בפני בקשה למחיקת כתב התביעה על רקע טענות לאי מענה על שאלון.

1. המשיבים הגישו תביעה לקבלת פסק דין הצהרתי על ביטול חוזה וחיוב המבקשים והמשיב הפורמאלי (נתבע 3 בכתב התביעה; "דוידוביץ") בתשלום סך של 700,000 ₪.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוענים המשיבים כי בתחילת 2003 בקשו להקים עסק למכירת מוצרי ים המלח בספרד ולשם כך שכרו חנות בעיר מרביאה. בסמוך לאחר מכן נוצר קשר בין המשיבים למבקשים ולדוידוביץ כאשר הציגו עצמם כבעלי מניות בחברת "אל-אמור" ("החברה") המשווקת את מוצרי ים המלח בספרד, כבעלי הסכם זיכיון ובלעדיות עם חברת sea of life מישראל וכן שהחברה בלי חובות ובעלת מלאי. במהלך חודש מרץ 2003 נכרת הסכם ("ההסכם") לפיו רכשו המשיבים את חלקם של המבקשים בחברה וכך נותרו המשיבים ודוידוביץ בעלים בחלקים שווים של החברה. במסגרת זו הועברו כספים למבקשים, המשיבים העמידו לחברה הלוואה והחלו להקדיש כל זמנם לפיתוח העסק בספרד.

כשנה לאחר מכן, ב- 2004, הסתבר למשיבים כי אחד מספקי החברה מסרב למכור לה מוצרים בטענה ששנתיים קודם לכן 3 שיקים של החברה חוללו ובכלל זכות ההפצה בספרד בוטלה ויש הליכים נגד החברה והמבקשים. כך, טוענים המשיבים, הסתבר שהוגשה תביעה כזו לבימ"ש השלום בת"א עוד ב- 2003 והתנהלו הליכים משפטיים ודבר מכל זה לא גולה להם. בהמשך גם הסתבר שהתביעה בישראל התקבלה במלואה.

על רקע זה, הודיעו המשיבים ביום 11.3.04 על ביטול ההסכם וכעת הם עותרים לפסק דין המצהיר על ביטול ההסכם וחיוב המבקשים ודוישוביץ בתשלום נזקיהם: תשלומים ששילמו לפי ההסכם, כספים שהשקיעו, אובדן זמן, אובדן רווחים והוצאות משפטיות.

1. המבקשים כופרים בטענות המשיבים.

לטענת המבקשים, אף זאת בתמצית בלבד, טענות המשיבים אינן אמת ולא בכדי השתהו המשיבים בהגשת התביעה.

לטענת המבקשים, בכריתת ההסכם התמקדו המשיבים ברישיון היבוא שהיה לחברה והושג בעמל רב, וכלל לא בחוזה עם אותו ספק שכן ניתן היה לרכוש מוצרי ים המלח מספקים רבים אחרים, מה גם שעד עד יוני 2003 העסקים עם הספק היו תקינים והזיכיון בוטל רק באוגוסט 2003 וממילא היה מתבטל שכן אסר שיווק מוצרי ים המלח מאחרים. עוד טוענים המבקשים שהמשיבים היו מודעים למערך היחסים עם אותו ספק, כי החברה פעלה עד 2005, כי היו שהתעניינו ברכישתה בגלל רישיון היבוא, וסגירתה לא קשורה כלל למבקשים. המבקשים מדגישים כי המשיבים כלל לא פנו אליהם מאז נשלח מכתב בודד ב- 11.3.04 והגישו את התביעה ממש בגבול מרוץ ההתיישנות.

1. במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים למחיקת כתב התביעה. לטענתם, על אף צו מענה לשאלון שניתן ביום 27.4.12 התעלמו המשיבים מפנייתם וביחס ל- 19 מהשאלות שנשאלו השיבו תשובות מתחמקות. המבקשים מדגישים כי אין ברשותם כלל מידע על פעילות המשיבים לאחר העברת מניותיהם בחברה במרץ 2003 ומכאן החשיבות שבחיוב מתן מענה מפורט לשאלות.

המשיבים בתגובתם טוענים שתכלית בקשה זו הינה אך ורק הכבדה מיותרת, כי הטענות על השתלשלות העניינים בקשר עם ההליכים המקדמיים סולפו, כי הבקשה בכלל עוסקת בעובדות שידועות למבקשים וכי ממילא שהשיבו כדבעי על השאלות.

1. ההלכה בכל הנוגע למענה על שאלון ברורה.

בהתאם לתקנות 105 – 111 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מוסמך בית המשפט לחייב בעל דין ליתן מענה בתצהיר לשאלון ובלבד שהשאלות יהיו לעניין הנדון. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי לשאלון שלש מטרות עיקריות: (א) לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו או בסתירת עמדת יריבו; (ב) להשיג הודאות מהיריב; (ג) לחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים (ע"א 41/49 ויקטור כיאט נ' לוסי כיאט פ"ד ג(1) 113).

