מבוא

1. זוהי תובענה על דרך המרצת פתיחה, שעיקרה מתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשת הינה בעלת זכויות החכירה בחלקה 128 בגוש 3658 בכפר מרמורק ברחובות (להלן: חלקה 128"), ולהורות על חידוש חוזה החכירה של המבקשת עם המשיב 1 בחלקה 128.

העובדות שצריכות לתובענה

1. המנוח אברהם בן יפת שרעבי ז"ל (להלן: "אברהם ז"ל"), חתם בתאריך 29.9.1931 עם הקרן הקיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), על חוזה חכירה (להלן: "חוזה החכירה" - נספח א' בתצהיר התובעת ת/1), לפיו רכש מקק"ל זכויות חכירה בנחלה, לצורך מגורים ועיבוד חקלאי, לתקופה של 49 שנים (להלן: "הנחלה"). הנחלה הוגדרה בחוזה החכירה כ"חלקה מאדמת זרנוגה" (מושב מרמורק). בסעיף הראשון בחוזה החכירה נאמר שהשטח של הנחלה מפורט ברשימה שבסוף החוזה, ובעמוד האחרון בחוזה מופיעה רשימה של שלוש יחידות קרקע כדלהלן: מס' 9/12 בשטח 4.418 דונם; מס' 43/14 בשטח 2.458 דונם; מס' 128/14 בשטח 2.266 דונם.

בתצהיר מטעם המינהל נכתב כי בתאריך 21.3.46 העביר אברהם ז"ל 1/3 מזכויות החכירה בחלקה 128 לכפר מרמורק וביום 22.7.46 נחתם שטר ביטול חכירה בגין גוש/חלקה 3656/9 בשטח 4.418 דונם, ולאחר ביטול החכירה הנ"ל היה השטח המוחכר בחלקות 128, 259 ו- 260 (סעיף 11-9 בתצהיר נ/1), (נסחי הרישום - נספחים ב'-ד' בתצהיר ת/1). חוזה החכירה הסתיים בשנת 1980.

1. בתאריך 19.2.82 ניתן צו קיום צוואת אברהם ז"ל מיום 29.11.79 (נספח ה' לת/1). בצוואתו הוריש אברהם ז"ל את כל נכסיו וזכויותיו בנדל"ן לאשתו – רחל שהם (שרעבי), ולאחר מותה, אם תמות אחריו, הוריש את זכויותיו בחלקה 128 לבנו אבישי שרעבי, ובחלקה 259 בגוש 3658 לבתו דרורה שרעבי (המשיבה 4) ולבנו גדליה שהם (שרעבי) (המשיב 5), בחלקים שווים. הבן גדליה קיבל לחזקתו הייחודית את חלק הבית בו הוא התגורר והבת דרורה קיבלה לחזקתה הייחודית את יתרת הבית. בצוואה ניתנו הוראות נוספות לגבי פרדס שהיה בחלקה 164 ופרדס נוסף ביבנה.

על פי תצהירה של המבקשת, החלקים שקיבלו בירושה המשיבים 4 ו- 5, הגב' דרורה ריגלר (שרעבי) ומר גדליה שהם (שרעבי), הם חלק מחלקות 259 ו- 260 (ס' 11 בת/1). המשיב 5 מדייק בסיכומיו כי חלקו בירושה היה מחצית מחלקה 259 ומקצת מחלקה 260 והמשיבה 4 ירשה את המחצית השנייה של חלקה 259 (סעיף 8 בסיכומי המשיב 5).

1. בתאריך 3.10.03 נפטר אבישי שרעבי שגב (להלן: "אבישי ז"ל"), בנו של אברהם ז"ל, ובתאריך 30.3.04 ניתן פסק דין בבית הדין הרבני האזורי ברחובות שקיים את צוואתו של אבישי ז"ל (מסומן כנספח ג' בתצהיר ת/1). בצוואתו הוריש אבישי ז"ל את זכויותיו בחלקה 128, וכן זכויות נוספות, לאשתו סימה שרעבי שגב – היא המבקשת בתובענה זו.
2. במהלך השנים נעשו בנחלה מספר עסקאות על ידי אברהם ז"ל:
3. בשנת 1946 מכר אברהם ז"ל לכפר מרמורק, אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "כפר מרמורק"), 1/3 מזכויותיו בחלקה 128, שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין ברחובות על שם כפר מרמורק (נסח רישום - נספח ב' לת/1). בשנת 1971 רכש אברהם ז"ל בחזרה מכפר מרמורק את הזכויות שמכר לו 25 שנה קודם לכן. יצויין כי במקור הופנתה התובענה גם נגד כפר מרמורק שהיה בפירוק, מאחר והזכויות שרכש אברהם ז"ל חזרה מכפר מרמורק נשארו רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם כפר מרמורק. בדיון שהתקיים ביום 22.2.12 הודיע המפרק של כפר מרמורק, עו"ד דוד אלבז, כי הוא מסכים לבקשתה של המבקשת ולרישום 1/3 הזכויות הנ"ל על שם המבקשת, ובאותו מועד ניתן פסק דין חלקי בעניין זה (פרוט' מיום 22.2.12, עמ' 18-17). לאור כך, נמחק כפר מרמורק מן התובענה.
4. בתאריך 25.1.73 מכר אברהם ז"ל למשיבה 3 - עיריית רחובות, זכויות חכירה בשטח של 500 מ"ר בחלקה 128, שכללו שרידי באר מים והציוד בה. גם כאן, רישום הזכויות על שם עיריית רחובות לא הושלם ובתובענה המתוקנת נוספה עיריית רחובות כמשיבה. בתאריך 21.12.14 הושגה הסכמה בין המבקשת ועיריית רחובות שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי, לפיה, עם חידוש החכירה על שם המבקשת בחלקה 128, תירשם הערת אזהרה לטובת עיריית רחובות בדבר קיומו של ההסכם מיום 25.1.73 בין צדדים אלה, כשהצדדים שומרים לעצמם את טענותיהם בנוגע להשלמת העסקה או לביטולה בעתיד.
5. בתקופתו של אברהם ז"ל, במועדים שלא פורטו, מכר אברהם ז"ל למשיבים 6 ו- 8, עזרא שעובי ואבישי עדני, שטח של כ- 500 מ"ר לכל אחד, בחלקה 260. בהמשך העביר המשיב מס' 6 מהזכויות שרכש בחלקה זו לבנו המשיב 7 (סעיף 12 בתצהיר ת/1). עסקאות אלה אושרו על ידי המשיב 1 – מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) (להלן: "המינהל"), ונרשמו בשנים 1972 ו- 1980 בלשכת רישום המקרקעין ברחובות (סעיף 21 בת/1, סעיף 10(ג) בסיכומי המבקשת, נסח רישום - נספח ד' לת/1)).
6. עוד יצויין כי בחלקה 128 קיימת הפקעה לצרכי ציבור לטובת עיריית רחובות, הרשומה בנסח הרישום (נספח ב' לת/1). המבקשת הודיעה כי זכויותיה בחלקה 128 כפופות להפקעה זו (סעיף 6 בת/1).
7. המשיבים 8-4, חלקם בעלי זכויות מכח ירושת אברהם ז"ל וחלקם בעלי זכויות מכח עסקאות שביצע אברהם ז"ל כאמור, נוספו כמשיבים לתובענה בשלב מאוחר יותר, בעקבות טענת המשיבים 2-1 שיש לצרף לתובענה את כל בעלי הזכויות השונים בנחלה.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

