<#2#>

נוכחים:

נציג התובעת מר ישראל טיארי בוקובזה בא כוח עו"ד משה וולפוס

הנתבע ובא כוח נתבע עו"ד עדי אלבוים

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: אנו מסכימים ומסמיכים את בית המשפט לפסוק בתובענות דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים ובלבד שייפסק סכום לטובת הנתבע ושסכום זה לא יעלה על סך של 120,000 ₪ בתוספת הוצאת משפט וזאת לאחר שמיעת דברי נציג התובעת והנתבע ולאחר סיכומי טענות של הצדדים בקצרה. מוסכם כי הצדדים יוכלו לטעון גם לעניין פריסת הסכום שיפסק לתשלומים.

מר בוקובזה לאחר שהוזהר כדין והתחייב:

חקירה נגדית לעו"ד אלבוים:

ש. תאשר לבימ"ש שזה הקיר (מציג תמונות לעד) ?

ת. כן.

ש. מציג תמונות לעד.

התמונות סומנו נ/1, נ/2.

ת. אני לא מזהה את המחיצה. זה החנות של שלמה אין לי עניין וזה הקיר שנהרס.

ש. מה היה מהצד של חנות הצעצועים על אותו קיר שנהרס?

ת. מדפים של צעצועים. על הקיר הזה היו תלויים מדפים.

התמונה מסומנת נ/3.

ש. אני מראה לך תמונה, תאמר לבימ"ש מה רואים בה?

ת. רואים מדפים, צעצועים וחור.

התמונה מסומנת נ/4.

ש. אני אומר לך שרואים פה את "הגב" של מדפים שהיו אצלך בחנות. הרשת ברזל הזו והקרש דיקט זה הגב של המדפים אצלך בחנות.

ת. לא הבנתי את השאלה.

ש. אני אומר שעל הגב הזה יושבים מדפים אצלך? על הרשת הזו תולים אצלך מדפים. כך נראה קיר אצלך בחנות שעליו תולים מדפים.

ת. לא. לא בדיוק. אתה מתכון לרשת? הרשת הזאת יש שתי אפשרות לתלות סחורה על קיר, אחת זה לשים את המדפים, אפשרות שניה לשים את הרשת ואז לתלות סחורה ללא מדפים אלא בבליסטר, שזה הרשת ואז תולים את המוצרים על הרשת או אפשרות שניה שתולים מדפים. אצלי בחנות עשיתי גם ככה וגם ככה תלוי בסוג הסחורה.

ש. אומר מר ויינר עקיבא שהוא היה בהריסה של הקיר שכאשר נהרסו הבלוקים על ידם מה שהתגלה לעיניהם הוא מחיצה כזו. ז"א שאת הקיר הזה שנהרס כיסתה רשת כזו ו/או דיקט?

ת. כן. זה חיפוי. כל הקירות מחופים בפלטות וזה משמש שבין המדפים לא תראה קיר לבן אלא חיפוי עץ, זה יפה.

ש. מוסיף ואומר עקיבא שבגלל העניין הזה בעת הריסת הקיר והוצאת הבלוקים, אין שום סיכוי שבעולם שהבלוקים שהוסרו נפלו בחלק החנות שבו היו הצעצועים אלא אך ורק בחלק השני ולא רק זה אלא שהם הקפידו שכך יהיה.

ת. אז אומר עקיבא. אתה לא יכול להרוס קיר בניתוח כירורגי. אם היית בא באותו בוקר ורואה את מצב החנות היית מגיע למסקנה אחרת.

ש. יכול להיות שרוב הבלוקים נפלו בצד שלהם?

ת. יכול להיות שחלק גדול של הבלוקים נפלו אצלם אבל זה עדיין לא אומר שאצלי בצד לא נגרם נזק.

ש. מציג תמונה. תאשר שזה החלק התחתון של הצילום של נ/4.

ת. כן. עושה רושם שכן.

התמונה מסומנת- נ/5.

ש. אני רואה בתמונות האלה שאתה צילמת בדיוק את מה שאומר עקיבא, שכל הבלוקים, כל פסולת הבניין, מצויה בחלק חנות 10 שאיננו חנות הצעצועים. אתה יכול להראות לנו תמונה מראה אחרת?

ת. אני לא מסכים עם הקביעה הזו. יש פה גלגל עם תלת אופן ומתחתיו בלוקים. יש בלוקים שעברו את הגבול שלי.

ש. מה שאתה אומר שלפי התמונה הזו רואים שהפסולת נפלה בחלק שלך?

ת. חלק מהפסולת.

ש. זו תמונה שאתה צירפת תסביר מה רואים בתמונה?

ת. זה הכניסה מתוך החנות שלי לחלק של פריימן.

ש. איפה הקיר?

ת. לא רואים את הקיר. זה חלק מהתמונות שבאתי באותו רגע וראיתי. אתה רצית להראות לא אני.

התמונה מסומנת – נ/6.

ש. למה צירפת את התמונה מה רצית להראות?

ת. כן. רואים כאן את ההרס זה ברור. אתה מתאר כאילו המדפים עמדו ריקים. בשטח כזה של קיר נגיד שהשטח הוא 6 מ' אם על כל הקיר יש מדפים ועליהם סחורה וגם על הריצפה יש סחורה בוא תדמיין מה קורה אם זה מתמוטט. זה מה שרציתי להראות.

ש. מציג לך תמונות שצולמו ע"י הנתבע לפני השבירה בחנות שלך. יש הבדל מהותי בין מה שרואים כאן בתמונה לבין נ/6?

ת. מאיפה אני יודע שזה לפני שבירת הקיר?

ש. אתה מאשר שכך נראית החנות גם לפני השבירה?

ת. אני לא זוכר עבר הרבה זמן אבל זה סביר בעיני כך נראית חנות צעצועים. אני לא יודע לזהות את המיקום של בתמונות כי בזמנו החנות הייתה 200 מ"ר. אי אפשר להגיד שאני מזהה. כך זה אמור להיראות.

מר ויינר: אני צילמתי את התמונות שהוצגו. צילמתי אותם יום או יומיים לפני האירוע המדובר.

לשאלת בימ"ש איפה הקיר שמפריד בין שני חלקי 10 בתמונה - הוא בחלק הימני.

ש. אתה הפעלת את הביטוח?

ת. אני בתהליכים. עוד לא. סוכן הביטוח בין השאר בעקבות האירוע הוא לא רצה להמשיך לעבוד איתי והתחלתי לעבוד עם סוכן חדש. עדיין לא תבעתי את הביטוח.

ש. צירפת לתצהירים שלך איזה שהיא חוו"ד לגבי העלות הביטוחית שלך, הכיסוי הביטוחי. זה מה זה נספח י"ב?

ת. חברת הביטוח ביטלה לי חד צדדית את הביטוח על החנות בעקבות (מתמהמה)... בעקבות הפריצה הם הבינו שיש סכסוך קשה ביני לבין השכן שלי והם באופן חד צדדי שלחו לי את המכתב הסוכן הוא משה פרנקו.

