צד ג' חליל מחאג'נה

התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה הנדונה. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים מספר כלי רכב; בהליך זה נטלו חלק רק שלושה מבין הרכבים המעורבים. לגרסת התובעת רכב הנתבעים פגע ברכבה מאחור והדף את הרכב לפנים לעבר רכב נוסף, שאינו צד להליך, וכך נפגע רכבה מלפנים ומאחור. הנתבעים טוענים שרכב צד ג' פגע ברכבם מאחור והדף את הרכב לעבר רכב התובעת. צד ג' טוען שרכבו נפגע מאחור על ידי רכב נוסף, שפגע ברכבו מאחור ונמלט, וכתוצאה מכך נפגע רכב הנתבעים.

העידו בפני נהג רכב הנתבעים ונהג רכב צד ג'; נהג רכב התובעת לא העיד מאחר ומדובר באדם חולה המטופל בדיאליזה, ונוכח מצבו השכילו הצדדים להגיע להסכמה לפיה יוצגו לעד שאלות בכתב, הוא ישיב להן, ותשובותיו יחד עם הודעתו המקורית לחברת הביטוח, יהוו את עדותו. לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות, הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה, מאחר ולא נסתרה טענת צד ג', כי הגורם לתאונה הוא נהג רכב נוסף, שפגע בו מאחור ונמלט מהמקום.

נהג התובעת נשאל בשאלות שהוצגו לו בכתב, אם ידוע לו שהיה מעורב בתאונה רכב נוסף שפגע ונמלט. תשובתו היתה כי אינו יודע, וכי לאחר התאונה הוא היה במצב של עילפון, על כן אינו יכול לדעת (ת/3). העד הוסיף והשיב כי חש מכה אחת בלבד. גם בהודעת הנהג במשטרה הוא מדווח על מכה אחת בלבד (ת/4). מכאן שאין בעדות נהג התובעת כדי לשלול את טענת צד ג' לפיה הגורם לתאונה הוא נהג רכב נוסף שפגע ונמלט. יתרה מזאת, העובדה שזכורה לנהג מכה אחת בלבד, תומכת בטענת נהג הנתבעים, לפיה רכבו פגע ברכב התובעת רק לאחר וכתוצאה מהפגיעה ברכבו.

נהג הנתבעים העיד כי רכבו נפגע מאחור על ידי רכב צד ג', וכתוצאה מכך נהדף לפנים ופגע ברכב התובעת (נ/1, נ/2, עמ' 6 שורות 19 – 20). ובאשר לפגיעת רכב צד ג' ברכבו, הנהג תמך בגרסת צד ג'. גרסה זו באה לידי ביטוי כבר בהודעה שמסר נהג הנתבעים לחברת הביטוח, בה נכתב שרכב שפגע ברכבו נפגע על ידי רכב נוסף שברח ממקום התאונה (נ/1). בעדותו בפני נתבקש הנהג להבהיר על יסוד מה כתב את הדברים, והוא העיד שהוא נוטה להאמין לטענות צד ג', מאחר ולאחר התאונה הוא שמע חריקה, והוא מעריך שמקורה הוא בנסיעה לאחור של הרכב הפוגע, שנסע לאחור ונמלט כשהוא עוקף משמאל את כל הרכבים המעורבים. העד גם העיד שלמיטב זכרונו היה זה רכב בצבע ירוק (עמ' 6). אומנם העד ביקש להדגיש כי דבריו נאמרים על יסוד הערכה, עם זאת יש בדברים כדי לתמוך ולחזק את עדות צד ג'. זאת ועודף, נהג הנתבעים העיד ששוטר שנכח במקום ביקש לעצור את הרכב הנמלט, וגם בכך חיזוק לטענות צד ג' על רכב שפגע בו ונמלט (עמ' 7 שורות 1 – 2).

צד ג' העיד כי נפגע מאחור על ידי רכב שפגע בו וברח. גרסה זו נטענה כבר במקום התאונה, כעולה מפתק עליו חתם נהג רכב צד ג' (נ/3), וכך נכתב גם בהודעת הנהג לחברת הביטוח. לעניין זה יש להתייחס לטענת ב"כ התובעת, כי הטענה לפגיעה מאחור על ידי רכב שפגע ונמלט, אינה הטענה שנטענה בכתב הגנה, בו נטען שרכב צד ג', כלל לא היה מעורב בתאונה. אכן בכתב ההגנה הגרסה שונה מגרסת העד על דוכן העדים, אלא שלכתב ההגנה צורפה הודעת העד למבטחת (נ/4), וכבר בהודעה זו נטען שרכב אחר פגע ברכב צד ג' מאחור.

במכלול העדויות האמורות, הגעתי למסקנה שצד ג' הוכיח במידה הנדרשת כי הפגיעה שפגע ברכב הנתבעים לא נגרמה כתוצאה מהתרשלותו, והיא תוצאת פגיעה של רכב אחר ברכבו.

התוצאה היא שהתביעה נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.