1. במסגרת חוזה החכירה משנת 1931, רכש אברהם ז"ל את הזכויות בכל אחת משלוש החלקות 128, 259 ו- 260. חלקה 128 הינה חלקה עצמאית העומדת ברשות עצמה ללא קשר עם שתי החלקות האחרות.
2. טענת המינהל שאברהם ז"ל רכש את הזכויות בנחלה כחטיבה אחת המורכבת משלושה חלקים וכי מדובר בזכויות במושע, דהיינו בחלקים בלתי מסוימים בכל שלוש החלקות כאחד, אינה מתיישבת עם העובדה שבמהלך תקופת הסכם החכירה ביצע אברהם ז"ל מספר עסקאות בנחלה, הן בחלקה 128, הן בחלקה 260, כל אחת בנפרד ובלי קשר לשתי החלקות האחרות, כשהמינהל מאשר את העסקאות הנפרדות לרבות רישומן בצורה זו בספריו ובלשכת רישום המקרקעין.
3. בעסקת מכירת הזכויות של 500 מ"ר שנעשתה בשנת 1973 בין אברהם ז"ל ובין עיריית רחובות בחלקה 128, במכתב שכתב מר שלום שאשא, אחראי מחוזי במינהל, לעיריית רחובות, ביום 30.5.1989, ביקש שאשא ביצוע פעולות שונות לצורך חתימת המינהל על חוזים עם העירייה ועם אבישי שרעבי, בלי שהזכיר את שתי החלקות האחרות, בלי לדרוש לגביהן דבר ומבלי לטעון שמדובר בחלקים בלתי מסוימים בכל שלוש החלקות.
4. המינהל אישר מכירת 1/3 מהזכויות בחלקה 128 לכפר מרמורק בשנת 1946, ואת רכישתם בחזרה בשנת 1971, ולא קשר זאת עם שתי החלקות האחרות.
5. המינהל אישר מכירת חלקים בחלקה 260 למשיבים 8-6, בלי קשר לשתי החלקות האחרות. אין לקבל טענת המינהל כי מדובר בטעות. נעשה היוון של הזכויות למשיבים 8-6 ועניינם הועבר למגזר העירוני.
6. גם אם חוזה החכירה הגדיר את הנחלה כקרקע חקלאית בתחילה, הקרקע לא שימשה לצרכים חקלאיים מזה שנים רבות.
7. המינהל שלח לאברהם ז"ל דרישות תשלום ושוברי תשלום בגין חלקה 128, בנפרד משאר החלקות. גם בעלי הזכויות בחלקות האחרות קיבלו מהמינהל שוברי תשלום נפרדים בגין חלקותיהם.
8. המינהל שלח מכתבים לאבישי שרעבי ובהם הנחיות לביצוע לצורך חידוש החכירה בחלקה 128, בלי לאזכר חלקות אחרות.
9. גם היורשים האחרים מסכימים שכל חלקה היא בנפרד ואין להם טענות האחד כלפי חלקתו של האחר.
10. כל אחת מהחלקות רשומה באופן נפרד בלשכת רישום המקרקעין ברחובות, ולא כרישום אחד כולל של הנחלה.
11. התב"ע העירונית המתייחסת לחלקות שבנחלה שונתה משימוש חקלאי לשימוש למגורים.
12. למבקשת ברור שיהיה עליה לשאת בכל התשלומים הקבועים בחוק שיידרשו בגין פיצול חלקה 128 משתי החלקות האחרות ושינוי הייעוד של הקרקע בחלקה זו.
13. המינהל מחזיק במבקשת כבת ערובה על מנת להסיר מחדלים שנעשו בחלקות האחרות, כמו הקמת מבנים ללא היתר ובחריגות בנייה, שעה שלא נקט בשום צעד נגד המשיבים 8-4 להסרת המחדלים.
14. המשיבים 4 ו- 5 אינם רוצים ואינם יכולים לפעול בכל הקשור לפיצול החלקות ושינוי הייעוד כפי שדורש המינהל, בשל אמצעיהם הכלכליים המוגבלים.

