עניינה של הבקשה שבפני תואר בפירוט בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 6349/11 שניתן ביום 10.6.2013. המבקש עצור ואסיר לסירוגין עד לתום ההליכים מזה כשלוש שנים וחצי, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום שייחס לו במקור עברה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. בבית המשפט המחוזי הורשע המבקש, לאחר שהודה במיוחס לו במסגרת כתב אישום מתוקן, בחבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977- (להלן: חוק העונשין)), ונגזרו עליו 8 שנות מאסר בפועל, ו-18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר (כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע). כמו כן, נקבע כי המבקש ישלם למתלונן פיצויים בסך של 50,000 ש"ח.

המבקש ערער על הרשעתו, וכן על גזר דינו. בפסק הדין שניתן ביום 10.6.13 בוטלה הכרעת הדין והתיק הוחזר לבית המשפט לשמיעה. בצד ביטול פסק הדין הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו של המבקש לתקופה של 60 ימים, תוך שהוא מאפשר למבקש להגיש בקשה לעיון חוזר בעניין מעצרו.

להשלמת התמונה יוסף כי ביום 8.7.13 ניתנה החלטה ע"י המותב שנתן את פסק הדין המקורי, שפסל עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של המבקש. התיק נקבע היום להקראה בפני מותב חדש. ההקראה תקבע היום את סדרי הדיון בתיק העיקרי.

ביום 1.7.13 דנתי בבקשה לעיון חוזר שהוגשה ע"י המבקש, בהמשך לפסק דינו של בית המשפט העליון. המבקש הציע לשחררו לחלופת מעצר שנבחנה ונפסלה ע"י שירות המבחן, בתסקיר שהוגש כאשר היה הדיון בראשיתו, דהיינו בחודש מאי 2010. במסגרת אותו תסקיר קבע שירות המבחן, כי מיום האירוע בו נחשד המבקש, לא נפתחו תיקים פלילים כנגדו, ונראה כי יש לו כוחות ויכולות לתפקד באופן תקין ולהימנע ממעורבות פלילית. כמו כן העריך שירות המבחן כי המבקש יוכל לעמוד בצווי בית המשפט וכי חלופה ראויה תוכל להפחית מהסבירות להישנות התנהגות אלימה. עם זאת, ולעת ההיא, לא אושרה חלופת המעצר מאחר ושירות המבחן סבר כי לא יהיה בה מענה מספיק לשם פיקוח על המבקש.

כאמור, כעת בפני אותה חלופת מעצר. בית המשפט בחן את המפקחים המוצעים. יצוין כי חלק מהנתונים שהיו בבסיס תסקיר שירות המבחן שונו. כך למשל אחיו של המבקש, שלפני שלוש שנים היה מובטל, עובד כעת. כמו כן אחותו של המבקש ובעלה, שלא נבחנו בעבר ע"י שירות המבחן, הציעו עצמם כמפקחים מתגברים. בית המשפט התרשם ככלל, כי המפקחים המוצעים יכולים לספק מענה נדרש לפיקוח, ובמיוחד בנסיבות שבפני, כפי שיובהר.

ראשית יש להזכיר כי שירות המבחן סבר כבר במאי 2010 כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אלא שלא נמצאה חלופת מעצר ראויה. מכאן שאין מדובר בתסקיר ששולל באופן מוחלט את האפשרות לשחרור ממעצר, על כל המשתמע מכך [בש"פ 1246/13 מדינת ישראל נ' ברקאט (פורסם באתר הרשות השופטת, 15.2.2013), פסקה 13]. ואולם מעבר לכך, המבקש עצור ואסיר לסירוגין מיום 18.3.10. תקופת המעצר/מאסר שחלפה מאז ועד היום תהווה גם היא גורם מרתיע, במובן זה שהמבקש, שאין לו עבר פלילי, יידע כי אם יפר תנאי השחרור שיקבעו, תהיה בכך עילה להחזירו למעצר. יש להניח שידיעה זו תהווה גורם מרתיע נוסף, מעבר לסדרי הפיקוח שיקבעו [בש"פ 10535/08 מאור נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.12.08); בש"פ 11163/08 מדינת ישראל נ' דוד סל, (ניתן ביום 4.1.09)].

על זאת יש להוסיף כי לא ניתן גם להתעלם מעונש שנגזר על נאשם אחר בפרשה זו. מדובר בנאשם שעברו הפלילי היה מכביד, בהשוואה למבקש שבפני. בית המשפט העליון התייחס לנושא במסגרת פסק דינו, ואזכר כי הנאשם האחר, אלכסנדר, זוכה מעבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין והורשע בגרימת חבלה חמורה (עבירה לפי סעיף 333, בצירוף עם הנסיבות הקבועות בסעיף 335 (א)(2) לחוק העונשין). על אלכסנדר נגזרו 5 שנות מאסר וכן מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה (ראו בסעיף 7 לפסק דינו של כב' השופט מלצר).

