בפני | כב' השופט זכריה ימיני ו' חשון תשע"ג 22.10.12 | ||
תובעים | סטאניסלב איסחקבייב | ||
נגד | |||
נתבעים | 1.אמי - אולפני צילום בע"מ 2.לימור מכלוף 3.איציק אסף 4.סגלית כהן-אסף |
פסק-דין
תובענה להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולחיוב אישי של הנתבעים 2 עד 4 בחוב כספי שהותירה הנתבעת 1 כלפי התובע בגין קבלת שירותי מעבדת צילום אשר סיפק לה התובע.
כללי:
בעלי הדין:
1. בכל זמן הרלונטי לתביעה:
הליכים שקדמו להגשת התביעה:
2. בין התובע לבין הנתבעים התנהל קשר עסקי ממושך, במסגרתו העבירו הנתבעים לתובע חומר צילומי לפיתוח, והתובע היה מספק להם את שירותי הפיתוח, ומוסר לידיהם את התמונות. בסוף כל חודש קלנדרי היה התובע מנפיק לנתבעת 1 חשבוניות מס המרכזות את כל העבודות שביצע עבור העסק או החברה, והנתבעת 1 הייתה מוסרת לו שיקים מעותדים על פי הסכומים הנקובים בחשבוניות. את השיקים היה התובע מפקיד בחשבון הבנק שלו או מסב אותם לספקים שלו. השיקים שהציג התובע בתיק זה כראיה ושנמסרו לתובע נמשכו מחשבון הנתבעת 1 בבנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ (17) סניף 669 (שד' הרצל 75 ברמלה) ח-ן מס' 10212 ₪ (להלן-"החשבון"). ואלה השיקים:
הסכום הכולל של ההמחאות הינו 122,160 ₪.
3. שיקים אלו נמסרו לתשלום חלק מהחשבוניות וחשבונות העסקה שמסר התובע לנתבעת 1. טוען התובע שקיימים חשבונות עסקה וחשבוניות בסכום כולל של 86,430 ₪ שהנתבעת 1 לא שילמה לו עבורם מאומה.
טענות הצדדים:
4. השיקים אותם מסרה הנתבעת 1 לתובע חזרו כבלתי נפרעים, והנתבעת 1 לא שילמה לתובע את יתרת החוב לגביה לא מסרה הנתבעת 1 לתובע שיקים מעותדים. התובע טוען בכתב התביעה כי על הנתבעים ביחד לשלם לו את הסך 216,369.5 ₪ לשלם לו את סכום השיקים ויתרת החוב, מהנימוקים כדלקמן:
5. טוענים הנתבעים בכתב הגנתם שיש להפחית את סכום התביעה, ולדחות התביעה כנגד הנתבעים 2 עד 4 מהסיבות הבאות:
העדויות:
6. בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע להוכחות.
7. התובע הגיש בקשה להטיל עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים. בעת שמיעת הבקשה הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, ונחקרו חקירה שכנגד על תצהיריהם. לאור החקירות הנגדיות בבקשה לביטול העיקולים הזמניים, הסכימו ב"כ הצדדים שלא לחקור את העדים על תצהירי העדות הראשית שהגישו, ובית המשפט יתן פסק דין על סמך כל החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות ההליכים לביטול ואישור העיקולים.
8. הצדדים הגישו סיכומיהם.
דיון ומסקנות:
החוב של הנתבעת 1 לתובע:
9. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת 1 הזמינה מהתובע את עבודות הפיתוח של מוצרי הצילום. כן אין מחלוקת בין הצדדים שעל הנתבעת 1 היה לשלם לתובע עבור העבודות שביצע עבורה.