טענות המשיבים 2-1

1. הזכויות שרכש אברהם ז"ל בחוזה חכירה היו למשק עזר. הרכישה הייתה של משק עזר אחד, המורכב משלוש חלקות – 128, 259, 260. לא נעשתה כל חלוקה תכנונית או אחרת בין החלקות טרם פטירתו של אברהם ז"ל, ואברהם ז"ל הוריש ליורשיו את אותן הזכויות שהיו לו. המבקשת ידעה כי מדובר בזכות חכירה למטרות חקלאיות.
2. על פי חוזה החכירה לא ניתן לפצל משק עזר למספר יחידות קרקעיות בדרך של הורשה, ועל כן ירש כל יורש של אברהם ז"ל חלק יחסי במושע במשק העזר, בהתאם לגודל החלקה שקיבל על פי הצוואה.
3. בקשת המבקשת לרשום את הזכויות שקיבלה בירושה בחלקה 128 עומדת בסתירה לנוהלי המינהל והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. אף שנוסח החוזה מדבר על "נחלה", מדובר במשק עזר ואין על כך מחלוקת. בפסיקה גם נקבע כי מקרקעין חקלאיים בגודל המקרקעין נושא ההליך, ייחשבו כמשק עזר ובהתאם להחלטות המועצה, שינוי יעוד של משק עזר הינו רק בהתאם לתכנית מאושרת כדין ובכפוף לתשלום דמי היתר ועל פי הכללים שנקבעו בהחלטה זו. המבקשת לא העלתה כל טענה לאי-סבירות החלטות המועצה או נוהלי המינהל.
4. אמנם רישומית ותכנונית החלקה עומדת בפני עצמה ואף נעשה שינוי יעוד בתב"ע חדשה ששינתה את יעוד המקרקעין מחקלאי למגורים, אולם התב"ע אינה משנה זכויות קנייניות אלא זכויות תכנוניות בלבד.
5. באשר לעסקאות שאישר המינהל בחלקה 128 ובחלקה 260, המינהל טעה בכך שאישר את העסקאות ובפסיקה נקבע כי אם הרשות פעלה בטעות ונוצרה אפליה עקב כך, לא יכפה אותה בית המשפט להוסיף ולפעול על פי הטעות.
6. העובדה שהמינהל ניהל את התיק בעבר במחלקה העירונית, וכיום התיק הועבר למחלקה החקלאית, הינה משום שמדובר במשק עזר והמינהל החליט שמן הראוי לנהל את התיק במחלקה החקלאית.
7. הדרישות לתשלום דמי חכירה הופנו לאברהם ז"ל שהיה בעל הזכות בכל שלוש החלקות, ואין נפקות להתייחסות לחלקה זו או אחרת, מה גם שמדובר במסמכים לצורך תשלום דמי חכירה בלבד ולא לצורך הסדרת זכויות קנייניות כלשהן. גם מכתבי המינהל השונים היו תשובות ראשוניות בלבד לפניות שנעשו על ידי אברהם ז"ל או יורשיו.
8. למינהל אין התנגדות עקרונית לפיצול החלקות, אולם זאת על פי חוזה החכירה, החלטות המועצה ונוהלי המינהל התקפים כיום. הדרך ליישום הבקשה היא ביטול חוזה החכירה המקורי על ידי כל היורשים, שינוי יעוד ופיצול, הסרת חריגות הבניה, ותשלום דמי היתר וכל תשלום הנדרש בקשר להליכים אלה. מאחר והיורשים האחרים אינם משתפים פעולה עם המבקשת, עליה לנהל את תביעתה נגדם.

טענות המשיבה 4

1. המשיבה 4 מצטרפת לבקשה לרשום כל חלקה באופן עצמאי על שם היורש או היורשת שירשו אותה מאברהם ז"ל, מבקשת לרשום את שלוש החלקות לטיפול המחלקה העירונית במינהל, להיעתר לבקשות השינוי שהגישה למינהל, ולהורות למינהל להוון את זכויותיה וזכויות המשיב 5 כפי שהוונו למשיבים 8-6. עוד מבקשת המשיבה 4 לחייב את המינהל בפיצויי הסתמכות או בגין ההוצאות ועגמת הנפש הרבה שנגרמו לה ע"י המינהל.

1. המשיבה 4 מגוללת את מסכת ההתנהלות שהייתה לה עם המינהל בבקשות שהגישה לאיחוד וחלוקה מחדש של חלק מחלקות 259 ו- 260 אותן ירשה, לצורך מימוש זכויותיה ושינוי יעוד וניצול המקרקעין. לטענתה, המינהל ביקש ממנה בקשות שונות לצורך כך, ואישר כי אין מניעה תכנונית לאישור הסדרת החלקות לפי המחזיקים במקרקעין. המינהל מעולם לא אמר כי מדובר במשק עזר אחד שכולל גם את חלקה 128.
2. בסוף שנת 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות את השינוי בחלוקת החלקות, כך שחלקה 259 וחלק מחלקה 260 הפכו לחלקה 474, המשיבים 6 ו- 7 החוכרים של חלק מחלקה 260 קיבלו מספר חלקה 472, והמשיב 8 קיבל מספר חלקה 475. מאוחר יותר הודיע המינהל למשיבה 4 שעליה לבצע מחדש את הליך הבקשה לשינוי, במחלקה החקלאית. המשיבה 4 הגישה בקשה חדשה למחלקה החקלאית, אולם לא זכתה לשיתוף פעולה. לטענתה, נמסר לה כי היא זכאית לרכוש את כל הזכויות למגורים במגרש (עד 2.5 דונם), קיימות ועתידיות, תמורת תשלום של 33%.
3. המשיבה 4 מפנה אף היא לעסקאות שעשה המינהל עם משפחות שעובי ועדני בחלקה 260 בלבד, בהסכם חכירה עירוני שנחתם עימם.
4. המשיבה 4 טוענת כי מדובר בהפרת הבטחה שלטונית.

טענות המשיב 5

1. חוזה החכירה המקורי משנת 1931 לא פקע בשנת 1980, מכיוון שהפקת השוברים על ידי המינהל לתשלום דמי חכירה בכל שנה מהווה הצעה מצד המינהל והתשלום על ידי היורשים מהווה קיבול, כך שחוזה החכירה המקורי חודש בדרך של התנהגות. המינהל גם חתם למשיב 5 בשנת 1981 על בקשה להיתר בניה לצורך הרחבת בית המגורים המקורי, כשנה לאחר שהחוזה המקורי פקע לטענת המינהל. משכך, ובהתאם למצב התכנוני כיום, יש לראות זאת כחידוש חוזה החכירה בחלק החלקה שבו זכאי המשיב 5 להירשם כחוכר לדורות.
2. אי ההכרה של המינהל בזכות הירושה של היורשים מנוגדת לחוזה החכירה המקורי שבו נאמר כי לחוכר תהיינה כל הזכויות של ההורשה וזכות הצוואה על פי חוק המדינה.
3. סירוב המינהל לפצל את הנחלה לתתי חלקות ולרשום את היורשים כל אחד בחלקתו ולחתום על חוזה נפרד מול כל אחד מהם, מנוגד לחוזה המקורי שלפיו אם החוכר רוצה לחלק את הנחלה, עליו לקבל את הסכמת הקרן לכך והקרן מחויבת להסכים לחלוקה אם לא נשקפת סכנה לעצמאות המשקית של שארית הנחלה.

