בפניי תביעה כספית ע"ס 50,000 ₪.

להלן יוצגו זהויות הצדדים וטענותיהם:

התובעת 1 הינה חברה, אשר עוסקת בין היתר בעבודות בניה, פיתוח, ניהול פרויקטים וכיוצ"ב.

התובע 2 הינו בעל המניות ו/או מנהלה של התובעת 1.

הנתבעת הינה חברה סלולארית, אשר סיפקה לתובעים שירותים סלולאריים.

ברשות התובעים מכשיר סלולארי מתקדם מסוג "nokia n95", הזהה למחשב כף יד בתכניו (להלן: "המכשיר"), אשר לטענתם שימש אותם לאחסון מידע רגיש ויקר ערך בזיכרונו.

התובעים טוענים, כי למען אבטחת המידע ומניעת מחיקתו מזיכרון המכשיר, רכשו מאת הנתבעת שירות "סלקום קופי סים + זיכרון הטלפון", המאפשר גיבוי לכרטיס ה-sim ולזיכרון הטלפון, בנוסף לשירות "סלקום קופי גיבוי מלא". לטענתם, הנתבעת הבטיחה להם כי יש בשירותים אלו בכדי לספק הגנה מרבית על המידע המאוחסן במכשירם, ועל כן שילמו לה עבור שירותים אלו תשלומים חודשיים וקבועים.

התובע 1 מוסיף, כי בעת קבלת ההסבר על תוכנית הגיבוי, נמסר לו מנציג הנתבעת כי המערכת מבצעת גיבוי אוטומטי מידי יום ביומו בשעה 18:00.

התובע טוען, כי לא ידע כיצד להפעיל את שירות הגיבוי ואף לא קיבל הסבר על כך, וכל הגיבויים שבוצעו למכשיר עובר ליום 30.11.09, נערכו למעשה על ידי עובדי הנתבעת במוקדי השירות שלה, ולא באופן עצמאי על ידי התובע.

התובעים טוענים, כי ביום 30.11.09 הפקידו את המכשיר ברשות הנתבעת לצורך תיקונו, עקב תקלה חיצונית קלה בו, כאשר השירות שהתבקש היה בתחום הפלסטי בלבד ולא בחומרה ו/או בתכנים.

ביום 02.12.09 קיבלו התובעים חזרה את המכשיר לאחר תיקונו, ולטענתם גילו בתדהמה, כי כל אשר נשמר במכשיר נמחק.

לטענת התובע, הנתבעת למעשה ביצעה איפוס מלא למכשיר, וניסיונותיו לשחזר את המידע העלו חרס. לטענתו, הלין על מחדל זה של הנתבעת בפני נציגיה, מיד עם קבלת המכשיר מהתיקון, והנתבעת הציעה לפצותו בסך של 1,000 ₪ בלבד.

התובעים טוענים, כי מזיכרון המכשיר נמחקו דברי ערך, ובין היתר:

1. מספרי טלפון של אנשים, עימם לתובעת יש קשרים עסקיים, כגון קבלנים, ספקים ועוד, וזאת נוסף לרשימת אנשי הקשר האישית של התובע 1 בארץ ובחו"ל.
2. הקלטות שהתובעים הם צד לה, המתעדות מפקחים ומנהלי פרוייקטים. לטענת התובעים, קלטות אלו היו אמורות לשמש את התובעים כראיות משפטיות לזכותם בהליכים משפטיים, ו/או לצורך כל בירור עובדתי ועסקי במידת הצורך.
3. תמונות וסרטים המתעדים עבודות שבוצעו על ידי התובעת בצורה של "לפני ואחרי", אשר לטענתם לא ניתן להפיק בחזרה כל תיעוד חזותי להן.
4. תמונות יקרות ערך לתובעת, אשר היו אמורות לשמשה לעניין פרסום ושיווק.
5. הודעות טקסט מלקוחות ו/או מספקים המאשרות קבלת תשלומים. לטענת התובעים, כתוצאה מכך אין ברשותם מסמכים שבאמצעותם יוכלו לדרוש תשלומים.
6. תמונות וסרטונים מאירועים משפחתיים וחברתיים של התובע 1.