10. התובע צירף לכתב תביעתו את כל מסמכי הנהלת החשבונות שביצע עבור הנתבעת 1, הן החשבוניות, הן חשבונות העסקה והן הקבלות שהנפיק לנתבעת 1. ממסמכי הנהלת החשבונות עולה כי בשנת 2009 ועד לחודש פברואר 2010 ביצע התובע עבור הנתבעת 1 עבודות בסכום כולל של 244,898.6 ₪. התובע מודה שקיבל מאת הנתבעת 1 את הסך 30,000 ₪ במזומן, כך שיתרת החוב עומדת על הסך 214,898.6 ₪. על חשבון חלק מחוב זה מסרה לו הנתבעת את השיקים הנ"ל, ועל יתרת החוב לא מסרה כל שיק שהוא ולא פרעה את יתרת החוב. כאמור השיקים הנ"ל חזרו כבלתי נפרעים. התובע הגיש את השיקים להוכחת חלק מהחוב אותו חבה לו הנתבעת 1.
11. טוענים הנתבעים שאין להכיר ביתרת החוב בו לא הכירה הנתבעת 1. סבור אני שיש לדחות טענה זו של הנתבעים. מהחקירות הנגדיות של הנתבעים בבקשה לביטול עיקולים הודו הנתבעים שהתובע ביצע עבור הנתבעת 1 את כל העבודה שהזמינו ממנו עד לסוף חודש פברואר 2010, ולא עיכב את ביצוע העבודות עבור הנתבעת 1. הנתבעים העידו שעסקי הנתבעת 1 המשיכו להתנהל כסדרם ולא הייתה כל ירידה בעסקי הנתבעת 1. מהלך עניינים זה תומך בטענות התובע, למרות שהנתבעים טוענים שיש סכומי חשבוניות שלא אושרו. סבור אני שאי אישור החשבוניות נובע מהרצון שלא לשלם לתובע את התמורה עבור העבודה שביצע.
12. טוענים הנתבעים שיש שיקים שהתובע אינו רשום בהם כמוטב. סבור אני שטענת התובע שקיבל שיקים אלו על חשבון פרעון החוב של הנתבעת, מיטיבה עם הנתבעת 1 ולא מרעה איתה. אם אכן ניתנו שיקים אלו לתובע על חשבון החוב של הנתבעת 1, הרי שיקים אלו כלולים בסכום התביעה. אך אם שיקים לא ניתנו לתובע על חשבון החוב של הנתבעת 1 , יכול התובע להגיש שיקים אלו לביצוע כנגד הנתבעת 1 בנוסף לסכום החוב על פי עסקת היסוד. דווקא טענתו של התובע שהשיקים שאינו רשום בם כנפרע ניתנו לו ע"י הנתבעת 1 על חשבון החוב שלה כלפיו, מעידים על אמינותו, שכן בטענה זו אומר התובע שאינו מבקש לגבות סכומים נוספים ועודפים בתמורה לעבודה שביצע.
13. טוענים הנתבעים שיש להפחית את סכום השיקים מסכום התביעה.
התביעה שבפני היא תביעה על פי עסקת היסוד ותביעה להרמת מסך, על כן אין להפחית מסכום התביעה את סכום השיקים, מה עוד שלא כל השיקים הוגשו לביצוע. השיקים הוגשו כראיה לחוב הנתבעת 1 לתובע. יחד עם זאת, אם תתקבל תביעת התובע, יהיה צורך להורות שכל סכום שנגבה ושייגבה בתיק ההוצל"פ בו הוגשו השיקים לביצוע יופחת מסכום החוב על פי פסק דין זה, וכל סכום שייגבה על פי פסק דין זה יופחת מסכום החוב בתיק ההוצל"פ.
14. לאור האמור לעיל, סבור אני שיתרת החוב של הנתבעת 1 לתובע נכון ליום הגשת התביעה (25.3.10) עמדה על הסך 214,898.6 ₪.
הרמת מסך ההתאגדות- המסגרת הנורמטיבית:
15. טוען התובע כי יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולחייב הנתבעים 2 עד 4 באופן אישי בתשלום החוב של הנתבעת 1, שכן לטענתו התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות.
16. סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:
"6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
16. ב-ע"א 4606/90 איטה מוברמן ואח' נ. בל מר בע"מ ואח', פ"ד מו(5) 353, 362, קבע בית המשפט העליון כי הרמת מסך תכליתה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות. הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובת הנאה לעצמם על דרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ, כדי להינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או מ"שבט זעמו" של החוק. הרמת מסך זו נועדה לאפשר לבתי המשפט לעמוד על משמר שלטון החוק ולהגן על טובת הציבור מפני מעשים הפוגעים בו או במגזרים שבו, שהמסך המפריד בא לכסות עליהם.
ובעמ' 366 לפסה"ד קבע ביהמ"ש העליון כי כאשר מדובר בחברה משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך.
17. ב-ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נ"ח(2) 36 (להלן- "הלכת פסל") נקבע :
"הכלל הרווח במשפטנו הוא כי התאגיד, כאישיות משפטית נפרדת, נושא באחריות לעוולות ואף לעבירות פליליות, אולם בכך אין כדי לשלול את האחריות האישית של בני-האדם הפועלים בתאגיד – בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים. "אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד... – עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 384). כך הוא לגבי עבירות פליליות שאורגן מבצע בתאגיד (ע"פ 137/79 גלנט נ' מדינת ישראל [3]). כך הוא לגבי עוולות נזיקיות שהאורגן קיים את יסודותיהן (ע"א 308/59 שימקין נ' רומנו [4]; ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן [5]) וכך הוא לגבי הפרת החובה לנהוג בתום-לב במשא ומתן (ע"א 230/80 פנידר בע"מ נ' קסטרו [6]; ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו [7]). השאלה היא, ככלל, אם ביצע בעל התפקיד בתאגיד, באופן אישי, את יסודות העילה המקימה חבות. שאם התשובה לכך היא בחיוב, לא ישמש המעטה התאגידי אצטלה לבעל התפקיד להתכסות בה (ראו גם סעיף 54(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, המורה כי "אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס".
זהו צדו האחד של מטבע האחריות שנושא בה בעל התפקיד בתאגיד. צדו האחר של המטבע הוא כי אין חבותו של בעל תפקיד נובעת מעצם חבותו של התאגיד. התאגיד, בהיותו אישיות משפטית יציר הדין (להבדיל מאישיות משפטית טבעית), פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל, מניה וביה, אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד. חבותם נגזרת כאמור מן השאלה אם קיימו באופן אישי את יסודות העילה."
הפעלת הדין על נסיבות המקרה:
הראיות לעניין הרמת מסך ההתאגדות:
18. מחקירת בעלי הדין בבקשה לביטול עיקולים עולה כדלקמן:
נהגה לתת המחאות פתוחות עם חתימות שלה, מבלי לדעת מה היתרות בחשבון, בהמשך הייתה בודקת היתרות בכל יום ומשחררת המחאות רק בידיעה שיש כיסוי מספיק. העסק התנהל על מסגרת האובליגו של הבנק (עמ' 25). הם נהגו לנכות המחאות אצל 'ניסים' ואת המזומן להפקיד בבנק כדי לא לחרוג ולא להיות מוגבלים ומפני שמסגרת האשראי בבנק לניכיון המחאות הייתה מוגבלת (עמ' 26).
הנתבעים לא הגישו לבית המשפט את מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 ולא כל פרט שהוא על חשבון הבנק של הנתבעת 1 או כל מסמך שהוא מחשבון זה. מחדל זה פועל לרעת הנתבעים;
הנתבעת 4 העידה כי הקימה החברה הנוספת א. הפקות בע"מ בפברואר 2010 כיוון שחשבון החברה הוגבל ומתוך מטרה להמשיך ולנהל את העסק (עמ' 15 ש' 27-19). החברה הועברה אליה מתמי צבעוני, חברה שניסתה לעזור לה ולנתבע 3 (בעמ' 16).