המצב התכנוני כיום מאפשר את חלוקת המקרקעין לחלקות עצמאיות ואין סכנה הנשקפת לחלקות שייווצרו או לשארית החלקה המקורית כתוצאה מביצוע הפעולה האמורה.

1. המינהל הוא נאמן של הציבור וחלה עליו חובת הגינות מוגברת ביחסיו עם הציבור. הסכמת המינהל בעבר לרשום את זכויות המשיבים 8-6 בחלקתם כנגד סירובו כיום לרשום את זכויות היורשים בחלקתם הם, מהווה אפליה לרעה של היורשים. מה עוד שבחלקת המשיבים 8-6 מצויים מרבית המבנים שנבנו ללא היתר, שהכשרתם מהווה תנאי מצד המינהל לרישום שאר היורשים. זאת, כאשר בחלקת המשיב 5 נמצאת יחידת המגורים המקורית שבה הוא גר כל השנים והוא לא ביצע בה כל שינוי תכנוני או תוספת בניה.
2. תנאי המינהל לפיצול החלקות, כוללים, בין השאר, דרישה להכשרת הבניה הלא חוקית שבוצעה בחלקות יורשים ובעלי זכויות אחרים שבגינם נדרשים האחרונים לשלם סכומי כסף גבוהים, כשאין להם אינטרס לשלם סכומים אלה מאחר והם כבר נרשמו כבעלי זכויות קנייניות בחלקתם. היורשים האחרים אינם יכולים לעמוד מבחינה כלכלית בדרישות הכספיות של המינהל.
3. המשיב 5 הסכים ומסכים לבצע את רישום זכויותיו לפי משק עזר על פי חלקו בחלקה הסטטוטורית, לאחר ביצוע הליך של פיצול ושינוי יעוד וחתימה על הסכם חכירה חדש, לרבות נשיאה בכל העלויות הכספיות שיידרשו מצד המינהל לצורך ביצוע הליך זה.
4. יש לקיים את רצונו האחרון של המנוח אברהם ז"ל כפי שכתב בצוואתו.

המשיבים 8-6

1. המשיבים 8-6 לא הופיעו לדיונים, ולא הגישו כתבי תשובה לתובענה. חתנו של המשיב 6, שאינו עו"ד, נכח בדיונים, ללא יפוי כח, ומסר מכתב לא חתום בתור תשובה. המשיבים 8-6 גם לא הגישו תצהירים, לא התייצבו לישיבות ההוכחות, ולא הגישו סיכומים מטעמם.

דיון

1. בחוזה החכירה הוגדר השטח שהוחכר לאברהם ז"ל בתור "נחלה" ולא כמשק עזר. כך בסעיף הראשון בחוזה החכירה וכך גם בהמשכו. עם זאת, הגב' סמדר שרון, המשמשת כראש צוות משקי עזר והרחבות במרחב עסקי מרכז ברשות מקרקעי ישראל, שהיא זו שהגישה תצהיר מטעם המשיבים 1 ו-2 והעידה מטעמם, אומרת בתצהירה כי ההסכם שנחתם עם אברהם ז"ל ביום 29.9.31 היה "הסכם חכירה למשק עזר, בשטח של 9.1 דונם, שהתפרש על פני שלוש חטיבות קרקע" (סעיף 7 בתצהיר נ/1).

בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1301 מיום 6.11.13 הוגדר "משק עזר": "קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר, הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי, ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל" (ההחלטה - נספח לתצהיר נ/1).

לכאורה, על פי ההגדרה של החלטת המועצה 1301, מדובר בענייננו בהחכרה של נחלה, כפי שגם נכתב בחוזה החכירה. ואולם המבקשת לא חלקה על כך שמדובר במשק עזר. בתצהירה אמרה המבקשת: "בשנת 1931 נחתם בין המנוח אברהם שרעבי בן יפת ז"ל לבין קרן קיימת לישראל, הסכם חכירה אשר סווג כהסכם משק עזר וכלל את חלקות 128, 259 ו- 260 בגוש 3658..." (סעיף 5 בת/1).

משכך, ועל אף שחוזה החכירה נוקב בשם נחלה, יש להתייחס אליו כאל החכרת משק עזר. בחוזה החכירה נכתב גם כי מדובר בזכות חכירה חקלאית (סעיף ראשון בחוזה החכירה).

בלשכת רישום המקרקעין ברחובות נרשמו אמנם שלוש החלקות הנ"ל המרכיבות את הנחלה באופן נפרד, אולם אין ברישום זה לשנות מהעובדה שמדובר בנחלה אחת, כפי שגם המבקשת הסכימה בתצהירה.

1. המנוח אברהם ז"ל חתם עם קק"ל על חוזה החכירה שבו נכללו במשק העזר שלוש החלקות 128, 259 ו- 260. המבקשת לא הראתה את מקור הזכות הנטענת על ידה לפיו היה רשאי אברהם ז"ל להוריש לילדיו את כל אחת מהחלקות הנ"ל בנפרד או בחלקים, ולפצל בדרך זו את משק העזר. המבקשת, כמו גם המשיבים 4 ו- 5, תולים את זכויותיהם בחלקות שהם מחזיקים בהם כיום באותה צוואה של אברהם ז"ל, ואולם אם אברהם ז"ל לא היה רשאי לנהוג בחלקות הנ"ל כפי שנהג ולהורישן בנפרד ליורשים, לא היה יכול להוריש להם את החלקות בנפרד והיורשים לא יכלו לקבל מהמנוח רק את הזכויות שהיו לו בנחלה.
2. חוזה החכירה קובע כי "אם החוכר רוצה לחלק את הנחלה - הוא מחויב לקבל את הסכמת הקרן על כך בכתב. הקרן מחויבת להסכים לחלוקה אם על ידי החלוקה אין שום סכנה נשקפת לעצמאות המשקית של שארית הנחלה והחלקים המפורדים ממנה עלולים להוות נחלה מיוחדת בת חכירה, או בסיס ביטחון גמור שאפשר לחבר את החלקים המפורדים עם חלקים אחרים לנחלה בת חכירה" (סעיף כ"א בחוזה החכירה).