ש. איך לא תבעת אותם? הם יודעים מעצמם שפרצו לך אם לא הגשת תביעה?

ת. אני חושב שבאותו יום פניתי לביטוח הם שלחו מישהו שאני לא יודע אם הוא חוקר או שמאי, הוא נראה לי יותר שמאי הוא שאל אותי שאלות אני לא זוכר לגמרי זה מעורפל לי בראש אבל במקרה הזה לא הייתי מגובה בסוכן ביטוח.

ש. הגשת תחשיב נזק לחברת הביטוח?

ת. אני לא זוכר אני נוטה לחשוב שלא.

ש. אתה נכנס לחנות, יש לך נזק אתה קורא למשטרה אתה מתקשר לסוכן ביטוח, פונה לחברת הביטוח, אתה איש עסקים יש לך פה נזק. למה אתה לא מעריך אותו עם מישהו מומחה?

ת. אני חושב שבשביל זה התקשרתי לחברת ביטוח והם הזמינו לשמאי.

ש. איפה חווה"ד של השמאי?

ת. אני חושב שבאותו רגע... אני לא יודע איך עובדים הדברים. החנות הזו הייתה בשותפות עם חנות מתחרה בבית שמש, סוכן הביטוח ירשתי מהחנות המתחרה. כשזה קרה לי אותו סוכן ביטוח לא נתן לי גיבוי. זה נושא שטיפלתי בו לא כפי שרציתי כי היה לי נכות של סוכן ביטוח.

ש. נספח ט' לתצהיר שלך, למה צירפת לנו אותו? מה רצית להראות פה?

ת. רציתי להראות לכם פה את הנזק של הפרקט. זאת הייתה הדרך שלי להראות את הנזק לפרקט.

ש. זו הוצאה שנגרמה לך?

ת. לא כי תיקנתי את הפרקט בצורה חובבנית ביותר. נתקעתי עם פרקט שנראה כמו בעזה. יש לי פרקט בכל שטחי החנות.

ש. זו תמונה שלך בחנות שלך לאחר ההריסה, תמונה שמצולמת מהביסטרו. וזו תמונה של הפרקט.

מציג סרטון שצולם ביום 19.2.10

לשאלת בית המשפט

ש. איזה פרקט נפגע לטענתך?

ת. במעברים.

המשך חקירה נגדית

ש. חוזר לנספח ט', מה התאריך של המסמך הזה?

ת. 17.8.11.

ש. ואתה עדיין טוען שזה רלוונטי?

ת. ברור. לא עשיתי את העבודה אתה יכול לעלות ולראות.

ש. מפנה לנספח י' לתצהיר עדות ראשית. מה זה?

ת. זאת החשבונית ששילמתי בגין כל תיקון של החנות. יכול להיות ששילמתי עוד כמה דברים אבל זה התשלום המרכזי היא מתאריך 30.3.10.

ש. מה מהחשבונית הזו אתה תובע ולמה? מפנה לסעיף 61.

ת. בניית קיר מגבס 2,000 ₪...

ש. איפה ההצעת מחיר הזו של 22,000 ₪?

ת. אני קיבלתי הצעת מחיר בעל פה.

ש. ששילמת אותה בסוף?

ת. בוודאי ששילמתי.

ש. איך יכול להיות שהסכמת לשלם 22,000 ₪ + מע"מ על עבודות שיפוץ בהתאם להצעת מחיר שאיננה כתובה.

ת. אני לא רואה עם זה בעיה. יכול להיות שהוא נתן לי משהו כתוב.

ש. תגיד לבימ"ש מה ה 22,000 ₪? מה העבודה שבוצעה?

ת. הסכום הזה זה היה עבור הקיר הגדול לאורך כל החנות. זה קיר באורך 13 מ' לגובה זו הייתה עיקר העבודה.

ש. של שיפוץ שערכת בחנות בחודשים פברואר ומרץ נכון?

ת. זה שיפוץ שערכתי בחנות בחודש פברואר הוא הביא חשבונית אח"כ. השיפוץ התחיל ב 18.2.

ש. ז"א הצעת מחיר קשורה לנזקים שנגרמו לך מה 18.2?

ת. לא. בכל מקרה הייתי צריך לעשות את זה. אח"כ נוספו עוד סכומים.

ש. על מה ניתנה הצעת המחיר הזו?

ת. הקיר הגדול כדי להחזיר את המצב לקדמותו אני נערכתי והזמנתי בעלי מקצוע שיעריכו את כמות העבודה ויתנו לי כיון. הם התחילו את העבודה בדיוק ב 18.2.

ש. בלי קשר לשאלה אם עשו לך נזק או לא מה 18.2 החנות נכנסה למצב שצריכים לעשות בה שינויים?

ת. כן.

ש. אתה טוען לקיזוז של 2,000 דולר בשכ"ד ואתה טוען שיש לך פסיקה על זה. מפנה לנספחים ב' בתצהיר השני – סעיפים 38 לתצהיר. אני רואה פה החלטה של רשות שיפוטית למה לא לקחת את ההחלטה הזו והגשת אותה להוצל"פ לגבות את הכסף שמגיע לך?

ת. אפשר לעשות דבר כזה? הייתי חייב לשלם למר פריימן אז התקזזתי. לא ידעתי שיש אפשרות כזו אני לא מומחה גדול לנושאים האלה.

ש. נכון שבזמנו לפני שהוגשה תביעת הפינוי נגדך או במהלך אתה ניהלך עם מר פריימן מו"מ על פינוי החנות שלך מרצון לצורך השכרתה לבנק?

ת. מה??? עוד הפעם.

ש. חוזר על השאלה

ת. פינוי על חצי מהחנות או כולה?

ש. מדובר על חצי 10.

ת. אהה... תראה אני ומר פריימן לפני כל הסיפור הזה היינו חברים טובים דיברנו על עסקים.

ש. אני מדבר אחרי הפיצוץ.

ת. אני זוכר פגישה עם עו"ד שי ורד אצלך במשרד, יכול להיות שזה עלה כדרך אגב וזה לא הבשיל לאף דבר.

ש. אתה זוכר סכומים שדיברו שם?

ת. הוצע לכם משהו וגם לי ואתם לא הסכמתם.

לשאלת בימ"ש

ש. מבחינתך מה הפעולות שהיית צריך לעשות בשביל להחזיר לו את החנות?

ת. לבנות קיר לאורך המעברים בצד של 7 ו- 8 ולהסית את הסחורה אל מעבר לאותו קיר, לבנות קיר בפאה של חצי 10 שגובלת עם המעברים. לשבור את הקיר שהפריד בין שני חלקי 10 והייתי אמור להכין שירותים. להחזיר את המצב לקדמותו והייתי אמור לשים דלת בקיר שבין חצי 10 המפונה לבין המעברים.

ש. עוד משהו שהיית צריך לעשות?

ת. לא. להחזיר את המצב לקדמותו. את הקיר בניתי, את הדלת עשיתי.

