1. לפני בקשה להתיר למבקש, עו"ד מתן נחמיאס, לעיין ולהעתיק מסמכים מתיק בית המשפט. הבקשה מתייחסת בפרט לדו"ח המנהל המיוחד אשר מונה בתיק זה, עו"ד אבי קדוש, שהוגש ביום 25/11/10.
2. על פי הנטען בבקשה, המבקש מנהל הליך משפטי לתשלום שכר טרחה נגד מר טל הלל ו-5 נתבעים נוספים, בהם חברות שפעילותן נווטה על ידי מר טל הלל, בגין שירותים משפטיים שונים שהעניק להם בשנים 2017-2016.
3. על פי ממצאי פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 11/9/14, טל הלל הוא ככל הנראה מי שעמד מאחורי פעילותה של המשיבה 1 בהמרצת הפתיחה שבכותרת, חברת גוש 6400 חלקה 57 בע"מ (להלן: "החברה"), והיה בעלה של מי שהייתה בעלת המניות והדירקטורית היחידה של החברה. המבקש טוען כי עיון בדו"ח המיוחד רלוונטי לעניין התנהלותו העסקית של מר טל הלל ויש בו כדי לסייע להוכחת טיעוניו של המבקש בתביעה שהגיש כנגד מר טל הלל.
4. לאחר שהוריתי על קבלת תשובות הצדדים לבקשה וכן על קבלת עמדתו של עו"ד אבי קדוש, אשר ערך את הדו"ח, לא הוגשה התנגדות לבקשה, למעט זו של עו"ד ניסים עמרני (להלן: "המשיב").
5. בתשובתו טען המשיב כי דו"ח המנהל המיוחד כלל הכפשות חסרות בסיס ונעשה תוך חריגה מסמכות. המשיב טען כי למיטב זכרונו עבודתו של המנהל המיוחד הופסקה והדו"ח הוצא מתיק בית המשפט. ככל שהדו"ח נמצא עדיין בתיק בית המשפט יש לדחות את בקשת העיון בו, שכן אין בו דבר שיסייע למבקש בתובענה שהגיש. המבקש לא הבהיר די הצורך מה בין ההתנהלות העסקית העולה לטענתו מהדו"ח, לבין התביעה לתשלום שכר טרחה שהגיש. לשיטת המשיב, מדובר במסע דייג של ראיות שאין להתירו. בנוסף, טען המשיב כי חלוף הזמן מאז הגשת תביעת המבקש, אינו מאפשר לעמוד על מידת הרלוונטיות של החומר שבו הוא מבקש לעיין, להליך שאותו הוא מנהל. לבסוף, טען המשיב כי הדו"ח כולל פגיעה בשמו הטוב, כמו גם בשמם הטוב של אחרים, והתרת העיון בו לאדם אשר אינו צד להליך משפטי אינה מקיימת את מבחן המידתיות.
6. בתגובה לתשובה הדגיש המבקש את עיקרון פומביות הדיון וטען כי הבקשה עומדת ברף המינימלי הדרוש להצדקת הבקשה. בנוסף טען כי אין חובה להיכנס לפרטי התיק שאותו הוא מנהל, אשר עודנו תלוי ועומד, ולפרט את קו הטיעון שעליו הוא מסתמך.

אשר לטענה בדבר פגיעה בשמו הטוב של המשיב, טען המבקש כי לא ברור על מה מבוסס חשש זה. שמו של המשיב מופיע בפסק הדין, תוך התייחסות מפורטת למעשים המיוחסים לו. פסק הדין פומבי וגלוי לציבור, כך שטענתו של המשיב לפגיעה בשמו הטוב בעקבות העיון בדו"ח, אין לה על מה שתסמוך.