אין חולק שאברהם ז"ל לא פנה אל הקרן כדי לקבל את הסכמתה לחלוקת הנחלה והמבקשת והמשיבים 4 ו- 5 אינם יכולים להיבנות אפוא מהחלוקה לפי הצוואה, או מסעיף זה.

1. אני מקבל את עמדת המינהל שמשק העזר הוא יחידה אחת כוללת מבחינה קניינית. העובדה שאין מחלוקות בין היורשים לבין עצמם וכל אחד מסכים לחלקו של האחר על פי החלוקה בצוואה וכפי שהם מחזיקים בפועל כיום, אין בה כדי לשנות את מהות וטיב הזכויות שלהם בנחלה.
2. העובדה שהתב"ע העירונית שינתה את יעוד החלקות משימוש חקלאי לשימוש למגורים, יש בה אכן שינוי תכנוני, אך היא כשלעצמה אינה מקנה גם זכויות קנייניות. ראו בעניין זה עדותה של הגב' שרון (פרוט', עמ' 109, שו' 19-11). הטענה שהשימוש במרבית הנחלה הפסיק להיות עם הזמן שימוש חקלאי, משתלבת עם שינוי היעוד למגורים, ואין בכך כדי לשנות מהאמור.
3. גם הטענה כי חוזה החכירה מאפשר הורשת הזכויות, באומרו: "לחוכר תהיינה כל הזכויות של ההורשה וזכות הצוואה המוכרות על ידי חוק המדינה השורר בארץ ישראל, אולם במקרה של הורשת הקרקע על ידי צוואה – צריך היורש להתאים לאותן הדרישות הכלולות בסעיף ט"ו של החוזה הנוכחי הנדרשות מאחר שאליו עוברת זכות החכירה" (סעיף י"ז בחוזה החכירה), אינה יכולה להתקבל. ראשית, הסעיף מתייחס להעברת זכות החכירה במלואה, ואין בו כדי לאפשר את חלוקת הזכות. שנית, ההורשה כפופה לדרישות שבסעיף ט"ו של חוזה החכירה, שאחת מהן היא אישורה של הקרן להעברה.
4. משלוח דרישות לתשלום דמי החכירה שנתיים אינו יכול לשנות מהזכויות האמורות לעיל, וגם בדרישות אלה אין כדי ליצור זכויות נפרדות בחלקות השונות. בנוסף לכך שכל הדרישות נשלחו על ידי המינהל על שם אברהם ז"ל ולא ליורש זה או אחר (ת/3).
5. לטענה שהעלתה המשיבה 4 בדבר הפרת הבטחה שלטונית אין תימוכין. לבד מכך שהמשיבה 4 לא הגישה כל תובענה מצדה נגד המשיב 1, ועל כן אין היא יכולה להעלות טענות נגדו שמכוונות לקבלת סעד ממנו. המשיבה 4 גם לא פרטה כיצד עומדת טענתה זו בכל אחד מהקריטריונים הנדרשים בפסיקה לקיומה של הבטחה שלטונית, למעט ציטוט פסיקה בעניין זה. הטענה הוכחשה על ידי הגב' שרון (פרוט', עמ' 114, שו' 30-26; עמ' 115, שו' 5-4), והיא אינה עומדת בתנאים הנדרשים לצורך הוכחת הבטחה שלטונית.
6. גם המשיב 5 אינו יכול להעלות טענות נגד המשיב 1 המכוונות לקבלת סעד כלשהו ממנו משלא הגיש תובענה נגדו. לטענה שהעלה כאילו חוזה החכירה המקורי משנת 1931 לא פקע בתום 49 שנים וכי שוברי התשלום ותשלומם, ככל ששולמו, מהווים הצעה וקיבול, אין יסוד. המשיב 5, כמו גם המבקשת, המשיכו להתגורר או להחזיק בנחלה ומשכך נדרשו לשלם דמי חכירה. אין בכך משום הצעה וקבלה לחידוש חוזה החכירה, וחוזה החכירה לא חודש עמם בשל כך.

הן המשיבה 4 והן המשיב 5 התמקדו בחקירותיהם בהתנהלות המינהל מולם במשך השנים בנוגע לחלקות בהן הם נמצאים, אולם לא עניינם שלהם הוא שעומד בלב התובענה, אלא עניינה של המבקשת בחלקתה היא.

1. הטענה שנראית להיות עיקרית, היא הטענה בדבר העסקאות שאישר המינהל לגבי כל אחת מהחלקות בנפרד, בלי הסתייגויות ומבלי שהעלה כל טענה, כאשר אישר עסקאות אלה, כי מדובר בנחלה אחת שלא ניתן לפצלה ושאי אפשר לבצע עסקאות נפרדות בחלקה זו או אחרת.

לטעמי, לא ניתן להתעלם מביצוע העסקאות הנפרדות שאושרו על ידי המינהל ולטענה זו צריכה להיות השלכה על בקשת המבקשת בתובענה כאן.

1. בראשית הדברים ייאמר, כי טענת המינהל לפיה מדובר ב"טעות" או "טעויות" בלבד, אינה יכולה להתקבל. אין זו פעם ראשונה שהמינהל מעלה טענה כזו, שכאשר מביאים בפניו אמירות, מכתבים או עסקאות שנעשו על ידו בעבר והם נוגדים את קו הטיעון שלו, הוא טוען ל"טעות". בפני מותב זה הועלו טענות כאלה ע"י המינהל לא פעם. לעתים נראה כי זהו המוצא הנוח של המינהל בתשובה למעשים שלו הסותרים את טענותיו. הנושא עלה בפסיקה לא פעם. במקרים מסוימים נקבע שאם הרשות פעלה בטעות, לא יכפה אותה בית המשפט להוסיף ולפעול על פי הטעות, במקרים אחרים נקבע שאין לקבל טענה זו. נראה, על כן, כי יש לבחון כל מקרה לגופו.