הנתבע לאחר שהוזהר כדין והתחייב:

חקירה נגדית לעו"ד וולפוס

ש. כשאנחנו מדברים על חנות הבסיטרו היא מורכבת מחנות 9 וממחצית חנות 10 שלא הייתה בידי התובעת?

ת. כן. אני רוצה להבהיר הכוונה לחצי 10 שבחזית.

ש. חנות הביסטרו ממתי הייתה ריקה, היא הייתה ריקה הרבה זמן?

ת. לא זוכר.

ש. אני אומר לך שהיא הייתה ריקה מ 11.2007?

ת. ייתכן. היא הייתה ריקה שנים.

ש. החזקת בחנות 9 מכוח הסכם שכירות שעליו חתמת מול הגב' פילדסטיל?

ת. כן.

ש. עד מתי הייתה לך זכות בהתאם לחוזה השכירות להחזיק בחנות 9?

ת. 1.2012 לפי ההסכם. סליחה ינואר 2011. הוא התחיל ב 30.12.04 למשך 6 שנים.

ש. ז"א שהוא היה אמור להסתיים ב 30.12.10?

ת. כן.

ש. מתי פנית בפועל את החנות?

ת. כשנה לפני. לא זוכר בדיוק. אני פיניתי את החנות כשנה לפני.

ש. פנית את החנות לפני שפרצת לחנות של התובעת או אחרי?

ת. לא זוכר. אני יכול לבדוק. לא זוכר. הדברים ניתנים לבדיקה.

ש. למה פינית אותה שנה לפני המועד?

ת. לא היה לי בזה שימוש בנסיבות הקיימות. אני למעשה עמדתי להשכיר את חנות 9 ואת חנות 10 שהייתה בבעלותי פלוס מה שהתובע היה צריך לפנות לצד ג', היו הרבה הצעות שרצו לשכור את הנכסים ובניהם בנק מזרחי ובנק הבין לאומי אני יכול להוכיח את זה, היה התנגדות משני גורמים, התנגדות מהתובע שהוא אמר ודרש אמר "אני יודע שאתה במצוקה וצריך את הפינוי שלי" ודרש 300,000 ₪ עבור הפינוי.

ש. מתי כל זה היה?

ת. ההתרחשות של כל הגורמים האלה היה כמעט במשך שנתיים בכל התקופה ממתי שהחזרתי את הנכס לפילדסטיל, שנתיים קודם להשבת הנכס לפילדסטיל היו מגעים.

ש. ז"א שהיו הרבה מתעניינים בנכס הזה?

ת. כן.

ש. חוץ מהבנקים היו עוד גורמים?

ת. הרבה מאוד. כל המתווכים התעניינו פנו אליי בניהם היה את האופציה להשכיר לאורח חיים ויש את המסמך של מירסקי.

ש. זה נכון שגם מתווך בשל יגאל הביא לך שוכרים פוטנציאלים?

ת. ייתכן לא זוכר.

ש. המתווך יגאל ברזמן סיפר לבימ"ש שהוא הביא לך לכל אורך התקופה הצעות להשכרת הנכס שבכלל לא נוגעות לחלק הקטן שהחוזק ע"י התובעת ואתה לא יכולת לבצע את העסקה כי בעלת הבית לא נתנה לך אישור?

ת. זה לא נכון.

ש. מעבר להסכם שצירפת נספח ט', יש הסכם נוסף שחתמת עם הגב' פילדסטיל?

ת. לא. יש הסכם בוררות שאומר בפירוש שמותר לי להשכיר את הנכס לצד ג'.

ש. למה לא צירפת אותו?

ת. הוא לא רלוונטי.

ש. יש גם נספח להסכם השכירות שאותו משום מה לא ראית לנכון לצרף. הנספח הזה הוא משנת 2007 נספח מיום 2.12.2007. מכיר את הנייר הזה?

ת. זה כתב ידי.

ש. האם אתה עדיין עומד על זה שלא הייתה הצעה של גורם שהיה מעוניין לשכור את החנות בלי שום קשר לחלק שהוחזק ע"י התובעת?

ת. על איזה נכס אתה מדבר? 9? ההסכם הזה מדבר שהיה בנק שעמד על הפרק, כמדומני בנק מזרחי, וההבנות שניסינו להגיע אליהם ובסוף זה לא צלח זה שהם, פילדסטיל יקבלו ישירות את הכסף מהבנק אנחנו נפריד את החבילה לפני מועד השכירות. שום בנק לא היה לוקח את זה בלי חלק 9.

אני מסביר שההסכם הזה מתייחס רק לנכס 9 שהבעלים של 9 יקבלו את הכסף מהבנק ואני יקבל על החלק של 10 את הכסף מהבנק. בנקודה הזו פניתי לנציג התובעת ואמרתי לו שיש בעיה עם החלק שנמצא ברשותו.

ש. ההתעניינות הספיציפית הזו הייתה על נכסים 9 ו- 10 יחד?

ת. כן. היו גם כאלה שרצו רק את 9.

ש. למה לא השכרת רק את 9?

ת. כי הפסיקה של הבורר אפשרה לי להשכיר את חנות 9 שאני שוכר.

ש. ברמה הכלכלית האישית למה לא השכרת את חנות 9?

ת. ברגע שמשכירים את 9 ו- 10 יחד מחיר השכירות גודל.

ש. למה להעמיד את 9 ריקה?

ת. כי ציפתי ש 10 יפונה

ש. ב 2007 עדיין לא הוגשה תביעת פינוי ולא הסתיימה תקופת השכירות המקורית כבר אז ציפית שזה יפונה?

ת. אז פניתי לבוקובזה אמרתי לו שיש בנק שרוצה לשכור את המקום והצעתי לו משהו בתמורה שהוא יפנה את זה קודם ומה גם שהוא ידע בפירוש שאנחנו מסיימים את השכירות ואין סיכוי שהוא נשאר.

ש. למה אם היו לך הצעות להשכיר את חנות 9 למה היא נשארה ריקה שנתיים?

ת. ניתן לבדוק את זה גם עם המתווכים. האופציה להשכרה של חנות 9 בלבד התעוררה בשלב היותר מאוחר. שאני מנהל מו"מ מול בנק מכובד שרוצה את המקום ל 20 שנה...

ש. הסיבה שלא השכרת את זה בשכירות משנה זה כי לא הייתה לך אפשרות חוקית לעשות את זה ופילדסטיל לא נתנה לך אפשרות לעשות את זה?

ת. לא נכון.

ש. ז"א שאתה טוען שהייתה לך אפשרות חוקית להשכיר בשכירות משנה . ממתי הזכות הזו?

ת. ממתי שהבורר אישר לי.

ש. ממתי?

ת. להערכתי ב 2008. זה היה זמן מסוים אחרי ההסכם הזה.

ש. אם הייתה לך זכות לשכירות משנה למה זה לא מופיע בהסכם השכירות המקורי שלך?

ת. לא דובר על זה בהתחלה.

