בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

הצדדים וויתרו על ישיבת הוכחות בתיק ועל העדת מומחה ביהמ"ש שמונה בתיק זה, המהנדס ברלינר והגישו סיכומים בכתב ותיק מוצגים, והכל כעולה מהחלטתי מתאריך 10.10.13.

משהוגשו סיכומי הצדדים, אני נותן בזאת את פסק הדין.

התביעה העיקרית בתיק זה הינה תביעתו של הקבלן המנוח נג'יב אליאס באמצעות עזבונו וזאת לאחר שהוזמן ע"י הנתבעים 1 ו-2 לבצע עבורם עבודות בנייה בעיר שפרעם ובעיר חיפה.

לטענת העיזבון לא שילמו הנתבעים את מלוא הסכומים עליהם הוסכם ועל כן הוגשה תביעה על סך 67,857 ₪. עם זאת, לאור טענות הנתבעים התובעים שכנגד ולאחר שהמהנדס ברלינר, אשר מונה כמומחה ביהמ"ש בתיק זה ואשר נדרש בין השאר להעריך את עבודות הבנייה ואת הליקויים הנטענים להם טענו הנתבעים, מסכים העיזבון כעולה מסיכומיו בכתב לקיזוז 29,000 ₪ מהתביעה העיקרית.

התביעה הנגדית – עניינה בטענת הנתבעים, כי קיימים ליקויי בנייה משמעותיים העולים כדי סכום 46,800 ₪, לטענת הנתבעים/התובעים שכנגד הושלמה מלוא התמורה לתובע וזאת בגין ביצוע העבודה ואין הנתבעים חבים בכל סכום.

בסיכומיהם טוענים הנתבעים/התובעים שכנגד, כי התביעה הנוכחית היא המשך לתביעה שהוגשה בבימ"ש השלום בעכו בשנת 2000 (ת"א 5564/00) שלאחר התדיינות של קרוב ל-5 שנים, וכאשר הגיע לשלב הסיכומים לא הומצאו סיכומים שכאלה מטעם התובע ולכן התביעה בעכו נמחקה כאשר הגשת תביעה חדשה הצריכה שיקול בנושא ההוצאות (כעולה מהחלטת בימ"ש השלום בעכו).

סמוך לסיום תקופת ההתיישנות הוגשה תביעה זו וזאת מבלי להתייחס כלל לנושא ההוצאות אשר צוין בהחלטת ביהמ"ש השלום בעכו בדבר מחיקת התביעה הקודמת.

בשלב מסוים וטרם מתן פסק הדין ואפשרות להיחקר על תצהירו נפטר התובע נג'יב אליאס והלך לעולמו.

עוד טוענים הנתבעים/התובעים שכנגד, כי בניגוד להחלטת ביהמ"ש המורה להמציא את מקור הנספח שצורף לתצהיר אשת המנוח, לא הומצא אותו מקור ומקור זה הוא זה שהיה צריך להצביע על התשלומים ששולמו בפועל למנוח, משלא הוגש המסמך יש לזקוף זאת לחובת העיזבון ולדחות את תביעתו.

עוד מצביעים הנתבעים/התובעים שכנגד על כך, כי המנוח עצמו היה הגורם שסיכל את העמדת תצהירו למבחן החקירה הנגדית בביהמ"ש, שכן התביעה בעכו נמחקה והתביעה בבימ"ש בקריות הוגשה שנים לאחר מכן ובמהלכה התובע הלך לעולמו, כך שלא ניתן היה לחקור אותו בחקירה נגדית.

לטענת הנתבעים/התובעים שכנגד הם שילמו את מלוא התמורה ולא קבלו כל קבלות. התשלומים ששולמו שולמו בלי להוציא חשבוניות, דבר המעיד על ניהול כספים לא תקין ועל רישומים כספיים לא נכונים, מצד המנוח.

אין לתת אמון בתצהיר אשת המנוח ותצהיר המנוח ומשכך יש לדחות את תביעת התובע.

