1. בקשת החייב להורות כי ההפטר בתיק זה יחול גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי, המשיב 3.

רקע:

2. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 8.6.10. החייב יליד 1964.

3. נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 770,000 ₪, מתוכם סכום של כ- 570,000 ₪ חוב מזונות למשיבה 4, המוטבת בפסק דין המזונות, וסכום נוסף של 162,805 ₪ חוב מזונות למשיב 3. התוצאה היא, שכ- 95% מהחובות אינם בני הפטר.

4. חוב המזונות מקורו בפסק דין למזונות שניתן בשנת 2003.

המוסד לביטוח לאומי שילם למוטבת המזונות תשלומים מיום 28.8.04 ועד ליום 28.7.14, ועל פי המידע שמסר המוסד לביטוח לאומי, חובו נכון ליום 16.8.20 עומד על סכום של כ- 294,000 ₪.

5. על פי הבקשה, המשיבה 4 הסכימה לוותר על חוב המזונות שיישאר לאחר קבלת דיבידנד בתיק זה.

6. בתום בירור נושא הנכסים, ובנסיבות התיק, המליץ הנאמן על מתן הפטר חלוט לחייב, עקב חוסר התועלת לנושים, וגובה החובות בדין קדימה, שאף אינם בני הפטר בהליך זה.

טענות הצדדים:

7. החייב טען כי הסתבכותו הכלכלית אירעה בתום לב. החייב עשה ככל יכולתו לעמוד בתשלום המזונות, אך עם גירושיו נפסקו מזונות בסכום של 6,000 ₪, כאשר החייב השתכר כ- 3,000 – 4,000 ₪ לחודש, ולא יכול היה לעמוד בחוב המזונות. החייב ציין ששילם את המזונות כאשר יכול היה. החייב הפנה לעמדת המשיבה 4, שמוכנה להסתפק בדיבידנד ששולם בתיק, מתוך הכרת מצבו הקשה. החייב טען שהתנהל בהליך זה בתום לב. החייב הוסיף שעקב ניתוח ועוד בעיות שונות שפירט, הוא מתקשה לעבוד בעבודות פיזיות, ואין עבודות זמינות רבות לאדם במצבו. החייב עובד כנהג הסעות בשנים האחרונות, בשכר של כ- 4,800 ₪ לחודש. החייב נעזר בבני משפחה למגוריו, מצב שהוא זמני, לטענתו, ולאחר הוצאות כלכלה ומזונות לילדיו, לא נותרת לו אפשרות לתשלום נוסף. החייב טען שהחוב למוסד לביטוח לאומי הוא חוב כספי רגיל, שעה שבנו הקטן יהיה בן 18 בעוד כחצי שנה, והחוב הוא חוב עבר. לטענת החייב, אם לא יינתן הפטר, תימנע ממנו האפשרות להשתקם.

8. המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה. המוסד לביטוח לאומי טען כי לפי הדין, אי תשלום מזונות מהווה כשל ערכי. המוסד לביטוח לאומי טען כי לפי הפסיקה, מתן הפטר מחוב מזונות הוא החריג, השמור למקרים שנסיבותיהם קשות במיוחד כגון גיל מבוגר מאוד של החייב, מצב רפואי קשה במיוחד, וכיו"ב, מצב שאינו מתקיים במקרה זה. המוסד לביטוח לאומי הפנה לכך שהחייב המשיך לצבור חוב מזונות שוטף גם לאחר כניסתו להליך זה, עובדה שבה כשלעצמה יש לשלול מתן הפטר, ומצביעה על כך שהחוב אינו ישן. החייב אמנם לא צעיר במיוחד, אך לפניו עוד שנות השתכרות רבות, מצבו הרפואי אף אם אינו תקין אינו מגיע לדרגת המקרים החריגים בפסיקה, וכושר השתכרותו שמור. המוסד לביטוח לאומי ציין כי אף אם החייב אינו יכול לפרוע את חוב המזונות באופן מלא ומידי, אין בכך כדי לפטור אותו מהחוב, וטענות החייב ביחס ליכולת ההחזר מקומן בפני רשם ההוצאה לפועל. המוסד לביטוח לאומי הפנה לשיקולי מדיניות ותקנת הציבור, שעה שבקשת החייב, שאינו עומד בחריגים שנקבעו בפסיקה, משמעה הטלת העומס של תשלום מזונות ילדיו על הקופה הציבורית.

