1. בקשת הנאמן לביטול הליך פשיטת רגל.

2. צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 14.6.10, ובמסגרתו הושת עליה תשלום חודשי בסך של 500 ₪.

3. דיון מיום 16.2.11 נדחה, נוכח מחדלים הכוללים אי הגשת דוחו"ת ומסמכים נדרשים, וכן שני פיגורים בתשלומים, ולצורך הסרת המחדלים.

4. ביום 19.6.11 החייבת הוכרזה פושטת רגל.

5. ביום 17.6.18 הוגשה בקשה לביטול ההליך.

מתוך הבקשה עולה כי בקופת הכינוס הצטבר סך של 3,500 ₪ במקום סך של 48,000 ₪, וזאת נוכח העובדה שהחייבת הפסיקה לשלם את התשלומים החודשיים, ולמרות כל פניותיו של הנאמן אליה. כן צוין, כי ניסיון להגיע למתווה מוסכם לפדיון כספים כנגד חוב הפיגורים לא צלח. בנוסף, ציין הנאמן כי החייבת הפסיקה להגיש דוחו"ת.

6. בתגובה שהגישה החייבת היא ציינה כי בד בבד עם תגובתה היא שלחה לנאמן דוחו"ת רטרואקטיביים לחצי שנה. החייבת ציינה כי מצבה הכלכלי קשה, וכי כנראה תפוטר, ואז ניתן יהיה להעביר לקופה סכום פיצויים בסך של כ- 27,000 ₪.

במקביל, החייבת ביקשה לקבוע דיון בבקשתה להפטר.

7. הנאמן התנגד לבקשותיה של החייבת.

הנאמן הפנה לכך שבמשך שנים החייבת התעלמה מפניותיו, ואלמלא הוגשה הבקשה, הייתה ממשיכה לשבת בחיבוק ידיים. הנאמן הפנה לכך שהחייבת לא הגישה דוחו"ת, עובדה שלא ניתן להצדיק אותה במצב כלכלי, וכי אפילו לאחר הגשת הבקשה לביטול ההליך, לא ראתה לשלם ולו תשלום אחד.

8. בהחלטת בית המשפט מיום 17.10.18 (כב' השופטת י. רוטנברג) נקבע כי בקשת הנאמן בדין יסודה, החייבת לא הגישה דוחו"ת ולא שילמה תשלומים, וכי אין מנוס מביטול ההליך. עם זאת, נקבע כי הביטול ייכנס לתוקף בחלוף 30 ימים, כדי לאפשר השגת מתווה מוסכם לסילוק המחדלים.

9. בהמשך לכך, ביום 1.12.18 הנאמן הגיש בקשה נוספת, ציין שדבר לא אירע מאז ההחלטה האחרונה, וביקש לבטל את ההליך. החייבת, מצדה, טענה כי אינה יכולה להתמודד בסכום הפיגורים שנצבר בתוך זמן קצר, היא פוטרה ובעלה נחבל, וביקשה לשלם את הפיגורים בתשלומים של 500 ₪ לחודש.

הנאמן התנגד להצעה זו, הבהיר כי מדובר בתשלומים שייפרסו על פני כ- 8 שנים (!), וכי אפילו מאז הגשת הבקשה בחודש 6/18 החייבת לא פעלה להגשת דוחו"ת או לביצוע תשלומים שוטפים.

10. בהתחשב בכל האמור, אני מורה על ביטול ההליך.

11. ראשית, החלטת בית המשפט מיום 17.10.18 ברורה: נקבע כי ההליך יבוטל אלא אם יושג מתווה מוסכם לפירעון החוב. מתווה מוסכם אין לפניי, ומכאן – שהביטול נכנס לתוקף.

12. שנית, נוכח ההתנהלות דלעיל, אין שום מקום לבוא לקראת החייבת, שעה שלא הושג מתווה מוסכם.

החייבת נהנתה מהגנת ההליך במשך שנים מבלי ששילמה לקופת הכינוס, ומבלי שהגישה דוחו"ת.

בכל הכבוד, אין מקום להחשיב את כל השנים שהחייבת בהליך, משום שהיא הייתה בהליך רק באופן פורמלי, וליתר דיוק: רק לצורך קבלת הזכויות. החייבת לא קיימה כלל את החובות בהליך וממילא, לא עומדת לה כל טענה באשר לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהביטול היום.

אפילו מאז הגשת הבקשה בחודש 6/18, החייבת לא עשתה דבר, ולו ניסתה לתקן באופן חלקי. ללמדך, יחסה של החייבת להליך זה אפילו נוכח בקשת ביטול.

13. נוכח האמור, אני מורה על ביטול ההליך.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יישאר בתוקף למשך 60 ימים מהיום, ולאחר מכן יבוטל.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ט, 04 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.