ש. זה נכון שהיית חייב לגב' פילדסטיל כסף?

לא.

ש. זה נכון שבתמורה לפינוי המוקדם שלך את חנות 9 היא ויתרה לך על חוב כספי?

ת. כן. לא הייתי חייב לה כלום כי הייתה לי פסיקה של בורר לטובתי והלכתי לאשר את זה בבימ"ש ולצערי זה לא אושר וכתוצאה מזה נוצר חוב.

ש. את עו"ד לוינסון אתה מכיר?

ת. כן.

ש. מה היה גובה החוב שויתרו לך בתמורה לפינוי המוקדם שלך?

ת. זה חוב כתוצאה מאי אישור פסק דין בורר לא זוכר את גובה הסכום. אני חושב כמה עשרות אלפי שקלים אבל אני לא בטוח.

ש. אתה טוען שהתובעת השתלטה על המעברים בצורה לא חוקית. למשל בסעיף 8. לשוכרת, לתובעת הייתה זכות חוקית להשתמש במעברים?

ת. לא.

ש. תסביר את סעיף 4 להסכם השכירות בניכם? נספח ז' לתצהירך.

ת. זה לא מאפשר לו זכות חוקית. המעבר לא בבעלותי ומשמש את כלל הדיירים. לא הייתה לי התנגדות שהוא יעשה שימוש במעברים כל עוד החנות של חצי 10 נמצאת ברשותו וכל עוד אני מסכים. מבחינתי זה אמר דבר מאוד פשוט, כל עוד זה לא פוגע בי ואני לא מחויב במעבר הזה מכוח משהו שמחייב אותי אפשרתי לו.

ש. מבחינתך הרשות הזו ניתנת לביטול בכל עת?

ת. זה מה שסיכמנו בעל פה.

ש. למה לא כתבת את זה בהסכם?

ת. זה שביקשתי ממנו לצאת מהמעברים זה בשילוב מהיציאה מחנות 10.

ש. מהאופן שבו הדברים נשמעים בסעיף 8 זה כשהוא השתמש במעברים זה נשמע לא בסדר. כשאתה קורא את סעיף 8 אתה אומר שהוא השתמש במעברים והחנות היית ברשותו זה היה בסדר?

ת. כן וכל עוד אני הרשיתי.

ש. אתה רואה צורך בתצהירך בתביעה הזו לכתוב בסעיף 13 ככה "אם הדברים..." (מצטט) זה האשמות קשות.

ת. הוא שילם על זה שכירות?

ש. כשאתה כותב בסעיף 13 שאתה מייחס לו פלישה למעברים אתה עומד על זה?

ת. מאותו רגע שהוא ביקש לצאת מהמעברים והוא היה צריך לצאת מחנות חצי 10 זה פלישה לכל דבר ועניין.

ש. הסכם השכירות שחתמת בנוגע לחנות חצי חנות 10 מול מי הוא נחתם?

ת. ישראל בוקובזה ויהודה עמר.

ש. למה השמות הוספו בכתב יד?

ת. אתה יודע של מי כתב היד? אני כגרפולוג אומר שכתב היד הוא לא שלי, הוא שייך ליהודה עמר.

ש. למה זה הוסף בכתב יד? כל ההסכם הודפס וזה בכתב יד למה?

ת. תסתכל בהסכם תראה כמה תיקונים יש בכתב יד.

ש. שמות הצדדים זה הדבר הכי בסיסי בהסכם. שם אחד מודפס "צעצועי בית שמש בע"מ" למה זה הוסף בכתב יד?

ת. יש פה ספרה 1 והיא נטולת שמות ייתכן שלא היו לי תעודת זהות.

ש. ז"א שלטענתך מר בוקבזה באופן אישי היה שוכר?

ת. כן.

ש. איזה צורך ענייני להחתים אותו על ערבות להסכם?

מר בוקובזה: אני מאשר החתימה שמופיעה בשולי העמ' האחרון של הסכם השכירות היא חתימתי.

ת. זה המסמך שקיבלתי מעו"ד וזה מה שעשיתי.

ש. תאשר לי שבמרכז המסחרי יש עסקים שהשטח שלהם הוא זהה או קטן יותר למחצית החנות שלך?

ת. כל העסקים שאני מכיר במקום שם הם גדולים יותר ממחצית של 10 חוץ מאחת שהוא חילק ל 2 זה חנות לבני נשים. מחצית 10 היא חנות מאוד קטנה אם לא הכי קטנה. זולת החנות של לבני הנשים.

ש. יש את החנות של סלקום היא 14 מ'. מכיר?

ת. כן.

ש. היא גדולה יותר ממחצית החנות?

ת. אם היא 14 מ' אז היא יותר קטנה.

ש. את הציינג' שצמוד אתה לא מכיר?

ת. לא.

ש. הוא בגודל של 10 מ' וחנות של אורנג' בגודל של 8 מ'.

ת. לא מכיר. אני לא תושב המקום.

ש. אתה טוען שהיו איחורים בתשלומים ושהוא לא שילם את דמי השכירות במלואם על איזה שנים או חודשים אתה טוען את זה? אחרי התקופה של פסה"ד. התביעה שלך בסעיף 59 מדברת על איזה חודשים?

ת. לא זוכר. שנית 2,000 דולר היה בשנת 2008 לא יכול לזכור חודש, ב 2008 ו- 2009 יש קיזוזים כאלה, מפנה לנספח יב' של הנתבע שלא קיבלנו תשובה לזה.

ש. אני מבין מנספח יב' שהחוב חלקו הוא על שנת 2008 נכון?

ת. כן.

ש. מתי הגשת את התביעה בבימ"ש השלום אצל השופט שטיין? ז"א בשנת 2008 ללא ספק יש סכסוך בינך לבין בוקובזה, איך זה שבמהלך כל שנת 2008 ועד סוף אוגוסט 2009 אתה לא כותב לו מכתב אחד בגין החובות שיש לו.

ת. מפנה לנספח יב'. בכל התקופה גם של חילולי הצ'קים לא התכתבתי איתו ניהלנו דיאלוג בעל פה.

לשאלת בימ"ש

ש. עיכוב הביצוע היה מותנה בזה שדמי השכירות ישולמו כמו שעון שוויצרי, ז"א איחור ב 7 ימים נתן לך את האפשרות להוציא אותו מהחנות. אתה בסכסוך איתו ומחפש לעשות דברים אחרים בנכס. אם הוא באמת לא משלם אתה יכול ללכת עם זה להוצל"פ.

ת. למיטב זכרוני העליתי את הנושא ומה שקיבלתי עצה מהעו"ד זה שאין לי סיכויים ולהמתין עם זה.

המשך חקירה נגדית

ש. אתה יכול לאשר לבימ"ש שמיום שניתנה ההחלטה בעיכוב ביצוע ועד שנכנסת לחנות שולמו לך דמי שכירות בסך כולל של 24,238 ₪ בהתאם לצילומי הצ'קים שצירפת? נספח ג' לתצהיר בתביעה שכנגד.

