נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה אבנר בן שימול

הנאשמת באמצעות צו הבאה ובא כוחו עו"ד – ריבקין<#1#>

פרוטוקול

הנאשמת

אני כתבתי בקשה כי אני גרה באשדוד ויש לי 2 ילדים. השגתי מסמך רפואי כי הילדה הקנה בת שנה וחצי הייתה חולה. מאז קרו הרבה דברים קשים ולא שמתי לב לתאריך הבא שצריך לבוא- 16.12.13

ב"כ הנאשמת

התיק היה קבוע להוכחות, היו מועדים, היה מענה, חלק מהעדים התייצבו ושום דבר לא עלה אלא פשוט צריך להמשיך בהוכחות.

לאור הערת בימ"ש, אבקש לשוחח עם עו"ד קמושביץ הנמצאת בבימ"ש היום.<#2#>

החלטה

מורה על ביטול צו ההבאה כפוף לחתימת הנאשם על התחייבות בסך 1,500 ₪ להבטחת התייצבותה להמשך הדיונים בעניינה.<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ד, 09/02/2014 במעמד הנוכחים.

לאחר הפסקה

ב"כ הצדדים:

אנו נותנים את הסכמתנו לניהול דיון מקדמי בהתאם לסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982.

ב"כ הצדדים:

הגענו להסדר טיעון, לפיו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן ותורשע בו.

ההסדר כולל הסכמה לעניין העונש, לפיו יעתרו הצדדים במשותף לעונשים של מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך שנתיים וחתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ למשך שנתיים.

ב"כ המאשימה:

מגיש עותק מכתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט הוגש וסומן ת/1.

הנאשמת:

מאשרת את ההסדר אליו הגענו. ידוע לי כי בית המשפט אינו כבול לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון. עוד הובהר לי כי אם יחרוג בית המשפט מהסדר הטיעון, תהא המאשימה רשאית להציג עמדה אחרת באם יוגש ערעור.

<#4#>

החלטה

מתירה תיקון כתב האישום כמבוקש. התיקון יבוצע בגוף כתב האישום.

המזכירות תסרוק את כתב האישום המתוקן למערכת.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ד, 09/02/2014 במעמד הנוכחים.

הנאשמת:

אני מודה בעובדות המיוחסות לי בכתב האישום המתוקן.

<#6#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת, אני מרשיעה אותה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום המתוקן.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ד, 09/02/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשמת ילידת 1981, ללא עבר פלילי, מודה וחוסכת זמן שיפוטי יקר.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

לאור חלוף הזמן, לאור הליקויים הראייתיים, לקיחת האחריות, מצבה הכלכלי והנפשי של הנאשמת, נבקש לכבד את ההסדר.

הנאשמת:

אני בת 32, יש לי שני ילדים בני 10 ובת שנה וחצי, אני מטפלת בילדיי, לוקחת אחריות על מה שכתוב בכתב האישום המתוקן, אבקש לכבד את ההסדר.

<#8#>

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977.
2. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונשים של מאסר מותנה וחתימה על התחייבות.
3. בהתחשב בהודאת הנאשמת, שיש בה משום קבלת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי; וכן בהתחשב בעובדה שהנאשמת נעדרת עבר פלילי, בשים לב לתיקונים המשמעותיים בכתב האישום ובשים לב לחלוף הזמן, אני מוצאת לנכון לכבד את ההסדר, שהינו סביר בנסיבות העניין ומאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמת.

אציין עוד כי מצאתי לאמץ את ההסדר גם בהתחשב בהוראות תיקון 113 לחוק העונשין, ובעובדה שההסכמה העונשית בין הצדדים, העומדת בבסיס ההסדר, נמצאת בגדרי מתחם הענישה ההולם את האירוע נושא כתב האישום המתוקן.

1. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שנתיים מהיום הנאשמת תעבור עבירה בה הורשע.

ב. הנאשמת תחתום על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ שלא לעבור עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש וזאת לתקופה של שנתיים מהיום. אם לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, תיאסר הנאשמת למשך 10 ימים.

1. ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים - דיסקים, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ד, 09/02/2014 במעמד הנוכחים.