עוד נקבע בפסיקה כי ניתן לשאול בשאלון שאלות הנוגעות לכל עניין השנוי במחלוקת, כולל עובדה שניתן ללמוד ממנה על אותו עניין, אך לא שאלות הנוגעות למהימנות העד, המותרות בחקירה נגדית, אך לא בשאלון. אין לשאול על דברים שממילא בידיעתו האישית של השואל. אין לשאול שאלות טורדניות ומכבידות. אין להתיר שאלות שמטרתן לגלות אלו עדים בדעת הצד השני לזמן למשפט או שאלות שתכליתן לגלות את ראיות הצד שנשאל. אין גם מקום לשאלות שמטרתן להציל פרטים נוספים ומובן שאין להתיר שאלות שאינן שייכות לעניין. בנוסף, אין להתיר שאלות שבמומחיות, שאלות שאמיתותן היא עניין לחוות דעת. שאלות המצריכות את בעל הדין להיכנס לפני ולפנים לעניינים שבמומחיות, עלולות להיחשב כהכבדה על בעל הדין (תא (חי') 1657/00 אגבריה חאמד קטין נ' ד"ר פריש ליאון [פורסם בנבו] 28.10.2004).

כל אלו כללים מנחים אשר יש ליישם בהתאם לנסיבות הרלוונטיות, והכל במטרה לאזן בין שמירת זכותו של המבקש להגשים את תכלית השאלון לזכותו של המשיב שלא להיות מוטרד יתר על המידה הנדרשת ולא להידרש לשאלות מכבידות מעבר לנדרש.

על רקע עקרונות אלו יבחנו הטענות ביחס לשאלות שלא נענו.

1. בשאלון 1 – 3 בשאלון התבקשו המשיבים למסור פרטים על מחזורי המכירות של החברה לשנים 2003 – 2006, על רווחיה לאחר מס ועל הפסדיה. תשובתם של המשיבים לשאלות אלו הייתה "תוגש בעניין חוות דעת כלכלית מסודרת". בתגובתם לבקשה, מציינים המשיבים שכך אכן נעשה וממילא שלא ידעו דבר מעבר לכך שכן לא הייתה להם גישה לדוחו"ת הכספיים של החברה.

נוכח התייחסות המשיבים לתשובות אלו בתגובתם אין אלא להצר על כך שלא הביאו זאת בתשובות לשאלון. אם אין ברשות המשיבים את המידע המבוקש, ובמקרה זה גישה למאזני החברה והנהלת החשבונות שלה, היה עליהם לציין זאת בתצהירים וזאת לא עשו.

על המשיבים להשיב על שאלות אלו ובאם אינם יודעים את המענה להן עליהם לציין זאת בתשובתם ולהסביר.

1. בשאלה 22 בשאלון התבקשו המשיבים להשיב לשאלות בדבר השקעותיהם בשיפוץ החנות בספרד. תשובתם הייתה "אינני זוכר את שמות בעלי המקצוע. יתר פרטי השאלה כאמור בסעיף 24 לכתב התביעה המתוקן".

בתגובתם לבקשה טוענים המשיבים כי השאלה איננה רלוונטית. אין ממש בטענה זו שכן השאלה מתייחסת במישרין לטענה בסעיף 24 בכתב התביעה המתוקן וממילא שלא נטענה במענה לשאלון. אין גם ממש בהפניה לכתב התביעה שכן זו איננה תשובה לשאלון. המשיבים טוענים בכתב התביעה המתוקן כי סך של 20,000 אירו שהלוו לחברה שימש גם לשיפוץ החנות וריהוטה וזכותם של המבקשים לקבל פרטים ביחס לטענה זו.

על המשיבים להשיב, אחד לאחד, על כל ארבעת סעיפי המשנה בשאלה זו.

1. בשאלה 23 בשאלון נשאלו המשיבים אם הפעילה החברה חנות נוספת ובמידה שכן נתבקשו פרטים על החנות הנוספת. המשיבים השיבו שאכן החברה הפעילה חנות נוספת אך לא הוסיפו דבר מעבר לכך. בתגובתם לבקשה טוענים המשיבים שלא ידועים להם פרטים נוספים אך אם כך – היה עליהם להבהיר זאת במענה לשאלון.

על המשיבים להשיב, אחד לאחד, על כל ארבעת סעיפי המשנה בשאלה זו.

1. בשאלה 25 בשאלון התבקשו המשיבים להתייחס לטענה בסע' 10 בכתב התביעה לפיה עובר להסכם קבלו הצעות מספקים שונים. המשיבים התבקשו להשיב אילו תשובות ניתנו להצעות. בתשובתם פירטו המשיבים את שמות הספקים ואף שלא פירטו מועדים וכד', מאחר ומדובר בעניינים משנת 2003 ומאחר ועניין זה איננו במוקד המחלוקות, אין צורך בהרחבה נוספת.
2. בשאלה 27 בשאלון התבקשו המשיבים להבהיר את הטענה בסע' 24 בכתב התביעה המתוקן ולפרט את אותן "השקעות נוספות" שהשקיעו ושלפי כתב התביעה מסתכמות ב- 20,000 אירו. תשובתם של המשיבים הייתה "הכנת החנות לשימוש, בניית תשתית לשיווק המוצרים בספרד וכיו"ב".