חבות הנתבעים 3 ו-4:
19. הנתבעים הודו בחקירתם ובתצהיריהם כי מדובר בחברה שהוקמה להפעלת עסקו של הנתבע 3, העובדות ועדויות הצדדים אשר הובאו לפניי מלמדות כי מדובר בעסק משפחתי של הנתבעים 3 ו-4, המופעל על ידי חברות המוקמות חדשות לבקרים על ידי בעלים ומנהלים שונים, מאותו מקום, ביניהם גם הנתבעת 2, כאשר מאחורי כולם עומד, מפעיל ומנהל בפועל את העסק הנתבע 3. עוד התברר כי ההתנהלות הנזכרת לעיל נובעת מרצון הנתבע 3 להמשיך להתנהל למרות החובות אשר החברה צוברת, היעדר מימון ותוך ניסיון להתבסס על אשראי בנקאי, וכל זאת כאשר הוא מודע לאי יכולת הפירעון, תוך שהוא נוהג לנכות המחאות אצל גורמים חיצוניים ולא בח-ן הבנק של החברה. מהחשבוניות שצירף התובע לתיק בית המשפט עולה שהעסק היה פעיל ביותר, וממילא יש לצפות לרווחים נאים שהצטברו בעסק. למרות זאת צבר העסק חובות, דבר האומר דרשני.
העובדה שהנתבעים לא צירפו את הנהלת החשבונות של העסק, את ההזמנות שהתקבלו בעסק במשך שנת 2009 ואת מצב חשבון הבנק, מהם ניתן היה ללמוד את מצבו האמיתי של העסק, מעידה על רצונו של הנתבע 3 להסתיר את האמת על מצב הרווחים של העסק ויכולתו האמיתית לפרוע את חובותיו. המתואר לעיל מהווה התנהגות מובהקת בחוסר תום לב, הונאה וקיפוח ספקיהם וזהו באופן מובהק שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת אותו ביקש המחוקק וביקשה דוקטרינת החיוב האישי למנוע.
20. לאור הודייתו של הנתבע 3 כי הוא מי שניהל והפעיל העסק בפועל, כי החברה הוקמה על מנת לסייע לו להפעיל העסק על אף קשייו הכלכליים ועל מנת לקבל אשראי גדול יותר מהבנק, חלקו הנכבד בהתנהלות הקלוקלת ופיזור הבטחותיו לתובע בדבר פירעון החוב, לאור הלכת פסל ומכל הנימוקים המתוארים לעיל, חב הנתבע 3 באופן אישי לשלם לתובע חוב זה.
21. באשר לנתבעת 4: מעדותה עלה כי ידעה אודות מצבו הכלכלי של העסק, כי תפסה את חובות העסק כחובותיה היא, הייתה מעורבת בתשלומי החובות שצברה החברה והעסק וכי הקימה חברה חדשה למען המשך הפעלתו. יחד עם זאת ידיעה על חובות העסק ותשלום חלק מחובות העסק מחשבונה הפרטי, אינה עושה אותה לאחראית לחובות הנתבעת 1. תשלום לתובע של חלק מחובות הנתבעת 1, יכולה אולי להצביע על כך שהנתבעת 1 נהגה באחריות כלפי התובע. בנוסף, הקמת החברה החדשה לאחר הגשת התביעה אין בה כדי ליצור אחריות בדיעבד של הנתבעת 4 כלפי התובע. לפיכך סבור אני כי אין לחייב הנתבעת 4 באופן אישי בגין החוב הנדון.
חבות הנתבעת 2:
22. מהעדויות הנ"ל עולה שהנתבעת 2 הייתה מודעת לחובותיו של הנתבע 3 עוד בטרם הסכימה להפעיל העסק מחברה בבעלותה, ביקשה לסייע לו וכאשר שימשה כמנהלת ובעלים של החברה פתחה חשבון בנק והחלה לפזר המחאות תוך ידיעה שאין לחברה יכולת כיסוי. לאור כך אני סבור כי לנתבעת 2 אחריות אישית בגין חובות אלו עת שימשה כמנהלת ובעלי החברה.
