רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1. לפני בקשת התובעת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן צו המורה לנתבעות להוסיף ולהשיב על שאלות מסוימות שהן נשאלו .

2. בתמצית ייאמר כי התובעת בבקשתה דלעיל מבקשת גילוי ועיון מסוים במסמכים שסומנו על ידה בדרישתה בסימון – 1.1, 1.2, 1.4, ו-1.6 וכן מבקשת היא להורות לנתבעות להשיב באורח הולם ומלא לשאלות מס' 8.2 ו-8.3 שבשאלון (ר' נספח 2 לבקשה).

3. התובעת מפרטת את פניותיה לנתבעות במהלך התקופה שקדמה להגשת הבקשה, צרפה את תצהיר התשובות לשאלון שנתקבל אצלה (ר' נספח 3) וכן תצהיר גמ"ס מטעם הנתבעות ( ר' נספח 5).

4. בפרק ב' לבקשתה (ר' סע' 15-38) מפרטת התובעת ומנמקת טעמיה לצורך מתן צו לגילוי ועיון ב-4 המסמכים דלעיל .

5. בפרק ג' לבקשתה (ר' סע' 40-46) מציינת התובעת טעמיה באשר לצורך במתן צו שיחייב הנתבעות להשיב על שאלות 8.2 ו-8.3 כמספרן שבשאלון.

6. הנתבעות בתגובתן מכחישות את הנטען בבקשת התובעת, לדבריהן עניינה של התובענה בנסיון נלוז מצד התובעת להתעשר ע"ח שלא כדין תוך קבלת פיצוי שהיא אינה זכאית לו. עוד מציינות הנתבעות כי לא ניתנה לתובעת, על ידן, זכות הפצה בלעדית.

הנתבעות מציינות כי ניתן על ידן אף תצהיר משלים למענה על שאלון מיום 13.12.11 (ר' נספח ט' לתגובה), ואף נשלח על ידם מכתב תשובה מיום 2.2.12 (ר' נספח יא') במענה לדרישה נוספת של התובעת (ר' גם סע' 37-38 לתגובה).

7. באשר לגילוי המבוקש של מסמכים ועיון בהם, הנתבעות טוענות כי מילאו אחר דרישת התובעת והעבירו לדייה כל מסמך המוזכר בתצהיר גילוי המסמכים מטעמן, וכי כל תכלית הבקשה ליצור למבקשת עילת תביעה "יש מאין", תוך "מסג דיג אסור" (ר' סע' 27-32 לתגובה).

8. התובעת השיבה לתגובת הנתבעות בכתב (ר' גם פרו' הדיון מיום 20.6.12).

המסגרת המשפטית

9. סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא "רחבה עד מאד" וניתן להורות על גילוי מסמכים "ביחס לעניין השנוי במחלוקת הכלול בהם" (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 10 בעמ' 200).

10. הליכי גילוי מוקדם נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את הליכי הבאת הראיות. על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי "שני האמצעים האלה תאומים הם שתי זרועות של שאיפה אחת – והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו...". (ר': י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהד' 7 עמ' 444; רע"א 9453/05 אליהו נ' אבנר (30.11.05)).

נקודת המוצא באשר לגילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת וגילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט וכן משרת הוא את אינטרס הציבורי בהבטיחו תקינות המערכת החברתית כולה ( ר': ע"א 4999/96 ALBERICI INT. נ' מ"י פדי נ (1) 39; ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי פדי מא (2) 337, 358).

11. חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (ר' רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 ).

עוד נפסק כי בשלב גילוי המסמכים מבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (נבו - 15.10.08)).

12. בפרשת אליהו נ' אבנר לעיל, נפסק בין היתר כי:

"הגישה העקרונית במשפט הישראלי היא של "קלפים מתוחים", בגדרי הגינות צדק ותום לב ועם זאת – כמובן – אי הפיכתם של ההליכים המוקדמים למכשיר מכביד עד אין קץ. האמור אף נכון ביתר שאת בענייננו שכן התיק עודו מצוי בשלב קדם משפט וטרם החל מועד ההוכחות ... אכן מטרתן של תקנות סדר הדין היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד – שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו".