התובעים טוענים, כי במעשיה ו/או מחדלה של הנתבעת יש משום הפרה בוטה לחוזה השירות שנכרת בין הצדדים, ועל כן הם דורשים את החזר כל הסכומים ששולמו בגין השירות.

התובעים מוסיפים, כי עצם העובדה שהנתבעת הציעה לפצותם בסכום של 1,000 ₪, מהווה למעשה ראשית הודיה, כי אכן התרשלה ו/או הפרה את התחייבויותיה החוזיות והחוקיות כלפי התובעים, ועל כן יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפיה.

זאת ועוד, לטענתם, מלבד הנזקים המתוארים לעיל, נגרמו להם עוגמת נפש וטרחה רבה מיותרת בניסיון לשחזר המידע, ומאחר ואינם יכולים לבטא את מלוא הנזק בכסף, הם העמידו את תביעתם ע"ס 50,000 ₪.

הנתבעת מנגד טוענת, כי אין היא נושאת באחריות לכל נזק אשר נגרם בצורה עקיפה, זאת בהתאם להסכם החל בין הצדדים.

הנתבעת מסבירה, כי התובעים אכן הצטרפו ביום 22.12.08 לשירות "סלקום קופי", אשר מספק גיבוי לכל התכנים במכשיר התובעים לאתר האינטרנט של הנתבעת, וכי על מנת לבצע את הגיבוי על התובעים לעדכן את התכנים בעצמם באמצעות אתר זה.

הנתבעת מדגישה כי האחריות הבלעדית והמוחלטת לגיבוי התכנים במכשיר מוטלת על התובעים ומפנה לסעיף 18 לתקנון סלקום קופי.

לטענת הנתבעת, מרישומיה עולה, כי מיום 24.12.08 ועד ליום 04.12.09, לא העבירו התובעים כל מידע מהמכשיר שברשותם לאתר השירות. דהיינו, משך תקופה של כשנה לא ביצעו התובעים כל פעולה על מנת לגבות ולשמור את התכנים במכשיר, על אף היותם מנויים לשירות ויודעים כיצד לתפעלו.

הנתבעת מציינת, כי כל הפעולות בשירות מתועדות ברשומות הנתבעת, ואף במידה ופעולה אותה מבקש הלקוח לבצע נכשלת- הנתבעת מודיעה לאותו לקוח באמצעות הודעת sms, כי הפעולה נכשלה. הנתבעת אף מציינת, כי כל המידע שכבר עדכנו התובעים באתר השירות, טרם הבאת המכשיר לתיקון ולאחר מכן, קיים באתר השירות עד היום.

בנוסף, במועד הפקדת מכשיר הטלפון לתיקון נמסר לתובע טופס מסירת מוצר לבדיקה ותיקון עליו חתם, ובו כתוב בצורה מפורשת ומודגשת, כי הנתבעת אינה מתחייבת לשאת באחריות בגין מחיקת נתונים מהמכשיר ו/או לשחזרם.

על כן, לטענתה, משבחרו התובעים למסור את מכשירם לתיקון, מבלי לוודא כי ביצעו גיבוי לתכנים שבמכשיר, אין להם אלא להלין על עצמם, וכל ניסיון לתלות את האשם בה, אינו אלא ניסיון פסול להתעשר שלא כדין על חשבונה.

הנתבעת טוענת, כי הציעה לתובעים הנחה בגובה של 10% ממרכיבי החשבוניות וכי נציגיה ביקשו לפנים משורת הדין ליתן לתובעים הטבה על מנת לשפר את הרגשתם, אך התובעים בחרו לדחות את הצעותיה.

הנתבעת מוסיפה, כי אין ולא הוכח בפניה, כי אכן היה המידע הנטען על גבי המכשיר, וכי ממילא לא חלה עליה כל חובה לשמור את המידע, כאשר התובעים עצמם לא ביקשו מעולם לגבותו.

