בעניין: הבקשה למתן הוראות.

בקשתה של המבקשת הינה, למעשה, בקשה להארכת מועד שנקבע בפסק הדין מיום 5.6.14.

מקום שבית המשפט קוצב בפסק דין מועד לעשיית מעשה, יש בידו סמכות טבועה להאריך את המועד שנקבע. יחד עם זאת, סמכות זו תופעל אך ורק בקיומן של נסיבות יוצאות דופן ועת ברור וחד הוא שהחייב פעל בשקידה סבירה, אולם כל מאמציו לא הועילו מפאת קיומן של נסיבות חריגות שאינן בשליטתו ( בר"ם 10823/07 נור סטאר בע"מ נ' עמותת "פעולה ירוקה" ואח' ; רע"א 8724/10 רדואן שחאדה נ' ג'סאן סארג'י ; (פורסמו במאגרים)).

במקרה דנן, עיון בבקשה מעלה, כי המבקשת לא העלתה כל נימוק המצדיק את הארכת המועד. טענתה של המבקשת כי עקב שכחה היא איחרה בתשלום הראשוני לא יכולה להועיל, שכן, כאמור, אין המדובר בנסיבות חיצוניות, יוצאות דופן, שאינן בשליטתה. לפיכך, משלא הונח בפניי הסבר, לא כל שכן הסבר המניח את הדעת באשר למחדלה של המבקשת, אין כל הצדקה להאריך את מועד התשלום שנקבע בפסק הדין.

אשר על כן , ולאור האמור לעיל, המשיבה תהא רשאית להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ, ובהתאם ליתרה שבתיק הנ"ל בניכוי סכומים ששולמו .

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.