1. עסקינן בתובענת שיבוב, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בסכומים ששילמה למבוטחה בגין "נזקי פח", כתוצאה תאונת דרכים.
2. לאחר שנשמעו העדים, הסכים ב"כ הנתבעים כי יינתן פסק דין על מלוא סכום התובענה כנגד הנתבעים, אלא שלטענתו, בשים לב לכך כי עסקינן בפוליסה שאינה תקנית (הרכב המבוטח משאית), יש לפצל את את הסכום שייפסק באופן שסכום ההשתתפות העצמית יושת על המבוטחים היחידים, והמבטחת, נתבעת 3 (להלן: "הנתבעת"), תשא ביתרת הסכום שייפסק.
3. מקובלות עלי טענות הנתבעת כי מקום בו קיימת פוליסה שאינה תקנית, ניתן להחיל את הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 לפיו:

"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי" (ההדגשה אינה במקור – נ.ע.).

1. משמעות תחולת הסעיף הינה כי מקום בו הפוליסה כפופה לתשלום השתתפות עצמית אזי חברת הביטוח תשא רק בתשלומים העולים על סכום ההשתתפות העצמית. במקרה דנן, אין מחלוקת כי סכום ההשתתפות העצמית הינו 6,000 ₪ ובסכום זה יש לחייב את הנתבעים היחידים (בצירוף הפרשי הצמדה מיום עריכת הפוליסה); היתרה תושת על הנתבעת, המבטחת.
2. אינני מסכים עם ב"כ התובעת כי סעיף 68 הנ"ל חל כאשר מדובר במבוטח חדל פירעון. המחוקק קבע הסדר ברור במקרה של חדלות פירעון של המבוטח, שאז חלות הוראות סעיף 69 לחוק שכותרתו "פשיטת רגל או פירוק של מבוטח".
3. לאור האמור אני מחייב את הנתבעים (בהתאם למפורט להלן) לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 8,297 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, יישאו הנתבעים, באגרה כפי ששולמה, בשכר העד כפי שנפסק ובשכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, כדלהלן:

5.1 נתבעים 1 ו – 2, יחד ולחוד, יישאו בסכום ההשתתפות העצמית, בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 18.11.2007;

5.2 נתבעת 3 תשא ביתרת הסכומים שנפסקו, העולה על סכום ההשתתפות העצמית כאמור;

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ג, 27 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.