לטענתה, התובעים לא הוכיחו את נזקיהם ולא המציאו כל ראיה לביסוסם, לרבות הסכמי עבודה וכיו"ב.

זאת ועוד, לטענתה, התובעים כלל לא זכאים להחזר בגין שירות "סלקום קופי", מאחר והם עצמם בחרו שלא לעשות שימוש בשירות במשך תקופה של כשנה עובר להגשת המכשיר לתיקון.

במענה לטענות אלו טוענים התובעים, כי עצם חתימתם על טופס מסירת המכשיר לתיקון, אינו מעיד כלל על כך כי הסכימו כי מכשירם יאופס. לטענתם, אין כל סימון בריבוע המיועד למתן אישור לאיפוס המכשיר, מה גם שיש לפרש טופס כללי זה כנגד מנסחו.

התובע העיד בבית המשפט, כי נציג הנתבעת עימו שוחח בנוגע לתיקון המכשיר, התחייב בפניו שלא למחוק את המידע, ורק נוכח התחייבות זו הסכים למסור לו את קוד הגישה למכשיר. לטענתו, נציג זה הודיע לו בטלפון עת שוחח עימו, כי שיחה זו מוקלטת, ועל כן על הנתבעת היה להביא נציג זה מטעמה ו/או את השיחה המוקלטת, ומשלא עשתה כן- הרי שהדבר פועל לרעתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומי הצדדים, לרבות בנספחים ובמסמכים אשר צורפו אליהם, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להידחות.

להלן נימוקי בית המשפט בהגיעו לתוצאה האמורה:

1. התובע כאמור, מסר את המכשיר לידי הנתבעת לצורך תיקונו ביום 30.11.09, כאשר טרם הכנסת המכשיר לתיקון חתם על טופס "מסירת מוצר לבדיקה ולתיקון- 48 שעות".
   אמנם, יש ממש בטענתו של התובע, כי ציין בשורת הטופס "תלונות ובקשות הלקוח" כי תלונתו הינה בנוגע לפלסטיקת המכשיר בלבד, וכן לא סימן (אישר) את הריבוע "אישור ואיפוס זכרונות" בטופס זה.

יחד עם זאת, בטופס זה נכתב מפורשות ובצורה מודגשת שאינה נעלמת מן העין הסבירה, כדלקמן:
"סלקום אינה מתחייבת, כי ניתן יהיה לשמר ו/או לשחזר ו/או להעביר נתונים ו/או תוכנות השמורים על המכשיר או על ה-sim.... סלקום לא תישא באחריות בגין מחיקה ו/או כל אובדן ו/או אי העברה למכשיר או למכשיר החלופי (לפי העניין) של נתוני המכשיר. בחתימתך על טופס זה הנך מאשר כי במידת הצורך יבוצע איפוס המכשיר, באופן המוחק את כל נתוני המכשיר. אנא גבה עצמאית את התכנים במכשירך בטרם הפקדת המכשיר!"

התובע כאמור חתם על טופס זה, ומשחתם- חזקה, כי הבין את הכתוב בו ואת השלכותיו. זאת ועוד, נציגת הנתבעת הסבירה, כי קיים שילוט ברור בעמדות הטכניות של מוקדי השירות, בהם נכתב במפורש, כי בעת הכנסת המכשיר לתיקון תיתכן אפשרות של מחיקת התכנים. לאור האמור לעיל, על התובע היה לקחת בחשבון, כי על אף בקשתו לביצוע תיקון פלסטי במכשיר בלבד, יתכן, כי במידת הצורך ובהתאם לשיקול דעת הטכנאי, יבוצע אף איפוס המכשיר. אם אכן מדובר במידע כה רב ערך וחיוני לתובעים, היה על התובע 1 לדאוג לגיבוי הולם באחד האמצעים הזמינים והלא מסובכים לתפעול בימינו, זאת לאור האזהרות המפורשות הן בטופס מסירת המכשיר לתיקון והן בשילוט בתחנות השירות.