1. הזכות לעיין בתיקי בתי המשפט מוסדרת במסגרת תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"). זכות העיון של מי שאינו בעל דין מוסדרת בתקנה 4 אשר קובעת, בין היתר, כך:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

1. בפסיקת בית המשפט העליון נדונה תכליתה של תקנה 4 האמורה. בע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385 (2005) קבע כב' הרשם מרזל (כתוארו אז) את הדברים הבאים:

"אכן, ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל-דין בתיק בית-המשפט, בהתאם לתקנות, מונחות שתי מגמות יסוד: האחת, מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. זהו עקרון היסוד שבתקנות (תקנה 4(א) לתקנות) שלפיו ניתן לבקש עיון, אלא אם העיון אסור בדין... מגמה שנייה שעניינה חשיבותם של זכויות ואינטרסים אחרים שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם עקרון הפומביות ועם זכות העיון. במובן זה, עקרון פומביות הדיון וזכות העיון אינם עקרונות בלתי מוגבלים ... גם זכות העיון במסמכי בית-המשפט אינה מוחלטת, והיא כפופה להגבלות תחיקתיות שונות המשקפות את האיזון שבין עקרון פומביות הדיון וזכות העיון לבין אינטרסים אחרים".

1. בהחלטה שניתנה ע"י כב' רשמת בית המשפט העליון בבג"ץ 9609/16 עו"ד אסף פוזנר נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (פורסם במאגרים, 16/10/17), סוכמו הכללים הנוגעים לבחינת בקשות לעיון בתיקי בית משפט והרלוונטיים לעניינו כדלקמן:

" ... הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון..." (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000). כן ראו בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עוד הודגש בפסיקה כי נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, כי על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו, וכי עליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, ואין די בהקשר זה בטענות כלליות (ראו: בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, [פורסם בנבו] פסקאות 24-26 (8.10.2009); בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר [פורסם בנבו] (22.8.2005); ע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ קבוצת כרמלטון בע"מ [פורסם בנבו] (25.10.2004)). כן נקבע בפסיקה כי כאשר הטעם שביסוד הבקשה הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, ככלל מבקש העיון אינו נדרש להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" (השוו: ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן [פורסם בנבו] (26.8.2010); בג"ץ 10003/08 מ. לסר בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, [פורסם בנבו] פסקה 10 (5.4.2012); דנ"פ 7005/12 בר עידן יצור ופתוח בע"מ נ' הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה שקמים, [פורסם בנבו] פסקה 3 (14.4.2016) (להלן: עניין בר עידן יצור ופיתוח בע"מ))".

1. יישום כללים אלה על ענייננו מוביל למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהתיר למבקש את העיון בתיק ובדו"ח המנהל המיוחד שאליו בפרט מתייחסת הבקשה.
2. כאשר מבוקש העיון לצורך ניהול התדיינות משפטית אחרת, אשר יש לה קשר ענייני עם העיון המבוקש, רף ההנמקה הנדרש מצד המבקש הוא מינימלי. בענייננו, הצביע המבקש על טעם מספק להצדקת העיון בתיק זה ואין הכרח שיפרט את טענותיו בהליך האחר או יתאר את השלב הדיוני שבו הוא נמצא, כדי להתיר את העיון. יש לזכור כי עקרון הפומביות הוא עקרון יסודי, ואין להגבילו בהעדר טעם ממשי וכבד משקל.
3. בניגוד לטענות המשיב, דו"ח המנהל המיוחד הוא חלק ממסמכי התיק ופסק הדין שניתן ביום 11/9/14 כולל התייחסות אליו. בקשה שהוגשה להוצאת עמודים מתוך הדו"ח נדחתה בהחלטה מפורטת שניתנה ביום 22/1/12.
4. פסק הדין פומבי ונכלל בו גם שמו של המשיב תוך תיאור המיוחס לו בדו"ח המנהל המיוחד. בנסיבות אלה, לא ברורה טענת המשיב באשר לפגיעה האפשרית בשמו הטוב עקב התרת העיון בדו"ח. טיעוניו של המשיב בהקשר זה נטענו בכלליות ואינם עומדים ברף השכנוע הדרוש, שבעטיו יש להגביל את עקרון הפומביות.
5. לאור האמור אני נעתרת לבקשה ומתירה למבקש, עו"ד מתן נחמיאס, את העיון בתיק בית המשפט, ובכלל זה מתירה את העיון בדו"ח המנהל המיוחד שהוגש ביום 25/11/10, וזאת עד יום 26.5.20.

ניתנה היום, ג' אייר תש"פ, 27 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.