נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מורן מור

ב"כ הנאשם עו"ד לאמש

הנאשם בעצמו

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

ניתן תסקיר בעניינו של הנאשם.

ב"כ המאשימה:

אזכיר לביהמ"ש כי יש לנו הסכמה דיונית לעניין פיצוי המתלונן בסך של 2,500 ₪ וכן של"צ של 400 שעות. הנאשם נשלח לתסקיר שירות המבחן, על מנת ששירות המבחן יבחן את אי הרשעתו.

על פי שירות המבחן, בסופו של יום אנחנו רואים שהוא ממליץ על אי הרשעתו. עם זאת, אנחנו רואים שאין זו החלטה חד משמעית וכי גם שירות המבחן התלבט ביחס לאי הרשעה. אנו סבורים שזה לא המקרה שבו זכאי הנאשם לאי הרשעה. לציין שלנאשם רישום פלילי, כבר ב- 2009 הוא נידון לאי הרשעה בעבירה של החזקת סכין.

מציגה ר"פ של הנאשם (סומן ת/1).

הנאשם הודה כי ביום 30.6.09 הוא תקף את המתלונן שלא כדין, על רקע סכסוך בשימוש בדרך, כאשר הוא אוחז בידו בקבוק בירה ומתקרב למתלונן, בהמשך אוחז אותו בצווארו ובחולצתו ודוחף אותו. עוד ובנוסף הולם בו בראשו באמצעות בקבוק הבירה ומוסיף להכות בו באגרופים בפניו של המתלונן. למתלונן נגרמו חבלות בדמות של חתך בקרקפת והוא נזקק לטיפול רפואי.

עינינו הרואות שמדובר בעבירה חמורה של תקיפה חמורה. כמו כן, כאשר ביהמ"ש בא להחליט לעניין אי הרשעה, וכך גם נקבע דבר בהילכות כמו כתב, אי הרשעה הוא חריג לכלל ומשהוכח ביצוע העבירה יש להרשיע. אמצעים אלו של אי הרשעה ראוי להטיל במקרים יוצאי דופן, וזה אינו אחד המקרים.

כאמור הנאשם כבר קיבל הזדמנות בעבר ונידון כבר לאי הרשעה ואנו רואים שהוא שוב חוזר לעולם העברייני.

אנו סבורים במקרה הזה שהימנעות מהרשעה שבביצוע עבירה נוספת, יש בו פגיעה בשיקולי הענישה האחרים.

לפיכך, אבקש להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו את העונשים המוסכמים.

ב"כ הנאשם:

אנחנו סבורים שהתסקיר בא בהמלצה חד משמעית. אכן לא מדובר במקרה פשוט, חברתי ציינה בטיעוניה שזה לא המקרה לאי הרשעה. גם הפסיקה של בית-המשפט העליון במקרה רומנו וכתב לא קבע מהו המקרה לאי הרשעה. על מנת ללכת לקראת נאשם ולא להרשיע אותו, הפסיקה קבעה שיקולים ופרמטרים שמאזנים בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי ולא קבעו שבלונות או כללים פורמליים באשר לסוג העבירה ונסיבות המקרה.

מה גם נסיבות חייו של הנאשם כפי שעולות מהתסקיר מלמדות שמדובר בנאשם שגדל בבית מאוד מורכב ובעייתי. היה אב שעשה שימוש בחומרים נרקוטיים, לרבות אלימות שהופנתה כלפי אימו. מאחר והיה בן יחיד, הוא מילא תפקיד של גורם מפשר ובעיקר גורם מגן על אימו.

חרף המציאות הקשה שבה גדל, ואני מפנה לתסקיר, מדובר במי ששירת בשירות צבאי מלא, סיים והוציא תעודת בגרות מלאה, ונראה כי מדובר באדם שעשה מאמצים כבירים כדי להשתלב ולהתנהל באורח חיים נורמטיבי לחלוטין.

העבירה הקודמת של החזקת סכין, מבלי להקל ראש, אני סבור שמדובר היה ברישום שספק אם ניתן להציג אותו, לאור הילכת בן חיים, מעבר לכך שמדובר ברישום של לפני כמעט 5 שנים. גם העבירה של החזקת סכין, עם כל החומרה שבדבר, לא מדובר בעבירה שאפשר לומר שהיא מעבירות האלימות החמורות, לא מדובר בעבירה חמורה כפי שהציגה חברתי.

הנאשם היה בשירות המבחן ותיאר את הארוע כארוע מרגש לאור העובדה שאימו היתה בסמוך אליו ברכב. גם המתלונן לא היה פאסיבי בלשון המעטה ויצא לכיוון הנאשם, היתה סיטואציה שבה כמעט ארעה תאונה והוא פנה לעבר אימו ואז יצא הנאשם. הנאשם חשש מתקיפה של אימו אך הביע חרטה וצער ולקח אחריות, מפנה לפסקה השלישית בעמ' 2 לתסקיר.

גם שירות המבחן וגם אנחנו סבורים שמדובר בנאשם שיש לו צורך בגורם טיפולי מכווין. כיום הוא עובד בעיריית אשדוד כמציל, קיבל קביעות, אך מוסיף להתמודד במכרזים בשירות הציבורי לתפקידים ציבוריים, כמו בנמל אשדוד.