1. זאת ועוד, דווקא מהתובע הטוען, כי במכשירו היה מצוי מידע יקר ערך- עסקי ואישי, אשר איבודו הסב לו ולתובעת נזקים רבים, היה מצופה לגלות אחריות טרם מסירת המכשיר לתיקון ולוודא גיבוי התכנים בעצמו, או לכל הפחות לדרוש זאת מפורשות מנציג השירות מולו חתם על הטופס, טרם מסירתו את המכשיר לתיקון. הדבר מצופה מהתובע על אחת כמה וכמה לאור היותו משלם תוספת קבועה כל חודש עבור שירות של גיבוי המידע ("סלקום קופי")- דבר המראה על חשיבותו.
2. אינני מקבל את טענת התובע, כי לא גיבה את התכנים מאחר ונאמר לו, כי הגיבוי מתבצע אוטומטית כל יום בשעה 18:00. התובע לא הוכיח טענה זו, לא הביא לעדות את הנציג שאמר לו זאת ואף לא הביא טופס המוכיח כי הובטח לו זאת.

מעיוני בתקנון "סלקום קופי", אשר צורף כנספח 1 לסיכומי הנתבעת נכתב, כי אחת מהאפשרויות לביצוע הגיבוי הינו בצורה אוטומטית, כאשר הדבר יעשה על פי שיקול דעתה הבלעדי והמלא של הנתבעת. זאת ועוד, בתקנון זה נכתב מפורשות כי "סלקום אינה מתחייבת כי יבוצע גיבוי אוטומאטי כלל ואינה מתחייבת על תדירותו של ביצוע הגיבוי האוטומטי...באם בחרת להסתמך על ביצוע גיבוי אוטמאטי בלבד, הנך מוותר מראש על כל טענה בגין כל נזק ישיר או עקיף שעלול לנבוע מהשימוש בשירות...". זאת ועוד, בסעיף 18 לתקנון נכתב מפורשות כי "השימוש בשירות הינו באחריות המשתמש בלבד".

נטל ההוכחה לטענת התובע, כי הובטח לו כי יתבצע גיבוי אוטומטי מידי יום ביומו בשעה 18:00 רובץ על כתפיו, ומשלא עמד בנטל זה, אני דוחה את טענתו זו.

1. יש לציין כי אף לא נסתר דו"ח הפעולות שצורף כנספח ד' לכתב הגנתה של הנתבעת, ממנו עולה כי בימים 22.12.08-24.12.08 הועברו ממכשיר התובעים לאתר השירות נתונים לרבות אנשי קשר, תמונות והודעות. הדבר מלמד כי התובע ידע כיצד להפעיל השירות ומחובתו היתה לדאוג לביצוע התכנים. על כן, משבחר התובע לא לבצע גיבוי לתכניו טרם כניסת המכשיר לתיקון, הרי שהתרשל.
2. הנתבעת אף טענה, כי מיום 24.12.08, במשך למעלה משנה, לא טרחו התובעים לגבות את התכנים במכשירם, דבר העולה לטענתה מדו"ח הפעולה, ואני מסכים עם טענתה, כי הדבר מעלה תמיהות רבות ביחס לטענת התובעים, כי מדובר במידע חשוב ויקר ערך. כאמור משלא דאגו התובעים כל תקופה זו לגבות את המכשיר, עובר מסירתו לתיקון, הרי שהדבר מצביע על רשלנות תורמת מכרעת מצידם ליצירת נזקיהם הנטענים, ואין להם להלין אלא על עצמם.
3. עלי לציין, כי התובע אף לא עמד בנטל ההוכחה לצורך הוכחות הנזקים הממשיים הנטענים על ידו:

התובע טען כי היקף הפרוייקטים השנתי של התובעת 1 נאמד בסך של 2,500,000 ₪, אך לא הציג כל מסמך המעיד על כך כגון אישור רוה"ח או דו"ח מאזן.