ת. זה הנהלת חשבונות אני לא מטפל בזה.

מר בוקובזה: לגבי הצ'קים המופיעים במסמך השלישי של נספח ג' לתביעה שכנגד, מדובר בהעתק של צ'ק אחד.

ת. כשאתה מראה לי את הצ'קים ולאחר ההערה הצ'קים מסתכמים לכ- 19,000 ₪.

ש. מתי קיבלת את פסה"ד של בימ"ש המחוזי?

ת. לא זוכר תאריך.

ש. איך אתה טוען בתצהיר שלך בסעיף 19, שהתובע משקר שהוא אומר שהוא קיבל את פסה"ד ב 17. איפה הראיות הברורות?

ת. סעיף 20 מתייחס לשאלתך.

ש. האם לפני שפרצת לחנות נתת לו התראה שאומרת "תשמע או שאתה עושה את זה או שאני בא בכוח ואני נכנס"

ת. אני לא דיברתי איתו. דיבר איתו יום קודם עקיבא כמדומני והוא אמר "אני אעשה מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה".

ש. למה זה לא כתוב בתצהירים שלך?

ת. אין לי הסבר.

ש. האם שלחת מכתב שאתה מתרה בו?

ת. לא.

ש. באותה תקופה היית מיוצג ע"י עו"ד?

ת. כן. עדי אלבוים.

ש. מציג לך מכתב מ 18.2.10 שפונה לעו"ד של התובעת ואומר לו "מרשך..." (מצטט). אז פנית או לא פנית?

ת. שלמה פריימן לא פנה.

ש. ועו"ד שלך כן פנה?

ת. תשאל את העו"ד.

ש. ב 18.2 אתה כותב שאם הוא לא יעשה את זה עד יום ראשון אז אתה תבוא ותעשה את זה במקומו עם הקבלנים שלך. ז"א שכן נשלח מכתב שתוכנו בפניך שבו אתה נותן לתובעת בטובך הזדמנות של 3 ימים לבצע את העבודות בעצמה כך נראה מהמסמך. נכון?

ת. אני לא מאשר מסמך שלא חתום ע"י עו"ד.

ש. איך זה שאתה שולח מסמך שבו אתה נותן לתובעת לבין שיש לה 3 ימים לעשות את העבודה ובאותו יום אתה פורץ לחנות בכוח?

ת. זה לא אני כתבתי את המסמך.

ש. אני מציג לך מכתב ששלח עוה"ד של התובעת יום למחרת במענה למכתבך מאמש. לשיטתך כמה זמן אחרי קבלת פסה"ד הייתה צריכה התובעת להחזיר לך את החנות שלך?

ת. במיידי.

ש. האם היית באופן אישי בחנות בשעה שפרצו?

ת. ששברו את הקיר הראשון לא הייתי לאחר מכן הייתי.

ש. מתי הגעת?

ת. אחרי ששברו את הקיר הראשון.

ש. אתה אמר לויינר לצלם את החנות של התובעת לפני הפריצה?

ת. כן. לדעתי יום קודם. שיהיה לנו הוכחות להראות את "הנזק" שהוא טוען לו היום.

ש. כלומר ידעת מראש שזה יקרה?

ת. כן.

ש. מתי סיכמת עם בעלי המקצוע שיעשו את הפריצה?

ת. למיטב זכרוני במידי באותו יום בלילה או סמוך לכך.

ש. לפני ששברת את הקיר שאלת את עוה"ד שלך אם מותר לך לעשות את זה?

ת. קיבלתי הוראה מקצין משטרה.

ש. ז"א שאתה בזמן הפריצה לא היית?

ת. נכון.

ש. תיאורטית אתה לא יכול להגיד שלא נלקח דבר?

ת. אני שולח אנשים שאני סומך עליהם.

ש. מר ויינר עובד אצלך?

ת. כן. יש לו כמה תפקידים. אני מוציא לו תלוש משכורת כל חודש.

ש. יש לך את תלוש המשכורת מאותו חודש?

ת. מסתבר שכן.

ש. היית צריך לצרף אותו אם אתה דורש מהתובעת שתשלם את השכר הזה.

ת. מפנה אותך לסעיף 60.5.

ש. את הסכום שאתה טוען בסעיף 60 שילמת בפועל למר ויינר?

ת. הסכום הוא לי ולויינר.

ש. שילמת למר ויינר 18,000 ₪ באותו חודש כן או לא?

ת. באותו חודש לא שילמתי את הסכום הזה אבל מר ויינר התעסק בתיק הזה הרבה זמן גם אחרי כתוצאה מזה שהוא לא השיב את המצב לקדמותו.

ש. כמה חודשים אחרי זה שילמת לו את ה 18,000 ₪?

ת. שילמתי אותם במצטבר.

ש. אתה טוען שזה הצטבר לעבודה של כמה חודשים אחרי זה? מתי הסתיימה העבודה?

ת. לא זוכר.

ש. אתה בתצהיר שלך כותב שהעבודה הסתיימה בתוך מס' ימים? מפנה לסעיף 48.

ת. עקיבא היה שם יום ולילה, שתי לילות הוא בילה שם במקום ובמשך היממה הוא היה שם גם כן, זה לקח כמה ימים.

ש. על סמך מה אתה דורש 200 דולר על שעת עבודה שלך? מפנה לסעיף 60.

ת. אני עצמאי ומתעסק בכמה דברים וכתוצאה מההתעסקות הזו זה מנע ממני עיסוק אחר.

ש. אתה טוען בסעיף 25 אתה טוען שהתובע פיזר במזיד חלקי לבנים בחלק מהחנות שלו. ראית אותו עושה את זה?

ת. לא.

ש. האם זה נכון שכשהגיעו שוטרים למקום הושגה הסכמה שתינתן לתובעת תקופה של שבועיים להשיב את המצב לקדמותו?

ת. לא נכון.

ש. מתי בוצעה השבירה השניה?

ת. לא זוכר. סמוך.

ש. מי בנה את הקיר השני?

ת. קבלן של התובעת.

ש. לפני ששברת את הקיר הזה נתת לו הודעה?

ת. כן. הוא בהתחלה רצה לבנות שם קיר גבס ואמרתי לו שצריך להיות קיר בלוקים.

ש. בית הדין הרבני חייב אותך בהוצאות של 2,000 דולר?

ת. לא.

ש. מפנה לנספח ב' לתצהירים שלנו.

ת. איפה כתוב 2,000 דולר?

ש. חויבת בהוצאות משפט?

ת. אני חויבתי בהוצאות משפט לא כתוב 2,000 דולר. בעצת טוען רבני הוא אמר לי לא להגיב ואפשר לבדוק את זה.

ש. בסעיף 54 לתצהירך אתה טוען שעם קבלת פסה"ד פעלת במרץ לפעול שוכר חלופי. מתי התחלת לפנות למצוא שוכר לחנות 10?