התובע מצידו טוען בסיכומיו, כי המנוח היה קבלן אמין עם מוסר עבודה גבוה שמעולם לא נתבע על ידי מי מלקוחותיו. לטענתו של התובע מרגע שלא התקיימו חקירות נגדיות הרי שהאמור בתצהירי המנוח ובתצהיר אשתו ועד מטעמו לא נסתר.

תצהירי הנתבעים תומכים בעמדת התובע, כי עבודות הבנייה הושלמו. בהתייחס לעבודה בשפרעם הודה הנתבע 1 בסעיף 19 לתצהירו, כי העבודה הסתיימה, אם כי היו ליקויים ופגמים בבניית השלד. לעניין התמורה נטען בעלמא, כי כל התמורה שולמה. בהתייחס לעבודות במפרץ הודה הנתבע 1 בסעיף 24 לתצהירו כי העבודה בוצעה והסתיימה, כאן לא נטענו כלל לליקויים או פגמים אך שוב נטען בעלמא, כי התמורה שולמה.

הנתבעים מדגישים, כי קביעות מומחה ביהמ"ש הן סופיות ולא נסתרו.

לטענת התובע אין כל מקום להוציא את תצהיר המנוח מתיק ביהמ"ש וזאת לאור ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים. הטענה כביכול שהמנוח סיכל את האפשרות שייחקר על תצהירו בהליך הקודם בעכו (ת.א. 5564/00) שנמחק לאחר שבא כוחו עזב את הארץ זנח את התיק ולא הגיש סיכומים, הרי שמעיון בתיק הקודם עולה כי הצדדים לאחר שבא כוחם לא התייצב לדיון הוכחות, הציעו הסדר דיוני כמו במקרה שכזה לפיו העדים לא ייחקרו יוגשו סיכומים על סמך החומר שבתיק.

בענייננו המנוח בהגינותו הצהיר בניגוד לאינטרס הממוני והרכושי שלו, כי הנתבעים שילמו לו סך 13,000 $ מתוך סך של 20,660 $ בגין העבודה בשפרעם וכן שילמו לו סך של 2,250 $ מתוך 3,800 $ בגין העבודה במפרץ.

גם תצהירי עדי התביעה אשת המנוח ומר אסקנדר שהאב לא נסתרו כלל כאשר מטעם הנתבעים הוגש תצהיר רק על ידי הנתבע 1 ולא על ידי הנתבע 2. הגם שהנתבע 2 הוא בעל דין על כל המשתמע מכך, והיה עליו להגיש תצהיר.

יש לקבל את התביעה בקיזוז של 29,000 ₪ ובצירוף הוצאות משפט כולל סכום של 2,500 ₪ ששילמו למומחה ביהמ"ש.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובמסמכים שהוגשו לי, אני נותן את פסק הדין:

דין התביעה של העיזבון להתקבל בחלקה אך ללא פסיקת הוצאות משפט, כפי שיובהר בהמשך.

דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה, תוך קיזוז מהתביעה העיקרית.

להלן נימוקיי:

1. תיק זה הינו גלגול של תביעה שהוגשה בביהמ"ש שלום בעכו (ת.א. 5564/00) במהלכה תבע המנוח נג'יב אליאס כספים המגיעים לו לטענתו בגין ביצוע עבודות הבנייה עבור הנתבעים.

היה מקום לציין זאת במפורש בכתב התביעה של התובע שהוגש בקריות, לרבות העובדה שנושא ההוצאות בגין הגשת תביעה חדשה צריך להילקח בחשבון, דבר שלא נעשה.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את השיהוי בהגשתה של התביעה בקריות.

2. מכל מקום התובע אליאס הלך לעולמו תוך כדי ניהול ההליך והתביעה העיקרית תוקנה כתביעת עזבון. הנתבעים/התובעים שכנגד טוענים שבכך סיכל המנוח בעליל את מכשיר החקירה הנגדית, אך יש לזכור שגם בתביעה שהוגשה בעכו לא הגיע התיק כלל כדי חקירת התובע והצדדים הסכימו ממש שכמו במסגרת התיק בפניי, לוותר על חקירות ולהעמיד את החומר להכרעת ביהמ"ש, כך שאינני מבין על מה מלינים הנתבעים בהקשר זה.