תיק ההוצל"פ בגין חלק מהשיקים:
23. התובע הגיש לבית המשפט הודעה ממנה עולה כי הוא מנהל תיק הוצאה לפועל בגין ההמחאות שניתנו לו על ידי הנתבעים. ביום 5.9.12 הוריתי לתובע להגיש את ההמחאות המקוריות בהתאם לתקנה 197(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, העתק הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ודו"ח כספי של תיק ההוצל"פ. ביום 24.9.12 הוגשו המסמכים ביחד עם הודעת התובע לפיה נתקבל בתיק ההוצל"פ סכום כולל של 45,909.32 ₪. מהמסמכים עולה כי השיקים הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 34-01796-10-9 בלשכת ההוצל"פ ברמלה. מתיק ההוצל"פ התברר שהתובע הגיש לביצוע אך ורק 42 שיקים מתוך 62 השיקים. השיקים שהוגשו לביצוע נחתמו ע"י ההוצל"פ. השיקים שלא הוגשו לביצוע בהוצל"פ סומנו ונחתמו על ידי כמוצגים ת/1 עד ת/20. לאחר שהשיקים נחתמו, ניתן להחזירם לידי ב"כ התובע.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים 1, 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן:
על מנת למנוע מצב שהתובע יגבה יותר מפעם אחת את חובו, אני מורה כדלקמן:
מאחר ושיקים המקוריים אותם הגיש התובע לתיק בית המשפט נחתמו ע"י ההוצל"פ או על ידי בית המשפט, ניתן להחזירם לב"כ התובע.
את מימוש העיקול הזמני שהוטל בתיק זה יש לבצע באמצעות ההוצל"פ.
התביעה כנגד נתבעת 4 נדחית ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ו' חשון תשע"ג, 22 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
07/06/2010 | החלטה מתאריך 07/06/10 שניתנה ע"י דן סעדון | דן סעדון | לא זמין |
07/06/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 2 כללית, לרבות הודעה בקשה למתן החלטה 07/06/10 | דן סעדון | לא זמין |
14/06/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 1 כללית, לרבות הודעה תגובה לבקשה הבהולה לעיון חוזר בהחלטה מיום 7.6.10 14/06/10 | דן סעדון | לא זמין |
11/07/2010 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה תגובה מטעם צד ג' לבקשה דחופה למתן צווי עיקול 11/07/10 | דן סעדון | לא זמין |
13/07/2010 | החלטה על בקשה של משה מכלוף שינוי מועד דיון (בהסכמה) 13/07/10 | דן סעדון | לא זמין |
14/07/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה תשובת המבקש לתגובת המשיבים 14/07/10 | דן סעדון | לא זמין |
21/07/2010 | הוראה למחזיק להגיש הודעה מטעם המחזיק | דן סעדון | לא זמין |
05/09/2012 | החלטה מתאריך 05/09/12 שניתנה ע"י זכריה ימיני | זכריה ימיני | צפייה |
22/10/2012 | פסק דין מתאריך 22/10/12 שניתנה ע"י זכריה ימיני | זכריה ימיני | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | סטאניסלב איסחקבייב | חנן חדד, בועז חריף |
נתבע 1 | אמי - אולפני צילום בע"מ | משה זינגל |
נתבע 2 | לימור מכלוף | משה זינגל, עופר זינגל |
נתבע 3 | איציק אסף | משה זינגל |
נתבע 4 | סגלית כהן-אסף | משה זינגל |
משיב 5 | א. צילום והפקות 2010 בע"מ | |
מבקש 1 | משה מכלוף | יניב ירמיהו |
מבקש 1 | בוריס ליאל | אמיר קרביץ |