ת. אח"כ פסק של השלום חיפשתי שוכר וזה הבשיל יותר לכדי מעשה בפסיקה של המחוזי.

ש. אחרי פס"ד של השלום התחלת לחפש שוכר?

ת. כן.

ש. חודש אחרי ניתן עיכוב ביצוע אז למה לחפש שוכר?

ת. אחרי העיכוב ביצוע הפסקתי.

ש. פנית לעו"ד מירסקי שימצא לך שוכר?

ת. הוא פנה אליי. הוא הביא למקום את אורח חיים שהגיע למקום שלו עם שותף הם היו במקום ראו את הנכס. הצעתי להם את שתי החנויות.

ש. אתה מוכיח שהיה שוכר שרצה לקחת את 9 ו- 10 ואתה מפנה למסמך של עו"ד מירסקי. איפה במסמך הזה כתוב שמדובר על שכירות של כל חנויות 9 ו- 10?

ת. זה לא כתוב כאן אבל זה מה שדיברתי איתם בשטח.

ש. סיכומנו בתחילת הדיון מה זה בדיוק חנות הביסטרו ואמרת שזה 9 וחצי 10 שלא הוחזק ע"י התובעת.

ת. את המסמך הזה כתב מרדכי מירסקי הוא מכיר את המקום כחנות ביסטרו הוא לא מכיר את זה כחנות 10 וכחנות 9. חד משמעית דובר על כל חנות 10. יתרה מזה אפשר לראות שהחנות 10 הושכרה לבילה, סליחה חנות 9 של פילדסטיל הושכרה ב 14,500 ₪.

ש. תסביר לי את סעיף 57 לתצהיר שלך ואת הדרישה שלך. על מה אתה דורש את זה?

ת. חנות 9 של פילדסטיל הייתה לי זכות שימוש בה לפחות עד סוף 2010 ולפיכך אילו הייתי משכיר אותה לכל גורם אחר הייתי מקבל בכל התקופה הזו 71,630 ₪.

ש. אם היית משכיר את חנות 9 ומרוויח את הסכום הזה האם היית יכול במקביל להשכיר לבילהה?

ת. סעיף 54 עד 56 כולל מתייחס לתקופה שבין ה 18.5 ועד למועד הפינוי של בוקבזה מהמקום. סעיף 57 מתייחס משלב הפינוי של בוקובזה ועד לסיום השכירות עם פילדסטיל.

ש.ת. סעיף 57 מדבר על החנות של פילדסטיל. מדובר מהפינוי של בוקובזה ועד לתום השכירות של פילדסטיל 12.2010.

ש. בתקופה הזו 10 הייתה אצלך?

ת. כן. קיבלתי עליה דמי שכירות מלאים.

ש. איך אתה מסביר שמר בבילה נתן תצהיר לבימ"ש שהוא אמר שהוא לא רצה את חנות 10 וגם 9 הייתה גדולה עליו?

ת. אנחנו רואים את המסמך ששלח לי מר מירסקי. יכול להיות שמה שאמר בבילה זה נכון. ייתכן שבבילה רצה רק את 9 אני לא זוכר.

ש. בפועל מה בבילה שכר?

ת. רק את החנות של פילדסטיל חלק ממנה הוא משכיר בשכירות משנה.

ש. שילמת לעו"ד מירסקי דמי תיווך?

ת. לא. הוא הגיש נגדי תביעה.

ש. במסגרת התביעה הגשת תצהיר משלים שבמסגרתו צירפת את התצהיר של ביבלה. זה התצהיר שלך?

ת. כן.

ש. בסעיף 58 אתה דורש תשלום ארנונה על איזה תקופה ואיזה חנות?

ת. ביקשתי לפנים משורת הדין פחות כסף ממה שמגיע. החוב ארנונה זה על החצי שלו, חנות חצי 10 עמדה ריק כי הוא לא התפנה ואנחנו לא יכולים להשכיר שמישהו ישכור חצי 10. התייחסנו לשנה אחורה ממועד הפינוי מפס"ד הראשון.

ש. זה מתייחס ליוני מ 2008 -2009?

ת. על החצי 10 שלא הושכרה. 3,500 ₪ זה לחודשיים.

ש. למה בהסכם התיווך התאריך הוא 1.5.09?

ת. לא זוכר תאריך.

הדיון יתחדש בשעה 15:15.

לאחר הפסקה:

עו"ד אלבוים מסכם: בראשית הדברים אתייחס לנושא שבירת הקיר ע"י התובע שכנגד. אפנה בעניין הזה לבג"צ 10302/07 שהוזכר לפסק דינו של בימ"ש השלום בת"א בתיק אזרחי 34929/06.

אבקש לאבחן את פסק הדין מבימ"ש השלום למקרה שבפנינו באופן מובהק שם דובר בסעד עצמי של בעלי דירה כנגד שוכר מבלי לפנות לערכאות שיפוטיות טרם לכך לעומת ההבדל המהותי והגדול למקרה שלפנינו. יתרה מכך בהקשר זה אני מפנה את בית המשפט לראיות שבפני. ובפרט למסקנות שעלו בבימ"ש השלום ע"י כב' השופט שטיין בקשר עם התובע, פסה"ד מיום 18.5.09 שם ניתן למצוא את הסגותיו הברורות של כב' השופט שטיין אשר אימץ טענות התובע שכנגד באשר לטיב התנהגותו והתנהלותו של הנתבע שכנגד שבפנינו והדברים עלו בבירור גם במקרה דנן. כך למשל מהמסמכים שצירף הנתבע שכנגד לתצהיריו ניתן היה להבחין בבירור כי לא רק שלא פנה לשום קבלן לצורך ביצוע פסק הדין אלא שפנה לקבלן שיפוצים בסמוך למתן פסה"ד בבימ"ש המחוזי ובלי קשר לנושא הפינוי שנדרש ממנו על פי דין. יש גבול לעינוי הדין שיכול להיגרם לתובע שכנגד כאשר הוא דורש בצדק פינויו של אדם ששכר את מקרקעין ועושה בהם ככל העולה על רוחו תוך גרימת נזקים ממונים גדולים ביותר לתובע שכנגד שכבר כעת הזמן להדגיש כי הסכומים שמופיעים בכתב התביעה אינם מוגזמים כהוא זה לעומת הנזקים האמיתיים כפי שהראו בפועל.

נקודה נוספת שעלתה מן הראיות בפני בימ"ש זה היא הפרת צו עיכוב הביצוע שניתן ע"י בימ"ש זה מפנה לצ'קים שהוצגו ומועדי התשלום.

כמו כן אני מפנה לראיות המצולמות של מקום האירוע של שבירת הקיר על מנת להפריך את הטענה בדבר נזקים שנגרמו לתובע.

לא למותר לציין את ניסיונו של הנתבע שכנגד מחד לחשוף את העובדה כי תבע את חברת הביטוח בגין האירועים נשוא דעניינו ומאידך הכחיש זאת כאשר נשאל על כך ונמנע מהצגת כל ראייה שכרוכה באותה תביעה ובכך חלה הלכה של הימנעות מהצגת ראייה.

