הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה. אני מעדיף את גרסת נהגת התובעת לפיה מי שסטה לעבר נתיב נסיעתה הנו הטרקטור. שוכנעתי כי הנהגת ברכב התובעת ראתה את הטרקטור עובר לתאונה. בהתחשב במיקום הפגיעה ברכבה בצד ימין, נראה בלתי סביר שהיא פשוט תסטה במודע אל עבר הטרקטור ותתנגש בו. אף שהיא לא ידעה לומר באיזה נתיב היא נסעה, התרשמתי מעדותה כי היא נסעה ישר בנתיבה והופתעה מהאירוע לאחר שהטרקטר הגיע מאחוריה מצד ימין ופגע בה עם הכף. שוכנעתי כי הנתבע למעשה לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה וכל תיאורו את אופן התרחשות התאונה מבוסס על השערה בלבד.

סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעים באמצעות הנתבעת 3 ישלמו לתובעת סך של 8,460 ₪ צמוד מיום 3.12.2008, אגרת בית משפט בסך של 347 ₪, שכר העדה בסך של 300 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.