בנסיבות אלו, וכאשר המבקש כבר עצור/אסיר כשלוש שנים וחצי בקרוב, וכאשר משפטו הוחזר לשלב שמיעת הראיות, לא ניתן להתעלם מנתונים אלו, ולכאורה יש סיכוי של ממש כי גם אם ימשך ההליך העיקרי עד לסופו, כי אז יהיה עונש המאסר שיגזר על המבקש דומה לתקופה שכבר ריצה בפועל (יובהר, למען הסר ספק, כי כך על פי הנתונים לכאורה, בסופו של יום, גזר הדין שיינתן, אם יינתן, יהיה לפי שיקול דעתו של המותב שידון בתיק העיקרי).

מכלול נסיבות אלו פועלות לטובת שחרורו של המבקש ממעצר, לחלופה שהוצעה בדיון מיום 1/7/13. יוער לעניין זה כי הוצע לתגבר את החלופה בפיקוח אלקטרוני, אולם בשים לב למכלול הנתונים כפי שפורטו, סבור אני שלא יהיה בכך צורך וכאמור, תקופת המעצר/מאסר ממושכת תהווה גורם מרתיע דיו מפני הפרת תנאי שחרור.

אשר על כן אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה רח' ירושלים 3 בחיפה. המשיב ישוחרר ממעצר וישהה בדירה הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת ישהה עימו אחת המפקחות/אחד המפקחים שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 1.7.13. כל מפקח/ת י/תחתום על התחייבות עצמית בגובה 10,000 ₪ ויפקיד 1,000 ₪ להבטחת התחייבותו לפקח על המשיב ולדווח אם יצא המשיב את הבית ללא אישור.

יובהר למפקחים/מפקחות, כי התחייבותם היא שבכל עת ישהה אחד מהם עם המשיב, וככל שהמשיב ייצא את הבית ללא אישור, כי אז על המפקח/ת להתקשר למשטרת ישראל ולדווח על כך. יובהר, כי התחייבות זו מחייבת את המפקח/ת גם אם לא תפורט בטופס ההחתמה על ההתחייבות/ערבות.

המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא שהמשיב מצוי בדירה בכל עת בהתאם להנחיות בית המשפט.

נאסר על המשיב לצאת את הבית למעט לצורך התייצבות בבית המשפט לכל דיון בעניינו ולצורך פגישות עם עורך דינו במועדים שימסרו מראש לפרקליטות. כמו כן אני מתיר את יציאתו מהכתובת בה הוא שוהה כל יום בין השעות 09:00 - 10:00 ובין השעות 17:00 – 18:00 וזאת לצורך התאווררות. בכל יציאה מאושרת יהיה המשיב מלווה במפקח שאושר.

המשיב יתחייב להתייצב לכל דיון בעניינו. עוד יתחייב כי גם בעת יציאה שתאושר כמפורט לעיל לא ייצא מתחומי חיפה. עוד יתחייב המשיב להימנע מיצירת כל קשר עם עדי תביעה שאינם שוטרים.

יינתן צו לעיכוב יציאת המשיב מהארץ. הצו יומצא למשטרת הגבולות בדואר והמצאתו לא תעכב את הליכי השחרור.

להבטחת קיום חיוביו יפקיד המשיב בקופת בית המשפט סכום של 5,000 ₪ במזומן ויחתום על התחיבות עצמית בגובה 30,000 ₪.

בכפוף להפקדת הבטוחות הכספיות והתחייבויות המפקחים ניתן יהיה להורות על שחרור המשיב ממעצר. המשיב ילווה מנקודת השחרור לחלופת המעצר ע"י מפקח שאושר.

הובהר לכל מפקח/ת, כי אם יפרו את תנאי הפיקוח כפי שפורטו בהחלטה, יהיה בכך עילה לחלט את ההתחייבות האישית ויהיה עליהם לשלם את הסכום שפורט בהחלטה.

עוד הובהר למשיב ולבא כוחו, כי ככל שיסתיים ההליך הפלילי, עליו לדווח על כך לבית המשפט באופן שבו, ולפי העניין, יוסר הצו לעיכוב יציאתו מהארץ.

הסנגור יבהיר למפקחים את התחייבותם ואת משמעות הערבות שיחתמו עליה במזכירות בית המשפט, וכי התחייבותם היא בהתאם להחלטה, גם אם לא פורטו כל התנאים בכתב ההתחייבות.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.