1. עיינתי בבקשתו של מומחה בית-המשפט לקצוב את שכרו בגין מתן תשובותיו לשאלות הבהרה שהיפנו אליו התובעות מזה ונתבעות 2-1 מזה. עוד עיינתי בתגובותיהם של בעלי-הדין שהוגשו במענה לבקשה.

2. ככל שסברו התובעות שיש להביא לידיעת המומחה מסמך או נתון כלשהו שהיו נחוצים למתן חוות-הדעת היה עליהן להתכבד ולעשות כן, ברחל-בתך-הקטנה, בטרם הוכנה חוות-הדעת. ביטוי לכך ניתן בסעיף 3 להחלטת המינוי מיום 11.7.2011. בהפניית המומחה לבעל-תפקיד אצל התובעות על-מנת שיקבל ממנו "הנחיות לגבי דרישות התובעות" בכל הקשור למתן חוות-הדעת (כך, לשון התובעות) לא יצאו התובעות ידי חובתן זו. לא-זו-אף-זו, התפקיד של מתן הוראות למומחה בית-המשפט שמור לבית-המשפט; לצד להליך אין מעמד לתיתן למומחה במישרין. על כן אין בנימוקי התובעות בתגובתן כדי לשמוט את הקרקע תחת רגלי הבקשה.

3. בשים לב לשיעור שכרו של המומחה כפי שנקבע בהחלטת המינוי ולאור האמור לעיל תשלמנה התובעות למומחה, בגין שאלות ההבהרה שהיפנו אליו, סך נוסף של 2,200 ₪ בצירוף מע"מ. נתבעות 2-1 תשלמנה למומחה סך נוסף של 1,200 ₪ ומע"מ בגין תשובותיו לשאלות הבהרה שהיפנו אליו, זאת על-יסוד נימוקי הבקשה ותגובת הנתבעות לה.

4. מלוא הסכומים ישולמו למומחה במישרין תוך 30 יום מן המועד בו תומצא ההחלטה.

המצאה לצדדים ולמומחה בית-המשפט.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ג, 03 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.