בבקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה

כתב התביעה

1. ביום 08/04/10 הגיש המשיב תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 68,698 ₪ כנגד המבקשת. המבקשת לא הגישה בקשת רשות להתגונן במועד. לפיכך, נעתרה כב' הרשמת (כיום שופטת) צבייה גרדשטיין פפקין לבקשתו של המשיב ונתנה ביום 20/07/10 פסק דין כנגד המבקשת על מלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

הבקשה דנן

2. ביום 15/03/18 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין בטענה כי לא קיבלה את כתב התביעה והזמנה לדין ונמנעה ממנה הזכות למשפט הוגן. המבקשת עדכנה את כתובתה במשרד הפנים טרם פתיחת ההליך. לכן, לא ברור מדוע המשיב לא טרח לברר את כתובתה ובמקום זאת, שכר חוקר כדי שימסור את כתב התביעה בכתובת ישנה והדבר מראה על התנהלות בחוסר תום לב.

3. בנוסף, המבקשת נטלה מהמשיב הלוואה על סך של 30,000 ₪ שנפרעה בתשלומים ששולמו בהוראת קבע מחשבון בנק אחר. למבקשת לא הייתה מסגרת אשראי בחשבון, לכן, לא ברור כיצד נוצר חוב ע"ס של 65,000 ₪ וכיצד הבנק הגיע לחישוב ריבית בשיעור גבוה של 17%. המשיב סירב לבקשתה לקבלת מידע ואף חסם את גישתה לקבלת מידע באתר האינטרנט שלו. המבקשת לא צירפה אסמכתאות כלשהן לתמיכה בטענותיה.

תגובת המשיב

4. המשיב הגיש את תגובתו אליה צורף תצהיר של ב"כ עו"ד הרשקו. המשיב מתנגד בתוקף לבקשה. פסק הדין כנגד המבקשת ניתן כדין לפני למעלה מ- 7.5 שנים טרם הגשת הבקשה. ביום 07/09/10 נפתח כנגד המבקשת תיק הוצל"פ מס' 21-05105-10-1 לביצוע פסק הדין.

ביום 05/01/12 נעשתה לחייבת מסירה מלאה של האזהרה בכתובתה ברחוב שלהבת 6 באבן יהודה, אולם המבקשת סירבה לחתום על האזהרה. המסירה לחייבת בוצעה לאחר איתור כתובתה שבוצע על ידי חוקר מטעם המשיב. כנגד המבקשת ננקטו כל הליכי הוצל"פ לרבות עיקולי צד ג', צווי הבאה ועיקול מיטלטלין. מדו"ח העיקול והאירוע עולה כי המבקשת גרה ברחוב שלהבת 6 באבן יהודה.

5. מרישומי ב"כ המשיב עולה כי במהלך חודש יוני 2017 התקיים מו"מ עם המבקשת במסגרת מבצע גבייה של המשיב. למבקשת הוצעה הצעת פשרה במסגרתה היה עליה לשלם סכום נמוך בהרבה מסכום החוב העדכני בתיק ההוצל"פ. המבקשת שמעה את ההצעה, הבטיחה להחזיר תשובה אך לא עשתה כן. ביום 29/03/18 הגישה המבקשת לשכת ההוצל"פ למתן צו לתשלום החוב בתשלומים במסגרתה אישרה את קיומו של המו"מ והצעת הפשרה לתשלום סכום החוב המופחת.

דיון והכרעה

6. בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ,(להלן: "התקנות") בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה.

לענייננו יפים דבריו של כב ' השופט בדימוס צ . זילברטל:

" קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט."( רע"א 1957/12 ‏ זהרה חלה נ' יוסף כהן (22/5/12).

האם יש לבטל את פסק הדין משיקולי צדק

7. הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להיעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

כידוע, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

8. בנסיבות העניין ובמכלול הנתונים שמצויים לפני, אין מקום להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולביטול פסק הדין משיקולי צדק.

ראשית, לא הובא שום נימוק המצדיק את השיהוי האדיר בהגשתה הבקשה דנן לביטול פסק דין לאחר שחלפו למעלה מ 7.5 שנים !!! ממועד נתינתו . שנית, טענותיו של המשיב נתמכו בראיות בכתב מהן עולה כי המבקשת ידעה היטב על מתן פסק הדין כנגדה כבר ביום 05/01/12 בעת שקיבלה את כתב האזהרה בתיק ההוצל"פ כפי שיפורט להלן;

9. אני מקבל את טענת המשיב שלא נסתרה כי במהלך השנים ננקטו כנגד המבקשת הליכי הוצל"פ שונים. המשיב צירף לתגובתו אסמכתאות בכתב על ביצוע המסירה , דו"ח חוקר, תצהירי מוסר וכן צו עיקול מיטלטלין מיום 20/02/12 .

10. אני מקבל את הצהרתו של ב"כ המשיב כמפורט בסעיף 5 לעיל , שבחודש יוני 2017 נוהל עם המבקשת מו"מ לתשלום החוב בהנחה משמעותית. עובדה עליה חזרה המבקשת ביום 28/3/18 במסגרת הבקשה למתן צו תשלומים שהגישה ללשכת ההוצל"פ

לפיכך, אני קובע כי אין כל הצדקה לביטול פסק הדין או להארכת המועד להגשת הבקשה לביטולו משיקולי צדק.

האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי צדק

11. מעיון בבקשה לא שוכנעתי כי למבקשת טענות הגנה המצריכות ומצדיקות המשך בירור עובדתי שמקומו בבית המשפט. טענותיה של המבקשת נטענו בעלמא מבלי שצורפה אליהן אסמכתא כלשהי בכתב לביסוסן. לא הומצאו קבלות לביסוס טענת המבקשת כי שילמה לפירעון החוב כספים על ידי העברה מחשבון אחר. בנוסף, לא הובא תחשיב כלשהו המוכיח כי שיעורי הריבית על ההלוואה שגויים כטענת המבקשת. בנסיבות אלו משלא הציגה המבקשת טענות הגנה מבוססות כנגד התביעה , אני קובע כי אין הצדקה לביטול פסק הדין משיקולי בימ"ש.

סוף דבר

12. אני דוחה את בקשת הנתבעת –המבקשת להארכת מועד ולביטול פסק דין , אני מחייב את המבקשת לשלם לתובע- המשיב הוצאות בגין בקשה זו בסך של 750 ₪ שכל שלא ישולמו עד ליום 01/09/18 יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ .

הליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת-המבקשת ימשכו כרגיל.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ח, 29 יולי 2018, בהעדר הצדדים.