הנאמן מבקש לבטל הפטר שקיבל החייב ביום 27.6.16.

רקע ונימוקי הצדדים

1. ביום 7.4.10 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לבקשתו, וביום 15.2.11 הוכרז החייב כפושט רגל.

החייב יליד 1969, רווק ואב ל- 2. נגד החייב אושרו תביעות חוב בסכום של כ- 330,000 ₪.

ביום 5.5.16 התקיים דיון בבקשת החייב להפטר. על פי התסקיר שהוגש לקראת הדיון, עד למועד הדיון הצטבר בקופה סכום של כ- 48,000 ₪. בדיון הוחלט שכנגד העשרת הקופה בסכום של 35,000 ₪ יהיה החייב זכאי להפטר.

ב- 27.6.16, לאחר שהחייב הפקיד את הסכום הנ"ל, הוא קיבל הפטר.

1. ב- 4.3.18 ביקש הנאמן לבטל את צו ההפטר שקיבל החייב ביום 27.6.16.

לטענת הנאמן, נודע לו עובדות חדשות שהועלמו ממנו על ידי החייב, מהם עולה שביום 3.4.15, במהלך ניהול ההליך, נפטר אביו של החייב והחייב היה זכאי לחלקו בעיזבון המנוח. רק לאחר מתן ההפטר, ביום 26.10.17, הוגשה בקשה לצו ירושה והחייב חתם על תצהיר הסתלקות.

1. החייב השיב לבקשה וטען שהוא לא נהג בחוסר תום לב המצדיק ביטול של צו ההפטר. ב"כ החייב טען שלא כל הסתלקות מירושה של חייב מהווה חוסר תום לב. לדעת ב"כ החייב, המשמעות המעשית של ביטול צו ההפטר היא ביטול ההסתלקות מהעיזבון של החייב כלפי אימו המבוגרת. בנוסף, כך נטען, אין להתעלם מכך שהחייב שהה בהליך מעל ל- 5 שנים ושילם סכומים סבירים.

בתצהירו, אישר החייב את העובדות שטען הנאמן, אך טען: "... לא ידעתי בכלל שאני זכאי לקבל חלק מיורשת אבי ז"ל מאחר שאימי, ... נותרה בחיים וחשבתי שרק היא היורשת של אבי ז"ל. לפיכך, במהלך הליך פשיטת הרגל לא יכלה להיווצר אצלי שום מחשבה על הברחת זכויות הירושה או ויתור עליהם ואל חלפה אצלי מחשבה כלשהי שעומדות לרשותי זכויות ירושה מהם אוכל לשלם לנושיי בהליך". בהמשך מפרט החייב שזכויותיו בעיזבון הן 1/4 הזכויות בדירת מגורים, בה מתגוררת אימו, והוא חתם על ויתור לטובת אימו.

1. הנאמן הגיב לתשובת החייב.

דיון והחלטה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מקבל את הבקשה לביטול ההפטר שקיבל החייב.
2. החייב הסתיר מהנאמן רכוש משמעותי אשר ירש במשך ניהול ההליך.

בבקשתו למתן צו הפטר מיום 18.8.15 (אחרי שאביו המנוח נפטר), טען החייב: "אין למבקש כל רכוש ממנו ניתן להיפרע לשם סילוק חובותיו"; מבקשות שונות שהוגשו על ידי הנאמן והחייב, עולה שמניגוד להצהרתו, היו לחייב נכסים פיננסיים; בסופו של דבר, ביום 5.5.16 נקבע מתווה להפטר שהביא בחשבון את מצבו של החייב והנכסים אשר התגלו על ידי הנאמן והוצהרו על ידי החייב.

בכל הבקשות והתגובות שהגיש החייב לאחר בקשתו למתן הפטר, לא הזכיר הוא שאביו נפטר וכי הוא זכאי לרבע מהזכויות בדירת המגורים.

1. עתה מסתבר שלחייב היה נכס משמעותי, אותו הסתיר מבעל התפקיד ומבית המשפט. גם אם נכונה טענתו שהוא סבור שנכון היה שהוא יסתלק מהעיזבון לטובת אימו, היה עליו להודיע לנאמן על פטירת אביו, כדי שהדברים יישקלו.
2. לא ניתן לקבל את טענת החייב שהוא לא ידע שיש לו זכויות בעיזבון אביו. החייב היה מיוצג בהליך פשיטת הרגל. בנוסף, החייב ואימו המתינו עד שקיבל החייב הפטר ורק כשנה וחצי לאחר מתן ההפטר, הגישו הם בקשה לצו ירושה.

גם אם לא היה החייב מודע לחובתו לדווח על פטירת אביו לנאמן, אני סבור שנוכח הרכוש המשמעותי שהתגלה, ונוכח הדיבידנד הנמוך שחולק לנושים, יש לחדש את ההליכים, כדי להגדיל את הדיבידנד שיחולק לנושים.

התוצאה

1. נוכח האמור, אני מורה על ביטול ההפטר שניתן לחייב ביום 27.6.16.
2. אני מעכב את יציאתו של החייב מהארץ; כל הוראות צו הכינוס מיום 7.4.10 ישובו לחול; ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים לפי ס' 20(א) לפקודת פשיטת הרגל; החייב יגיש דוחות מלאים ומגובים באסמכתאות; מטיל על החייב את ההגבלות הקבועות בס' 42א לפקודת פשיטת הרגל.
3. תוך 30 יום יגיש הנאמן תסקיר, כולל טבלה מרכזת, עם המלצותיו להמשך ההליך. נראה שנוכח הסיבה לביטול ההפטר, על הנאמן להגיש, עד למועד זה, בקשה לביטול הענקה.
4. מוצע לחייב ליצור קשר עם הנאמן ולנסות לתאם מתווה הולם לפידיון זכויותיו בעיזבון.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.