9. בתשובה לתגובת המוסד לביטוח לאומי החייב הכחיש את הסכום שהמל"ל טען ששילם למוטבת המזונות. עוד טען כי לאחר צו הכינוס לא שולמו כספים, ואם שולמו עקב ההפרש בין פסק המזונות לבין סכום הקציבה, היה זה ללא שליטתו. החייב ציין כי בתקופות מסוימות השתכר סכום של כ- 3,000 – 4,000 ₪ וברור שלא יכול היה לעמוד בתשלום המזונות שעמד על 6,000 ₪. לאור זאת, בחלק מהתקופה המוסד לביטוח לאומי שילם למוטבת את ההפרש. החייב טען שחייבים בגילו (56) קיבלו הפטר בפסיקה, הפנה שוב למצבו הבריאותי, וטען שאין בהיעדר אחוזי נכות בלבד כדי לדחות את הבקשה. החייב הפנה להכנסתו הנמוכה, ולכך, שאין צפי ממשי לשינוי יכולתו לפירעון חובותיו. החייב הפנה לכך שהמוסד לביטוח לאומי עתיד לקבל דיבידנד מהכספים שבקופה, כי החוב הוא ישן: בקשר לפסק דין שניתן לפני כ- 15 שנים, ורוב ילדיו בגירים, וכי אין לו נכסים. החייב ציין כי נוכח מצבו הכלכלי הוא מתגורר בדירת בני משפחה, וכי אם לא יינתן הפטר, לא יוכל לפתוח דף חדש בחייו.

10. הנאמן הצטרף לעמדת המוסד לביטוח לאומי. גם לפי עמדתו, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר על חוב מזונות. אשר למחלוקת ביחס לגובה החוב, הפנה לכך שמחלוקת זו דינה להתברר בלשכת ההוצאה לפועל. הנאמן הוסיף וציין כי בקופה נצבר סכום של 80,000 ₪, שיחולק בין המל"ל, מוטבת המזונות ורשות המסים, כך שהמוסד לביטוח לאומי יהיה זכאי לשיעור קטן בלבד מהכספים הצבורים בקופת הכינוס. עוד הוסיף, כי החייב כבן 56, עדיין בעל כושר השתכרות, ואין מדובר בחוב ישן, שהרי בנו הצעיר היום בן 18. עוד הפנה הנאמן לשיקולי מדיניות ותקנת הציבור, לרבות החובה הסוציאלית המוטלת על החייב לזון את ילדיו, ומשמעות הטלת חובה זו על הקופה הציבורית.

11. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הנאמן, וזאת לאור גילו של החייב, העובדה שהחובות אינם ישנים ונצברו גם לאחר מתן צו הכינוס וכן משיקולי מדיניות ותקנת הציבור.

דיון והכרעה:

12. בהתאם לסעיף 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, אין בצו ההפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתביעת מזונות. עם זאת, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר כאמור.

בהתאם לפסיקה, יש ליישם את שיקול הדעת האמור במשורה ובמקרים חריגים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (29.9.16) – סעיף 15 לפסק הדין). הפסיקה ראתה באי תשלום חוב מזונות, כשלעצמו, משום כשל מוסרי שדבק בהתנהלות החייב, ומנגד, הצורך להתחשב בנושה, שמחזיק בחוב אישי בעל מאפיינים חברתיים – סוציאליים (עניין סלימאן, שם).

בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת השתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתפגע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להימשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, עמדת בעל התפקיד וכמובן תום ליבו של החייב (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15), ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15) ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16)).

13. החייב אינו עומד בפרמטרים המחמירים שנקבעו בפסיקה.

החייב כבן 56, ועוד שנות השתכרות רבות לפניו. מצבו הרפואי אמנם אינו תקין, אך אינו מגיע למקרים הקיצוניים שנדונו בפסיקה והמצדיקים מתן הפטר.

אין מדובר בחוב ישן. לחייב ילדים בגילאי 18 – 27 והוא צבר חוב מזונות שוטף במהלך ההליך (משמעות הדבר היא, שממילא קיים חוב מזונות שלא ניתן לדון בהפטר לגביו).

בעל התפקיד והכנ"ר, שעמדתם בעלת משקל לפי הפסיקה אינם תומכים במתן ההפטר.

משיקולים של תקנת הציבור, ובהינתן העובדה שיש ליישם את החריג בדווקנות, נסיבות אלו אינן מבססות מתן הפטר מחוב המזונות.

בסופו של דבר, אף ההפטר בתיק זה ניתן לא בשל חוסר יכולת החזר, אלא בשל העובדה שאין טעם בניהול הליך זה כאשר נושיו הרגילים של החייב לא יזכו לדיבידנד גם במקרה של תכנית פירעון בסכום גבוה.

אשר לטענות החייב ביחס לגובה החוב, אין מקומן בהליך זה, אלא בהליך האכיפה, שם גם יוכל החייב לשטוח את טענותיו ביחס ליכולתו הכלכלית. כך גם, העובדה שהמוסד לביטוח לאומי קיבל דיבידנד חלקי בהליך. כאמור, חלק מחוב המזונות בהווה נוצר לאחר תחילת ההליך, ואף ביחס לחוב עבר, כל עוד החוב לא סולק במלואו, אין מקום שהקופה הציבורית תישא במחדליו של החייב, אף לא באופן חלקי.

14. לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"א, 16 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.