אני רוצה להדגיש את עניין המכתבים שצורפו בעת חקירת התובע שכנגד מיום 18.2.10 שנשלח על ידי ומיום 19.2.10 שנשלח ע"י עו"ד שי ורד ולפיהם ברי כי הוחלפו בין הצדדים לאחר שבירת הקיר והדין והדברים שנוהלו בין הצדדים לאחר שהמשטרה הגיעה למקום התנהל ניסיון להגיע להסכמות בנוגע להשבת המצב לקדמותו, אם בהזזת קיר המעברים ואם בביצוע העבודות הנוספות והצדדים לא הגיעו להסכמה על עניין זה ולפיכך סעיף 60 לתצהיר התובע.

במסגרת ההסדר היום אנו הגבלנו את סכום התביעה ל 120,000 ₪ בלבד. התובע שכנגד חקר היום על תצהירו ועל ראשי הנזק השונים הכרוכים בהם ולעניות דעתנו אולם הוכחו.

מפנה לעניין הפיצוי המוסכם כי לא נטענה טענה על ידי הנתבע שכנגד לענין סעיף 15 לחוק החוזים תרופות ולפיכך יש להשאיר ראש נזק זה כפי שנקבע.

אין ספק שראש נזק זה הוא חלופי ליתר ראשי הנזק הנתבעים ולכן עומד בעמדת נחיתות כפי שאפשר להבחין בנקל לראשי הנזק החלופיים בו כפי שמופיעים בראיות וזהו אם כן הסכום המינימאלי שיש לזכות בו את התובע שכנגד אך ורק בגין ההפרה.

אנו מפנים את בימ"ש לענין דמי השכירות החודשיים בהם מושכרות חנויות 9 ו- 10 מיד לאחר הפינוי כאשר הסכום הכולל הוא 25,000 ₪, קרי: מה שטען התובע שכנגד בסעיף 55 לתצהירו נתמך היטב בראיות הקיימות בפני בימ"ש הנכבד. לגבי השכרה בפועל אני מפנה לחוזה של קידשיק נספח י' ולטענות של הנתבע שכנגד בעצמו בתצהירו לגבי גובה דמי השכירות המשולמים ועל שכירות חנות 9 שם הוא מודה כי החנות מושכרת בסכום של 14,500 ₪ - מפנה לסעיף 31.

לכן כפי שטענתי בתחילת הדברים אין ספק שהסכומים מעוגנים היטב בראיות שבפני בימ"ש.

אנו חושבים כי ראוי לפסוק במקרה זה פיצוי בגין עוגמת נפש לאור התנהלות הנתבע שכנגד במהלך כל התקופה החל מהפרות ההסכם על ידו, המשך התנהלות בעת ניהול תביעת הפינוי כאשר כפי שצויין ע"י כב' השופט שטיין תשלום דמי השכירות ממשיך להיות משולם על ידו במועדים שבהם חפץ ללא שום קשר לדין או לחוזה. גם נושא השעות הרבות שבהם בילו התובע שכנגד ומר ויינר צריכים למצוא ביטוי בפיצוי שראוי לפסוק לנתבע במסגרת כל ראשי הנזק הכלולים בתביעה זו. סמכותו של בימ"ש לקבוע פיצוי על פי דין ובהתאם להסכמות מוביל לדעתנו לפיצוי ברף הגבוה.

עו"ד וולפוס מסכם: בבסיס התביעה שכנגד עומדת שאלה משפטית עובדתית יסודית והיא האם הייתה בכלל לתובע שכנגד הזכות להשכיר את חנות מס' 9 בשכירות משנה. 205,000 ₪ מתוך סכום התביעה שכנגד מבוססים כפי שראינו על אפשרות תיאורטית להשכיר את חנות 9 לעניין זה מפנה לחוזה השכירות עם הגב' פילדסטיל וסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה ולפסיקה בעניין שמדברת על זה שצריך הסכמה פוזיטיבית כתובה בכדי שניתן יהיה להשכיר בשכירות משנה.

מפנה לנספח מיום 2.12.07 שצורף במסגרת החקירה ממנו ניתן ללמוד בבירור שלא הייתה לתובע שכנגד אפשרות להשכיר בשכירות משנה שאם לא כן למה לו לחלק את הרווח של הפרשי השכירות עם בעלת הבית.

לחילופין, טענת התובע שכנגד באשר לשוכר הפוטנציאלי של חנויות 9 ו- 10 לא זו בלבד שלא הוכחה אלא הופרכה בכמה מישורים. ראשית טען אותו שוכר פוטנציאלי - מפנה לתצהיר של מר ביבלה, מפנה למסמך של עו"ד מירסקי שליטתי מתייחס רק לביסטרו.

מכאן עולה המסקנה הברורה שלהחזקה של הנתבעת שכנגד במחצית חנות 10 לא היה כל קשר לאפשרות השכרת חנות 9 וחצי חנות 10 שהיו בידי התובע שכנגד.

זאת ועוד מפנה לתצהיר של המתווך מר ברזמן וגם לתצהירה של המתווכת הגב' שושנה ליפה.

כמו כן אני מפנה להודעתו של התובע שכנגד שחנות מס' 9 הייתה ריקה לפחות שנתיים ללא כל קשר לסכסוך בינו לבין הנתבעת שכנגד על מחצית חנות 10.

יותר מזה, גם אם יקרה הבלתי צפוי ובימ"ש ימצא שצריך לפצות את התובע שכנגד פיצוי כלשהי על אי השכרת החנות אני מבקש להפחית את עשרות אלפי השקלים שהתובע שכנגד הודה שקיבל במסגרת הפינוי המוקדם של החנות.

באשר לסעיף 53 והדרישה לקבל פיצוי מוסכם של 50 דולר ליום עבור התקופה שמיום פס"ד של השופט שטיין ועד להשבת החזקה בחנות הרי שבתקופה זו החזיקה התובעת שכנגד בחנות מכוח החלטה שיפוטית ומכוח עיכוב ביצוע ועל כן אין מחלוקת שבתקופה הזו צריך לשלם פיצוי מוסכם. יתרה מכך, בימ"ש בהחלטתו לעכב את הביצוע התייחס באופן פוזיטיבי לסכום שצריך להיות משולם בתקופת עיכוב הביצוע, סכום זה שולם בפועל שאם לא כן היה מממש התובע שכנגד את זכותו לפנות את הנתבעת שכנגד. לפחות לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמכל סכום שיפסק אם יפסק, יש להפחית את הסכומים ששולמו בפועל.

באשר לסעיף 59 לתצהיר של התובע שכנגד, הטענה היא לא היו הפרשים בדמי השכירות בכלל והוכחה לכך היא שלא נשלחו מכתבים למרות שבעלי הדין היו בעיצומו של סכסוך. יתרה מכך הסכומים שנטענים כביכול הם לא נכונים אריתמטית ומעבר לכך הביסוס של החישוב על שער דולר של 4.5 אין לו שום אחיזה במציאות.