דיון והכרעה (בסוגיית גילוי המסמכים ועיון בהם)

13. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי עמדתם ביחס לכל מסמך מ-4 המסמכים נשוא הבקשה, ובהנתן האמור, הנני מורה כדלקמן:

א. ביחס לסעיף 1.1 בדרישת הגילוי

כאמור בסעיף 29.8 לתגובת הנתבעות, הנתבעות השיבו במענה לשאלה 8.4 שבשאלון כי לא קיים, בינן לבין חב' "המגש שקד" הסכם התקשרות.

בנסיבות העניין יוסיפו הנתבעות ויגלו באורח מסוים את כל המסמכים, דוא"לים וסיכומי ישיבה שהתקיימה או הוחלפו בינן לבין "השקד".

ב. באם לא קיים מסמך נוסף כאמור יוצהר על כך בתצהיר התשובות.

ג. ככל שקיימים מסמכים ובהם "סודות מסחריים", הרי שהתובעת מחויבת בשמירת סודיות, וניתנת אפשרות לנתבעות להביאם לעיון ביהמ"ש קודם להערכתם לעיון התובעת .

ד. ביחס לסעיף 1.2 בדרישת הגילוי -

לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי סע' זה בדרישת הגילוי נענה באורח הולם וסביר (ר' גם סע' 30 לתגובה).

ה. ביחס לסעיף 1.4 בדרישת הגילוי

לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי אין מקום למתן צו בקשר עם סע' 1.4 בדרישת הגילוי וזה נענה באורח הולם וסביר (ר' גם סע' 35 בתגובה ותשובה 9.4).

ו. ביחס לסעיף 1.6 בדרישת הגילוי

סבורני כי אין מקום לחסום את התובעת בדרישתה נשוא סע' זה – המדובר בדרישה לגיטימית, שלא מצאתיה כמכבידה ומטרידה. לא ניתן לומר לגבי הפרוטוקולים וההחלטות המבוקשים כי הם אינם כוללים מידע שיאפשר לתובעת לקדם את עניינה במשפט, וכי לא גלומה בהם לכאורה רלוונטיות לבירור המחלוקת ולהצגת עניינה של התובעת.

מענה על שאלות (8.2 ו-8.3)

14. י. זוסמן בספרו לעיל מציין ,בין היתר, כי בידי בית המשפט נתון שיקול דעת רחב ובלבד שהשאלות יהיו "לעניין הנדון" העומד לפניו או "מהותיות" (שם בעמ' 445 ס"ש 361).

א. גורן בספרו מציין בין היתר כי בתקנה 120 (ב) לתקסד"א נאמר כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון "אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות" וכן כי מאחר שמדובר בהחלטה שיפוטית יש להפעיל שיקול דעת שבנושא זה הוא רחב ביותר. מצד אחד "השאלון כפוף לתנאי שהשאלות תהינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת אולם, מצד שני, יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מידי על הצד שכנגד". (שם בעמ' 188).

ב-רע"א 3511/09 קמטק ואח' נ' אורבוטק ואח' (נבו - 7.5.09) נפסק בין היתר:

"כי הליכי גילוי – בדומה לשאלונים – עשויים לעורר שאלות שונות של איזון בין הצורך לחשיפת האמת ועשיית צדק – לצורך ביעילות... בסופו של יום תפקידו של ביהמ"ש לאזן ולהניע את עגלת המשפט, כדי שלא יימשך עד אין קץ, ויש להניח ולקוות כי כך ייעשה גם כאן".

דיון והכרעה

15. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים וטעמיהם כפי שהובאו בכתבי הטענות ובהינתן האמור, נחה דעתי כי השאלות הנ"ל נענו באורח הולם ומספק בגדרי התשובה לשאלון – אשר כידוע אינה תחליף לחקירה הנגדית (ר' סע' 40-46 לתגובה).

התשובה כמובא בסע' 37.2 לתגובה כמו גם התשובה כאמור בסעיף 38.2 נותנות מענה סביר וממצה ואין צורך לחקור בשלב זה מעבר לכך, במסגרת שאלון.

סוף דבר

16. אשר על כן, ובשים לב לאמור בסע' 13 א' ו-ו' לעיל, תגלנה הנתבעות ותעבירנה לעיון ב"כ התובעת, את כל המסמכים האמורים בתוך 30 ימים.

17. אין צו להוצאות

18. בשולי הדברים התנצלותי על העיכוב במתן ההחלטה.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.