תשובת המשיבים כוללנית ואיננה עולה בקנה אחד עם האמור בסע' 24 בכתב התביעה. אם יודעים המשיבים לנקוב בסכום מדויק של 20,000 אירו, יתכבדו ויפרטו כיצד מורכב סכום זה ואם אינם יודעים – יתכבדו ויצהירו זאת.

המשיבים ישיבו לשאלה 27 בשאלון.

1. בשאלה 28 בשאלון התבקשו המשיבים לפרט את שמות הגורמים עימם יצרו קשרים עסקיים. תשובתם הייתה: "חנויות, בתי ספא וכדומה". בתשובתם לבקשה נטען שאין לצפות שיזכרו מעבר לכך. עוד נטען בתשובה שהשאלה לא רלוונטית אך לא כן נטען בתשובה לשאלון. אם ידעו המשיבים לטעון בסע' 26 בכתב התביעה המתוקן כי היה ביקוש למוצרים מצד "גורמים שונים" מן הסתם יידעו גם לפרט את זהות אותם גורמים ואם אינם יודעים – עליהם להצהיר על כך.

המשיבים ישיבו על שאלה זו.

1. בשאלה 37 בשאלון התבקשו המשיבים להשיב על שאלות ביחס לטענתם ל"מצגי שווא" של המבקשים, בסע' 40 בכתב התביעה. המשיבים בתשובתם מפנים לסע' 48 בכתב התביעה המתוקן, ותו לא. הפנייה לסעיפים בכתב התביעה איננה מענה בתצהיר לשאלון.

המשיבים ישיבו על שאלה זו.

1. בשאלה 54 בשאלון התבקשו המשיבים להשיב לשאלות המתייחסות לסע' 68 בכתב התביעה המתוקן ובהתייחס לטענתם בדבר יצירת "תשתית עסקית" לפעילות החברה. כך גם בשאלה 56.

תשובת המשיבים כוללנית וסתמית ונעדרת ולו שמץ של פירוט. אפילו ניסיון לטעון "אינני יודע" או "אינני זוכר" אין במענה. בתגובה לבקשה זו מסתבר שדווקא ניתן למצוא פירוט אך זאת בתצהירי המשיבים.

המשיבים ישיבו תשובה מפורטת לשאלות 54.1 – 54.3 ו- 56.

1. בשאלה 55 התבקשו המשיבים לפרט איזה "מוניטין" היה להם לפי הנטען בסע' 71 בכתב התביעה.

נראה כי המענה לשאלה זו מחייב מומחיות ולכן תשובתם הכוללנית של המשיבים מספיקה.

1. בשאלות 59 ו- 60 התבקשו המשיבים להשיב לשאלות ביחס לטענתם בדבר "קשיים כלכליים" והפסדים עצומים לפי הנטען בסע' 81 בכתב התביעה.

המשיבים לא טענו שהשאלה איננה רלוונטית ולא השיבו כלל לשאלה זו אלא הפנו לכתב התביעה המתוקן. זה איננו מענה.

המשיבים ישיבו לשאלות אלו.

1. בשאלה 62 נשאלו המשיבים לגבי עובדי החברה והשיבו כי פרטי העובדים בהנהלת החשבונות של החברה. אומנם המענה כוללני אך לא מצאתי מה רלוונטיות יש לפרטי העובדים ותקופת העסקתם ולמחלוקות.
2. בשאלה 68 נשאלו המשיבים לגבי רכישות שבצעה החברה מחברת בלו-ליין. המשיבים השיבו בחיוב לעצם הרכישות אך לא מסרו כל פירוט. בהיעדר טענה של חוסר רלוונטיות שומה על המשיבים להשיב לשאלה בפירוט וככל שאינם זוכרים – להבהיר זאת בתשובתם.
3. לא מצאתי בנסיבות אלו הצדקה לסעד הקיצוני של מחיקת התביעה אך יש לחייב את המשיבים במתן מענה מפורט כאמור. אמנם, השאלות מתייחסות לאירועים שארעו בספרד ולפני שנים, אך משבחרו המשיבים להגיש תביעה זו אין הם יכולים להימנע ממתן מענה לשאלות המתייחסות לעניינם נשוא התביעה.
4. אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומחייב את המשיבים ליתן בתצהיר מענה מלא לשאלות 1 – 3, 22, 23, 27, 28, 34, 54.1 – 54.3, 56, 59, 60 ו- 68. המענה יינתן בתוך 14 יום.

כפי שהובהר לצדדים, התעסקות בעניינים מקדמיים עלולה להביא להשתת הוצאות של ממש ובהתאם, יישאו המשיבים בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.