באשר לטענה בסעיף 58 על תשלום הארנונה התובע שכנגד נמנע מתצהירו לפרט עבור איזה תקופה הוא דורש את הדרישה ועבור איזה חנות. הנתבעת שכנגד שילמה ארנונה במלואה על החלק שהיא החזיקה בחנות ואין שום סיבה לחייבה על חלק בחנות שלא הוחזק על ידה ובטח שלא על שנת 2008 כפי שהעיד התובע שכנגד.

הנתבעת שכנגד העידה שהיא ביצעה בפועל את עבודות השבת המצב לקדמותו, היא בנתה את הקיר הגדול שבין החנויות למעברים, היא החליפה את הדלת ולכן יש לדחות את הדרישה בסעיף 60.1 – 60.4. מעבר לזה מפנה את תשומת לב בימ"ש לעובדה שבכתב התביעה בסעיף 110.1 הסכום הנדרש היה 10,672 ולא 19,314. באשר לדרישה בסעיף 60.5 לא הביא התובע שכנגד ולו ראשית ראייה לסכומים המופרכים שנטענו שם באשר לשווי שעות העבודה וביצוע שעות העבודה לא שלו ולא של מר וינר. יתרה מכך, כשנשאל התובע שכנגד הוא הודה שאת הסכום הזה לא שילם בפועל למר וינר ולאחר מכן הוא תיקן את תשובתו וטען שהוא ששילם לו את זה במצטבר כי העבודה נמשכה זמן רב.

באשר לעוגמת הנפש, לתובע שכנגד לא נגרמה עוגמת נפש אם אנחנו מרימים את עניינו היה פס"ד ולנתבעת שכנגד לא ניתנה כל הזדמנות לבצע את פסק הדין.

בהתאם לפסק דינו של כב' השופט שטיין הייתה לתובעת שהות של 45 יום לבצע את העבודות. מעבר לכך שזה כתוב בפסק הדין יש בזה היגיון. אי אפשר במטה של קסם להחזיר מצב לקדמותו שכולל הריסת קירות, בניית קירות החלפת דלתות וצריך שהות של כמה ימים.

מעבר לכך, אני רוצה לטעון שלא הייתה לנתבעת כל זכות חוקית לפרוץ לחנות בכוח.

בכתב ההגנה מפנה חברי לסעיף 18 אבל אני טוען שהמצב איננו עולה כדי פלישה טרייה.

לא יכול להיות חולק על כך שהפריצה גרמה לתובעת נזק רב. בסעיף 51 לתצהיר בתביעה הראשית יש טענה על נזק שנגרמו למדפים, צורפה קבלה.

בסעיף 52 נטען שנגרם נזק ישיר לסחורה, צורפו תמונות של צעצועים הרוסים, התובעת שכנגד לא נשאלה בעניין הזה והטענה שלה לא הופרכו. צירפה התובעת שכנגד תמונות של צעצועים שנראים פגומים, באריזה צוין שהמוצר נמכר בהנחה כיון שהוא פגום. התובעת שכנגד העידה והעדות הזו לא הופרכה.

גם ההיגיון אומר שכשפורצים לחנות וגורמים שם הרס נפגעת סחורה ואם נפגעת סחורה אי אפשר למכור אותה במחיר מלא.

לגבי סעיף 57 הייתה טענה שנעלמו צעצועים והוגשה תלונה והתובעת לא נשאלה בעניין הזה.

לגבי הפסד ההכנסה כתוצאה מהבלאגן כתוצאה מהפריצה, אפשרות ההוכחה של הרכיב הזה היא קשה ומוגבלת- האינדיקציה לגבי ההשוואה שצירפנו בטבלת האקסל יכולה לתת לבימ"ש אומדן. מפנה לפסיקה שקבעה במקרים דומים על דרך האומדן.

לגבי התייקרות הפוליסה צירפנו תכתובת מייל. לגבי סעיף 73 מדובר בדרישה מינימאלית מתוך הכרה של מדיניות בימ"ש במקרים כאלה. קשה לתאר את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת שהיא מגיעה בבוקר ורואה את החנות שלה שנפרצה ואת הנזק התדמיתי וגם מול קונים ולקוחות ותיקים ולקוחות פוטנציאלים שרוצים לגשת לחנות ורואים שהקיר פרוץ והסחורה מפורקת וחושבים שיש עבריין שהסתכסך עם העולם התחתון.

לגבי העדות המבולבלת של התובע שכנגד וההתחמקויות שלו בכל פעם שנגענו בנקודה רגישה לא קיבלנו תשובות.

לגבי חוסר מהימנות כותב גם השופט שטיין בעמ' 7 סעיף 19 – מפנה. כבר השופט שטיין בתביעה הקודמת הצליח לאבחן את דרך עבודתו של התובע שכנגד וחוסר המהימנות שלו.

נגד התובע שכנגד מתנהלת תביעה של עו"ד מירסקי, בתביעה הזו דורש עו"ד מירסקי דמי תיווך וטוען התובע שכנגד "לא מגיע לך דמי תיווך כי התובע שהבאת לא רצה את החנויות" הוא מצרף את התצהיר של מר בבילה. אסור לטעון טענות הפוכות בשני הליכים שונים.

ז"א שהתובע שכנגד משחק משחק כפול.

לכל היותר הפסיקה תהיה 0.

עו"ד אלבוים: ב"כ התובע הפנה לסעיף 110 לכתב התביעה וסעיף 60 לתצהיר, בדקתי ולא ראיתי שום סתירה בניהם. אולי יש טעות כתיב. בהקשר הזה לטעון היום שהתובע הוכיח שהעבודות נעשו על ידו אחרי שהוצגו הראיות בפני בימ"ש זה אבסורד ובהקשר של מירסקי שוב אבסורד לטעון שמחד עו"ד מירסקי לא הביא הצעה אמיתית לשולחן לטעון ש 25,000 זה לא שכר דירה ריאלי ומאידך לטעון ולהודות ששכר הדירה מיד לאחר הפינוי הוא 25,000 ולטעון היום שעו"ד מירסקי תבע בגין אותם מסמכים וזה מוכיח שההצעה שלו לא הייתה אמיתית ושכאן יש טענה סותרת לעומת מה שנטען בתביעה של מירסקי מדובר באבסורד והטענה בתביעה של מירסקי הייתה שלא הייתה עסקה אז למה דמי תיווך? מה יותר ברור מזה?

עו"ד וולפוס: לעניין הכפילות מזכיר את עניין הכפילות של סעיף 57 וטענתי כי מדובר בראש נזק לא רלוונטי כי הוא מתייחס לתקופה שבה לא החזקתי בחנות.

אני סבור שאין לחייב את התובעת בתשלום כלשהו אבל אם בכל זאת בימ"ש יחייב אני אבקש שזה יחולק לתשלומים.

<#3#>

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב חשון תשע"ג, 07/11/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נעמי שמואל