3. זאת ועוד קבעתי תיק זה להוכחות אליו לא התייצבו הנתבעים. מומחה ביהמ"ש המהנדס ברלינר כלל לא הוזמן לעדות ע"י מי מהצדדים. ההחלטה הדיונית שהתקבלה על ידי שני הצדדים היה להעמיד את החומר והתצהירים שהוגשו. על כן, אינני סבור שההימנעות מחקירה צריכה הלכה לעמוד לחובת מי מהצדדים. בעניין זה אוסיף, כי אכן יש טעם לפגם שהנתבעים הסתפקו בהגשת תצהיר הנתבע מס' 1 והנתבע לא הגיש כלל תצהיר מטעמו.

4. טענת הנתבעים שהתובע כשל בהוכחה, כי לא שולמה מלוא התמורה בכך שלא הוצג הנספח המקורי ולא הוצגו חשבוניות ו/או ראיות מספיקות. לטענתם מלוא התמורה הושלמה. התרשמותי מתוך החומר שהוצג לי, כי תביעת התובע הינה תביעת אמת ואני נותן אמון בה. אציין כי ניתן היה לראות בתביעת הנתבעים בבחינת "הודאה והדחה", ועליהם הנטל להוכיח תשלום מלא התמורה, לא הוכח על ידם מלבד עצם הטענה כי מלוא התמורה שולמה דבר. כאן המקום לומר, כי הנתבעים עצמם מציינים מפורשות שהמנוח השלים את מלוא העבודה.

5. לגבי הלקויים הנתבעים הגישו חוו"ד מטעמם על סכום הכפול מזה שקבע מומחה ביהמ"ש המהנדס ברלינר, הנ"ל קבע לקיים ו/או ירידת ערך בסכום של 29,000 ₪. חוו"ד לא נבחנה כלל באמצעות שאלות הבהרה ו/או העדתו בביהמ"ש למרות שאפשרתי לעשות כן ועל כן אינני רואה סיבה והצדקה לסטות מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. חוות הדעת מלמדת, כי אכן התביעה שכנגד היה לה בסיס והיו אכן ליקויים ו/או ירידות ערך, כך שהנתבעים לא טענו טענות בעלמא ודין התביעה שכנגד להתקבל על בסיס קיזוז.

6. מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה של העיזבון להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

לא ניתן להתעלם מסוגיית ההוצאות בתיק זה.

התביעה הוגשה בסמוך לתקופת ההתיישנות לאחר שהוגשה בעבר בעכו ונמחקה עקב מחדל התובע בלבד. זאת ועוד, התביעה שכנגד התקבלה בחלקה והוכח כי יש מקום לקיזוז סכום משמעותי בתיק.

אשר על כן, הסכום הנפסק יהיה ללא הוצאות משפט וזאת גם בשים לב לכך שמומחה ביהמ"ש קיבל בסופו של יום כאמור את עמדת הנתבעים לקיום ליקויים בהיקף שלא ניתן להתייחס אליו בהיסח הדעת.

תוצאת פסה"ד הינה על כן, כדלקמן:

הנתבעים ישלמו לתובע (העיזבון) סך של 68,857 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה בלבד (וללא ריבית) מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בקיזוז 29,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בלבד מיום 13.12.11, יום מתן חוו"ד ועד התשלום המלא בפועל. ביחס להוצאות משפט, אני משפה את התובע על הסכום ששילם כאגרת בימ"ש ראשונה בלבד.

לגבי הוצאות המהנדס ברלינר – אינני משפה את התובע וכן אינני עושה זאת ביחס לשכ"ט עו"ד.

כל צד יישא כאמור בהוצאות עורך דינו.

סכום זה ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש בתביעה ובתביעה שכנגד.

המזכירות תשלח את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, 10 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.