אני סבור כי יש להבחין בין סוגי הטעויות הנטענות, ואין דין האחת כדין האחרת. כאשר ניכר בעליל מהעובדות שאכן נעשתה טעות גרידא בפעולה כלשהי שעשה המינהל, בלבול כלשהו, פקיד חדש שלא ידע את הנוהלים, פעולה בהיסח הדעת וללא כוונה, וכדו', כשברור שאין הדברים נאמרים כחוכמה שלאחר מעשה, אלא אכן הייתה טעות ברורה בזמן שנעשתה, כי אז אין מקום לחייב את המינהל לפעול גם בהמשך באותה צורה או בדומה לה. ואולם כאשר מדובר במעשה של המינהל שנעשה על ידי אנשים אחראים במינהל, אנשים בעלי ותק וניסיון המשמשים בתפקידם זה זמן, והמודעים מתוקף תפקידם וניסיונם לכל העובדות נשוא המעשה ולכל נוהלי המינהל, והם אישרו בהכרה מלאה ובידיעה ברורה פעולות ועסקאות, ואף רישום העסקאות בלשכת רישום המקרקעין, כמו במקרה שבפנינו, יש לראות בכך הסכמה מצד המינהל, שהמינהל נתפס בה ואינו יכול להתנער ממנה מאוחר יותר כלאחר יד, במין טענה סתמית שהייתה "טעות".

1. בענייננו, המינהל הסכים לחמש עסקאות שונות בנחלה נושא ההליך, שנעשו בשתיים מתוך שלוש החלקות שבנחלה, כל אחת בנפרד, עם אנשים וגורמים שונים ובמועדים שונים, בלי שהמינהל טען בכל אחת מהעסקאות שלא ניתן לאשר אותן משום שמדובר בנחלה אחת כוללת שלא ניתן לפצלה ובזכויות בלתי מסוימות במושע. להפך, המינהל אישר את כל העסקאות, כאמור, ואף חתם על הסכמתו לשם רישום מרביתן בלשכת רישום המקרקעין.

כך בחלקה 128 - במכירת 1/3 מהזכויות בחלקה זו על ידי אברהם ז"ל לכפר מרמורק בשנת 1946, אישר המינהל עסקה זו ואף חתם על שטרי העברת זכות חכירה, כך ששליש מזכויות החכירה בחלקה 128 הועברו ונרשמו ע"ש כפר מרמורק (שטר העברת זכות החכירה ונסח רישום צורפו לקובץ הנספחים מטעם המבקשת).

כך גם באותה חלקה 128 - בעסקה של מכירת 1/3 הזכויות הנ"ל בחלקה זו בשנת 1971, 25 שנים מאוחר יותר, מכפר מרמורק בחזרה לאברהם ז"ל, המינהל אישר עסקה זו וחתם על שטרות בהתאם (שטר ביטול זכות שכירות בקובץ הנספחים מטעם המבקשת).

כך בחלקה 128 - במכירת הזכויות ב- 500 מ"ר בחלקה זו בשנת 1973 מאברהם ז"ל לעיריית רחובות, כאשר מר שלום שאשא, אחראי מחוזי מחוז המרכז במינהל, כתב בתאריך 30.5.89 לעיריית רחובות כיצד יש לפעול, לצורך הטיפול בבקשה להעברת הזכויות, וסיים את המכתב בכותבו: "המינהל יחתום חוזים עם העירייה ועם מר אבישי שרעבי לתקופה מיום 1.10.80 – 30.9.2029 לאחר הסדר האמור לעיל" (המכתב - ת/6).

גם בעסקה זו לא נאמר דבר על ידי המינהל כאילו אין אפשרות לבצעה מאחר ומדובר בנחלה אחת כללית של 3 חלקות ובזכויות בלתי מסוימות במושע. המינהל ראה בחלקה 128 כחלקה נפרדת משאר החלקות בעסקת מכירת 500 מ"ר, ללא קשר עם שתי החלקות האחרות בנחלה.

כך גם בחלקה 260 - בשתי עסקאות של מכירת זכויות החכירה בחלק מחלקה זו (500 מ"ר כל אחת), בשנת 1972, מאברהם ז"ל למשיבים 6 ו- 8, עזרא שעובי ואבישי עדני. המינהל אישר את העסקאות הנ"ל שנעשו אך ורק בחלקה 260, ואת רישומן. בקשר עם עסקאות אלה אף הוגש ללשכת רישום המקרקעין תשריט, והשטח שהוחכר לכל אחד מהחוכרים בחלקה זו – אברהם ז"ל והחוכרים החדשים המשיבים 8-6, סומן בתשריט ונרשם בהתאם בפנקסי המקרקעין, על חלקה 260 בלבד. המינהל לא קשר את העסקאות הנ"ל לשתי החלקות האחרות ולא טען, כמו היום, שלא ניתן לפצל את הנחלה ושלא ניתן לבצע פעולות בחלקה בודדת אחת מתוך הנחלה הכוללת.

לא זו אף זו, המינהל אף היוון למשיבים 8-6 את דמי החכירה. ב"כ המינהל טענה בעניין זה: "התשובה שנמסרה לי מהמינהל שהייתה טעות בכך שהיוונו את החוזה עם המשיבים 5-3 [המשיבים 8-6 – א.מ.] ולא ניתן לדרוש מהמינהל לאמץ את הטעות ולהמשיך בה" (פרוט' מיום 15.7.13, עמ' 24, שו' 3-2).

עוד בנוסף, המינהל הסכים לרישום הירושה של זכויות החכירה של אברהם ז"ל בחלקה 128 בלבד (האישור - ת/2). הגב' שרון אישרה שמדובר במסמך הסכמה שניתן לאבישי ז"ל, בעלה של המבקשת, בתאריך 7.11.96, לרישום הירושה לגבי חלקה 128, אך, כרגיל, טענה שהיא חושבת שזו הייתה טעות (פרוט' מיום 2.12.14, עמ' 73, שו' 27-10).

כמו כן, המינהל החל לטפל בבקשתו של אבישי ז"ל לחדש לו את חוזה החכירה בחלקה 128 בלבד, וביקש ממנו מסמכים שונים לצורך חידוש החכירה בחלקה זו, מבלי שטען כי מדובר בנחלה אחת המורכבת משלוש חלקות ולא ניתן לחדש ולחתום על חוזה חכירה לגבי חלקה אחת בלבד (מכתב המינהל מיום 6.4.87 - ת/4, מכתב המינהל מיום 7.7.88 - ת/5). [בהערת אגב יוער כי במכתב ת/4 נכתב חלקה 128 ובמכתב ת/5 נכתב חלקה 129, אולם ברור שמדובר באותה חלקה שכן שני המכתבים מופנים לאבישי שרעבי, שניהם עוסקים בחידוש החכירה ושניהם מציינים אותו מס' תיק].

1. עינינו הרואות, במשך שנים רבות הסכים המינהל לעסקאות ורישומים שונים שנעשו בכל פעם רק באחת משלוש החלקות, מבלי שכרך את אישורו עם שאר החלקות. גם לא טען אף פעם אחת, כפי שהוא טוען היום, שכל שלוש החלקות הינן יחידה קניינית אחת ולא ניתן לבצע פעולה בחלקה אחת מהן בנפרד. כל העסקאות נבדקו ואושרו במינהל על ידי הפקידים האחראים לנושא; ראשי צוותים, אחראי מחוזי, סגן ממונה מחוזי וכדו'. אי אפשר לקבל את טענת המינהל שבכל פעם הייתה טעות מצד המינהל.

בעסקת העברת הזכויות בחלקה 128 לכפר מרמורק ולאחר מכן מכפר מרמורק לאברהם ז"ל, חתמו על שטרי העברת הזכויות וביטול הזכויות ס' ממונה מחוזי לרישום והסדר במחוז מרכז במינהל, בעסקת העברת הזכויות לעיריית רחובות בחלקה 128 חתום על המכתב מר שאשא, אחראי מחוזי מחוז מרכז במינהל, בעניין ההסכמה לרישום הירושה בחלקה 128 חתומה גב' צור, ס' ממונה מחוזי לרישום והסדר במינהל, על חוזי החכירה שנעשו עם שעובי ועדני, וכן היוון הזכויות, ודאי חתומים נציגים אחראים מטעם המינהל, ובעניין חידוש חוזה החכירה על שם אבישי ז"ל חתומים על המכתבים מר עודד טל, ס' אחראי מחוזי לחוזים ומר קורצווייל שלמה, ראש צוות.

1. לא ניתן לקבל את ניסיונו של המינהל לפטור את ביצוע כל העסקאות והאישורים הנ"ל שאושרו על ידי המינהל בטענה קלה של "טעות". אין לקבל שכל בעלי התפקידים הנ"ל, בחלקם הגדול בכירים, כולם טעו. מדובר גם במועדים שונים ובשנים שונות, בחלקם עם פער זמן גדול בין עסקה לעסקה, ובכל פעם אישר המינהל את העסקאות ביחס לחלקה אחת בנפרד משאר החלקות שבנחלה.

לא ניתן גם לקבל את טענתו של המינהל בסיכומיו, המסתמכת על דבריה של הגב' שרון, "שבעבר התנהלו הדברים באופן שונה מכפי שהם מנוהלים היום, וכי היום ההתנהלות נכונה יותר" (עמ' 4 פסקה רביעית בסיכומי המינהל). יצויין כי המינהל אינו טוען בסיכומיו שבמועדים בהם אישר את העסקאות האמורות היו החלטות מועצה אחרות מהקיימות היום שאפשרו את אישור העסקאות, או כי היה שינוי במדיניות המינהל מאז ועד היום. טענות המינהל מתמצות בהקשר זה בטענה של "טעות" ושהיום התנהלות המינהל "נכונה יותר".

1. האישורים החוזרים ונשנים של המינהל לעסקאות נפרדות בחלקה 128, כמו גם בחלקה 260 בנפרד, ללא צירופן של החלקות האחרות, משקפים הסכמה של המינהל לביצוע עסקאות נפרדות בחלקות. גם אם אמרנו שמבחינת ההיבט המשפטי מדובר בנחלה אחת הכוללת שלוש חלקות, הרי שהמינהל הסכים לאשר ואף לרשום זכויות חכירה בנפרד בחלקה אחת בלבד, מבלי לכרוך בכך את החלקות האחרות. כאשר מדובר בהתנהלות קבועה של המינהל, בעסקאות שונות, בשנים שונות, לאורך תקופה ארוכה, ולא בעסקה בודדת אחת, יש בכך לחזק ולתמוך בבקשת המבקשת לרשום את זכויות החכירה שירשה בחלקה 128, מבלי לכרוך ברישום זה את שתי החלקות האחרות, כשם שנהג המינהל בכל העסקאות הקודמות כפי שראינו לעיל. אין אנו באים לשנות מהגדרת הנחלה או את הזכויות הקנייניות, אלא לומר כי בנתונים המיוחדים שבנחלה זו, שנעשו בה מספר לא קטן של עסקאות שאושרו על ידי המינהל, יש בקבלת בקשת המבקשת משום המשך דרכו של המינהל באותה נחלה, של אישור ורישום זכויות בחלקה אחת בנפרד מהאחרות.
2. בהקשר זה יצויין כי אין מדובר במצב שבו לא ניתן לפצל את הנחלה. הגב' שרון אמרה בעדותה שניתן לבצע פיצול של משק העזר לחלקות השונות המרכיבות אותו ושינוי יעוד, בהתאם לנוהלי המינהל (פרוט', עמ' 72, שו' 14-7). הגב' שרון כותבת בתצהירה כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1301 מיום 6.11.13 היא הרלוונטית היום בעניין משקי עזר ומתייחסת למימוש שינוי יעוד (ס' 17 בתצהיר נ/1 – ההחלטה נספח לתצהיר). בהחלטה זו נכתב כי ניתן לשנות יעוד במשק העזר בתנאים המפורטים בה. הגב' שרון אמרה אמנם שאי אפשר להעביר זכויות לפי חלקות (שם), אולם בענייננו הזכויות בחלקות בנחלה כבר הועברו והחלקות כבר פוצלו על ידי המינהל, הלכה למעשה. המינהל פיצל את החלקות בנחלה כאשר אישר ביצוע עסקאות בחלקה 128 והעברת חלק מהזכויות בה לעיריית רחובות. המינהל גם פיצל למעשה את חלקה 260, כאשר אישר העברות זכויות בה לשעובי ולעדני. בעקבות מעשי המינהל הנ"ל אין בפנינו עוד נחלה אחת שלמה יותר. מצב הנחלה היום הוא שחלקים בה הועברו לאחרים, בברכת המינהל. מצב בו המינהל הוא זה שאישר את חלוקת הנחלה מצד אחד, ומצד שני טוען שמדובר בנחלה אחת שלמה, הוא בלתי סביר. בפועל הנחלה כבר אינה שלמה.
3. חיזוק לאמור לעיל יש גם בכך שאי אפשר לדרוש מהמבקשת כתנאי לרישום זכויותיה בחלקה 128, הכשרת חריגות הבניה שנעשו בחלקה 260, כאשר חריגות אלו נעשו לכאורה על ידי המשיבים 8-6 או מי מהם. המינהל אישר העברת זכויות בנחלה לטובת המשיבים 8-6 ואף אישר את רישום זכויותיהם בחלקתם בלשכת רישום המקרקעין. משנרשמו המשיבים 8-6 כבעלי הזכויות בחלקתם בנפרד, אין להם היום, כפי שטוענת המבקשת ובצדק, כל עניין לשתף פעולה עם המבקשת בבקשתה ולהכשיר את חריגות הבניה הנטענות, דבר הכרוך בהוצאות כספיות נכבדות, שעה שזכויותיהם שלהם כבר רשומות על שמם בחלקה 260. אין להם גם כל אינטרס ועניין להשתתף עם המבקשת בבקשה כללית לפיצול ושינוי יעוד, לרבות בתשלומים הכרוכים בכך, שאינם מבוטלים, כאשר חלקתם שלהם כבר פוצלה הלכה למעשה ורשומה על שמם וזכויותיהם אף הוונו על ידי המינהל. מכאן, שתנאי כזה מצד המינהל כיום הוא בלתי ישים והמינהל, שהוא זה שיצר מצב זה, צריך לשאת בתוצאותיו, בין מחמת העובדה שהוא זה הביא לכך, בין מחמת חובת ההגינות החלה עליו כחובת יתר שמעבר לחובת תום הלב הרגילה הנדרשת מכל אדם או גוף פרטיים. לא ניתן להימנע מהמחשבה אם אין בנסיבות העניין משום חוסר תום לב מסוים, כאשר המינהל דורש מהמבקשת להיות אחראית כביכול לחריגות הבניה שאין חולק שלא נעשו על ידה אלא על ידי אחרים, שהוא זה שאישר להם זכויות נפרדות ועצמאיות בחלקתם ואיפשר להם בכך להימנע מכל שיתוף פעולה בעניין זה עם המבקשת.
4. תוצאת כל האמור לעיל היא, שאני מקבל, בנסיבותיה המיוחדות של הנחלה הספציפית נושא התובענה, את בקשת המבקשת לרשום את זכויותיה בחלקה 128 בנפרד משתי החלקות האחרות ולחתום עמה על חוזה חכירה נפרד ביחס לחלקה זו, בכפוף כמובן להערות על הפקעות לטובת עיריית רחובות הרשומות על החלקה.

לא אכנס לשאלה ולא אקבע אם הסכם החכירה שייחתם עם המבקשת יהיה הסכם חכירה עירוני כבקשתה, שכן לא הובהרו כל ההשלכות הכרוכות בקבלת בקשה כזו. סביר שהמינהל יפעל כראוי בהתאם לפסק הדין.

1. יודגש, כי לפסק דין זה לא תהיינה השלכות רוחב על נחלות אחרות, כיוון שכולה נשענת על הנסיבות המיוחדות שבה כמתואר בפסק הדין, ועל מעשי המינהל הקשורים בחלקה זו באופן ספציפי.
2. עוד יודגש, כי היענות לבקשת המבקשת גם לא תגרום למינהל כל הפסד כספי, שכן גם אם יירשמו זכויות המבקשת בחלקה 128 על שמה כבקשתה, ללא כריכתה בשתי החלקות האחרות ובהכשרת חריגות הבניה בחלקות האחרות או בנשיאה בתשלומים בגינן, תהיה חייבת המבקשת להגיש בקשות מטעמה לפיצול ושינוי יעוד של חלקתה - חלקה 128, ולשלם את כל התשלומים שיחולו בגין הפיצול ושינוי היעוד של חלקה זו. כך גם יהיה לגבי כל חלקה אחרת משתי החלקות הנותרות, ככל שבעלי הזכויות בהן ירצו לבקש פיצול ושינוי היעוד בהן. באופן כזה לא ישא המינהל בכל הפסד כספי כאמור.
3. באשר לשאר המשיבים - המשיבים 8-4 - אלה לא הגישו תובענה משל עצמם, אלא צורפו כמשיבים בלבד לתובענה. פתוחה הייתה בפניהם הדרך, גם בשלב שבו צורפו, להגיש תובענות משלהם ולבקש בהן סעדים עבור עצמם, אולם הם לא עשו כן. משכך, אין המשיבים 4 ו- 5 זכאים לבקש סעדים כלשהם, משאינם מבקשים בתובענה. באשר למשיבים 8-6, אלה לא הגישו כתבי תשובה לתובענה, לא הגישו תצהירים, לא התייצבו לדיוני ההוכחות ולא הגישו סיכומים. המשיב 6 הגיש באמצעות חתנו תשובה בצורת מכתב לא חתום, שאין לו כל ערך ראייתי, ובמסגרתו הודיע שאין לו שום קשר לבקשת המבקשת. יצויין כי בדיון מיום 16.9.14 התבקשה ב"כ המבקשת להודיע למשיבים 8-6 על מועדי דיוני ההוכחות שנקבעו ועל חובתם להגיש כתב תשובה בצירוף תצהיר ולהתייצב לדיונים, אחרת יתנהלו הדיונים שלא בפניהם ויינתן פסק דין ללא שמיעת טענותיהם.

סיכום

1. התובענה מתקבלת.
2. המשיב 1 יחתום על חוזה חכירה נפרד עם המבקשת סימה שרעבי-שגב בחלקה 128, ויבצע כל הדרוש לשם רישום זכויות החכירה של המבקשת על שמה, בהתאם לצוואת המנוח אברהם בן יפת שרעבי ז"ל ולצוואת בעלה המנוח אבישי שרעבי שגב ז"ל, בכפוף לכל תשלום שיחול בגין כך שיתייחס לחלקה 128 בלבד.
3. משהתקבלה התובענה, מתייתר הצורך לדון בבקשת המבקשת למנות כונס נכסים על זכויות המשיבים 8-4 לצורך מילוי החיובים החלים עליהם, מבלי להביע עמדה לעצם הבקשה.
4. המשיב 1 ישלם למבקשת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם למבקשת, באמצעות באת כוחה, תוך 30 יום מהיום. לאחר מועד זה יישא עליו הסכום הנ"ל ריבית כחוק והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' אלול תשע"ה, 19 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.