זאת ועוד, התובע טען בתצהירו כי רוב פעולותיה של התובעת 1 הינו בשיפוץ מבנים קיימים, כאשר חוזה העבודה מושתת על כתב כמויות לביצוע. לטענתו, בכל חוזה עבודה ישנו סעיף סל הנקרא "עבודות נוספות", וזאת בכדי לאפשר גמישות בביצוע העבודות לפי בקשת המזמין. לטענת התובע, השלב הראשון בו קיים תיעוד בכתב אודות "העבודות הנוספות", הינו בשלב שבו הוא עורך את החשבון לתשלום ומגישו לאישור המזמין.
התובע ציין, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, ביצע פרוייקט שיפוצים בקופ"ח לאומית בקצרין ועקב איפוס המכשיר, נבצר ממנו הוכחת ביצוע העבודות הנוספות.

התובע טוען, כי מקום שבו לא צורף מסמך, הינו מאחר ומסמך זה נמחק מזיכרון המכשיר ועל כן, בעת ההתחשבנות עם המפקח על הפרוייקט מטעם קופ"ח לאומית, לא הצליח להוכיח את דרישתו הכספית במלואה. על כן, מאחר ולא המציא את כל המסמכים/התיעודים, במקום שכר בסך של 200,000 ₪ לתובעת בגין הפרוייקט, אושר בסופו של דבר אך ורק סך של 132,319 ₪.

מהמסמכים הרבים אשר צירף התובע לתצהירו, הנושאים את הכותרת המשותפת "ניתוח מחיר לעבודות נוספות וחריגות, פרוייקט: מרפאת קו"ח לאומית בקצרין", לא ניתן ללמוד, כי מסמכים אלו נשמרו בזיכרון המכשיר אשר נמחק. זאת ועוד, אינני יכול ללמוד ממסמכים אלו, כי התשלום לא שולם לתובעת במלואו עקב אי המצאת המסמכים הנדרשים על ידה, או מסיבה אחרת לגמרי והם אינם מבטאים ו/או מכמתים את הנזקים הנטענים.

1. התובע אף לא הביא עדים להוכחת גרסתו לעניין שיטת העבודה של שמירת כל מסמכי עסקי התובעת במכשירו, כדוגמת עובדיו ו/או לקוחות עבר היכולים לשפוך אור על טענותיו להתנהלות זו. למעשה, התובע הוא היחיד שהעיד מטעמו בבית המשפט, ועל כן עדותו מהווה עדות יחידה של בעל דין כמשמעותה על פי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח משולב), התשל"א-1971. התובע אף לא הביא לעדות את מנהל הפרוייקט של קופ"ח לאומית קצרין, שיכל להעיד על ההתחשבנות הסופית בין הצדדים ואי תשלום מלוא השכר התובעת, עקב אי המצאת מלוא המסמכים ו/או התיעודים על ביצוע העבודות בפרוייקט זה. יש לציין, כי התובע אף לא הביא ראיות לעניין נציג השירות בכל הנוגע להבטחות שהובטחו לו בטלפון.

וכך העיד התובע 1 בפרוטוקול הדיון מיום 27.12.12:

"ש: יש לך עדות ממישהו שהוא לקוח וזה פגע בו, שלא יכולת לשלם לו, או לקוח שחיפש אותך ולא מצא אותך?

ת:זה מה שהיה ומה שיכולתי להביא הבאתי".

סיכום

1. מכל המקובץ דלעיל, אני קובע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת טענותיו ו/או הנזקים הנטענים על ידו, ועל כן דין תביעתו להידחות.
2. שקלתי בנושא הוצאות משפט. אמנם התובע לא הוכיח נזק ממוני ועל כך עיקר תביעתו. ואולם אין להתעלם מכך כי התובע לא חתום על אותה רובליקה באותו טופס המתייחס להסכמת איפוס הזכרונות וכי פנה גם בעניין טכני ולא בעניין מהותי לעניין תיקון הפלאפון. יש לזכור גם כי הנתבעת גם היתה נכונה לפיצוי מסוים וכנראה גם היא הרגישה כי לתובע נגרמה עוגמת נפש. באיזון הנכון עקב דחיית התביעה, נראה לי נכון לא לחייב בהוצאות משפט.

התביעה תדחה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה