לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

המבקשת מציינת כי בשל שגגה ונוכח הליכי גישור שהתנהלו בין הצדדים, לא הוגשה בקשה מתאימה לצירוף חוות הדעת טרם הגשת תצהירי עדותה הראשית. עוד טוענת היא כי חוות הדעת הועברה למשיבה עוד קודם להגשת תצהיריה, למרות שלא צורפה לתיק.

המשיבה מתנגדת לצירוף חוות הדעת שכן לטענתה נעשה הדבר בשיהוי, לאחר שהוגשו התצהירים וחוות הדעת מטעמה וכן טוענת ל"מקצה שיפורים" מטעם המבקשת.

עם זאת, בתגובתה לא שוללת המשיבה את הטענה כי חוות הדעת הועברה לעיונה עוד קודם.

מוצאת אני לנכון, להורות על הגשת חוות הדעת לתיק-

בהליך דנן, טרם נשמעו ראיות הצדדים ונקבע מועד דיון לקדם משפט נוסף. סבורתני כי מקום בו חוות הדעת דרושה לצורך בירור המחלוקת וחתירה לחקר האמת, כבמקרה דנן, אין לסרב להגישה אך מטעמים פרוצדורליים, ובייחוד כאשר האיחור בהגשת הבקשה אינו נובע מזלזול, כי אם משגגה.

יחד עם זאת, הריני מקבלת את עמדת המשיבה כי הגשת חוות הדעת בשלב זה של ההליך, עלולה להוביל לצורך להגשת תצהירים מתוקנים וכן חוות דעת מתוקנת . יתכן אף כי הדבר יגרור הוצאות נוספות. בשלב זה הנני מתירה את הצירוף אולם אם יקום הצורך בהוספת תצהירים מטעם המשיבה או תיקונם, אפסוק הוצאות לטובתה.

במידה ותבקש המשיבה להגיש תצהירים מתוקנים או חוות דעת מתוקנת, תהא רשאית לעשות כן בתוך 30 יום מהגשת חוות הדעת.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014, בהעדר הצדדים.