ההתעקשות על הרשעה, אני סבור שבמקרה הזה היא סמנטית בלבד. אני מבין אם היו מבקשים עונש מוחשי, ענישה מרתיעה, למען יראו ויראו.

עברו 3.5 שנים מאז הארוע, אין שום תיקים תלויים ועומדים, יש הבעת חרטה מלאה, קצינת המבחן המליצה באופן חד משמעי לתת לו את ההזדמנות הנוספת כדי למנוע את הפגיעה האפשרית בעתידו. מה גם שרישום ללא הרשעה הוא רישום, אלא שבמקומות שבהם במגזר הציבורי נדרשת אי הרשעה יש מקומות בהם תנאי סף לקבלה לעבודה הוא אי הרשעה.

האינטרס הציבורי לא נפגע. בשני המקרים הוא חוזר לביתו וירצה 400 שעות של"צ שאנחנו מסכימים להם.

אבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, המנומקת על 3 עמודים.

אבקש לאמץ את העונשים עליהם הסכמנו ולהימנע מהרשעה שתפגע בעתידו של הנאשם.

אפשר להוסיף גם חתימה על התחייבות כעונש הצופה פני עתיד.

<#2#>

החלטה

בדיון שהתקיים ביום 29.11.11 בפני כב' השופט הבכיר חדש, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שכלל תיקון כתב אישום, הודאה ועונש מוסכם של פיצוי המתלונן בסך 2,500 ₪ ושל"צ בהיקף של 400 שעות.

הצדדים חלוקים בשאלה האם להרשיע את הנאשם או לאו.

בעקבות הסכמות אלה, נדחה הדיון לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן, שהתבקש לבחון את שאלת אי ההרשעה.

שירות המבחן הגיש את תסקירו מיום 24.12.12, בו פירט את מלוא נסיבותיו האישיות של הנאשם, כי קיבל אחריות מלאה על התנהגותו, המליץ לכבד את הסדר הטיעון בנושא העונש וכן להעמידו בצו מבחן לתקופה של שנה, ובעניין אי ההרשעה, בסוף התסקיר ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו.

המאשימה טוענת כי מדובר במקרה בו יש להרשיע את הנאשם, הציגה את עברו הפלילי, ממנו עולה כי קיים עבר של החזקת סכין למטרה לא כשרה, ללא הרשעה, מיום 10.6.09. מעבר לכך, אין לנאשם עבירות נוספות.

עיינתי בפסק הדין שהוצג לי ע"י ב"כ המאשימה ב- ע"פ 2083/96, תמר כתב נ' מ"י, ובהלכה שנקבעה בו לגבי המקרים והתנאים לקביעה ללא הרשעה, ולאחר ששקלתי מלוא הנסיבות הספציפיות של תיק זה, בחרתי להיעתר לבקשת הסנגור ולא להרשיע את הנאשם בתיק זה, אלא להסתפק בקביעה כי הוא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

מתסקיר שירות המבחן ומדברי הסנגור עולה, כי שאלת השיקום הינה רלוונטית במקרה זה, לאור נסיבותיו של הנאשם, האופן בו גדל בביתו ועבודתו כיום בעיריית אשדוד וכן רצונו להתקבל לתפקיד ציבורי כזה או אחר, אני סבור כי בנסיבות העניין הדבר הראוי הוא שלא להרשיע, על מנת שלא לפגוע בעתידו של הנאשם.

לפיכך וכפי שציינתי, אני קובע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, וזאת ללא הרשעה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ג, 01/01/2013 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

אבקש לכבד את ההסדר לעניין העונש. חוזרת על טענותיי הקודמות.

ב"כ הנאשם:

אני מצטרף לדברי חברתי. ידוע לנאשם כי ביהמ"ש אינו כבול להסדר הטיעון.

<#4#>

גמר דין

בהחלטתי לעיל קבעתי כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

לאחר ששקלתי הנסיבות, בחרתי לכבד את הסדר הטיעון, שכן אני סבור כי הוא ראוי, בתוספת של חתימה על התחייבות להימנע מביצוע העבירה וכן בשל המלצת שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן לתקופה של שנה.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1. פיצוי בסך 2,500 ₪ למתלונן, אשר ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים של 500 ₪, החל מיום 1.2.13.

לא ישולם אחד התשלומים במועד, הסכום כולו ייגבה כקנס.

1. הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה מהעבירות שנקבע כי ביצע בתיק זה, למשך שנתיים. לא יחתום, ייאסר למשך 30 יום.
2. הנאשם יימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך זאת עליו לחתום על צו מבחן.

מוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

1. אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור במתנ"ס ט' באשדוד, בהיקף של 400 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שירות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יעשה כן וידווח על כך לבית המשפט.

מוסבר לנאשם כי אם לא ימלא את תנאי צו השירות במלואם, ניתן יהיה להפקיע את הצו, לגזור את דינו מחדש ולהטיל עליו רכיבי ענישה נוספים בגין העבירות נשוא תיק זה.

העתק הפרוטוקול יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ג, 01/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דפנה צדוק