמור לעיל, אני קובע כי הסך 150,000 ₪ מתוך הסך 1,350,000 ₪ הם תשלום עבור שנה קודמת. כך שרק הסך 1,200,000 ₪ מהווה מקדמה על חשבון עונת 2009 - 2010.

הסכומים שבמחלקות בין הצדדים:

1. הנתבע טען שהתמורה שהיה צריך לקבל מהתובעת בגין 220 טון שסיפק לה עומד על הסך 900,000 ₪. הנתבע הוכיח זאת על פי חוות דעו של מר חנן אורן וכפי העולה מחוות דעתו של מר עתריה, המומחה מטעם התובעת. מתוך סכום זה שילמה התובעת לנתבע אך ורק את הסך 250,000 ₪. לכן יתרת החוב של התובעת לנתבע עומדת על הסך 650,000 ₪.
2. התובעת מודה שהנתבע החזיר לה שני שיקים בסכום כולל של 375,000 ₪, אותו יש להפחית מהסך 1,200,000 ₪. לאור זאת סכום המקדמה נטו ששילמה התובעת לנתבע הינו 825,000 ₪. מסכום זה יש להפחית את הסך 650,000 ₪ אותו חייבת התובעת לנתבע, כפי שנכתב לעיל. היוצא מכל האמור הוא שיתרת המקדמה ששילמה התובעת לנתבע עומדת על הסך 175,000 ₪.

חובות העבר:

1. הנתבע טוען שיש לקזז את חובות העבר שהתובעת חבה לו בסך 275,000 ₪. נושא זה לא מצא את ביטויו באופן מספק בחומר הראיות. הנתבע הגיש כנגד התובעת תביעה למתן חשבונות בבית משפט השלום בירושלים, ועניין זה יידון בבית משפט השלום בירושלים.

פיצוי בגין 1,400 טון:

1. טוענת התובעת שהנתבע התחייב לספק לה 1,400 טון פלפל בעונת 2009 - 2010. לעומתה טוען הנתבע שלא התחייב כלל וכלל לספק 1,400 טון פלפל, ולכל היותר הצדדים הביעו משאלת לב לגבי הכמות שבכוונתם לשווק בחו"ל.
2. סבור אני שיש לקבל את טענת הנתבע מהסיבות כדלקמן:
3. בסעיף 6 לחוזה לא ניסחו הצדדים התחייבות חד משמעית של הנתבע לספק 1,400 טון פלפל בעונת 2009 – 2010, אלא כתבו כי "הצדדים מעוניינים שאגרו-לוג'יק תייצא פלפל בכמות של 1,400 טון בכל עונה וכי הכמויות ניתנו לשינוי;
4. לצדדים היה ניסיון קודם מעונה קודמת, שבחוזה הראשון כתבו שמבקשים לייצא 1,000 טון, ולמעשה הנתבע הצליח לספק אך ורק כ-680 טון;
5. המומחה מר חנן אורן ציין בחוות דעתו שאין כל סתירה בין רמת הכוונות בחוזה השני לרמת הביצוע, שכן ידוע שאין חקלאי יכול להתחייב על כמויות מדוייקות ואף לא על אומדן, עקב החשיפה לגורמים שאינן ברי שליטה, כגון: מזג אוויר, רמת תאורה, מחלות ומזיקים, איכות הפרי באריזה וכיו"ב, המקטינים באופן ניכר את התפוקות ללא יכולת שליטה של החקלאי בתהליך;
6. לאור האמור לעיל, סבור אני שהנתבע לא התחייב לספק 1,400 טון פלפל, ולכל היותר רישום מספר זה בחוזה הייתה משאלת לב של שני הצדדים.
7. בסעיף 8.2 לחוזה השני קבעו הצדדים כי כנגד המקדמות ימסור לה הנתבע שיקים לבטחון. משמע מהחוזה עצמו שהשיקים שהגישה התובעת לביצוע באו להבטיח את החזרת המקדמה, ולא לכל מטרה אחרת. לכן אין התובעת רשאית להגיש שיקים אלו לביצוע בהוצל"פ בגין הפיצויים שלטענתה זכאית לקבל מהנתבע.
8. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שאין התובעת להשתמש בשיקים על מנת לגבות מהנתבע את הפיצויים אותם היא תובעת מהנתבע.

הפרת החוזה:

1. סבור אני שמחומר הראיות עולה שהתובעת לא עמדה בחובתה לספק לנתבע דיווחים שוטפים על פי החוזה. קיום חובת הדיווח בחוזים מעין אילו היא מהותית, בהתחשב בעובדה שפרי עמלו של הנתבע נמצא בידי התובעת, והוא סומך עליה שתפעל בנאמנות וביושר. אי קיום חובת הדיווח על פי החוזה משמיטה את בסיס האמון שבין הצדדים. על כן סבור אני שבדין בא הנתבע בטענות לתובעת אודות חוסר הדיווח בזמן אמת על פי החוזה או על דיווח חסר. על התובעת היה להעביר לנתבע בכתב מידי יום חמישי בשבוע את הדיווחים שעליה היה להגיש לו על פי החוזה, ולאחר מכן להגיש לו מסמכים וראיות אודות כל ההוצאות שהוציאה עבור השיווק של התוצרת החקלאית. סבור אני שאילו התובעת ממלאת אחר חובתה על פי החוזים, לא היו מתגלעים סכסוכים בין הצדדים.
2. משביטלה התובעת את החוזה השני בין הצדדים, עולים על שולחן הדיונים לא רק סכומי המקדמות שיש לקזז, אלא כלל חובות הצדדים על פי החוזה השני.

ראיה נוספת:

1. לאחר שמיעת הראיות והגשת הסיכומים ביקשה התובעת להגיש ראיה נוספת והיא פסק הדין שניתן בקשר לשיק בסך 175,000 ₪ אותו היסב הנתבע לצד שלישי.
2. סבור אני שראיה נוספת זו לא תשנה מאומה בפסק הדין, שכן בפסק הדין יצאתי מנקודת הנחה שהשיק לגביו ניתן פסק דין נפרע לידי הנתבע, בין אם באמצעות הצגתו בבנק הנפרע ובין אם על ידי הסבתו לצד ג'.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן:

1. ההתנגדות לביצוע השיק מתקבלת בחלקה באופן שסכום הקרן בתיק הוצל"פ מס' 0125495105 בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב-יפו (להלן-"תיק ההוצל"פ") יעמוד על הסך 175,000 ₪. בהתאם לכך יותאמו כל הסכומים הנלווים בתיק ההוצל"פ;
2. לאחר תיקון סכום הקרן בתיק ההוצל"פ ישופעלו הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ;
3. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ה, 30 ספטמבר 2014, בנוכחות ב"כ התובעת עו"ד שי שלמה ובהעדר הנתבע ובא כוחו.